היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יוצא להגנת ממלא-מקום פרקליט המדינה, עו"ד דן אלדד, ומגיב לסערת הפתיחה בחקירה בפרשת חברת המימד החמישי. בכנס של ארגון "בשבע" שנערך היום (ב') בירושלים התייחס היועמ"ש לראשונה להחלטת אלדד לפתוח בחקירה נגד החברה שבני גנץ היה היו"ר שלה ולטענות שההחלטה התקבלה על-ידי אלדד ממניעים פוליטיים. מנדלבליט הבהיר: "אני משוכנע - ואני רוצה להגיד את זה כאן בצורה ברורה - כי ממלא-מקום פרקליט המדינה איננו פועל מתוך שיקולים פוליטיים. זוהי טענת כזב".
"נושא המוכרע בפרקליטות"
בשבוע שעבר הודיע אלדד כי החליט לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המימד החמישי ויחסיה עם המשטרה. במוקד החקירה עומד החשד כי המימד החמישי, חברה שעסקה בפיתוח ביטחוני-טכנולוגי בתחומי הבינה המלאכותית, זכתה במכרזים בשווי מיליוני שקלים של המשטרה באופן לא תקין ותוך ביצוע מעשי מרמה והונאה. לפחות בשלב זה, גנץ אינו חשוד במעורבות במעשים.
מנדלבליט תיאר את התהליך שהוביל להודעה על פתיחת החקירה בפרשייה. "נטען כי הפתיחה בחקירה נובעת כביכול משיקולים פוליטיים, ולא היא. אומר לכם במה דברים אמורים. מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת, בין היתר בנושא התקשרות המשטרה עם חברת המימד החמישי. לאחר שדוח מבקר המדינה פורסם, ובמסגרת בחינת פניות שהתקבלו אצלנו בנושא, ביקשנו במשרד מבקר המדינה לקבל לידינו חומרים הקשורים לאותה התקשרות של המשטרה עם חברת המימד החמישי, זאת כדי לשקול האם יש הצדקה לבדוק את הדברים במסגרת פלילית".
מנדלבליט הוסיף ואמר כי עד לחודש ינואר השנה עוד המשיכה הפרקליטות לקבל מסמכים ממשרד מבקר המדינה שבדק את התנהלות המשטרה בפרשת המימד החמישי - מסמכים שהיו דרושים לפרקליטות וליועמ"ש לצורך גיבוש ההחלטה. "לאחר קבלת החומר מידי משרד מבקר המדינה ולימודו על-ידי פרקליטות המדינה, קיימתי ישיבה בנושא. בישיבה זו, שהתקיימה בשלהי חודש ינואר, הוצגו בפניי עמדות נציגי הפרקליטות וכן גורמים נוספים, וממה שהוצג בפניי עלו שני דברים: הראשון הוא שלפי חומר הראיות הקיים אין נבחר ציבור מעורב בפרשה (כלומר, גנץ אינו חשוד, ח"מ); והשני הוא שהנושא טרם בשל להכרעה סופית, משום שיש עוד דברים שנכון לברר לפני קבלת החלטה".
לפיכך, אמר מנדלבליט, "קבעתי ישיבה נוספת בנושא, וזאת לסוף חודש פברואר. בין לבין, ולפני הישיבה הנוספת שהייתה קבועה בפניי, ממלא-מקום פרקליט המדינה נדרש לדברים וגיבש עמדתו בעניין. הוא הציג בפניי שוב כי אין נבחר ציבור מעורב בעניין, וכן הציג בפניי את עמדתו כי לאחר הידרשותו לדברים, הוא סבור כי ניתן לקדמם. לפיכך, כפי שגם פורסם, הודעתי כי מדובר בנושא שעל-פי הנהוג מוכרע בפרקליטות המדינה, ולא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ונכון שכך יהיה. באותו היום הודיע ממלא-מקום פרקליט המדינה כי החליט לפתוח בחקירת משטרה".
מנדלבליט גם ביקר את שר המשפטים אמיר אוחנה על דבריו שיש מקרים שאין לכבד את פסיקת בג"ץ, כמו גם את ההחלטה להפיץ את תמלילי שיחותיו עם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שעליהן הוטל צו איסור פרסום. "למרבה הצער, ראיתי לאחרונה שמוסכמת היסוד הזו - של חובת כיבוד, שמכבדים את הפסיקה, בפרט פסיקתו של בית המשפט העליון - הולכת ומתערערת על-ידי גורמים מסוימים".
"על הכרעת העליון אין עוררין"
מנדלבליט הוסיף והתייחס לראשונה למעורבותו בפרשת הרפז. נזכיר כי מנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשי בזמן האירועים שנחקרו. הוא נחקר באזהרה בחשד להפרת אמונים לאחר שהחזיק את מסמך הרפז כמה ימים לפני שהעבירו לידי המשטרה. התיק נגד מנדלבליט נסגר בנימוק של חוסר אשמה - החלטה שסללה בהמשך את דרכו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
מנדלבליט אמר היום: "חמשת חברי ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש סברו כי אין בטענות שעלו נגד התנהלותי בפרשת מסמך הרפז כדי למנוע את המינוי שלי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך גם סברו כל חמשת שופטי בג"ץ שדנו בעתירות נגד המינוי ובחנו את כלל הטענות נגדי, ובפרט לרבות אלה הנוגעות לפרשה זו. בפסק הדין נקבע כי החקירה בענייני נסגרה בחוסר אשמה; כי לא נפל רבב בהתנהלותי; וכי לא נפל פגם במינוי. הנושא נבחן למעשה פעם שלישית, במסגרת הבקשה שהוגשה על-ידי עיתונאים להסרת צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל בקשר לאותה פרשה".
לדברי מנדלבליט, "בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נדחתה פה-אחד הבקשה להסרת הצו, זאת לאחר שהשופטים עיינו בתמלילי השיחות עצמן והיו מודעים היטב לכלל הטענות הממוחזרות הנשמעות כיום בתקשורת. אין בכוונתי להרחיב בנושא, אולם הבאתי את הדברים כדי להראות שבמדינה דמוקרטית, שבה שלטון החוק עומד כערך עליון, ישנו אך ורק מוסד אחד שמתאים לבירור טענות שכאלה, שאת הכרעותיו חובה על הכול לקבל - וזהו בית המשפט העליון. על הכרעתו הסופית אין עוררין".
מנדלבליט הוסיף כי "כאשר גורמים כאלה ואחרים, מטעמים שאינם מן העניין, מבקשים לנסות ולפגוע בלגיטימציה של החלטותיי כיועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעניין שונה, באמצעות מיחזור טענות חסרות ביסוס מהעבר, אני מציע לכולם למצוא את התשובה המוחצת והחד-משמעית לטענות הללו בפסיקתם של שמונה שופטים של בית המשפט העליון בהליכים שונים.
"חשוב להדגיש כי בכוונה לא הבעתי כל עמדה בהליכים שהתנהלו בערכאות השונות לגבי איסור הפרסום על תוכן הקלטות. לא הייתי צד להליכים אלה, לא התערבתי ולא הגשתי עמדה במסגרתם. כאמור, בית המשפט העליון, בשני הרכבים שונים, נחשף לתכנים הרלוונטיים להכרעותיו. פסיקתם פה-אחד בשני ההליכים מדברת בעד עצמה".