מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס
משברים בתחום הבריאות זה לא דבר חדש. התפשטות וירוס קורונה הכניסה את המשקיעים ל"כוננות ספיגה" מוכרת. כ"בוגרי מגמת SARS מחזור 2002", די מהר הם פנו למלאכת התחזיות, ההערכות והכימותים של השלכות המגפה על הכלכלה העולמית, על מדיניות הממשלות, על הריביות - וכן, גם על תמחור הנכסים הפיננסיים.
מעניין כי בניגוד לעניין הרב והתגובות המהירות של הבורסות לידיעות על מגפות, רוב האירועים הקשורים לשינויי האקלים וההתחממות הגלובלית עדיין נשארים מתחת לרדאר המשקיעים. נראה כי זה הולך להשתנות בעתיד, אם כי בקצב אטי יותר בהשוואה לתגובת השווקים ל-SARS או קורונה.
עד לאחרונה נתפסו זעזועי אקלים כסכנה זמנית בעלת אופי מקומי. אמנם שיטפונות, שריפות או הוריקנים לעתים קרובות גרמו לנזק מוניציפלי אדיר, אבל נדיר שמדדי המניות או האג"ח בבורסות העולם "התרגשו" יתר על המידה מהשלכות של אסונות טבע. הנחת העבודה הרווחת היא כי פעולת השיקום לרוב תקזז את הפגיעה, הרשויות המקומיות יגייסו מימון כדי לתמוך בעסקים ובמשקי הבית, והבנק המרכזי ישקול הרחבה מוניטרית או התערבות בשוק המט"ח. הבעיה בגישה זו היא היעדר ראייה לטווח הארוך: עד כה, מעטים שאלו מהי העלות הכלכלית של פגיעה פרמננטית באקו-סיסטם ומהי פרמיית הסיכון שצריך לדרוש בגינה.
סוגיית שינוי האקלים וחלקו של האדם בשינוי זה כבר גולשת מגבולות הדיון האקדמי בין תומכיו למכחישיו. מודעות המנהיגים בעולם והירתמותם למציאת פיתרונות מוצאות את דרכן אל הכלכלה. תעשיות מזהמות עושות מהלכי התייעלות אנרגטית (בין אם באופן וולנטרי ובין אם מכורח רגולציה), גישה סביבתית נכנסת לאג'נדה של בנקים מרכזיים, ובאחרונה גם בשוק ההון מתחילים להתעמק בהשלכות שינויי האקלים. מנהלי השקעות מתחילים להסיט חלק מהתיקים לטובת נכסי "קיימות", וזאת כנראה רק ההתחלה.
בלקרוק: הצופר הגדול של וול סטריט
לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, בית ההשקעות המוביל בעולם, שמנהל נכסים בסך כ-7 טריליון דולר, מאמין כי החששות סביב שינוי האקלים יובילו ל"שינוי פונדמנטלי בפיננסים". בלקרוק הכריזה על אימוץ של גישת "הקיימות" בניהול ההשקעות שלה, וזאת כשהדרישה, לטענתם, מגיעה מהלקוחות. פינק מאמין כי השינוי צפוי מהר יותר ממה שחושבים כיום, והוא לא יהיה זניח.
גם בהנחה צנועה שרק 5% מהמשקיעים יעדיפו מוצרי השקעה "ירוקים" על פני יצרני פחמן תרמי, תהיה לכך משמעות גדולה על תמחור הנכסים. פינק מדגיש כי בכוונת בית ההשקעות להתמקד בחיסכון פנסיוני, שעיקרו השקעה לטווח הארוך. המשקיעים שואלים את עצמם אילו תעשיות הם מממנים, ומוכנים להטות את הכף לטובת "הירוקות".
ההשקעות בקרנות שנכנסות למסגרת "הקיימות" עלו להיקף של 20 מיליארד דולר ב-2019 - כמעט פי ארבעה לעומת 2018, לפי נתוני מורנינגסטאר. לפי הערכות של Global Sustainable Alliance, יותר מרבע מסך הנכסים המנוהלים בארה"ב מושקעים תחת הקטגוריה של "קיימות".
לפי סקר של 185 גופים מוסדיים מרחבי העולם, שנערך מטעם IMD Business School, נושא שינויי האקלים נמצא במקום השלישי, אחרי הזדקנות האוכלוסיה ובינה מלאכותית, בדירוג הנושאים שיתוו את קבלת ההחלטות של מנהלי השקעות בשלושת העשורים הבאים.
גם מקינזי ומודיס יוצאים נגד שאננות השווקים. כלכלני חברת הייעוץ מקינזי מעברים מסר דומה: לדעתם, גם המשקיעים המודעים ביותר יכולים להיות מופתעים נוכח ההשלכות של ההתחממות הגלובלית. בחברה רואים סיכון גבוה בדרום אסיה: אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות, פריון העבודה עלול להיפגע. קרוב ל-4.5% מהתוצר של הודו יהיה בסכנה, שכן בני אדם יתקשו לעבוד בשעות החום. בחברת דירוג האשראי מודיס סבורים כי עליית פני הים עלולה בטווח הארוך לפגוע בכושר החזר החוב של מדינות באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה.
לפי מקינזי, עד לשנת 2030, 105 מדינות, שמהוות כ-90% מהתוצר העולמי, יסבלו משינויים פיזיים כמו שיטפונות, חשיפה לחום או מחסור במים. כך לדוגמה, ריבוי השטפונות עלול להפחית בין 15% ל-35% מערך הדירות בפלורידה. ענף הביטוח, מציינים בדוח, הוא הרגיש ביותר: לא ניתן לשלול תרחיש קיצוני שבו חברות הביטוח לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן. בהינתן חשיבות הביטוח לשיקום, זעזוע כזה עלול לטלטל את כל הכלכלה. הממשלות יהיו חייבות להתערב - דרך סובסידיות, הנפקת אג"ח ייעודיות או סיוע אחר לחברות ולפרטים.
היזמים יצטרכו לתת דעתם על שלל של נושאים, החל במיקום של שרשראות האספקה וכלה בפיתוח שטחי נדל"ן. תעשיית המוליכים למחצה הגלובלית תהיה כנראה רגישה במיוחד לריבוי הוריקנים. הכלכלנים מעריכים כי אירוע אקלימי חריג עלול לעלות לחברות בהפסד הכנסות שנתי של 35%. מקינזי, מודיס ואחרים ממליצים לעסקים לא להמתין, ולפעול כבר כיום כדי להיערך לשינויי האקלים, ולבעלי הון לפעול כדי למנוע את ההידרדרות.
מדוע בנקים מרכזיים מתגייסים למטרה "הירוקה"?
גם בבנקים מרכזיים מובילים בעולם מעלים את נושא האקלים על סדר היום, וחלקם אף נוקטים גישה אקטיבית. אמנם במבט ראשון הקשר בין המסת קרחונים למדיניות מוניטרית נראה עמום, אבל חלק לא מבוטל מנגידי הבנקים סבורים כי הוא בהחלט קיים ועליהם להגיב, שכן סיכוני אקלים עלולים לערער את היציבות הפיננסית ולהשפיע על מגמות המחירים.
כך, כלכלני BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים ("הבנק של בנקים מרכזיים"), התייחסו ל"ברבורים הירוקים" כגורם סיכון שעלול לדרדר את הכלכלה העולמית למשבר העולמי הבא.
מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מתריע מפני ירידה דרמטית בערך של נכסים מסוימים, על רקע מדיניות הממשלות לבלום את שינויי האקלים, באמצעות מסי פחמן, רגולציה או מהלכים אחרים. הבנק המרכזי האירופי בהובלת כריסטין לגארד שוקל הרחבה כמותית "ירוקה" - רכישת אג"ח שיממנו מיזמים "ירוקים" - ומנגד חושבים על צעדי "ענישה" פיננסיים עבור תעשיות מזהמות. נוסף על כך, מרבית הבנקים המרכזיים שוקלים כיצד לשלב את סיכוני האקלים ב"מבחני לחץ" של בנקים מסחריים, כדי להכין את המערכת להפסדים בלתי צפויים.
כיצד לקחת חלק במגמה ארוכת הטווח של היערכות והתמודדות עם שינויי האקלים? תעשיית המדדים נותנת מענה למשקיע, שרואה במגמה זו הזדמנות, עסקית וערכית כאחת. אחת הדוגמאות למדדים "ירוקים" היא מדד Indxx Climate Change Solutions. המדד מכיל, נכון לכתיבת שורות אלה, 58 חברות ממדינות מפותחות, שעיקר עיסוקן הוא מיתון פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית.
כנראה שבינתיים לא ניתן לעבור ל-100% אנרגיה ירוקה, אבל שימוש יעיל יותר ומצומצם יותר במקורות אנרגיה מזהמים הוא הכרחי. החברות בתחום נהינות מרוח גבית של ציבור המשקיעים, של התקשורת ושל ממשלות וארגונים.
החברות במדד Indxx Climate Change Solutions נחלקות לארבע קטגוריות: ספקי תשתיות לאנרגיה חלופית (שמש, רוח, מים, ביולוגית), המהווים 37% מהמדד; ניהול פסולת (ניהול, הפרדה, מיון, מחזור ועיבוד הפסולת), המהווים 33% מהמדד; פתרונות חסכוניים באנרגיה - רכיבים חשמליים שמאפשרים שימוש יעיל באנרגיה (תאורה מלאכותית, שדרוג מכונות, מחזור חום, רכב היברידי ועוד) - 20% מהמדד; ורשת חכמה (רשת חשמל המתבססת על טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויישומים המאפשרים ניהול יעיל יותר של ייצור חשמל, הפצה וצריכה של חשמל, ומטרתה שיפור באמינות רשת החשמל, חיסכון בעלויות ושילוב של אנרגיות מתחדשות) - 10% מהמדד.
לסיכום, עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים ב"ברבורים ירוקים" - אירועים הקשורים לשינויי האקלים. נושא השפעת האדם על האקלים ועל איכות הסביבה לא מסתכם רק במחקרי עמדה אקדמיים, אלא מגיע גם לרגולציה, להקצאת משאבים פרטיים וממשלתיים, וכן, לבסוף מחלחל גם לשיקולים בבניית תיק ההשקעות. השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת.
הכותבת מנהלת מחלקת מחקר מדדים של קבוצת קסם, מבית אקסלנס. לחברות מקבוצות קסם ואקסלנס יש עניין במידע המוצג לעיל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של מכשירים פיננסיים. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מדד Indxx Climate Change הוא קניינו הרוחני של Indxx, LLC.