גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוקי ההון והברבורים הירוקים: השקעה פסיבית שתוביל השפעה אקטיבית

עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים אירועים הקשורים לשינויי האקלים ● השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת

מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס
מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

משברים בתחום הבריאות זה לא דבר חדש. התפשטות וירוס קורונה הכניסה את המשקיעים ל"כוננות ספיגה" מוכרת. כ"בוגרי מגמת SARS מחזור 2002", די מהר הם פנו למלאכת התחזיות, ההערכות והכימותים של השלכות המגפה על הכלכלה העולמית, על מדיניות הממשלות, על הריביות - וכן, גם על תמחור הנכסים הפיננסיים. 

מעניין כי בניגוד לעניין הרב והתגובות המהירות של הבורסות לידיעות על מגפות, רוב האירועים הקשורים לשינויי האקלים וההתחממות הגלובלית עדיין נשארים מתחת לרדאר המשקיעים. נראה כי זה הולך להשתנות בעתיד, אם כי בקצב אטי יותר בהשוואה לתגובת השווקים ל-SARS או קורונה. 

עד לאחרונה נתפסו זעזועי אקלים כסכנה זמנית בעלת אופי מקומי. אמנם שיטפונות, שריפות או הוריקנים לעתים קרובות גרמו לנזק מוניציפלי אדיר, אבל נדיר שמדדי המניות או האג"ח בבורסות העולם "התרגשו" יתר על המידה מהשלכות של אסונות טבע. הנחת העבודה הרווחת היא כי פעולת השיקום לרוב תקזז את הפגיעה, הרשויות המקומיות יגייסו מימון כדי לתמוך בעסקים ובמשקי הבית, והבנק המרכזי ישקול הרחבה מוניטרית או התערבות בשוק המט"ח. הבעיה בגישה זו היא היעדר ראייה לטווח הארוך: עד כה, מעטים שאלו מהי העלות הכלכלית של פגיעה פרמננטית באקו-סיסטם ומהי פרמיית הסיכון שצריך לדרוש בגינה.

סוגיית שינוי האקלים וחלקו של האדם בשינוי זה כבר גולשת מגבולות הדיון האקדמי בין תומכיו למכחישיו. מודעות המנהיגים בעולם והירתמותם למציאת פיתרונות מוצאות את דרכן אל הכלכלה. תעשיות מזהמות עושות מהלכי התייעלות אנרגטית (בין אם באופן וולנטרי ובין אם מכורח רגולציה), גישה סביבתית נכנסת לאג'נדה של בנקים מרכזיים, ובאחרונה גם בשוק ההון מתחילים להתעמק בהשלכות שינויי האקלים. מנהלי השקעות מתחילים להסיט חלק מהתיקים לטובת נכסי "קיימות", וזאת כנראה רק ההתחלה.

בלקרוק: הצופר הגדול של וול סטריט

לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, בית ההשקעות המוביל בעולם, שמנהל נכסים בסך כ-7 טריליון דולר, מאמין כי החששות סביב שינוי האקלים יובילו ל"שינוי פונדמנטלי בפיננסים". בלקרוק הכריזה על אימוץ של גישת "הקיימות" בניהול ההשקעות שלה, וזאת כשהדרישה, לטענתם, מגיעה מהלקוחות. פינק מאמין כי השינוי צפוי מהר יותר ממה שחושבים כיום, והוא לא יהיה זניח. 

גם בהנחה צנועה שרק 5% מהמשקיעים יעדיפו מוצרי השקעה "ירוקים" על פני יצרני פחמן תרמי, תהיה לכך משמעות גדולה על תמחור הנכסים. פינק מדגיש כי בכוונת בית ההשקעות להתמקד בחיסכון פנסיוני, שעיקרו השקעה לטווח הארוך. המשקיעים שואלים את עצמם אילו תעשיות הם מממנים, ומוכנים להטות את הכף לטובת "הירוקות". 

ההשקעות בקרנות שנכנסות למסגרת "הקיימות" עלו להיקף של 20 מיליארד דולר ב-2019 - כמעט פי ארבעה לעומת 2018, לפי נתוני מורנינגסטאר. לפי הערכות של Global Sustainable Alliance, יותר מרבע מסך הנכסים המנוהלים בארה"ב מושקעים תחת הקטגוריה של "קיימות".

לפי סקר של 185 גופים מוסדיים מרחבי העולם, שנערך מטעם IMD Business School, נושא שינויי האקלים נמצא במקום השלישי, אחרי הזדקנות האוכלוסיה ובינה מלאכותית, בדירוג הנושאים שיתוו את קבלת ההחלטות של מנהלי השקעות בשלושת העשורים הבאים.

גם מקינזי ומודיס יוצאים נגד שאננות השווקים. כלכלני חברת הייעוץ מקינזי מעברים מסר דומה: לדעתם, גם המשקיעים המודעים ביותר יכולים להיות מופתעים נוכח ההשלכות של ההתחממות הגלובלית. בחברה רואים סיכון גבוה בדרום אסיה: אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות, פריון העבודה עלול להיפגע. קרוב ל-4.5% מהתוצר של הודו יהיה בסכנה, שכן בני אדם יתקשו לעבוד בשעות החום. בחברת דירוג האשראי מודיס סבורים כי עליית פני הים עלולה בטווח הארוך לפגוע בכושר החזר החוב של מדינות באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה.

לפי מקינזי, עד לשנת 2030, 105 מדינות, שמהוות כ-90% מהתוצר העולמי, יסבלו משינויים פיזיים כמו שיטפונות, חשיפה לחום או מחסור במים. כך לדוגמה, ריבוי השטפונות עלול להפחית בין 15% ל-35% מערך הדירות בפלורידה. ענף הביטוח, מציינים בדוח, הוא הרגיש ביותר: לא ניתן לשלול תרחיש קיצוני שבו חברות הביטוח לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן. בהינתן חשיבות הביטוח לשיקום, זעזוע כזה עלול לטלטל את כל הכלכלה. הממשלות יהיו חייבות להתערב - דרך סובסידיות, הנפקת אג"ח ייעודיות או סיוע אחר לחברות ולפרטים.

היזמים יצטרכו לתת דעתם על שלל של נושאים, החל במיקום של שרשראות האספקה וכלה בפיתוח שטחי נדל"ן. תעשיית המוליכים למחצה הגלובלית תהיה כנראה רגישה במיוחד לריבוי הוריקנים. הכלכלנים מעריכים כי אירוע אקלימי חריג עלול לעלות לחברות בהפסד הכנסות שנתי של 35%. מקינזי, מודיס ואחרים ממליצים לעסקים לא להמתין, ולפעול כבר כיום כדי להיערך לשינויי האקלים, ולבעלי הון לפעול כדי למנוע את ההידרדרות. 

מדוע בנקים מרכזיים מתגייסים למטרה "הירוקה"?

גם בבנקים מרכזיים מובילים בעולם מעלים את נושא האקלים על סדר היום, וחלקם אף נוקטים גישה אקטיבית. אמנם במבט ראשון הקשר בין המסת קרחונים למדיניות מוניטרית נראה עמום, אבל חלק לא מבוטל מנגידי הבנקים סבורים כי הוא בהחלט קיים ועליהם להגיב, שכן סיכוני אקלים עלולים לערער את היציבות הפיננסית ולהשפיע על מגמות המחירים.

כך, כלכלני BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים ("הבנק של בנקים מרכזיים"), התייחסו ל"ברבורים הירוקים" כגורם סיכון שעלול לדרדר את הכלכלה העולמית למשבר העולמי הבא.

מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מתריע מפני ירידה דרמטית בערך של נכסים מסוימים, על רקע מדיניות הממשלות לבלום את שינויי האקלים, באמצעות מסי פחמן, רגולציה או מהלכים אחרים. הבנק המרכזי האירופי בהובלת כריסטין לגארד שוקל הרחבה כמותית "ירוקה" - רכישת אג"ח שיממנו מיזמים "ירוקים" - ומנגד חושבים על צעדי "ענישה" פיננסיים עבור תעשיות מזהמות. נוסף על כך, מרבית הבנקים המרכזיים שוקלים כיצד לשלב את סיכוני האקלים ב"מבחני לחץ" של בנקים מסחריים, כדי להכין את המערכת להפסדים בלתי צפויים.

כיצד לקחת חלק במגמה ארוכת הטווח של היערכות והתמודדות עם שינויי האקלים? תעשיית המדדים נותנת מענה למשקיע, שרואה במגמה זו הזדמנות, עסקית וערכית כאחת. אחת הדוגמאות למדדים "ירוקים" היא מדד Indxx Climate Change Solutions. המדד מכיל, נכון לכתיבת שורות אלה, 58 חברות ממדינות מפותחות, שעיקר עיסוקן הוא מיתון פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית.

10 המניות הגדולות במדד

כנראה שבינתיים לא ניתן לעבור ל-100% אנרגיה ירוקה, אבל שימוש יעיל יותר ומצומצם יותר במקורות אנרגיה מזהמים הוא הכרחי. החברות בתחום נהינות מרוח גבית של ציבור המשקיעים, של התקשורת ושל ממשלות וארגונים.

החברות במדד Indxx Climate Change Solutions נחלקות לארבע קטגוריות: ספקי תשתיות לאנרגיה חלופית (שמש, רוח, מים, ביולוגית), המהווים 37% מהמדד; ניהול פסולת (ניהול, הפרדה, מיון, מחזור ועיבוד הפסולת), המהווים 33% מהמדד; פתרונות חסכוניים באנרגיה - רכיבים חשמליים שמאפשרים שימוש יעיל באנרגיה (תאורה מלאכותית, שדרוג מכונות, מחזור חום, רכב היברידי ועוד) - 20% מהמדד; ורשת חכמה (רשת חשמל המתבססת על טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויישומים המאפשרים ניהול יעיל יותר של ייצור חשמל, הפצה וצריכה של חשמל, ומטרתה שיפור באמינות רשת החשמל, חיסכון בעלויות ושילוב של אנרגיות מתחדשות) - 10% מהמדד.

לסיכום, עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים ב"ברבורים ירוקים" - אירועים הקשורים לשינויי האקלים. נושא השפעת האדם על האקלים ועל איכות הסביבה לא מסתכם רק במחקרי עמדה אקדמיים, אלא מגיע גם לרגולציה, להקצאת משאבים פרטיים וממשלתיים, וכן, לבסוף מחלחל גם לשיקולים בבניית תיק ההשקעות. השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת. 

הכותבת מנהלת מחלקת מחקר מדדים של קבוצת קסם, מבית אקסלנס. לחברות מקבוצות קסם ואקסלנס יש עניין במידע המוצג לעיל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של מכשירים פיננסיים. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מדד Indxx Climate Change הוא קניינו הרוחני של Indxx, LLC.

עוד כתבות

בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי

מחיר הפעלת "ידיעות תקשורת": 25 מפוטרים ו-25 עובדים לחל"ת של חצי שנה

בקבוצת "ידיעות" מוכנים להשאיר את רשת המקומונים בחיים, אך נוקבים במחיר כואב בתמורה ● עפ"י תוכנית ההנהלה שהוצגה לארגון העיתונאים, העיתונים יופעלו בכוח-אדם מינימלי, והחומרים המערכתיים יילקחו בחלקם מהתוכן הכללי של "ידיעות אחרונות"

הפרסומת של פרטנר / צילום: יח"צ

מחזות הזמר שולטים: הפרסומת לפרטנר היא האהובה והזכורה ביותר השבוע

הפרסומת לפרטנר באמצעות מקאן ת"א ממשיכה - שבוע שני ברציפות - להיות הפרסומת האהודה ביותר עם שיעורי האהדה הגבוהים ביותר שנרשמו בשלושת החודשים האחרונים

דוד ברודט/ צילום: איל יצהר

יו"ר אל על הודיע לעובדים על מינוי אביגל שורק למנכ"ל החברה

דוד ברודט שלח מכתב לעובדי אל על ובו הסביר על תהליך הבחירה בשורק, שמגיע מחברת דלק ארה"ב ● לאחרונה התבשרו 5,074 מעובדי אל על כי יישארו בחל"ת עד סוף 2020

חיים גליק. מנכ"ל נת"ע / צילום: איל יצהר, גלובס

נת"ע פרסמה את מכרז המתכננים לשבעת הטרמינלים של המטרו

המכרז הוא חלק משמעותי בפרויקט העצום שעלותו מוערכת בכ-150 מיליארד שקל ● מדובר במרכזי התחבורה הכי גדולים שייבנו בשנים הקרובות במטרופולין תל אביב, ושבהם ישתלבו מערכות תחבורתיות שונות

דואר ישראל. ממתינים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקורונה פגעה קשה בדואר ישראל: הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון

הכנסות ברבעון השלישי ירדו ב-11% ● ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-230.7 מיליון שקל, לעומת רווח בתקופה המקבילה ● היו"ר חזי צאיג: "רואים התחלה של התאוששות בעקבות התגברות הקניות אונליין"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: תמונה פרטית

נתניהו נפגש עם בר-דוד ברקע המשבר הפוליטי בין כחול לבן לליכוד

בזמן שבין בר דוד ושר האוצר ישראל כ"ץ לא נערכה פגישה בשל המתיחות בין השניים, נפגש היום יו"ר ההסתדרות עם ראש הממשלה ● בין הנושאים שעלו בפגישה התמקדו השניים גם בצורך בחיזוק התעשייה הישראלית

הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב

הצפות ברחבי הארץ: כיבוי והצלה חילצו לכודים, נזק כבד לתשתיות ורכוש

עד לשעות הצהריים המוקדמות, טיפלו כוחות הכיבוי וההצלה ב-140 אירועי הצפות, הכוללים בתים, מרתפים, חניונים תת קרקעיים ורכבים

אלון מאסק / צילום: HANNIBAL HANSCHKE, רויטרס

קרב המיליארדרים: האם אלון מאסק הוא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם?

המגזין "פורבס" צינן את ההתלהבות לגבי ההכרזה של המתחרים מ"בלומברג" ● בטור שכותרתו "לא, מאסק הוא לא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם, והנה מדוע", מפרטת כתבת המגזין מדוע מייסד טסלה הוא רק שלישי בדירוג העולמי

חברת טבע / צילום: רויטרס

האיחוד האירופי קנס את טבע ב-60.5 מיליון אירו בשל פגיעה בתחרות

האיחוד קנס את חברת התרופות בשל הסכם שחתמה עם חברת ספלון לפני רכישתה, שהוביל לעיכוב בכניסת תחרות גנרית

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

התאחדות התעשיינים: האוצר מנסה לעקוף את חובת העדפת כחול-לבן באמצעות תרגילים אסורים

בימים הקרובים יכריע רה"מ במחלוקת בין התעשיינים לאוצר על הרחבת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים, אך בינתיים ניטשה מחלוקת חדשה בין האוצר, התאחדות התעשיינים וחברת טלדור סביב מכרז לציוד ושירותי תקשורת ● התאחדות התעשיינים: "האוצר המציא תרגיל חדש ומנסה לא לקיים את החוק" ● האוצר: "הטענות אינן נכונות"

חיים רומנו / צילום: תמר מצפי

חיים רומנו פורש מתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת חלל תקשורת

רומנו החליט שלא להציע את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת, כך שזו תסתיים בסוף 2020 ● גם הדירקטורים תמיר פוליקר ואבי ברגר החליטו שלא להציע את מועמדותם לתקופת כהונה נוספת

יוסי מלכה / צילום: יח"צ

שינוי בהנהלת H&O בשיא משבר הקורונה: יוסי מלכה מונה למנכ"ל

יחליף בתפקיד את עמיר משה ששימש כמנכ"ל הקבוצה בשמונה השנים האחרונות

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

פארסת הקניונים הגדולה: כך יוחלט בחצות מי ייפתח מחר

בשעה 23:59 צפויה להסתיים ההרשמה להגרלה שתקבע מי הם הקניונים שזכאים להיפתח מחר בבוקר במסגרת הפיילוט שקבע קבינט הקורונה ● אותם תשעה זוכים מאושרים יקבלו גושפנקא מהממשלה לציין מחר את חגיגות הבלאק פריידי למרות הגבלות הקורונה

כרמלה מנשה / עוזר צלמת: אריאל בלאק

תא"ל מרדכי כהנא הגיש תביעת לשון הרע נגד תאגיד "כאן" וכרמלה מנשה

טוען כי עם תחילת חקירתו פרסמה מנשה בשידורי התאגיד כתבות בהן הוצגו החשדות נגדו כעובדות, וגם כאשר הסתבר כי "ההר הוליד עכבר", לא פורסמה התנצלות

בנימין נתניהו בועדת הכספים, השבוע / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת

בדרך לתקדים היסטורי? תקציב המדינה מגיע לבג"ץ בצל הביקורת החריפה

בג"ץ קבע כי על הממשלה והכנסת להסביר את חוקיות "פשרת האוזר" שאפשרה את דחיית אישור התקציב ומנעה הליכה נוספת לבחירות • איך בג"ץ יכול להתערב בחוק יסוד, למה ההרכב הורחב, ומה המשמעויות? • בעזרת מומחי משפט, גלובס עושה סדר

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

להב אל.אר חתמה על הסכם למכירת מרכז קניות בהאנובר ברווח של 17 מיליון שקל

הנכס עצמו נרכש לפני כשנה בתמורה לכ-30 מיליון שקל (כ-7.8 מיליון אירו, CAP 8%), כאשר העסקה משקפת לחברה תשואה של מעל לכ-60% תוך כשנה בלבד - רווח של כ-20 מיליון שקל (כ-4.5 מיליון אירו)

החיסון לקורונה של חברת סינבאק הסינית / צילום: Eraldo Peres, AP

יצרניות חיסונים סיניות בלחץ להוכיח שזריקות הקורונה שלהן יעילות

החברות לא פרסמו תוצאות של מבחנים קליניים מתקדמים, בעוד תוצאות מהיצרניות המערביות המובילות מראות שיש שלושה מועמדים מבטיחים לחיסון עובד

האצלת סמכויות בארגונים

היועצת של גוגל ואינטל מסבירה למה צריך לעודד עובדים ביקורתיים

קרול סנפורד, יועצת לארגונים שהתפרסמה בעיקר בעקבות ספרה The Regenerative Business, מלמדת כבר 4 עשורים חברות כמו גוגל ואינטל איך מקיימים עסקים שממציאים את עצמם בכל פעם מחדש ● בראיון לגלובס, היא מסבירה מה הופך את מנגנון הפידבק לרעיל ● ניהול וקריירה, מדור חדש

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

מגדל עברה לרווח ברבעון השלישי ותשוב לגבות דמי ניהול משתנים ברבעון הרביעי

בצל המאבק על מקומם של היו"ר ניר גלעד ובעל השליטה שלמה אליהו בקבוצה, מציגה מגדל הפסד של 14.5 מיליון שקל מתחילת שנה וקיטון של 5% בפרמיות ודמי הגמולים שגבתה מלקוחותיה ● גידול ברווחי מגדל שוקי הון ברבעון ומתחילת שנה

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"