גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוקי ההון והברבורים הירוקים: השקעה פסיבית שתוביל השפעה אקטיבית

עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים אירועים הקשורים לשינויי האקלים ● השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת

מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס
מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

משברים בתחום הבריאות זה לא דבר חדש. התפשטות וירוס קורונה הכניסה את המשקיעים ל"כוננות ספיגה" מוכרת. כ"בוגרי מגמת SARS מחזור 2002", די מהר הם פנו למלאכת התחזיות, ההערכות והכימותים של השלכות המגפה על הכלכלה העולמית, על מדיניות הממשלות, על הריביות - וכן, גם על תמחור הנכסים הפיננסיים. 

מעניין כי בניגוד לעניין הרב והתגובות המהירות של הבורסות לידיעות על מגפות, רוב האירועים הקשורים לשינויי האקלים וההתחממות הגלובלית עדיין נשארים מתחת לרדאר המשקיעים. נראה כי זה הולך להשתנות בעתיד, אם כי בקצב אטי יותר בהשוואה לתגובת השווקים ל-SARS או קורונה. 

עד לאחרונה נתפסו זעזועי אקלים כסכנה זמנית בעלת אופי מקומי. אמנם שיטפונות, שריפות או הוריקנים לעתים קרובות גרמו לנזק מוניציפלי אדיר, אבל נדיר שמדדי המניות או האג"ח בבורסות העולם "התרגשו" יתר על המידה מהשלכות של אסונות טבע. הנחת העבודה הרווחת היא כי פעולת השיקום לרוב תקזז את הפגיעה, הרשויות המקומיות יגייסו מימון כדי לתמוך בעסקים ובמשקי הבית, והבנק המרכזי ישקול הרחבה מוניטרית או התערבות בשוק המט"ח. הבעיה בגישה זו היא היעדר ראייה לטווח הארוך: עד כה, מעטים שאלו מהי העלות הכלכלית של פגיעה פרמננטית באקו-סיסטם ומהי פרמיית הסיכון שצריך לדרוש בגינה.

סוגיית שינוי האקלים וחלקו של האדם בשינוי זה כבר גולשת מגבולות הדיון האקדמי בין תומכיו למכחישיו. מודעות המנהיגים בעולם והירתמותם למציאת פיתרונות מוצאות את דרכן אל הכלכלה. תעשיות מזהמות עושות מהלכי התייעלות אנרגטית (בין אם באופן וולנטרי ובין אם מכורח רגולציה), גישה סביבתית נכנסת לאג'נדה של בנקים מרכזיים, ובאחרונה גם בשוק ההון מתחילים להתעמק בהשלכות שינויי האקלים. מנהלי השקעות מתחילים להסיט חלק מהתיקים לטובת נכסי "קיימות", וזאת כנראה רק ההתחלה.

בלקרוק: הצופר הגדול של וול סטריט

לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, בית ההשקעות המוביל בעולם, שמנהל נכסים בסך כ-7 טריליון דולר, מאמין כי החששות סביב שינוי האקלים יובילו ל"שינוי פונדמנטלי בפיננסים". בלקרוק הכריזה על אימוץ של גישת "הקיימות" בניהול ההשקעות שלה, וזאת כשהדרישה, לטענתם, מגיעה מהלקוחות. פינק מאמין כי השינוי צפוי מהר יותר ממה שחושבים כיום, והוא לא יהיה זניח. 

גם בהנחה צנועה שרק 5% מהמשקיעים יעדיפו מוצרי השקעה "ירוקים" על פני יצרני פחמן תרמי, תהיה לכך משמעות גדולה על תמחור הנכסים. פינק מדגיש כי בכוונת בית ההשקעות להתמקד בחיסכון פנסיוני, שעיקרו השקעה לטווח הארוך. המשקיעים שואלים את עצמם אילו תעשיות הם מממנים, ומוכנים להטות את הכף לטובת "הירוקות". 

ההשקעות בקרנות שנכנסות למסגרת "הקיימות" עלו להיקף של 20 מיליארד דולר ב-2019 - כמעט פי ארבעה לעומת 2018, לפי נתוני מורנינגסטאר. לפי הערכות של Global Sustainable Alliance, יותר מרבע מסך הנכסים המנוהלים בארה"ב מושקעים תחת הקטגוריה של "קיימות".

לפי סקר של 185 גופים מוסדיים מרחבי העולם, שנערך מטעם IMD Business School, נושא שינויי האקלים נמצא במקום השלישי, אחרי הזדקנות האוכלוסיה ובינה מלאכותית, בדירוג הנושאים שיתוו את קבלת ההחלטות של מנהלי השקעות בשלושת העשורים הבאים.

גם מקינזי ומודיס יוצאים נגד שאננות השווקים. כלכלני חברת הייעוץ מקינזי מעברים מסר דומה: לדעתם, גם המשקיעים המודעים ביותר יכולים להיות מופתעים נוכח ההשלכות של ההתחממות הגלובלית. בחברה רואים סיכון גבוה בדרום אסיה: אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות, פריון העבודה עלול להיפגע. קרוב ל-4.5% מהתוצר של הודו יהיה בסכנה, שכן בני אדם יתקשו לעבוד בשעות החום. בחברת דירוג האשראי מודיס סבורים כי עליית פני הים עלולה בטווח הארוך לפגוע בכושר החזר החוב של מדינות באסיה, במזרח התיכון ובאפריקה.

לפי מקינזי, עד לשנת 2030, 105 מדינות, שמהוות כ-90% מהתוצר העולמי, יסבלו משינויים פיזיים כמו שיטפונות, חשיפה לחום או מחסור במים. כך לדוגמה, ריבוי השטפונות עלול להפחית בין 15% ל-35% מערך הדירות בפלורידה. ענף הביטוח, מציינים בדוח, הוא הרגיש ביותר: לא ניתן לשלול תרחיש קיצוני שבו חברות הביטוח לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן. בהינתן חשיבות הביטוח לשיקום, זעזוע כזה עלול לטלטל את כל הכלכלה. הממשלות יהיו חייבות להתערב - דרך סובסידיות, הנפקת אג"ח ייעודיות או סיוע אחר לחברות ולפרטים.

היזמים יצטרכו לתת דעתם על שלל של נושאים, החל במיקום של שרשראות האספקה וכלה בפיתוח שטחי נדל"ן. תעשיית המוליכים למחצה הגלובלית תהיה כנראה רגישה במיוחד לריבוי הוריקנים. הכלכלנים מעריכים כי אירוע אקלימי חריג עלול לעלות לחברות בהפסד הכנסות שנתי של 35%. מקינזי, מודיס ואחרים ממליצים לעסקים לא להמתין, ולפעול כבר כיום כדי להיערך לשינויי האקלים, ולבעלי הון לפעול כדי למנוע את ההידרדרות. 

מדוע בנקים מרכזיים מתגייסים למטרה "הירוקה"?

גם בבנקים מרכזיים מובילים בעולם מעלים את נושא האקלים על סדר היום, וחלקם אף נוקטים גישה אקטיבית. אמנם במבט ראשון הקשר בין המסת קרחונים למדיניות מוניטרית נראה עמום, אבל חלק לא מבוטל מנגידי הבנקים סבורים כי הוא בהחלט קיים ועליהם להגיב, שכן סיכוני אקלים עלולים לערער את היציבות הפיננסית ולהשפיע על מגמות המחירים.

כך, כלכלני BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים ("הבנק של בנקים מרכזיים"), התייחסו ל"ברבורים הירוקים" כגורם סיכון שעלול לדרדר את הכלכלה העולמית למשבר העולמי הבא.

מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מתריע מפני ירידה דרמטית בערך של נכסים מסוימים, על רקע מדיניות הממשלות לבלום את שינויי האקלים, באמצעות מסי פחמן, רגולציה או מהלכים אחרים. הבנק המרכזי האירופי בהובלת כריסטין לגארד שוקל הרחבה כמותית "ירוקה" - רכישת אג"ח שיממנו מיזמים "ירוקים" - ומנגד חושבים על צעדי "ענישה" פיננסיים עבור תעשיות מזהמות. נוסף על כך, מרבית הבנקים המרכזיים שוקלים כיצד לשלב את סיכוני האקלים ב"מבחני לחץ" של בנקים מסחריים, כדי להכין את המערכת להפסדים בלתי צפויים.

כיצד לקחת חלק במגמה ארוכת הטווח של היערכות והתמודדות עם שינויי האקלים? תעשיית המדדים נותנת מענה למשקיע, שרואה במגמה זו הזדמנות, עסקית וערכית כאחת. אחת הדוגמאות למדדים "ירוקים" היא מדד Indxx Climate Change Solutions. המדד מכיל, נכון לכתיבת שורות אלה, 58 חברות ממדינות מפותחות, שעיקר עיסוקן הוא מיתון פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית.

10 המניות הגדולות במדד

כנראה שבינתיים לא ניתן לעבור ל-100% אנרגיה ירוקה, אבל שימוש יעיל יותר ומצומצם יותר במקורות אנרגיה מזהמים הוא הכרחי. החברות בתחום נהינות מרוח גבית של ציבור המשקיעים, של התקשורת ושל ממשלות וארגונים.

החברות במדד Indxx Climate Change Solutions נחלקות לארבע קטגוריות: ספקי תשתיות לאנרגיה חלופית (שמש, רוח, מים, ביולוגית), המהווים 37% מהמדד; ניהול פסולת (ניהול, הפרדה, מיון, מחזור ועיבוד הפסולת), המהווים 33% מהמדד; פתרונות חסכוניים באנרגיה - רכיבים חשמליים שמאפשרים שימוש יעיל באנרגיה (תאורה מלאכותית, שדרוג מכונות, מחזור חום, רכב היברידי ועוד) - 20% מהמדד; ורשת חכמה (רשת חשמל המתבססת על טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ויישומים המאפשרים ניהול יעיל יותר של ייצור חשמל, הפצה וצריכה של חשמל, ומטרתה שיפור באמינות רשת החשמל, חיסכון בעלויות ושילוב של אנרגיות מתחדשות) - 10% מהמדד.

לסיכום, עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים ב"ברבורים ירוקים" - אירועים הקשורים לשינויי האקלים. נושא השפעת האדם על האקלים ועל איכות הסביבה לא מסתכם רק במחקרי עמדה אקדמיים, אלא מגיע גם לרגולציה, להקצאת משאבים פרטיים וממשלתיים, וכן, לבסוף מחלחל גם לשיקולים בבניית תיק ההשקעות. השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת. 

הכותבת מנהלת מחלקת מחקר מדדים של קבוצת קסם, מבית אקסלנס. לחברות מקבוצות קסם ואקסלנס יש עניין במידע המוצג לעיל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של מכשירים פיננסיים. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מדד Indxx Climate Change הוא קניינו הרוחני של Indxx, LLC.

עוד כתבות

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה