גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אפליה בחסות האיגוד - הארגונים שאמורים לייצג את המורים, פוגעים במערכת החינוך

הסתדרות המורים וארגון המורים הם שניים מהארגונים החזקים ביותר כיום בישראל ● חוסר היעילות של משרד החינוך, המעורר שוב ושוב כעס ציבורי, נובע במידה רבה מההכרח להתחשב בדרישותיהם של הארגונים הללו, המהווים מונופולים על כוח-האדם בהוראה בשל עוצמתם הארגונית והפוליטית

רן ארז, יו"ר ארגון המורים / צילום: שלומי יוסף
רן ארז, יו"ר ארגון המורים / צילום: שלומי יוסף

דוח הממונה על השכר, שהתפרסם לאחרונה, חשף שוב, לצערנו, תמונה קשה של הפליה בכל הקשור לתנאי העסקתם של אנשי ההוראה הצעירים. ההפליה משתקפת בעיקרה בשכר נמוך ומשרות חלקיות, לעומת אלה של אנשי הוראה ותיקים, שזוכים לשכר גבוה ומכובד הודות לחישוב השכר על בסיס מרכיב הוותק וויתור על תגמול על בסיס מקצועיות.

לצערנו, מציאות זו אינה שמורה למערכת החינוך בלבד, והיא ממחישה תופעה שקיימת במערכות ציבוריות גדולות נוספות בישראל - בריאות, ביטחון, חשמל, נמלים ועוד. במערכות אלה, הניהול אינו נעשה על ידי המדינה והמנהלים מטעמה, אלא נקבע על ידי מאזן אימה בין המדינה והאינטרס הציבורי אותו היא מייצגת, לבין האיגודים המקצועיים והאינטרס שהם מייצגים.

כמובן, שעובדים זכאים לייצוג והגנה על ידי איגודים מקצועיים חזקים, על כך אין ויכוח. אולם, במציאות הנוכחית, האיגודים המקצועיים המובילים בישראל - ההסתדרות הרפואית בישראל, ועד עובדי חברת חשמל, ועדי הנמלים ועוד - אינם מייצגים באופן מאוזן את כלל העובדים אשר בשמם הם פועלים, אלא בעיקר קבוצה מצומצמת יותר של העובדים הוותיקים והמבוססים יותר, הנהנים משכר גבוה, קביעות ותנאים מפליגים. וכך, העובדים הצעירים מוצאים את עצמם מתמודדים עם תנאים קשים - משרות חלקיות, העסקה במיקור חוץ (עובדי קבלן או עצמאים) וללא קביעות.

הסתדרות המורים וארגון המורים הם שניים מהארגונים החזקים ביותר הפועלים בצורה זו. חוסר יעילותו, לכאורה, של משרד החינוך, המעורר שוב ושוב כעס ציבורי, נובע במידה רבה מההכרח להתחשב בדרישותיהם של הארגונים הללו, המהווים מונופולים על כוח-האדם בהוראה, בשל עוצמתם הארגונית והפוליטית. חוסר יעילות זה, אף גדול ונרחב הרבה יותר, כשמביאים בחשבון את מספר עובדי המשרד שאינם מורים.

עקב מציאות זו, ממשיך משרד החינוך לתקצב את בתי הספר בשעות ולא בכסף ומגביל את יכולתם של המנהלים לתגמל מורים על הישגים, למרות רפורמת הניהול העצמי. שרי החינוך, אשר ביכולתם לכאורה, להילחם במצב הקיים, נמנעים מלעשות זו. האחרונה שניסתה את כוחה, הייתה השרה לשעבר לימור ליבנת, אשר דוח דברת שיזמה, שהמליץ על תקצוב שלא על פי שעות ומתן אפשרות לתגמול על פי הישגים - היה סדין אדום בפני ארגוני המורים, שנלחמו בו ומנעו את יישומו. הבאים אחריה, כבר למדו את הלקח, ונמנעים מאז מלעסוק בנושא.

למרות מציאות זו, צעירים רבים, ואפילו אנשים באמצע חייהם, שרוצים לעבור לעיסוק משמעותי יותר, פונים למקצוע ההוראה. הם יודעים ששכרם ילך ויעלה עם השנים, וחלקם מוכן להמתין. אחרים, חשים שהקורבן הכלכלי הנדרש כבד מנשוא, ותולים תקוותם ברפורמות הנעשות במערכת החינוך, גם אם באיטיות, דוגמת אופק חדש, עוז לתמורה, ניהול עצמי ופתיחת אזורי הרישום. רפורמות אלה מאפשרות עליה בשכר תמורת שעות עבודה רבות יותר ותגמול דיפרנציאלי מוגבל במסגרת סמכויות הניהול העצמי, אך בו בזמן, בהמשך הן יאלצו את בתי הספר לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהיאבק על התלמידים העתידיים, שיוכלו לבחור בין בתי ספר ולא יהיו עוד קהל שבוי בידי אזורי הרישום.

מטרתה של מערכת החינוך, ובכלל זה האיגודים המקצועיים של המורים, צריכה להיות הפיכתו של מקצוע ההוראה למקצוע יוקרתי ומשתלם. מחקר משווה שהכינה חברת היעוץ מקינזי בשנת 2011, ובו השוותה בין מערכות החינוך של עשרים מדינות, הראה שהמפתח להצלחה לקידום מערכת חינוך מבינונית לטובה ומטובה למצוינת, הוא ההשקעה במורים. פיתוח מסלולי קריירה למורים שחיזקו את מעמדם בחברה והעלו את שכרם, מתן אוטונומיה ניהולית לבתי הספר והחופש ללמד באופן יצירתי - כל אלה הביאו לשיפור משמעותי תוך כשש שנים. אולם, במציאות הישראלית, נראה כי מחקרים מסוג זה והשינוי שביכולתם לייצר, ידחו על הסף, בעוד התלמידים, המורים הצעירים והציבור כולו, ימשיך לשלם את המחיר על כך. 

ד"ר אריה הרשקוביץ, הוא מרצה באשכול למנהל מערכות חינוך של החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט