אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום להותיר את ריבית בנק ישראל ללא שינוי, בשער של 0.25%. ההחלטה באה על-רקע ציפייה גוברת בשווקים להורדת ריבית על-רקע החשש להאטה בכלכלה העולמית, זאת בשל התפשטות מגיפת הקורונה בעולם ובאירופה בפרט.
לקראת ההחלטה רק 2 מתוך 15 האנליסטים במדגם של סוכנות הידיעות בלומברג צפו הורדת ריבית, לעומת 13 שצפו כי הריבית תישאר ללא שינוי.
כעת מתגברים הסיכויים כי הוועדה המוניטרית תחליט על הורדת ריבית בישיבתה הבאה ב-8 באפריל. זאת בהנחה שעד אז יתברר כי התפרצות מגיפת הקורונה אכן גורמת להאטה בכלכלת העולם. כמו כן החלטתו הצפויה של הפד האמריקאי להוריד ריבית עשויה להקל על בנק ישראל ללכת בעקבותיו.
"התפרצות נגיף הקורונה בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, ולהשפעות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים", נכתב בהודעה של בנק ישראל. "תרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא שהתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים, וההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת. להערכת בנק ישראל בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל. במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר. בתרחיש כזה, עומד לרשות הוועדה מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית".
בהודעתו היום מציין בנק ישראל כי קצב האינפלציה השנתי צפוי לרדת בחודשים הקרובים לטריטוריה שלילית, לפי שתשוב ותעלה לכיוון היעד בסביבות חודש יוני ומדגישים כי התפתחות זו כשלעצמה לא תביא לשינוי המדיניות המוניטרית ולהורדת הריבית, וזאת כלשונם כי "התמתנות האינפלציה אינה משקפת חולשה בביקושים והיא מושפעת במידה רבה מייסוף השקל׳". בבנק מציינים כי מאז החלטת הריבית התחזק השקל בכ-3% מו סל המטבעות וכי מדובר ב"התפתחות הממשיכה להקשות על חזרת האינפלציה ליעד". יחד עם זאת כפי שאמר בראיון ל"גלובס" נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הבנק המרכזי יעדיף להשתמש בכלי ההעתרבות במט"ח ולא בכלי הריבית כדי להתמודד עם התחזקות השקל.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר בראיון ל"גלובס" כי הוא אינו צופה שימוש בכלי הריבית כל עוד אין שינוי לרעה בתחזיות הצמיחה של המשק. בראיון ל"גלובס" הסביר ירון כי ההתערבות בשוק המט"ח היא הכלי הנכון יותר להתמודדות עם ההתחזקות בשער השקל, לעומת כלי הריבית שלשימוש בו יש השפעות רוחביות בלתי רצויות.