נטע כהן, מנכ"ל חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דיאגו מיטלברג
בחודשים האחרונים קיבלה באר שבע תשומת לב תקשורתית בעקבות מקרי ההתאבדות הטרגיים בבית החולים סורוקה, והאתגרים הייחודיים לדרום הארץ זכו לדיון נוסף. אתגרים שאינם נשכחים אבל גם לא מטופלים עד הסוף. אזור הנגב הוא הגדול ביותר מבחינת שטח, ומבחינה טכנית באר שבע ממוקמת בדיוק במרכז המדינה, אך האזור הזה מיושב בדלילות יחסית וחיה בו אוכלוסייה מגוונת ולא אמידה. חלק מהאוכלוסייה הזאת מתגורר באזורים עם נגישות נמוכה מאוד למרכזי השכלה, תעסוקה ושירותים.
בכל זאת, דברים מתחילים לקרות בדרום, במיוחד סביב באר שבע. "לפני 7-8 שנים היו אולי כמה מאות אנשי הייטק בכל באר שבע. היום רק בפארק ההייטק יש 3,000 עובדים", אומר נטע כהן, מנכ"ל BGN Technologies, חברת המסחור של אוניברסיטת בן גוריון, בראיון פרישה אחרי 16 שנים בתפקיד. "המשכורת הממוצעת שלהם היא פי שלושה מהממוצע במשק, ולכן אפשר לראות את זה כאילו יצרנו פארק תעסוקה עם 10,000 עובדים, ואנחנו רק בתחילת הדרך".
מה הקשר בין חברת מסחור של אוניברסיטה להתפתחות של עיר? במקרה של באר שבע, בעשור האחרון הקשר הוא ישיר מאוד. לפני 16 שנה, כאשר כהן מונה למנכ"ל חברת המסחור, הוא ראה בפיתוח האזורי את אחד התפקידים העיקריים שלו. קשה להגיד זאת על כל חברת מסחור אחרת בישראל. אמנם קמו קהילות עסקיות גם סביב מכון ויצמן, הטכניון, האוניברסיטה העברית ואפילו הקרייה הגרעינית בדימונה (נסו לדמיין כיצד היו נראות רחובות ונס ציונה בלי פארקי המדע מסביב למכון ויצמן), אבל מנהלי ומנהלות חברות המסחור של המוסדות האלה אף פעם לא ציינו זאת כיעד רשמי שלהם. המטרות הרשמיות היו הבאת הטכנולוגיות מהמעבדה אל המציאות, תוך הגדלת התקציבים של מוסדות המחקר. כהן רואה את התפקיד שלו קצת אחרת.
"ידעתי שאני רוצה את המודל של MIT"
"כשהגעתי לתחום מסחור הטכנולוגיות", מספר כהן, "הסתכלתי על המודלים של MIT ושל הרווארד, שבאותו זמן וגם היום היה להם בערך אותו היקף תמלוגים, אבל בהרווארד הוא התבסס בעיקר על שני מוצרים רבי מכר, וב-MIT על מאות מוצרים שונים. הבנתי די מהר שאני רוצה להיות במודל של MIT, כלומר, שהתפקיד שלי הוא לא לחסום יוזמות, אלא לאפשר אותן.
"המטרה שלי היא לחתום על הסכמי שיתוף-פעולה רבים ומגוונים וגמישים ככל האפשר, ולא להתעקש על קוצו של יוד באופן שיכול למנוע או לעכב הסכם. בסופו של דבר, זה עניין של תשומת לב ניהולית, ואם אני רוצה לעשות פעילות בעשרות עד מאות פטנטים שיש לי, אני לא אוכל להקדיש את הזמן למצוא ולגבש לכל אחד את העסקה הכי מכניסה".
יכול להיות שזה משום שאתה לא עורך דין במקור, בניגוד לכמה ממנהלי חברות מסחור אחרות.
"אני לא רוצה לדבר על מישהו אחר. חברות המסחור בארץ מאוד מצליחות. אני רוצה לדבר עלינו".
ההכנסות של BGN Technologies עלו בתקופת כהונתו של כהן לכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, אבל זה לא הנתון שהוא בודק את עצמו מולו. הוא מעדיף לדבר על פארק ההייטק שהתממש בשנים האלה ועל תרומתו לאזור כולו.
להצלחה כמה אבות בולטים, ובהם ראש העיר רוביק דנילוביץ', ראשי האוניברסיטה אבישי ברוורמן, רבקה כרמי והנשיא הנוכחי דניאל חיימוביץ', יו"ר חברת המסחור גיל וייזר, וגם BGN Technologies וכהן היו שותפים מלאים להתפתחות הזאת.
כבר בשנתו הראשונה של כהן בתפקיד נחתם הסכם שיתוף-הפעולה בין אוניברסיטת בן גוריון לחברת דויטשה טלקום - הסכם שהוא דוגמה בולטת לתרומת חברת המסחור להצלחת פיתוח הפארק. "הם חיפשו חדשנות מחוץ לחברה, והקימו מעבדות חדשנות בברלין, אך החליטו לגוון ולחפש לא רק מחוץ לחברה אלא גם בתרבויות אחרות. הם התחילו אצלנו באוניברסיטה פרויקט קטן, ובתוך כמה חודשים הבינו את המסר שלנו ואמרו, ‘בואו נקים מרכז מחקר'. ישבנו איתם ובנינו מודל ייחודי שמבוסס לאו דווקא על טכנולוגיה מסוימת שיש לנו. כך נוצרו מעבדות Telekom Innovation Labs באוניברסיטה, המנוהלות במקביל על ידי האוניברסיטה ועל ידי החברה.
"הפיתוח במעבדות לא מתחיל אם אין פרופסור מהאוניברסיטה שמאוד מתעניין בכך, כלומר החופש האקדמי נשמר וישנה העמקה מדעית וטכנולוגית. עם זאת, פרויקט לא מתחיל גם אם אין מישהו בתוך החברה שמאוד מתעניין. החוקרים שלנו נחשפים למידע מהעולם האמיתי וזה מאפשר להם את מה שכל חוקר רוצה - יותר פרסומים.
"לאורך השנים ישבו בהנהלה גורמים בכירים מאוד משני הצדדים. היום מועסקים במרכז 80-100 איש, קבוצת הפיתוח המשותפת היחידה של דויטשה מחוץ לגרמניה. הם פעלו בעבר בסטנפורד, בניסיון להעתיק את המודל הזה, אבל הפעילות שם נסגרה".
באילו תחומים אתם משתפים איתם פעולה?
"תחומים רבים. מדעי המחשב מכל הסוגים - מידע וחומרה ובינה מלאכותית, פיזיקה של תקשורת מסוגים שונים ואפילו פסיכולוגיה של ממשקי משתמש. ככל שעובר הזמן, התחומים מתרחבים. לא ביקשנו מהם לממן בניין. כל המימון שלהם נכנס לתוך המחקר, ודווקא הבניין הוא של האוניברסיטה. בסוף, אתה יכול להתמקח עם חברות או לחשוב איתן על ההמשך".
יש אוניברסיטאות נוספות שחתמו עם חברות מסחריות על הסכמי מחקר משותף מסוגים שונים, ואוניברסיטאות נותנות שירותי מחקר לחברות באופן שוטף, לא תמיד דרך חברות המסחור. באוניברסיטת חיפה, הוקם בניין של IBM. איך תוכל לזקק את הייחוד של המודל שלכם?
"עם כל חברה אנחנו עובדים אחרת. עם IBM יש לנו מרכז מצוינות שהיה בהתחלה בתוך האוניברסיטה אבר צפוי לעבוד בקרוב לפארק ההייטק, לעומת המודל עם דויטשה שבו העובדים מועסקים על ידי החברה והאוניברסיטה במקביל. אני לא מכיר פרויקט דומה לזה. ב-IBM העובדים מועסקים על ידם, אבל יש להם שיתופי-פעולה רבים עם חוקרים באוניברסיטה, שמתאפשרים בזכות הסמיכות הפיזית והמאמצים שלנו ושל ההנהלה להפגיש בין המדענים".
אחת החברות שזיהתה את הפוטנציאל והתיישבה בפארק ההייטק כחלוצה וכעוגן היא EMC, היום דל-EMC. "גם במקרה הזה התחלנו ממחקר אחד שהתפתח, והיום יש להם כאן 250 איש", אומר כהן.
"שליש מהחוקרים בתחום ההנדסה בישראל יושבים היום באוניברסיטת בן גוריון", אומר כהן ומסביר שהדבר נובע באופן ישיר משיתופי-פעולה עם התעשייה. לדבריו, אוניברסיטת בן גוריון היא כמעט היחידה בארץ שהצליחה למשוך חוקרים בעשורים האחרונים בעקבות הגישה הזאת.
"יכולנו למשוך חוקרים ממוסדות מובילים בארה"ב ולהשיב אותם לישראל, כי רוב האוניברסיטאות היו די סטטיות בשלושת העשורים האחרונים ואילו אנחנו צמחנו פי שלושה ועוד ממשיכים לצמוח. לעובדה שהאוניברסיטה היא ארגון צומח יש השלכות. הגיל הממוצע ירד, האיכות עלתה, יש מחלקות חדשות עם ראשי מחלקות טריים. יש תהליך יותר תוסס".
הנגב מחכה לחיילי ההייטק של צה"ל
לצד שיתופי-הפעולה רחבי-ההיקף, האוניברסיטה גם חותמת על הסכמים לפיתוח טכנולוגיות ספציפיות, כמו כל חברת מסחור, אבל לדברי כהן זה נעשה בגישה שדוחפת את הטכנולוגיות החוצה במהירות עם פחות הקפדה על התמורה הכספית הישירה. "חתמנו ב-2019 על 125 עסקאות עם חברות, וזה אומר חוזה על שני ימי עבודה", הוא אומר. "אנחנו גם מקימים סטארט-אפים בעצמנו סביב הטכנולוגיות שלנו, והקמנו עשרות מהם".
חברת המסחור מקדמת יזמות לאו דווקא עם חוקר יחיד של האוניברסיטה. "הקמנו את האקסלרטור הראשון בנגב, אחרי שהיו מאות בתל אביב. אין לנו רווח ישיר מזה. זה חלק מהסתכלות המאקרו שלנו. היינו שותפים להקמת ארגון סייבר עם לוקהיד מרטין, דל-EMC ו-JVP, איגוד חברות לקידום תעשיית הסייבר בדרום. לקחנו ביתן בגודל של יותר מ-10% משטח התצוגה, וייצגנו שם את חברות הסייבר של באר שבע והאזור, בין שהן קשורות אלינו מסחרית ובין שלא, כי אנחנו רוצים ליצור אקוסיסטם משותף".
כהן תולה תקוות גדולות בשתי התפתחויות שצפויות להתרחש באזור בקרוב ועשויות לעודד את המשך הצמיחה של הפעילות: הקמת רובע החדשנות של באר שבע והעברת מרכז התקשוב של צה"ל לאזור. "זהו התהליך ארוך הטווח הבא שצפוי לעבור על באר שבע", הוא אומר ומוסיף שלאחר שיעבור מרכז התקשוב של צה"ל, הכולל את יחידת 8200 ויחידות נוספות פחות מפורסמות אך לא פחות יוקרתיות, כלומר, אלפי חיילי הייטק, יגיע המספר הכולל של אנשי מקצוע באזור המצומצם הזה לכ-50 אלף איש.
לרובע החדשנות הוגדרו שלושה תחומי התמחות עיקריים: סייבר, חקלאות מדייקת (בדגש על המדבר ואנרגיית השמש), ובריאות דיגיטלית. הפרויקט קיבל מימון לתכנון, אבל עדיין מחפש את המימון העיקרי - לעצם הקמתו.
כהן מודע לכך שתהליכי שינוי עירוניים בסדר גודל כזה יכולים להמריא אבל באותה מידה גם להיתקע. "כל התהליך הזה, מה הוא אומר - מבחינת ההשפעה על השכונות בסביבה? על התרבות של העיר? על הגירה אליה?", הוא אומר. בניסיון לענות על השאלות האלה, הוא ייסד עם מנהלים בחברות הדומיננטיות בפארק ההייטק פורום שיושב לעתים קרובות עם העירייה כדי לדון בסוגיות שונות הקשורות לחזון הפארק. "הדיון עוסק בכל מה שעולה על דעתנו, מהשאלה איך משלבים את האוכלוסייה הבדואית של האזור בפארק, תוך עבודה עם אקסלרטור של יזמים בדואים שכבר קיים, ועד איכות האוטובוסים בפארק. זה לא טריוויאלי שחברת מסחור טכנולוגיות שותפה לייזום של פורום כזה".
1.5 מיליארד שקל משיתופי-פעולה
המיקום של חברת המסחור הוא מעניין וסמלי. רוב חברות המסחור יושבות היום בתוך האוניברסיטאות. BGN Technologies יושבת בתוך פארק ההייטק, אם כי היא רואה את עצמה כחלק מהאוניברסיטה ונמצאת בבעלות מלאה שלה. "מבחינה פיזית אנחנו בצד של התעשייה", כפי שאומר כהן. בין הפארק לבין האוניברסיטה ישנו גשר מרשים, שהפך לאחד מסמלי ההיכר של האזור. "מטאפורית, אנחנו רואים את עצמנו כגשר הזה בין האקדמיה לתעשייה".
לדברי כהן, צוות העובדים בחברת המסחור מצומצם מזה שברוב חברות המסחור. "הצוות נשאר מצומצם גם בכוונה - כדי לשמור על המשפחתיות ועבודת הצוות. והם קבוצה ממש טובה, אחד אחד. היום באים אלינו מכל העולם לראות איך זה קורה בשומקום באמצע המדבר, ואנחנו משקיעים אלפי שעות עבודה של הצוות שלנו באירוח משלחות שלא קשורות ישירות לעסק שלנו, גם כי אנחנו עוזרים כך באופן כללי לבאר שבע ולנגב ולישראל, וגם לך תדע אם אשתו של מישהו היא לא במקרה מנכ"לית של חברה בינלאומית וזה יחזור אליך איכשהו".
והפעילות שלכם אכן מרימה את כל העיר?
"העיר בתנופה בלי קשר ועם קשר. יש תנופה בחינוך, ואנחנו יחידה בפאזל של החינוך הטכנולוגי; ויש תנופה של תרבות, שחלקה בתמיכת חברות ההייטק. המאזן הדמוגרפי השתפר. זו תמיד תזמורת - כך היינו אומרים גם בנוברטיס (חברת תרופות שכהן עבד בה בעבר - ג"ו). בכל פעם מישהו אחר מוביל, והמוזיקה היא הכי יפה כשעובדים יחד".
הזכרת לא מעט את פארק ההייטק ואת תחום הסייבר, אבל לא דיברנו על תחום מדעי החיים ועל בית החולים סורוקה, שצמוד לאוניברסיטה.
"סורוקה הוא אחד מבתי החולים הכי גדולים בארץ. יש אצלם תהליך חיובי של כניסת רופאים למחקר והם שותפים לרובע החדשנות. אנחנו מחכים לבית החולים הנוסף שיוקם, שאמור להתבסס מתחילת הדרך על יוזמות ביוטק ומחקר (בית החולים הזה כנראה יהיה מוכן לפעילות רק בעוד כעשור - ג"ו). בתחום הרפואי הקמנו את מכון NIBN, המכון הביוטכנולוגי בנגב.
"ההכנסות שלנו הן אולי רק כמה עשרות מיליוני דולרים, אבל הקבוצה שלנו הביאה לממחקר יותר ממיליארד וחצי שקל משיתופי-פעולה עם חברות ומאקזיטים. 17% מהכסף של האוניברסיטה מקורו בתעשייה, לעומת 5.9% בכלל האוניבריסטאות האמריקאיות".
"יום אחד יהיה סוף לסיפור הזה שצריך להתחנן על תקציב סל הבריאות בכל שנה"
נטע כהן (53) נולד בקיבוץ איילים וגדל בערד. "גדלתי במדבר ואלה נופי ילדותי. חום הוא בעיניי צבע הנוף הנכון, היפה ביותר", הוא אומר. בתום לימודיו, היה כהן שותף להקמה של קיבוץ חריש, במסגרת גרעין של השומר הצעיר, ושימש כמרכז המשק של הקיבוץ. הקיבוץ שרד כעשור עד שהפך לעיר חריש. אחר כך שימש במגוון תפקידים, בעיקר בפן השיווקי, בחברות שתחום פעילותן נמצא על הגבול שבין תרופות ומוצרי בריאות לצרכן כמו ויטהמד, גרבר מזון לתינוקות, נוברטיס (שם שימש בתחום המוצרים לצרכן).
במשך כמה שנים שימש סגן נשיא ארגון פארמה ישראל, המייצג את האינטרסים של חברות התרופות הבינלאומיות בארץ. "כך נחשפתי לכל מה שקורה בעולם התרופות ברמת המאקרו. בתקופתי הגשנו הצעת חוק שעדיין צצה מחדש מדי פעם - גידול אוטומטי של 2% שנה בתקציב בסל הבריאות. בזמנו חתמו על ההצעה לא מעט חברי כנסת, אבל היא לא עברה. יום אחד היא תעבור ויהיה סוף לסיפור הזה שבו בכל שנה צריך להתחנן על תקציב הסל".
כהן מספר שההצעה לכהן כמנכ"ל חברת מסחור הידע הגיעה אליו בהפתעה. "אמרו לי 'בוא תנסה'. הגעתי לשמוע בלי כוונה אמיתית לקבל את התפקיד אבל בתוך כמה שבועות הבנתי שמדובר במשרה מרתקת, לא בגלל טכנולוגיה מסוימת אלא בגלל האינסופיות והמגוון של הטכנולוגיות: רובוטית ואנרגיה וביומד ותוכנה, וגם בגלל המגוון של הפעולות שאפשר לעשות עם כל טכנולוגיה - סטארט אפ או חברה גדולה או משהו באמצע, או להעביר את הטכנולוגיה דרך שרשרת של חברות שכל אחת מעבירה אותה שלב מסוים".
אז למה בעצם אתה פורש?
"גם כשאתה עושה את הדבר הכי מעניין בעולם, אחרי 15 שנה יש צורך בשינוי".
המנכ"ל הבא של חברת המסחור - ג'וש פלג מחברת הזרעים סינג'נטה
אוניברסיטת באר שבע וחברת המסחור BGN Technologies הודיעו כי מי שיחליף את נטע כהן בתפקיד המנכ"ל הוא ג'וש פלג. בתפקידו האחרון כיהן פלג כמנכ"ל זרעים גדרה, חברה בת של חברת הזרעים סינג'נטה, וכראש היחידה המסחרית של סינג'נטה בישראל. פלג עבד בחברה מ-2009 בתפקידי ניהול שונים. לפני כן עבד במנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה ובין היתר כיהן כנספח הכלכלי של ישראל במקסיקו במשך ארבע שנים. לפני כן עבד כעורך דין במשרד ויין מישייקר וארנסטוף.
לפלג תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, תואר ראשון נוסף במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ולימודי תעודה בשיווק ומכירות מ-INSEAD שבצרפת.