גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

איל וולדמן על מניפולציות בבחירות: "פעם היו עיתונים, היום יש גוגל ופייסבוק"

לאיל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, לא אכפת שחברות ההייטק יודעות עליו הכול ("לאנשים שחושבים על פרטיות יש מה להסתיר"), בטוח שהקדמה תיצור עולם הוגן יותר ("למחשבים אין דעות קדומות"), ומתייחס להעסקת פלסטינים: "אנחנו מורידים את רמת הפחד בין הצדדים"

איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס / צילום: יוסי צבקר
איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס / צילום: יוסי צבקר

הקדמה הטכנולוגית ושילוב של בינה מלאכותית בתחומים שונים מעוררים בקרב רבים את החשש כי תהיה לכך השפעה מופרזת על החיים של אנשים - מדעת הקהל ועד שוק התעסוקה. אם פעם החשש מהקדמה היה מאובדן מקומות עבודה, היום החשש כולל גם מניפולציות או הטיות שנגרמות כתוצאה משימוש בטכנולוגיה. איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, פחות מודאג.

"ככל שנתקדם יותר העולם יהיה יותר פתוח והוגן ויהיה בו פחות כסף שחור", אמר וולדמן בראיון שנערך במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א. "הקדמה והטכנולוגיה מאפשרים לנו להיות הרבה יותר יעילים, למשל במקום לחפש מונחים באנציקלופדיה אנחנו יכולים להיכנס לגוגל, גם אם אנחנו בזמן טיסה. במקביל גם מתכנתים אותנו - קובעים לנו לאן ללכת ובאיזה אמצעים, למשל באמצעות שירותי התחבורה מוביט או Via, או ששמים לנו מודעה למוצר שחיפשנו באינסטגרם או בפייסבוק".

זה לא בהכרח דבר חיובי.

למה? בשבילי זה מאוד חיובי. אם הם רואים שאני מחפש מעיל עור והם רואים שאני עובר ליד איזה קניון, אז הם יכולים לברר שיש בחנות את המידה. הם גם יודעים כמה אני שוקל ואם השמנתי או לא השמנתי. לאנשים שחושבים על הפרטיות שלהם יש מה להסתיר, ופה השאלה היא מה הם רוצים להסתיר. מי שיעשה יותר מניפולציות שיווקיות יעשה יותר כסף. מידע זה כוח. בעבר נדל"ן היה הדבר הכי יקר, לאחר מכן אנרגיה והיום המשאב היקר זה מידע. הוא מאפשר לשלוט על תחומים רבים ולעשות יותר כסף".

אנחנו לפני בחירות. הטכנולוגיה והמידע גם מאפשרים לעשות מניפולציה על דעת קהל, למשל ברשתות החברתיות.

למה זאת בעיה? בעבר היו שלטי חוצות, ולמי שהשתלט על שלטי החוצות במרכז ת"א היה סיכוי גבוה יותר לנצח. 80% ממשקי הבית היו קוראים עיתון והיה ניתן לעשות בעיתונות שטיפת מוח. היום, במקום רדיו ועיתונות, יש לך את פייסבוק וגוגל".

אז החלפנו עיוות בעיוות?

"אני לא רואה בזה עיוות. אני חושב שעסקים זה דבר טוב ושפייסבוק וגוגל הן פלטפורמות מדהימות שמאפשרות להרבה גופים לעשות מה שהם רוצים לעשות. אתה צריך להיות מודע לכללי המשחק, אחרת תפסיד. אם אתה מודע לכללים ויש לך יותר כוח ומידע אתה תנצח".

"מחשבים לא מתעסקים במה יגידו עליהם"

וולדמן כן מתייחס לחשש מפני נפילת הטכנולוגיה בידי גורמים שליליים ולצורך ברגולציה שתדאג לאזרחים. "הטכנולוגיה תאפשר לעשות דברים שאנחנו עדיין לא חושבים עליהם. היא תשפיע על מערכת המשפט, על מכוניות אוטונומיות, על בחירות ועוד, אבל צריך רגולציה שתדאג שהיא תיפול לידיים הנכונות", אמר וולדמן.

וולדמן נתן כדוגמה את תחום המשפט. "בעתיד יהיה אפשר לפתח אלגוריתם שיידע להגיד איך אפשר לנצח תיקים שמתנהלים בבתי משפט. המחשב ינתח את סיכומי השופטים, ויידע איזה טיעונים עורכי הדין צריכים להציג בפני השופטים כדי לשכנע אותם. במקום הסטאז’רים שעובדים בלילות, מחשב יעשה את זה בעשרות שניות. רק צריך לוודא שזה לא יפול לידיים של הפשע המאורגן, כדי שלא ינצח במשפטים נגדו".

זה לא רק מאפיה ופשע מאורגן. אלגוריתמים יכולים לכלול הטיות.

"אם מתכנתים אותם בצורה הוגנת, אז המחשבים מאוד הוגנים. אין להם דעות קדומות כמו לאנשים. באופן כללי מחשבים הם יותר קרי רוח והוגנים, והם לא כמו אנשים שחושבים מה יגידו עליהם ומה יחשבו עליהם בבית. ההנחה היא שנתונים הם אובייקטיביים לחלוטין, והשאלה היא מה אתה עושה איתם".

"המנהיגים שלנו מלבים את הפחד"

חברת מלאנוקס מעסיקה עובדים במרכזים שונים ברחבי הארץ - יוקנעם, תל אביב, רעננה, קריית גת, תל חי וירושלים. בנוסף, היא מעסיקה כ-150 פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. "חלק גדול מההייטק מתרכז בת"א. הרבה יותר קל לנהל את החברה כשרובה יושבת בבניין אחד, כפי שאפשר לראות בצ’ק פוינט, וגיל שויד הוא חבר מאוד טוב שלי. אנחנו עובדים בכל העולם. היה טוב יותר אם עוד חברות, למשל איירון סורס ואאוטבריין, היו יוצאות לפריפריה. זה משהו שצריך ללמוד לעשות, אבל פשוט צריך לקבל את ההחלטה שאתה יכול לעבוד באופן מבוזר".

ספר על המרכז פיתוח ברוואבי ועל העבודה המשותפת עם הפלסטינים.

"הכרתי את איש העסקים הפלסטיני בשאר אל-מסרי לפני כעשר שנים, ואז התחלנו לשתף פעולה. היום כבר יש לנו 150 עובדים ברוואבי, שכם, חברון וגם בעזה. אני חושב שאנחנו החברה היחידה שמעסיקה עובדים בעזה. יש שם אנשים מדהימים. לפני כמה חודשים הבאנו 60-70 אנשים מהגדה ליפו לעשות סיור, היו שם אנשים בני 25-30 שזאת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את הים. הם מתים מפחד מישראלים, ואנחנו מפחדים מהם. המנהיגים שלנו מלבים את הפחד אבל החלטנו שאנחנו רוצים לשבור את זה. אנחנו רואים את היחסים בין המהנדסים שעובדים ביחד - יש חיכוך חיובי. מדברים על כדורגל, על ילדים, ועל בדיחות. ככל שניצור את החיכוך החיובי בין העמים, דברים יותר טובים יקרו ונוריד את רמת הפחד. אנחנו לא פוליטיקאים אז לא נעשה שלום אבל אנחנו בהחלט יכולים להשפיע על דעת הקהל שתקרב אותו. הבאנו לרוואבי ארבע-חמש חברות ישראליות ועוד חברה אמריקאית גדולה".

מה בעצם התפקיד של חברה עסקית מול החברה (Society) שבה היא פועלת?

"הייתי בשבוע שעבר בארוחת ערב בקרן הון סיכון ודיברתי לפני המנכ"לים של הסטארט-אפים. עלה הנושא של אחריות חברתית ואני רואה סטארט-אפים שמתחילים לדאוג לחברה לפני שהם בעצמם רווחיים. אני חושב שקודם כל מנכ"ל צריך להיות הכי רווחי. אחרי שהחברה מתחילה להרוויח הרבה כסף אז ניתן לחשוב מה לעשות למען החברה. אם תעשה את זה קודם, אז לא תהיה בפוקוס של צמיחה ואם החברה לא תהיה בריאה, גם ככה לא תוכל לתרום לחברה". 

"וירוס הקורונה עשוי להוות בעבורנו הזדמנות"

חברת מלאנוקס מפתחת מוצרי תקשורת שמהווים בסיס להעברת כמויות אדירות של מידע במהירות גבוהה. המוצרים שלה מהווים חלק מהבסיס הטכנולוגי שעליו מריצים אלגוריתמים של בינה מלאכותית. לפני כשנה הודיעה חברת אנבידיה האמריקאית על רכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר. האישורים הרגולטוריים לעסקה עדיין לא התקבלו, ו-וולדמן ציין כי שתי החברות עדיין ממתינות לאישור של הרגולטור הסיני, האחרון שטרם נתן אישור.

בימים אלו מושפעת תעשיית הטכנולוגיה מווירוס הקורונה, הן בגלל הצרכנים הסיניים והן מכיוון שבסין ממוקמים מפעלי ייצור רבים. "לא נעים לי להגיד, אבל זה משפיע עלינו באופן חיובי. אנחנו תמיד מפחדים מבעיות כאלו מכיוון שהיה לנו את הצונאמי ביפן ונשרף לנו מפעל באסיה", אמר וולדמן. "לכן אנחנו תמיד מייצרים בולמי זעזועים מבחינת מלאים כדי שתהיה לנו רציפות באספקה. גם לפני ראש השנה הסיני אנחנו תמיד בונים מלאים כי אנחנו יודעים שיהיו בעיות - 25% מכוח העבודה הסיני לא חוזר לעבוד אחרי החג".

"יש לנו בסין הרבה ייצור והרבה לקוחות. יותר מ-25% מההכנסות שלנו באות מסין. יש לנו רק שני מפעלים שלא חזרו ל-100% והעברנו חלק מהם לאינדונזיה, הודו וטאיוואן. לא נפגע באספקה ללקוחות שלנו. מהצד השני, אנחנו רואים שדווקא הרבה גופים, גם בסין, נערכים לבנות חדרי מחשב כדי שיהיה אפשר ללמוד ולעבוד מהבית ואז צריך ענן יותר גדול. אנחנו רואים גידול בהזמנות כדי לבנות עננים יותר גדולים ויותר יעילים. בנוסף גם בונים מחשבי על כדי למצוא את החיסון לקורונה אז אולי אפילו קצת נהנה מהסיפור הזה".

***גילוי מלא. הראיון נערך על ידי עיתונאי "גלובס" עמרי זרחוביץ', במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א, ללא תמורה.

עוד כתבות

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנאטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנאטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הזדמנות מדהימה": האם דווקא עכשיו כדאי לקנות את מניית אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

תסכול בוושינגטון ובביירות מכישלון הפיילוט בלבנון - והמגעים ליום שאחרי יוניפי"ל

תושבי הצפון עודכנו כי בשעות הקרובות יפתח צה"ל בגל תקיפות בלבנון ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ● עדכונים שוטפים

אחד הרכבים שמחירו הוזל. סקודה אוקטביה / צילום: יח''צ

עד 31 אלף שקל: יבואנית הרכב שחותכת מחירים

בצעד חריג בענף, צ'מפיון מוטורס חותכת את מחירי המחירון הרשמיים של דגמי סקודה ל-2027 ● לא מדובר במבצעים נקודתיים או בעסקאות אפס ק"מ, אלא בהפחתה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ● אלו הדגמים שמוזלים

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות בקניון עזריאלי הנגב בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● עפ"י המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות, בהובלת אנבידיה ומניות השבבים

הנאסד"ק נפל בכ-2.5%, ה-S&P 500 נסוג בקרוב ל-2% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD איבדו גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט ירדו ● הדולר התחזק בעולם לשיא מאז אפריל 2025, הזהב ירד מתחת ל-3,900 דולר ● יו"ר הפד קווין וורש: "הבינה המלאכותית יכולה גם לאכזב"

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

8.5 מיליארד שקל רווח בריבית יורדת: האם התחזית של הפועלים תתממש?

בתחילת 2025 פרסם הבנק תחזית שאפתנית ובשוק הטילו ספק ביכולת לעמוד בה ● כעת הדוחות מאותתים שהפועלים לא רחוקים מרווח של 8.5 מיליארד שקל השנה, בין השאר בשל קיצוצים

נקודת התורפה של מניות הערך / צילום: ap, Eduardo Munoz Alvarez

פינת המציאות של שוק המניות מלאה בסתר במניות בינה מלאכותית

קרנות השקעה במניות ערך לא תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה שהם מצפים לה למניות זולות ומשעממות

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות ● משרד התיירות בתגובה: "דוחים את הביקורת"

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

וורן באפט / צילום: ap

באפט תרם 5.5 מיליארד דולר: "טוב לב צובר ריבית דריבית"

באפט חילק מניות בשווי 5.5 מיליארד דולר של ברקשייר האת'וויי לקרן על שם אשתו המנוחה סוזן ולקרנות של שלושת ילדיו ● במכתב חג ההודיה הקצר נזכר בחברו צ'רלי מאנגר וקרא לקוראים להודות למי שעזר להם בדרך