גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

איל וולדמן על מניפולציות בבחירות: "פעם היו עיתונים, היום יש גוגל ופייסבוק"

לאיל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, לא אכפת שחברות ההייטק יודעות עליו הכול ("לאנשים שחושבים על פרטיות יש מה להסתיר"), בטוח שהקדמה תיצור עולם הוגן יותר ("למחשבים אין דעות קדומות"), ומתייחס להעסקת פלסטינים: "אנחנו מורידים את רמת הפחד בין הצדדים"

איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס / צילום: יוסי צבקר
איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס / צילום: יוסי צבקר

הקדמה הטכנולוגית ושילוב של בינה מלאכותית בתחומים שונים מעוררים בקרב רבים את החשש כי תהיה לכך השפעה מופרזת על החיים של אנשים - מדעת הקהל ועד שוק התעסוקה. אם פעם החשש מהקדמה היה מאובדן מקומות עבודה, היום החשש כולל גם מניפולציות או הטיות שנגרמות כתוצאה משימוש בטכנולוגיה. איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, פחות מודאג.

"ככל שנתקדם יותר העולם יהיה יותר פתוח והוגן ויהיה בו פחות כסף שחור", אמר וולדמן בראיון שנערך במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א. "הקדמה והטכנולוגיה מאפשרים לנו להיות הרבה יותר יעילים, למשל במקום לחפש מונחים באנציקלופדיה אנחנו יכולים להיכנס לגוגל, גם אם אנחנו בזמן טיסה. במקביל גם מתכנתים אותנו - קובעים לנו לאן ללכת ובאיזה אמצעים, למשל באמצעות שירותי התחבורה מוביט או Via, או ששמים לנו מודעה למוצר שחיפשנו באינסטגרם או בפייסבוק".

זה לא בהכרח דבר חיובי.

למה? בשבילי זה מאוד חיובי. אם הם רואים שאני מחפש מעיל עור והם רואים שאני עובר ליד איזה קניון, אז הם יכולים לברר שיש בחנות את המידה. הם גם יודעים כמה אני שוקל ואם השמנתי או לא השמנתי. לאנשים שחושבים על הפרטיות שלהם יש מה להסתיר, ופה השאלה היא מה הם רוצים להסתיר. מי שיעשה יותר מניפולציות שיווקיות יעשה יותר כסף. מידע זה כוח. בעבר נדל"ן היה הדבר הכי יקר, לאחר מכן אנרגיה והיום המשאב היקר זה מידע. הוא מאפשר לשלוט על תחומים רבים ולעשות יותר כסף".

אנחנו לפני בחירות. הטכנולוגיה והמידע גם מאפשרים לעשות מניפולציה על דעת קהל, למשל ברשתות החברתיות.

למה זאת בעיה? בעבר היו שלטי חוצות, ולמי שהשתלט על שלטי החוצות במרכז ת"א היה סיכוי גבוה יותר לנצח. 80% ממשקי הבית היו קוראים עיתון והיה ניתן לעשות בעיתונות שטיפת מוח. היום, במקום רדיו ועיתונות, יש לך את פייסבוק וגוגל".

אז החלפנו עיוות בעיוות?

"אני לא רואה בזה עיוות. אני חושב שעסקים זה דבר טוב ושפייסבוק וגוגל הן פלטפורמות מדהימות שמאפשרות להרבה גופים לעשות מה שהם רוצים לעשות. אתה צריך להיות מודע לכללי המשחק, אחרת תפסיד. אם אתה מודע לכללים ויש לך יותר כוח ומידע אתה תנצח".

"מחשבים לא מתעסקים במה יגידו עליהם"

וולדמן כן מתייחס לחשש מפני נפילת הטכנולוגיה בידי גורמים שליליים ולצורך ברגולציה שתדאג לאזרחים. "הטכנולוגיה תאפשר לעשות דברים שאנחנו עדיין לא חושבים עליהם. היא תשפיע על מערכת המשפט, על מכוניות אוטונומיות, על בחירות ועוד, אבל צריך רגולציה שתדאג שהיא תיפול לידיים הנכונות", אמר וולדמן.

וולדמן נתן כדוגמה את תחום המשפט. "בעתיד יהיה אפשר לפתח אלגוריתם שיידע להגיד איך אפשר לנצח תיקים שמתנהלים בבתי משפט. המחשב ינתח את סיכומי השופטים, ויידע איזה טיעונים עורכי הדין צריכים להציג בפני השופטים כדי לשכנע אותם. במקום הסטאז’רים שעובדים בלילות, מחשב יעשה את זה בעשרות שניות. רק צריך לוודא שזה לא יפול לידיים של הפשע המאורגן, כדי שלא ינצח במשפטים נגדו".

זה לא רק מאפיה ופשע מאורגן. אלגוריתמים יכולים לכלול הטיות.

"אם מתכנתים אותם בצורה הוגנת, אז המחשבים מאוד הוגנים. אין להם דעות קדומות כמו לאנשים. באופן כללי מחשבים הם יותר קרי רוח והוגנים, והם לא כמו אנשים שחושבים מה יגידו עליהם ומה יחשבו עליהם בבית. ההנחה היא שנתונים הם אובייקטיביים לחלוטין, והשאלה היא מה אתה עושה איתם".

"המנהיגים שלנו מלבים את הפחד"

חברת מלאנוקס מעסיקה עובדים במרכזים שונים ברחבי הארץ - יוקנעם, תל אביב, רעננה, קריית גת, תל חי וירושלים. בנוסף, היא מעסיקה כ-150 פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. "חלק גדול מההייטק מתרכז בת"א. הרבה יותר קל לנהל את החברה כשרובה יושבת בבניין אחד, כפי שאפשר לראות בצ’ק פוינט, וגיל שויד הוא חבר מאוד טוב שלי. אנחנו עובדים בכל העולם. היה טוב יותר אם עוד חברות, למשל איירון סורס ואאוטבריין, היו יוצאות לפריפריה. זה משהו שצריך ללמוד לעשות, אבל פשוט צריך לקבל את ההחלטה שאתה יכול לעבוד באופן מבוזר".

ספר על המרכז פיתוח ברוואבי ועל העבודה המשותפת עם הפלסטינים.

"הכרתי את איש העסקים הפלסטיני בשאר אל-מסרי לפני כעשר שנים, ואז התחלנו לשתף פעולה. היום כבר יש לנו 150 עובדים ברוואבי, שכם, חברון וגם בעזה. אני חושב שאנחנו החברה היחידה שמעסיקה עובדים בעזה. יש שם אנשים מדהימים. לפני כמה חודשים הבאנו 60-70 אנשים מהגדה ליפו לעשות סיור, היו שם אנשים בני 25-30 שזאת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את הים. הם מתים מפחד מישראלים, ואנחנו מפחדים מהם. המנהיגים שלנו מלבים את הפחד אבל החלטנו שאנחנו רוצים לשבור את זה. אנחנו רואים את היחסים בין המהנדסים שעובדים ביחד - יש חיכוך חיובי. מדברים על כדורגל, על ילדים, ועל בדיחות. ככל שניצור את החיכוך החיובי בין העמים, דברים יותר טובים יקרו ונוריד את רמת הפחד. אנחנו לא פוליטיקאים אז לא נעשה שלום אבל אנחנו בהחלט יכולים להשפיע על דעת הקהל שתקרב אותו. הבאנו לרוואבי ארבע-חמש חברות ישראליות ועוד חברה אמריקאית גדולה".

מה בעצם התפקיד של חברה עסקית מול החברה (Society) שבה היא פועלת?

"הייתי בשבוע שעבר בארוחת ערב בקרן הון סיכון ודיברתי לפני המנכ"לים של הסטארט-אפים. עלה הנושא של אחריות חברתית ואני רואה סטארט-אפים שמתחילים לדאוג לחברה לפני שהם בעצמם רווחיים. אני חושב שקודם כל מנכ"ל צריך להיות הכי רווחי. אחרי שהחברה מתחילה להרוויח הרבה כסף אז ניתן לחשוב מה לעשות למען החברה. אם תעשה את זה קודם, אז לא תהיה בפוקוס של צמיחה ואם החברה לא תהיה בריאה, גם ככה לא תוכל לתרום לחברה". 

"וירוס הקורונה עשוי להוות בעבורנו הזדמנות"

חברת מלאנוקס מפתחת מוצרי תקשורת שמהווים בסיס להעברת כמויות אדירות של מידע במהירות גבוהה. המוצרים שלה מהווים חלק מהבסיס הטכנולוגי שעליו מריצים אלגוריתמים של בינה מלאכותית. לפני כשנה הודיעה חברת אנבידיה האמריקאית על רכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר. האישורים הרגולטוריים לעסקה עדיין לא התקבלו, ו-וולדמן ציין כי שתי החברות עדיין ממתינות לאישור של הרגולטור הסיני, האחרון שטרם נתן אישור.

בימים אלו מושפעת תעשיית הטכנולוגיה מווירוס הקורונה, הן בגלל הצרכנים הסיניים והן מכיוון שבסין ממוקמים מפעלי ייצור רבים. "לא נעים לי להגיד, אבל זה משפיע עלינו באופן חיובי. אנחנו תמיד מפחדים מבעיות כאלו מכיוון שהיה לנו את הצונאמי ביפן ונשרף לנו מפעל באסיה", אמר וולדמן. "לכן אנחנו תמיד מייצרים בולמי זעזועים מבחינת מלאים כדי שתהיה לנו רציפות באספקה. גם לפני ראש השנה הסיני אנחנו תמיד בונים מלאים כי אנחנו יודעים שיהיו בעיות - 25% מכוח העבודה הסיני לא חוזר לעבוד אחרי החג".

"יש לנו בסין הרבה ייצור והרבה לקוחות. יותר מ-25% מההכנסות שלנו באות מסין. יש לנו רק שני מפעלים שלא חזרו ל-100% והעברנו חלק מהם לאינדונזיה, הודו וטאיוואן. לא נפגע באספקה ללקוחות שלנו. מהצד השני, אנחנו רואים שדווקא הרבה גופים, גם בסין, נערכים לבנות חדרי מחשב כדי שיהיה אפשר ללמוד ולעבוד מהבית ואז צריך ענן יותר גדול. אנחנו רואים גידול בהזמנות כדי לבנות עננים יותר גדולים ויותר יעילים. בנוסף גם בונים מחשבי על כדי למצוא את החיסון לקורונה אז אולי אפילו קצת נהנה מהסיפור הזה".

***גילוי מלא. הראיון נערך על ידי עיתונאי "גלובס" עמרי זרחוביץ', במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א, ללא תמורה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר

ב-200 מיליון שקל: פרויקט פריסת הסיבים של בזק ונתיבי ישראל יוצא לדרך

במסגרת השקעה של כ-200 מיליון שקל, בזק ונתיבי ישראל מחברות 48 יישובים ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן לשדרת הסיבים האופטיים הארצית ● המטרה: לשפר את יציבות הגלישה, לצמצם פערי תשתיות ולחזק גם את מערכי התחבורה והביטחון באזור

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

שלמה קרמר, מייסד ומנכ''ל קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

שלמה קרמר מציע פרס: עשרות אלפי דולרים למי שיצליחו להערים על סוכן AI

בחברת קייטו נטוורקס של שלמה קרמר מכריזים על פרס של 30 אלף דולר, שיחולק בין שלושת המשתתפים הראשונים שיצליחו להחדיר הוראות זדוניות לסוכן AI - ויסיטו אותו מהמשימה שהוגדרה לו ● האתגר מתחיל היום בשעה 15:30 ● קרמר: "הענקת אוטונומיה לסוכני AI מחייבת מנגנוני אבטחה שיסכלו פעולות מזיקות"

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו