נשיא הודו נרנדרה מודי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: רויטרס Kevin Lamarque
אתמול (ב') נחת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לביקור רשמי ראשון בהודו. ההתקרבות בין דלהי לוושינגטון נמצאת בשיאה, והיא זוכה לתמיכה משני צידי המפה הפוליטית בוושינגטון. עם זאת, תחת הנשיא המכהן היחסים ספגו מהלומה בעיקר בשל מחלוקות בסוגיות מסחר.
לאחר שבחורף האחרון הרעיפו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וטראמפ שבחים וחיבוקים במסגרת עצרת הענק שזכתה לכינוי "האודי מודי" ביוסטון טקסס, עתה המנהיגים ניצבים בפני הזדמנות להסרת מכשולים. על סדר היום: חתימה על חוזים ביטחוניים ועסקת סחר.
ארה"ב הביעה לא פעם את הסתייגותה מחוקי הקניין הרוחני בהודו וממסגרת ההשקעות המוגבלת בתחום הקמעוני. עם זאת, שני הצדדים הניעו את היחסים קדימה בלי לתת למחלוקות להוות אבני נגף בפיתוח היחסים האסטרטגיים והכלכליים בין המדינות. טראמפ הביא עימו רוח חדשה אל הבית הלבן ובמסגרתה התמקמה בחזית יחסי החוץ תפיסה עסקית נוקשה. בשנת 2018 הגיע המסחר הדו-צדדי לשיא ועמד על 142 מיליארד דולר, כשלהודו עודף מסחרי של 31 מיליארד דולר, מצב שטראמפ מעוניין לאזן.
לשם כך נקטה וושינגטון צעדים מספר: הטילה מכסי יבוא חדשים על פלדה, תחת הסעיף של ביטחון לאומי, והוציאה את הודו מ"מערכת ההעדפות הכללית" (GSP) שאפשרה את כניסתן של סחורות הודיות בשווי חמישה מיליארד דולר אל תחומי ארה"ב ללא תשלום מס.
על אף הקשרים הפוליטיים והאסטרטגיים הגוברים בין המדינות, המתח בסוגיות המסחר בא לידי ביטוי ברטוריקה קשוחה; טראמפ כינה את מודי "מלך המכסים של העולם", וכינה את מכסי היבוא של הודו "בלתי קבילים".
לקראת ביקורו הוסיף טראמפ כי הוא מוכן לחתום על הסכם סחר עם הודו "רק במקרה שזהו ההסכם הנכון ביותר עבור ארה"ב", משפט שרמז על מלחמת סחר בעצימות נמוכה מצד ארה"ב.
המתח הנוכחי נעוץ בתוצר מנוגד של אסטרטגיות מסחר חופפות. טראמפ מעוניין שהודו תרכוש יותר סחורות אמריקאיות, בעוד שהודו מעוניינת להשיב לעצמה את המעמד המסחרי המיוחד - GSP - שבמסגרתו זכתה להטבות מס ניכרות. מסתמן כי לאחר חודשים של משא-ומתן תאפשר הודו יבוא של מוצרי עוף, אוכמניות ודובדבנים ותפחית את המס עליהם. מלבד זאת, ממשלת מודי עתידה לאפשר גישה של ארה"ב לשוק החלב במדינה בגביית מס של 5%.
כמו כן, המס על אופנועי הארלי דוידסון, המיוצרים בארה"ב, שתפס את תשומת ליבו של הנשיא טראמפ, אף הוא יופחת. אומנם ההפחתה במס היא סמלית בלבד, מאחר שאופנועים מסוג זה אינם פופולריים בהודו. בנוסף למאמצים ההודיים לרצות את טראמפ, ימים מספר לפני הביקור פורסם כי נחתם מזכר הבנות בין המדינות בנושא זכויות הקניין הרוחני, מהלך אשר עשוי להאיץ את האמון בין הצדדים.
הגידול בחלקה של הודו בתחום המסחר האלקטרוני יצר נקודות חיכוך חדשות. בשונה מיריבתה, סין, הודו משתמשת בפלטפורמות אינטרנטיות זרות, ברובן אמריקאיות, אשר סוחרות במידע האישי של אזרחי הודו. ממשלת הודו גילתה רק לאחרונה את חשיבות המשאב החדש שעומד לרשותה, ונוקטת צעדים משמעותיים בעיצוב מדיניות המידע בעידן הדיגיטלי.
דרכי ההתמודדות של ממשלת מודי מדאיגות את האמריקאים. בשנת 2018 פקד הבנק המרכזי בהודו על חברות זרות המפעילות מערכת תשלומים אינטרנטית לאחסן את הנתונים בשרתים המקומיים בלבד. כמו כן, בדצמבר הציגה הממשלה ההודית לפרלמנט את החוק להגנה על המידע האישי, לאחר שנתיים של דיון ציבורי נוקב בסעיפי הצעת החוק. לאחר לחצים מרובים מצד הממשל וחברות אמריקאיות הושגו הקלות משמעותיות, דוגמת החיוב לאחסן רק נתונים רגישים ספציפיים בשטחה של הודו, כגון מידע רפואי ומצב פיננסי, מהלך שיאפשר לענקיות הטכנולוגיה להמשיך ולהרוויח מאיסוף יתר המידע.
בניסיון להקטין את הגירעון במסחר הדו-צדדי בעקבות הלחץ האמריקאי החליטה הודו להגדיל את יבוא המסחר באנרגיה ובמערכות הגנה אווירית מתקדמות מארה"ב. הודו, המייבאת כ-84 אחוזים מצריכת הנפט שלה, מצאה עצמה בין הפטיש לסדן בעקבות הידוק הסנקציות על איראן תחת ממשל טראמפ. כשנה לאחר מכן, במסגרת מדיניות "מקסימום הלחץ" על איראן של ממשל טראמפ, נאלצה הודו להפסיק לחלוטין את רכישות הנפט מאיראן. תקיפת מתקני הנפט בסעודיה פגעה בייצור של כחמישה אחוזים מאספקת הנפט העולמי, ובכ-70 אחוזים מכושר היצוא הסעודי. אומנם לאחר שבועות מספר שב הייצור לסדרו, אך די באירועים מסוג זה כדי לחדד את אי-היציבות המגיעה עם הנפט המזרח תיכוני. בעקבות כך נאלצה הודו, הנדרשת לכמויות נפט משמעותיות כדי לעמוד ביעדי הפיתוח הלאומי, להגדיל את יבוא הנפט ממקורות נוספים, ובראשם מארה"ב.
בחמש השנים האחרונות חברות הנפט האמריקאיות מייצרות נפט בקצב שיא בזכות מהפכת פצלי הנפט, עד כי בספטמבר אשתקד הדביקה ארה"ב את סעודיה כיצואנית הנפט הגדולה בעולם. התפתחות זו הכניסה אל המשוואה אלמנט משמעותי נוסף לברית האסטרטגית בין דלהי לוושינגטון - הנפט. על סדר היום של ביקור טראמפ עמד האתגר להפוך את הנפט האמריקאי למושך עבור ההודים. מקורות בכירים מוסרים כי במהלך הביקור תוצענה כמה הטבות, ביניהן הנחות בסך כחמישה דולר לחבית ואשראי גבוה לתקופה של בין 60 ל-90 יום.
גם באפיק הביטחוני ניכרת התלהבות הדדית. הריאליזם הפוליטי שנשקף ממוקדי הממשל ההודי הביא עימו רצון לבניית הכוח הצבאי של המדינה ההודית. שוק הנשק האמריקאי והטכנולוגיות המתקדמות שברשותו הן אבן שואבת לממשל ההודי, השואף לפצות על פערים טכנולוגיים מול סין. מאז שנת 2008 חתמו המדינות על חוזים ביטחוניים בשווי כולל של 15 מיליארד דולר. ממשל טראמפ אישר שורה של עסקאות ביטחוניות חשובות, ביניהן מכירת מערכות הגנה למטוסים בעלות משוערת של 190 מיליון דולר. על אף המספרים הגדולים הפוטנציאל רחוק ממימוש, וטראמפ מסתמן כאיש הנחוש להסיר חסמים ולהגדיל את המסחר הביטחוני. גורמים בסוכנות הידיעות "רויטרס" פרסמו כי לקראת הביקור נתנה הודו אור ירוק לעסקת רכישת מסוקים צבאיים מחברת ההגנה האמריקאית "לוקהיד מארטין" בשווי 2.6 מיליארד דולר, אשר נועדה לחזק את הצי ההודי באוקיינוס ההודי.
הביקור הנוכחי ייערך בסימן היחסים המסחריים בין המדינות. ייתכן כי הסכם מקיף שאליו הודו שואפת לא ייחתם הפעם, אך הוא ניכר באופק. ברקע ההאטה הכלכלית בהודו, הסרת החסמים למסחר עם ארה"ב עשויה להעניק דחיפה ליצוא ההודי. מלבד ענייני המסחר, תזמון הביקור עשוי להועיל לשני המנהיגים המתמודדים עם אתגרים פוליטיים מבית. טראמפ מתמקד עתה בבחירות ובגיוס קולם של אזרחי ארה"ב ממוצא הודי; עבור מודי, הביקור של טראמפ יסיט תשומת לב מהמחאות המשמעותיות מאז עלה לשלטון בעקבות שינוי חוק האזרחות, ביטול מעמדה המיוחד של קשמיר בחוקה ההודית וההאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה ההודית, וישיב את המוקד אל הישגיו בזירת החוץ.
הכותבת, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, משמשת כחוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).