הכנרת / צילום: איל יצהר
מפלס הכנרת הגואה רשם עוד נקודת ציון השבוע: פחות ממטר אחד חסר עד שמפלס המים באגם יגיע לקו האדום העליון, שעומד על מינוס 208.87 מטרים מתחת לפני הים. רשות המים כבר הבהירה כי בכוונתה לפתוח את סכר דגניה בדרום הכנרת ולשחרר את עודפי המים לערוץ הירדן כדי למנוע הצפות.
לפני שבועיים הודיעה הרשות כי תקדים את פתיחת הסכר כבר לסוף חודש פברואר אם מפלס הכנרת יגיע ל-50 ס"מ מתחת לקו האדום (מה שככל הנראה לא יקרה ע"ב) בסוף החודש או לסוף חודש מרץ אם מפלס הכנרת יגיע עד אז ל-20 ס"מ מתחת לקו האדום.
אלא שפתיחת סכר דגניה איננה הפתרון האפשרי היחיד למניעת הצפות במקרה של גלישת הכנרת מעל לקו האדום העליון. פתרון אחר, שנשכח בלהט העיסוק בפתיחתו של הסכר, הוא חידוש שאיבת המים מהכנרת בהיקף מלא.
לפיתרון השאיבה יש כנראה גם יתרון עבור צרכני המים בישראל. להערכת גורמים במשק המים הגדלת היקף כמויות המים הנשאבות מהכנרת, על-חשבון כמויות שמספקים מתקני התפלה, עשויה להביא לחיסכון שנתי של עד רבע מיליארד שקל, שהם כ-2.5% בתעריף. לעומת זאת ברשות המים, המתנגדת להצעה, טוענים כי שאיבת מים מהכנרת לא תוזיל כלל את חשבון המים של הצרכנים.
ברשות אומרים כי השיקול המנחה אותם איננו פתיחת סכר דגניה, אלא הגברת התחלופה של המים בכנרת. הסיבה לכך היא שאיכות המים בכנרת מדרדרת ככל שזמן השהייה שלהם באגם מתארך, קצת בדומה לאקווריום שהמים בתוכו מתעפשים. לדברי אותם גורמים פתיחת סכר דגניה היא מוצא אחרון מבחינתנו, רק במצב שבו אין קליינטים למים.
למי הכנרת לא חסרים לקוחות פוטנציאליים. מי הכנרת משמשים כיום כמי שתייה של תושבי העיר טבריה ותושבי היישובים בעמק הירדן. עד שנת 2015 שאבה מקורות מהכנרת כמות שנתית של 175 מיליון קוב שהוזרמו למוביל הארצי, אך מאז ירידת המפלס ב-2015 הוקטנה כמות השאיבה למינימום של 30 מיליון מ"ק.
השנה אישרה רשות המים להגדיל את היקף השאיבה ל-100 מיליון מ"ק - כמות דומה לזו שמספק אחד מחמשת מתקני ההתפלה הפעילים. המים הנוספים מיועדים ברובם להחדרה למי התהום ולא יבואו על-חשבון המים המותפלים - והיקרים יחסית - שרשות המים רוכשת ממתקני ההתפלה.
ואולם, לחברת מקורות יש אפשרות להגדיל את היקף השאיבה ל-200 מיליון מ"ק לשנה ובמקרה כזה ניתן יהיה לחסוך במים ממתקני ההתפלה. ואולם כאמור ברשות המים מתנגדים להגדלת השאיבה. ברשות מנמקים את ההתנגדות בנימוקים בריאותיים: ככל שמי הכנרת נמצאים זמן רב יותר במערכת ובטמפרטורה גבוהה יותר כך יש עלייה בשיעור תרכובות כימיות (טריהלומתנים) במים שחשודות כמסרטנות. לפיכך, מסבירים ברשות המים, מתיר משרד הבריאות להשתמש במי המוביל רק עבור יישובים הנמצאים בקרבת מתקני השאיבה והסינון כמו הקריות גליל, מערבי ואזור עפולה.
במהלך הדיונים עלו הצעות לפתרונות הנדסיים לבעיית הטריהלומתנים, אולם ברשות המים טוענים כי הפתרונות לא רלבנטיים לשנת 2020. בנוסף טוענים ברשות כי ההערכה בדבר חיסכון של רבע מיליארד שקלים איננה נכונה.
שיקול נוסף על-פי רשות המים, הוא שיעור המליחות הגבוה של הכנרת העומד כיום על 280 מ"ג לליטר - אם כי עובדה זו אינה מפריעה לספק מים לתושבי טבריה ויישובי עמק הירדן.
באשר לחיסכון הכספי שעשוי להיווצר כתוצאה מהגדלת היקפי השאיבה מהכנרת על חשבון המים המותפלים, טוענים ברשות כי לא יהיה שום חיסכון כספי. ברשות מסבירים כי התשלום למתקני ההתפלה מתחלק לרכיב קבוע ורכיב משתנה - כך שצמצום רכישת המים מהמתקנים תביא לחיסכון קטן יחסית.