המחלקה לחקירות שוטרים / צילום: רפי קוץ
שופטי בג"ץ, חנן מלצר, יצחק עמית ודוד מינץ, הוציאו הערב (ב') צו ביניים המקפיא את ההחלטה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. זאת בעקבות דיון שהתקיים היום בעתירת משמר הדמוקרטיה הישראלית בנושא.
בנוסף הורו השופטים לממשלה להגיש בתוך 60 ימים תצהיר תשובה לשאלה מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה ושר המשפטים אמיר אוחנה להקים את ועדת הבדיקה בתקופת בחירות, בניגוד להנחיית היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט.
נזכיר כי מי שיזם את הקמת הוועדה הוא שר המשפטים אוחנה. ההחלטה התקבלה על רקע אירוע הירי של קצין משטרה בצעיר יוצא אתיופיה, סלומון טקה, אך במכתב ששלח היועמ"ש לאוחנה נאמר כי יש מניעה משפטית להקמת הוועדה ערב הבחירות לכנסת. זאת, מתוך חשש שההחלטה עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות.
טעם נוסף להתנגדות היועמ"ש להקמת הוועדה הוא שיש חשש שהקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין מח"ש תכבול את שיקול-הדעת של הממשלה הבאה. "עצם הקמת הוועדה בנסיבות העניין תשפיע הלכה למעשה על הממשלה הבאה ותציב אותה בפני עובדה מוגמרת בכל הנוגע לעצם קיומה של הוועדה והתוצרים של עבודתה", כתב היועמ"ש.
מנדלבליט הצביע במכתבו לשר המשפטים על קשיים משפטיים נוספים - בין היתר בכך שהקמת הוועדה, לדבריו, לא עומדת בהנחיית היועמ"ש שקבעה כללים לגבי אופן מינוי הוועדה בתקופת בחירות.
ממשמר הדמוקרטיה נמסר בתגובה: "שופטי בג"ץ נוכחו לראות שזהו אחד המקרים הנדירים שבהם הממשלה פורקת כל עול משפטי ופועלת בניגוד לדין. טוב תעשה הממשלה אם תודיע על חזרה יזומה מההחלטה להקים את הוועדה ותנהג בריסון המתבקש בתקופת בחירות, נוכח היותה ממשלת מעבר שאינה מכהנת מכוח אמון הכנסת".
אוחנה: "החלטה מצערת; בג"ץ עשה יד אחת עם היועמ"ש"
שר המשפטים אמיר אוחנה מסר בתגובה: " זוהי החלטה מצערת של בג"ץ, שעשה יד אחת עם היועץ המשפטי לממשלה, שחוות-דעתו ניתנה תוך ניגוד עניינים מוסדי - ומנע אפשרות לטפל בבעיה חוצת מגזרים וארוכת-שנים.
יש בעיית חוסר אמון קשה במח"ש. היועץ המשפטי לממשלה, שאליו כפופה מח"ש, צריך היה למשוך ידיו מלחוות דעה בעניין - הרי מח"ש כפופה אליו. הוא יכול היה להטיל את מלאכת כתיבת חוות-הדעת על היועצת המשפטית של משרד המשפטים, למשל. לא רק שלא עשה זאת, הוא מנע ממנה להציג את חוות-דעתה בפני הממשלה. מדוע? מפני שהיא סברה - בהגינותה - כי אין מניעה בנסיבות אלה להקים את וועדת הבדיקה".
בנושא הוגשו שתי עתירות, שהתקבלו כאמור: האחת על-ידי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואוהד שפק; והשנייה על-ידי מספר עורכי דין פרטיים, ובהם יוסי בנקל, נתי אגמון, שמואל גלינקא ויונתן קיסוס.