משה כחלון / צילום: רפי קוץ
התפרצות נגיף הקורונה והתפשטותו בעולם עלולה לגרום למשק הישראלי נזק בהיקף שבין רבע אחוז לאחוז תוצר שלם, כך עולה מהתרחישים המרכזיים באוצר, שאינם כוללים את "תרחיש הבלהות" של התפרצות נרחבת של הנגיף בישראל. מדובר בסכום שבין 3.6 ל-14 מיליארד שקלים.
בישיבת חירום שכינס הערב בירושלים שר האוצר משה כחלון בהשתתפות ראשי האוצר ובנק ישראל אמרה הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, כי עד כה לא ניכרת פגיעה בפעילות הכלכלית ברמת המקרו אך באוצר הולכים ומצטברים דיווחים מחברות על פגיעה פוטנציאלית בפעילותן, ובחלק מהמקרים פגיעה בפועל.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר בישיבה כי במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר, שאת היקפה קשה להעריך בשלב זה. תחזית הצמיחה העדכנית של חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה בינואר צופה כי המשק יצמח ב-2.9% בשנת 2020.
שר האוצר, משה כחלון, כינס היום הערכת מצב כלכלית מיוחדת בהשתתפות פורום כלכלי בכיר במטרה לבחון את השלכות התפרצות נגיף הקורונה על המשק הישראלי. בדיון, שנועד לכלול את הטיפול בהשלכות התפרצות הנגיף ולגבש מדיניות כוללת, השתתפו נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, סגן שר האוצר יצחק כהן, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, מנהל רשות המסים ערן יעקב, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו, הממונה על השכר קובי בר נתן, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג, הממונה על שוק ההון משה ברקת, ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, ראש מערך חירום סייבר וביטחון במשרד האוצר יוני מור והכלכלן הראשי ברשות לניירות ערך אילן גילדין.
כחלון ביקש ממנכ"ל משרדו, שי באב"ד, להקים צוות פנים משרדי שיעקוב אחר ההתפתחויות. סגן שר האוצר, יצחק כהן, ציין כי מדינת ישראל נמנית עם המדינות הבודדות בעולם הנערכות לכל תרחיש בנושא וירוס הקורונה. הממונה על התקציבים, שאול מרידור, אמר כי באגף לא רואים לפי שעה השפעה מאקרו כלכלית של התרפצות הנגיף אולם רמז כי צפוי גידול משמעותי בהוצאות משרד הבריאות. "אנו עובדים כעת בצמוד למשרד הבריאות כדי לתת מענה תקציבי להתמודדות הלאומית באחריות" אמר מרידור.
גם החשב הכללי, רוני חזקיהו התייחס להוצאות מערכת הבריאות ואמר כי "מופנות אלינו בקשות רבות המקבלות מענה מלא בשיתוף עם משרד הבריאות. האירוע מנוהל ומטופל כרגע, וטוב שהוא מנוהל כפי שהוא מנוהל. חשוב שהאירוע ינוהל ביחד ולא יתפזר". הממונה על השכר קובי בר-נתן אמר כי הנחה את משרדי הממשלה ומעסיקי המגזר הציבורי לאפשר לעובדים אלו לשהות בחופשת מחלה שבועיים ימים בביתם, בהתאם להנחיית משרד הבריאות". הממונה על שוק ההון, משה ברקת, אמר "כרגע מנהלי ההשקעות לא מוטרדים מדי, והם מעריכים שמדובר באירוע לטווח קצר, כמו כן כרגע אין כל אינדיקציה של משיכות כספים מהמסלולים השונים".
הנגיד ירון הסביר כי "הדגש כרגע הוא שמדובר ב"אירוע מתגלגל" כך שצריך להתייחס למסקנות עד כה ביתר זהירות, והחשיבות הרבה היא להמשיך לבצע ניטור וניתוח שוטף, בין היתר גם במסגרת הוועדה ליציבות פיננסית שכוללת את כל הרגולטורים הפיננסיים, כך שבמידת הצורך נוכל להגיב בהתאם ובמהירות."
ירון הסביר כי "במידה והתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים - בדומה לתרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים - ההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת, וצפוי פיצוי בקצב הצמיחה ברבעונים הבאים". ירון הוסיף כי "בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל, מעבר להשפעה הפרטנית על חברות שונות, אף על פי שסין היא שותפת סחר משמעותית במגוון ענפים". יחד עם זאת ירון הוסיף כי התחזיות סובלות ממרכיב משמעותי של אי-ודאות לאור המרכיזותה של סין בכלכלה העולמית והתשפטות הווירוס למדינות נוספות.
"אי הודאות מתרכזת בשני מישורים עיקריים" אמר ירון "מידת ההשפעה שתהיה לנגיף על כלכלות נוספות, בכללן ישראל, מעבר לכלכלה הסינית. והזמן שעוד ייקח עד שהאירוע יחלוף". לדבריו "במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר, שאת היקפה קשה להעריך בשלב זה". הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, אמרה בדיון כי "התפשטות הקורונה משמעותית בהשוואה לסארס (2003), אז עמדה הפגיעה בתוצר העולמי על 0.1%. משקלה של סין בתוצר העולמי עלה פי 4 מאז 2003 ומשקלה בסחר העולמי עלה פי 2.5".
גרינברג הוסיפה כי למרות שאין עדיין ביטוי לפגיעה בפעילות הכלכלית בסטטיסטיקה הרשמית "חלק מהחברות הגדולות הצביעו על ערוצי פגיעה פוטנציאליים, וחלקן אף דיווחו על פגיעה קיימת). באגף נבחנו שני תרחישים לפגיעה בפעילות הכלכלית במשק לאור הפעילות הכלכלית מול סין (ללא התפשטות המחלה בישראל). התרחיש הראשון בו הוירוס ימשך כרבעון, מצביע על פגיעה אפשרית של 0.2% תוצר, דבר שאינו מהווה השפעה מאקרו כלכלית משמעותית על המשק. התרחיש השני בו הווירוס נמשך זמן רב הרבה יותר, עלול להוביל לפגיעה של למעלה מאחוז תוצר. תרחישים אלה אינם כוללים התפשטות של וירוס הקורונה בישראל בהיקפים משמעותיים"