גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות - נמסטה, טראמפ: דלהי בוערת בזמן שנשיא ארה"ב מבקר את מודי

נרנדרה מודי הכין קבלת-פנים מלכותית לטראמפ במדינת הולדתו, בצפון-מערב הודו ● בינתיים, בדלהי הבירה האדמה רעדה: שוטרים מתנגשים עם מפגינים, מפגינים מתנגשים עם מפגינים, והנכס הגדול ביותר של הודו המודרנית מתנפץ לרסיסים: הרמוניה בין-עדתית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Aijaz Rahi, AP
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Aijaz Rahi, AP

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי שקד במשך חמישה חודשים על הכנת ביקורו של דונלד טראמפ במדינה. הוא עצמו נהנה מתשומת לבו הלא-שגרתית של הנשיא בספטמבר 2019, כאשר השניים הופיעו בעצרת של 50 אלף הודים-אמריקאים ביוסטון, טקסס. ניתן לה השם Howdy, Modi"", משהו מעין 'אהלן, מודי'. היא הייתה מפגן חיבה ושותפות פוליטית בין שני מנהיגים עם ביוגרפיות שונות מאוד אבל עם תוצאות דומות מאוד. השבוע הביא מודי את טראמפ לאיצטדיון קריקט הודי, שבו קראו 100 אלף מקומיים, 'נאמאסטה, טראמפ'.

מודי הוא בן גוג'אראט, מדינה שהיא בעצם אומה בצפון-מערב הודו. הוא היה ראש הממשלה (צ'יף מיניסטר) של המדינה במשך 12 שנה, ושכנע הודים וזרים שהיא סיפור הצלחה כלכלי, מעשה ידיו להתפאר. הוא נהג להביא מנהיגים זרים לגדולה בערי גוג'אראט, אמבדאבאד (שזו ההגייה המקובלת של השם הנכתב 'אחמדאבאד').

לא כל המוזמנים נענו להזמנותיו. במשך שנים ארוכות מודי היה מוקצה מחמת מיאוס בבירות מערביות. בחלק ממערב אירופה ובארה"ב כניסתו נאסרה. הסיבה הייתה החשד שהוא אירגן, או לפחות התיר, טבח של מוסלמים, אלף או יותר, בשנת 2002. חקירה משפטית הניבה הרשעה של אחדים ממקורביו. היא לא מצאה דופי במודי עצמו.

יחסים דו-צדדיים ושורות תחתונות

נצחונו בבחירות של 2014 פתח בן לילה את כל הדלתות המוגפות. הוא חרש את כדור הארץ לאורכו ולרוחבו, ופיתח יחסי ידידות קרובים עם גלריה בלתי רגילה של אנשים: נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין; מנהיגי ישראל, איראן וערב הסעודית; הוא אפילו ניהל פלירט קצר ולא-מחייב עם שני ראשי ממשלה פקיסטניים. הוא גילה בזה שלהודו אין מדיניות-חוץ בתור שכזאת, אלא יש לה אוסף מורכב ומרשים של יחסים דו-צדדיים. עניינים עקרוניים או תימאטיים אינם מרבים להעסיק אותו. רב-צדדיות (מולטי-לטראליזם) היא משהו קצת מעורפל, כמעט מטאפיזי.

זה בהחלט מתאים לדונלד טראמפ. הוא מאמין רק ביחסים דו-צדדיים, בטובות הנאה וב"שורות תחתונות". כאשר הוא מגיע להודו, אין לו כל חשק לדבר על זכויות מיעוטים, על חופש הדיבור, או על דיכוי קשמיר. לעומת זאת הוא להוט לחתום על הסכמי סחר.

התלונה היחידה שהוא משמיע על הודו: היא "מדינת המכסים הגדולה ביותר בעולם", ומנוי וגמור אתו לשכנע אותה להוריד את מכסיה, "במיוחד ביחס אלינו". כיוצא בזה הוא סוכן מכירות, הדוחק במארחיו לרכוש מוצרים אמריקאיים. הודו נדרשה לקנות יותר נשק מארה"ב, ובמסיבת העיתונאים המסכמת שלו טראמפ נקב בעונג בשמותיהן של מערכות הנשק שהודו התחייבה לרכוש, בשלושה מיליארד דולר.

האם הנשיא שמע על המהומות בצפון-מזרח דלהי? "שמעתי על איזו התקפה", הוא ענה, "אבל לא דיברתי [עם מודי] על זה. זה עניינה של הודו".

זיכרונות 1947

אכן, זה עניינה. אבל התמוטטות החוק והסדר ברחובות עיר הבירה הייתה מוסיקת רקע קודרת. נרנדרה מודי הכין בחודשים האחרונים את ביקור טראמפ - אבל גם יצר את הנסיבות שבהן מתנגנת המוסיקה הזו. בשעה שטראמפ נשאל עליה, שבעה בני אדם נורו למוות. מאז, נכון לרביעי בבוקר המספר עלה עד 20, והצ'יף-מיניסטר של אזור דלהי קורא לממשלה לשלוח צבא לרחובות. שוטרים מתנגשים עם מפגינים, מפגינים מתנגשים עם מפגינים, והנכס הגדול ביותר של הודו המודרנית מתנפץ לרסיסים: הרמוניה בין-עדתית.

ברחובות דלהי מתנגשים מוסלמים והינדו בהיקף שכנראה לא נראה דוגמתו מאז הימים העקובים מדם של חלוקת הודו, ב-1947. אז נטבחו לפחות מיליון בני אדם, ו-15 מיליון נמלטו מבתיהם, כדי לאפשר את הקמת פקיסטן המוסלמית. הרוב הגדול של תושבי הודו העצמאית אמנם היו מלכתחילה בני דת ההינדו, אבל היא, בניגוד לפקיסטן, חשבה את עצמה למדינת כל תושביה. חוקתה קובעת שהיא מדינה חילונית. מוסלמים, לפחות 14% מכלל האוכלוסייה (הנתונים לא התעדכנו רשמית זה 20 שנה), התלוננו מאז ומעולם על אפליה, וחלקם בין העניים היה תמיד גדול יותר מחלקם באוכלוסייה; אבל ממשלות הודו מעולם לא הואשמו שהן אנטי-מוסלמיות. עד הממשלה הנוכחית.

מודי משליך את העכבות

מפלגתו של מודי חזרה וניצחה בבחירות הכלליות במאי שעבר. היא קיבלה רוב מוחלט של מושבי הפרלמנט בזכות עצמה, משהו שלא נראה דוגמתו מאז 1984. הפופולריות האישית של מודי היא כמעט חסרת תקדים.

הניצחון השני שיחרר את ראש הממשלה מרוב העכבות של חמש השנים הראשונות. זמן קצר לאחר השבעתו הוא מימש את חלומם רב-השנים של הלאומנים ההינדואיים, ופירק את קשמיר, המדינה היחידה בפדרציה ההודית שבה יש רוב מוסלמי. כמעט כל מנהיגי קשמיר נמקים בכלא, או במעצר בית, מאז אוגוסט שעבר. קשמיר נותקה במשך חודשים מן האינטרנט ומשירותי טלפון סלולרי. השירותים האלה חוזרים לאיטם, אבל נרמול פוליטי רחוק מאוד.

זמן קצר אחר כך, מודי עשה עוד צעד נועז ומחדד-קיטוב: הוא העביר חוק בפרלמנט, האוסר למעשה הגירה של מוסלמים אל הודו. החוק שולל ממוסלמים, רק ממוסלמים, מעמד של פליטים לגיטימיים, אם הם חוצים את הגבול משלוש הארצות המוסלמיות הגובלות בהודו או סמוכות אליה: פקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן.

החוק הזה, והאיום להתחיל לטהר את מרשם האוכלוסין בהודו מחלק של תושביה המוסלמים, הוא העומד במרכז מהומות הרחוב. התסיסה התחילה בנובמבר. גילוייה הראשונים היו בקמפוסים של שתי אוניברסיטאות בדלהי, והן התפשטו אל חלקים אחרים של הארץ הענקית (ראו-נא וידיאו על הפגנות רחוב בהודו ב-2019).

הפוגה בקרבות בין הלאומנים למוסלמים בניו דלהי סביב חוק האזרחות החדש / צילום: Dinesh Joshi , Associated Press

"טרוריסטים" ו"בוגדים"

ממשלת מודי ניסתה לנצל את מחלוקות קשמיר וחוק האזרחות כדי לזכות ביתרונות פוליטיים. מודי, שנשא על כתפיו בהצלחה ניכרת את מערכות הבחירות של מפלגתו ב-2014 וב-2019, ניסה לתרגם את ההצלחה הזו ללשון מקומית בבחירות בשלוש מדינות של הודו בחמשת החודשים האחרונים. ראו זה פלא, הקסם הלאומי של מודי התפוגג בבחירות במהרשטרה (שמומבאיי היא בירתה), ג'הארקאנד (מדינה במזרח הודו) ואזור דלהי (שאמנם אין לו מעמד של מדינה, אלא של 'טריטוריה', אבל יש לו פרלמנט משלו עם ראש ממשלה). בכל השלוש, מפלגת מודי הפסידה. בדלהי לא עזרו הטונים הלאומניים הצורמים, שכללו את איפיון האופוזיציה כ"טרוריסטים" ו"בוגדים".

הדמוקרטיה ההודית היא אמנם שם דבר. זכותם של יותר ממיליארד בני אדם לבחור את ממשלותיהם מעמידה את הודו משכמה ומעלה לא רק מעל שכנותיה, אלא גם מעל רוב ארצות העולם. אבל צל מתארך עכשיו על הדמוקרטיה הזו. סובלנות ופלורליזם מותקפים בפרלמנט, בתקשורת ועכשיו גם ברחוב. לפי עיתונאית הודית אחת, "מוסלמים רועדים מפחד באשר הם". לא רק מוסלמים רועדים, אלא גם ליברלים וחילונים מכל הדתות והזרמים.

אבל היחסים האישיים בין מודי לטראמפ מעולם לא היו טובים יותר. וזו כמובן נחמה חשובה. הידיעות על מרחץ הדמים בדלהי הופיעו אתמול באתרי רשת הודיים (כמו news18.com) תחת הרובריקה של Namaste Trump, שלום עליך טראמפ.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

עוצרות דיבידנדים למרות רווחי הגז: מורה נבוכים למצבן הפיננסי המורכב של דלק קידוחים ותמר פטרוליום

חובות של מיליארדי שקלים והאטה כלכלית בהשפעת משבר הקורונה מכניסים את החברות המחזיקות במאגרי הגז של ישראל לעמדת מגננה ● הנפגעת העיקרית עלולה להיות קבוצת דלק, שיכולת החזר החוב שלה נסמכת במידה רבה על הדיבידנדים מדלק קידוחים

גרנד קניון באר שבע / צילום: יחצ

חיסון פיננסי נגד קורונה? הלוואה עתידית

האמונה בשוק אשראי זול, זמין ונצחי הקהתה בשנים האחרונות את מנגנון קבלת ההחלטות בחברות רבות ● שימוש מושכל בהלוואות עתידיות או בהרחבות עתידיות של אג"ח עשוי לתת מענה חשוב בימים הסוערים שעוד עתידים לבוא

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

מגבלות התנועה מחמירות ומספר סניפי הבנקים שיקבלו קהל יצטמק ל-15%

זאת החל ממחר, ה-1 באפריל, ולעומת הנחיה קודמת שדיברה על מתן שירות פורנטלי לציבור הרחב בכ-25%-30% מסניפי הבנקים

בדיקה לגילוי הדבקה בנגיף הקורונה בארה"ב / צילום: Ted S. Warren, AP

פיתוח ישראלי יכול להגדיל פי 8 את קיבולת בדיקות הקורונה

פיתוח חדש של אוניברסיטת בן גוריון יכול לחסוך משמעותית גם בזמן וגם בציוד מעבדה ● "המטושים עדיין בחסור עד כדי כך שבמקום להשתמש בשלושה מטושים לכל נבדק - נחיר נחיר ולוע - משתמשים לפעמים במטוש אחד שדוחפים גם לאף וגם לפה"

סניף של רשת "גולף" / צילום: בר אל

משבר הקורונה: גולף דוחה את פרסום דוחותיה השנתיים לאפריל

קבוצת האופנה הציבורית נעזרת בארכה שניתנה לתאגידים בנוגע לפרסום דוחותיהם השנתיים ● צפויה להציג ברבעון הראשון פגיעה ניכרת בתוצאותיה בשל משבר הקורונה והסגר שמונע את הפעלת חנויותיה ● עד כה בסקטור האופנה פרסמו דוחות שנתיים פוקס, קסטרו והמשביר לצרכן

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

הצרות של רשת 13: אלי עזור דורש החזר הלוואה בסך 10 מיליון שקל - וגל קיצוצים נוסף בדרך

הדרישה הכספית של עזור מתווספת לשלל הבעיות עמם מתמודד בימים אלה המנכ"ל הטרי אבי בן טל ● כעת מנסים ברשת ובחברת החדשות למזער נזקים ע"י קיצוצי כוח אדם והקדמת המעבר מבית הוורד למשרדי רשת

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

נמחקה תביעת שאול אלוביץ' נגד המדינה לפיצוי בסך 10 מיליון שקל

אלוביץ' תבע מהמדינה לפצותו בשל הירידה שספג תיק ניירות הערך שלו שמחזיקה הפרקליטות ● ביהמ"ש קבע כי הגשת התביעה ע"י אלוביץ' עומדת בניגוד להסכמות אליהן הגיע עם המדינה בעבר, אך הדגיש כי הוא יוכל לשוב ולעלות את טענותיו בסיום ההליך בעניינו

הנשיא טראמפ נפגש עם מזכיר ההגנה, מארק אספר, על ספינה שהוסבה לבית חולים צף / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

דעה: אמריקה נקרעת בין מכחישי המגפה, מקריבי הזקנים ושונאי המומחים

הם מדלגים על שידורי החדשות הדיכאוניים, נחושים להמשיך לנהל את חייהם כפי שהתנהלו עד עתה ובטוחים שהתקשורת מגזימה כדי להפיל את הנשיא טראמפ במרוץ לנשיאות ● הקורונה פורמת את התפרים של המארג החברתי בארה"ב, שמעולם לא היו עבים דיים

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

עו"ד שי ברנוב / צילום: יח"צ

חבילת החילוץ האמריקאית למשבר הקורונה עשויה לסייע גם לחברות ישראליות המעסיקות עובדים בארה"ב

במסגרת חוק CARES act, שאישר חבילת סיוע של כ-2 טריליון דולר להתמודדות עם משבר הקורונה בארה"ב, זכאים עסקים קטנים, המעסיקים עד 500 עובדים, לקבל הלוואות מיוחדות בערבות הממשל הפדרלי, בתנאי שלא יפטרו עובדים ולא יקטינו את שכרם

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

המרוץ לאוויר: כך נראית המלחמה על כל מכונת הנשמה

מכונות ההנשמה הן קריטיות להצלת חייהם של חולי הקורונה הכבדים ● הביקוש הגובר בימי המגפה נתקל בחומת ההיצע המוגבל של "הימים הרגילים", מה שהוביל לזינוק דרמטי במחירים ולניסיונות שונים לאלתר מכונות הנשמה על ידי חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות שואבי אבק ועוד

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

איך בונים מכונת הנשמה ושידור חוזר בסתיו: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

יאט"א: ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021

ארגון התעופה העולמי (יאט"א): לחברות התעופה יש יתרה של 35 מיליארד דולר על כרטיסים שבוטלו ● "קוראים לצרכנים לקבל הבנה זיכוי במקום החזר כספי על טיסה שבוטלה".

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

לראשונה: ממשלת ישראל מגייסת אג"ח ל-100 שנה

גיוס החוב בשווקים הבינלאומיים צפוי להתבצע ביממה הקרובה ● בין הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים בהנפקה: ברקליס, גולדמן זאקס, סיטי ובנק אוף אמריקה

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

אתר רשות המסים קורס לאחר שנפתחה האפשרות לקבלת סיוע לעצמאים

חלק מבעלי העסקים והמייצגים שמנסים להיכנס לאתר מצליחים לאחר כ-2-3 דקות המתנה, ובהמשך האתר עובד לאט אך הם מצליחים להשלים את הליך הרישום, ואחרים כלל לא מצליחים להיכנס או שנתקעים במהלך מילוי הטפסים באתר

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

חדשות מזויפות / צילום: שאטרסטוק

בודקי העובדות של פייסבוק עובדים שעות נוספות סביב פייק ניוז שמופץ על הקורונה

לפייסבוק יש יותר מ-60 מיזמים של בודקי עובדות ברשת שלה ברחבי העולם