גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות - נמסטה, טראמפ: דלהי בוערת בזמן שנשיא ארה"ב מבקר את מודי

נרנדרה מודי הכין קבלת-פנים מלכותית לטראמפ במדינת הולדתו, בצפון-מערב הודו ● בינתיים, בדלהי הבירה האדמה רעדה: שוטרים מתנגשים עם מפגינים, מפגינים מתנגשים עם מפגינים, והנכס הגדול ביותר של הודו המודרנית מתנפץ לרסיסים: הרמוניה בין-עדתית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Aijaz Rahi, AP
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: Aijaz Rahi, AP

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי שקד במשך חמישה חודשים על הכנת ביקורו של דונלד טראמפ במדינה. הוא עצמו נהנה מתשומת לבו הלא-שגרתית של הנשיא בספטמבר 2019, כאשר השניים הופיעו בעצרת של 50 אלף הודים-אמריקאים ביוסטון, טקסס. ניתן לה השם Howdy, Modi"", משהו מעין 'אהלן, מודי'. היא הייתה מפגן חיבה ושותפות פוליטית בין שני מנהיגים עם ביוגרפיות שונות מאוד אבל עם תוצאות דומות מאוד. השבוע הביא מודי את טראמפ לאיצטדיון קריקט הודי, שבו קראו 100 אלף מקומיים, 'נאמאסטה, טראמפ'.

מודי הוא בן גוג'אראט, מדינה שהיא בעצם אומה בצפון-מערב הודו. הוא היה ראש הממשלה (צ'יף מיניסטר) של המדינה במשך 12 שנה, ושכנע הודים וזרים שהיא סיפור הצלחה כלכלי, מעשה ידיו להתפאר. הוא נהג להביא מנהיגים זרים לגדולה בערי גוג'אראט, אמבדאבאד (שזו ההגייה המקובלת של השם הנכתב 'אחמדאבאד').

לא כל המוזמנים נענו להזמנותיו. במשך שנים ארוכות מודי היה מוקצה מחמת מיאוס בבירות מערביות. בחלק ממערב אירופה ובארה"ב כניסתו נאסרה. הסיבה הייתה החשד שהוא אירגן, או לפחות התיר, טבח של מוסלמים, אלף או יותר, בשנת 2002. חקירה משפטית הניבה הרשעה של אחדים ממקורביו. היא לא מצאה דופי במודי עצמו.

יחסים דו-צדדיים ושורות תחתונות

נצחונו בבחירות של 2014 פתח בן לילה את כל הדלתות המוגפות. הוא חרש את כדור הארץ לאורכו ולרוחבו, ופיתח יחסי ידידות קרובים עם גלריה בלתי רגילה של אנשים: נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין; מנהיגי ישראל, איראן וערב הסעודית; הוא אפילו ניהל פלירט קצר ולא-מחייב עם שני ראשי ממשלה פקיסטניים. הוא גילה בזה שלהודו אין מדיניות-חוץ בתור שכזאת, אלא יש לה אוסף מורכב ומרשים של יחסים דו-צדדיים. עניינים עקרוניים או תימאטיים אינם מרבים להעסיק אותו. רב-צדדיות (מולטי-לטראליזם) היא משהו קצת מעורפל, כמעט מטאפיזי.

זה בהחלט מתאים לדונלד טראמפ. הוא מאמין רק ביחסים דו-צדדיים, בטובות הנאה וב"שורות תחתונות". כאשר הוא מגיע להודו, אין לו כל חשק לדבר על זכויות מיעוטים, על חופש הדיבור, או על דיכוי קשמיר. לעומת זאת הוא להוט לחתום על הסכמי סחר.

התלונה היחידה שהוא משמיע על הודו: היא "מדינת המכסים הגדולה ביותר בעולם", ומנוי וגמור אתו לשכנע אותה להוריד את מכסיה, "במיוחד ביחס אלינו". כיוצא בזה הוא סוכן מכירות, הדוחק במארחיו לרכוש מוצרים אמריקאיים. הודו נדרשה לקנות יותר נשק מארה"ב, ובמסיבת העיתונאים המסכמת שלו טראמפ נקב בעונג בשמותיהן של מערכות הנשק שהודו התחייבה לרכוש, בשלושה מיליארד דולר.

האם הנשיא שמע על המהומות בצפון-מזרח דלהי? "שמעתי על איזו התקפה", הוא ענה, "אבל לא דיברתי [עם מודי] על זה. זה עניינה של הודו".

זיכרונות 1947

אכן, זה עניינה. אבל התמוטטות החוק והסדר ברחובות עיר הבירה הייתה מוסיקת רקע קודרת. נרנדרה מודי הכין בחודשים האחרונים את ביקור טראמפ - אבל גם יצר את הנסיבות שבהן מתנגנת המוסיקה הזו. בשעה שטראמפ נשאל עליה, שבעה בני אדם נורו למוות. מאז, נכון לרביעי בבוקר המספר עלה עד 20, והצ'יף-מיניסטר של אזור דלהי קורא לממשלה לשלוח צבא לרחובות. שוטרים מתנגשים עם מפגינים, מפגינים מתנגשים עם מפגינים, והנכס הגדול ביותר של הודו המודרנית מתנפץ לרסיסים: הרמוניה בין-עדתית.

ברחובות דלהי מתנגשים מוסלמים והינדו בהיקף שכנראה לא נראה דוגמתו מאז הימים העקובים מדם של חלוקת הודו, ב-1947. אז נטבחו לפחות מיליון בני אדם, ו-15 מיליון נמלטו מבתיהם, כדי לאפשר את הקמת פקיסטן המוסלמית. הרוב הגדול של תושבי הודו העצמאית אמנם היו מלכתחילה בני דת ההינדו, אבל היא, בניגוד לפקיסטן, חשבה את עצמה למדינת כל תושביה. חוקתה קובעת שהיא מדינה חילונית. מוסלמים, לפחות 14% מכלל האוכלוסייה (הנתונים לא התעדכנו רשמית זה 20 שנה), התלוננו מאז ומעולם על אפליה, וחלקם בין העניים היה תמיד גדול יותר מחלקם באוכלוסייה; אבל ממשלות הודו מעולם לא הואשמו שהן אנטי-מוסלמיות. עד הממשלה הנוכחית.

מודי משליך את העכבות

מפלגתו של מודי חזרה וניצחה בבחירות הכלליות במאי שעבר. היא קיבלה רוב מוחלט של מושבי הפרלמנט בזכות עצמה, משהו שלא נראה דוגמתו מאז 1984. הפופולריות האישית של מודי היא כמעט חסרת תקדים.

הניצחון השני שיחרר את ראש הממשלה מרוב העכבות של חמש השנים הראשונות. זמן קצר לאחר השבעתו הוא מימש את חלומם רב-השנים של הלאומנים ההינדואיים, ופירק את קשמיר, המדינה היחידה בפדרציה ההודית שבה יש רוב מוסלמי. כמעט כל מנהיגי קשמיר נמקים בכלא, או במעצר בית, מאז אוגוסט שעבר. קשמיר נותקה במשך חודשים מן האינטרנט ומשירותי טלפון סלולרי. השירותים האלה חוזרים לאיטם, אבל נרמול פוליטי רחוק מאוד.

זמן קצר אחר כך, מודי עשה עוד צעד נועז ומחדד-קיטוב: הוא העביר חוק בפרלמנט, האוסר למעשה הגירה של מוסלמים אל הודו. החוק שולל ממוסלמים, רק ממוסלמים, מעמד של פליטים לגיטימיים, אם הם חוצים את הגבול משלוש הארצות המוסלמיות הגובלות בהודו או סמוכות אליה: פקיסטן, בנגלדש ואפגניסטן.

החוק הזה, והאיום להתחיל לטהר את מרשם האוכלוסין בהודו מחלק של תושביה המוסלמים, הוא העומד במרכז מהומות הרחוב. התסיסה התחילה בנובמבר. גילוייה הראשונים היו בקמפוסים של שתי אוניברסיטאות בדלהי, והן התפשטו אל חלקים אחרים של הארץ הענקית (ראו-נא וידיאו על הפגנות רחוב בהודו ב-2019).

הפוגה בקרבות בין הלאומנים למוסלמים בניו דלהי סביב חוק האזרחות החדש / צילום: Dinesh Joshi , Associated Press

"טרוריסטים" ו"בוגדים"

ממשלת מודי ניסתה לנצל את מחלוקות קשמיר וחוק האזרחות כדי לזכות ביתרונות פוליטיים. מודי, שנשא על כתפיו בהצלחה ניכרת את מערכות הבחירות של מפלגתו ב-2014 וב-2019, ניסה לתרגם את ההצלחה הזו ללשון מקומית בבחירות בשלוש מדינות של הודו בחמשת החודשים האחרונים. ראו זה פלא, הקסם הלאומי של מודי התפוגג בבחירות במהרשטרה (שמומבאיי היא בירתה), ג'הארקאנד (מדינה במזרח הודו) ואזור דלהי (שאמנם אין לו מעמד של מדינה, אלא של 'טריטוריה', אבל יש לו פרלמנט משלו עם ראש ממשלה). בכל השלוש, מפלגת מודי הפסידה. בדלהי לא עזרו הטונים הלאומניים הצורמים, שכללו את איפיון האופוזיציה כ"טרוריסטים" ו"בוגדים".

הדמוקרטיה ההודית היא אמנם שם דבר. זכותם של יותר ממיליארד בני אדם לבחור את ממשלותיהם מעמידה את הודו משכמה ומעלה לא רק מעל שכנותיה, אלא גם מעל רוב ארצות העולם. אבל צל מתארך עכשיו על הדמוקרטיה הזו. סובלנות ופלורליזם מותקפים בפרלמנט, בתקשורת ועכשיו גם ברחוב. לפי עיתונאית הודית אחת, "מוסלמים רועדים מפחד באשר הם". לא רק מוסלמים רועדים, אלא גם ליברלים וחילונים מכל הדתות והזרמים.

אבל היחסים האישיים בין מודי לטראמפ מעולם לא היו טובים יותר. וזו כמובן נחמה חשובה. הידיעות על מרחץ הדמים בדלהי הופיעו אתמול באתרי רשת הודיים (כמו news18.com) תחת הרובריקה של Namaste Trump, שלום עליך טראמפ.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בוול סטריט; טסלה נופלת בכ-7% בעקבות הכרזת מאסק על הקמת מפלגה חדשה

הנאסד"ק יורד בכ-0.6% ● ארה"ב הודיעה כי מספר הסכמי סחר לקראת חתימה ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"