גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם עסק פעיל ומשגשג יכול להיכנס לבעיית מימון בשל המשבר"

פרופ' דוד האן, לשעבר כונס הנכסים הרשמי, מעריך כי אם התפרצות הקורונה לא תיעצר בחודשים הקרובים, לא מעט חברות עשויות להיקלע לבעיות תזרימיות קשות ● להערכתו, אם המשבר יחלוף בחודשים הקרובים, חברות ישראליות יוכלו להגיע להסדרים מול החברות הסיניות וגם מול נותני האשראי

פרופ' דוד האן, לשעבר כונס הנכסים הרשמי / צילום: איל יצהר
פרופ' דוד האן, לשעבר כונס הנכסים הרשמי / צילום: איל יצהר

אם התפרצות נגיף הקורונה לא תיעצר בחודשים הקרובים, לא מעט חברות עשויות להיקלע לבעיות תזרימיות קשות, כך מעריך פרופ' דוד האן, לשעבר כונס הנכסים הרשמי. לדבריו, "בעידן של הכלכלה הגלובלית, חברות גדולות ובינוניות ואפילו קטנות, נשענות בפעילותן השוטפת על שרשרת אספקה שמקורה ביצרניות סיניות. מלואוטק עד הייטק. נגיף הקורונה יוצר פער זמנים בהגעת הסחורה מסין לישראל. חברות שונות מוצאות את עצמן עם פער של תזרים מזומנים לעומת התחייבויות קיימות שיש להן, וגם האשראי של החברה ייפגע. גם עסק פעיל ומשגשג, יכול להיכנס לבעיית מימון בשל המשבר הזמני".

ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות נגיף הקורונה כ"מצב חירום בינלאומי לבריאות הציבור", ובערים שלמות בסין עשרות מיליוני אנשים נמצאים בהסגר. שגרת החיים במדינה כולה נעצרה. בתי ספר נסגרו, מפעלים מושבתים ויריד קנטון - יריד הסחר הגדול בסין, המושך מדי שנה עשרות אלפי אנשי עסקים מכל העולם לעיר גואנגג'ואו - שהיה מתוכנן לאפריל, נדחה עד להודעה חדשה. כנסים בינלאומיים בוטלו גם מחוץ לסין, כמו למשל תערוכת הסלולר העולמית בברצלונה.

בתוך סין ישנם קשיים ניכרים בהתניידות, סחורות רבות מעוכבות בנמלים השונים של הענקית האסייתית והסוף עוד לא נראה באופק. במצב הנוכחי היבואנים והיצרנים הישראלים חשופים הרבה יותר, בשל הקשחת עמדות בתנאי התשלום והימנעות של בנקים ממתן אשראי לעסקאות מול ספקים סיניים, ואין להם שום יכולת לקבל תמיכה ושירות.

האן, פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ויועץ בכיר במשרד GKH LAW, אומר כי התנודות בשווקים ובבורסות בעולם מלמדות על חוסר הוודאות ביחס להשפעה של נגיף הקורונה על הכלכלה הסינית, וממילא על הכלכלה העולמית. "התנודות מלמדות על חוסר בהירות בנוגע לשאלה מה צופן העתיד. איך ומתי סין תתאושש מהמגפה הזו, ואיך זה ישפיע על יכולתה לחזור ולהשתלב כשחקנית מרכזית בשווקים".

להערכתו, אם משבר הקורונה יחלוף בחודשים הקרובים החברות הישראליות יוכלו להגיע להסדרים מול החברות הסיניות וגם מול נותני האשראי. "במקרה שהמשבר יחלוף בהקדם, אני מעריך שהפתרון יגיע בצורה יותר ידידותית. החברות יגיעו לאי אלו הבנות, הסדרי חוב, הסדרים מקומיים מול הבנקים וכן הלאה, מתוך תקווה והבנה שזה משבר בר חלוף והעסקים ילכו ויתאזנו. אבל ההסדר תלוי במידת הנכונות של המממנים להגיע עם החברות להסדרים. הנכונות להגיע להסדר, נגזרת גם ממידת ההערכה על חומרת המשבר ופרק הזמן שהוא צפוי להישאר איתנו. אני מייחל לכך שנגיע להסדרים".

לדברי האן, אם המשבר יימשך יותר מכמה חודשים, חברות לא מעטות צפויות לעמוד בפני אופציות פחות ידידותיות, ויינקטו נגדן צעדים יותר קיצוניים, כגון כינוס נכסים וחדלות פירעון. הוא סבור שהשאלות המשפטיות של חברות ישראליות, מול חברות סיניות ומול הממשלה הסינית, ייושבו בבוררות עסקית בינלאומית ובאמצעות דיפלומטיה.

האם כדאי לחברות ישראליות למהר ולתבוע את החברות הסיניות בגין הנזקים שנגרמו להן?

"מדובר בהחלטה הדורשת התייעצות. לא בטוח שכדאי למהר. דווקא כשהמשבר בעיצומו ויש אי ודאות כלכלית ודאגה רבה, ייתכן שבית המשפט יקבע שמדובר ב'כוח עליון' ושאין לסינים אחריות על הנזקים. ייתכן שעדיף לחכות לחזרה לפרופורציות. מלבד זאת, גם אם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה, איך תנהל משפט מול חברה שעובדיה נמצאים בהסגר? הרי יש להם זכות להתייצב לדיון. כמו כן, לא בטוח שכדאי לחברה לעמוד לבדה מול הצד השני, אלא לתת לפורומים הבינלאומיים לטפל בעניין באופן מערכתי. אני מעריך שהסינים יבואו עם המוטיבציה הכי גדולה בעולם, מהממשלה ועד הגופים הקטנים לחזור לחיים כסדרם, והם ינסו מאוד לבוא לקראת החברות הזרות, מתוך רצון לחזור ולבסס את הקשרים. השאלה הגדולה היא האם הסינים יסכימו לפצות חברות בגין ההוצאות של מציאת תחליפים אחרים שנרכשו במקום המוצרים הסינים".

מה לדעתך הצפי של ההשפעה הכלכלית של הנגיף?

"השפעת הנגיף תהא גדולה בהרבה מההשפעה הכלכלית על סין אחרי מגפת הסארס בשנים 2002-2003, בעיקר עבור מפעלים קטנים ובינוניים בסין. בעלי עסקים קטנים רבים לא יוכלו להחזיק מעמד יותר מחודשיים-שלושה לפני שייאלצו לסגור סופית, בייחוד לאור העובדה שלמרות שמפעלים סגורים בשל המצב בעלי המפעלים עדיין חייבים לשלם שכר רגיל לעובדים ובניגוד למתן שירותים עובדי מפעלים אינם יכולים לעבוד מהבית. אם לא תושג שליטה במגיפה עד סוף פברואר, הדבר יהווה מכת מוות עבור חברות ייצור רבות. כנראה שבתחילת מרץ נדע אם מעמד סין כמפעל העולם לאספקה, עומד ליפול".

מה האמצעים שנוקטת ממשלת סין על-מנת לסייע לחברות?

"ממשלת סין עושה מאמצים רבים על-מנת לסייע לחברות שנפגעו בצורה משמעותית ומוציאה הנחיות בנושא. כך לדוגמה, חברות שנפגעו בצורה משמעותית יהיו פטורים מתשלום ביטוח סוציאלי לעובדים בין פברואר ליוני וכן יוכלו לקבל הקלות או דחייה בתשלום המיסוי. בפרובינציות רבות חברות ממשלתיות הונחו לתת פטור או הנחות בתשלום דמי השכירות. בנוסף, הבנקים המקומיים הונחו להעניק הלוואות בתנאים טובים ולדחות החזרי תשלום הלוואות לחברות קטנות ובינוניות".

מהן ההזדמנויות ליום אחרי?

"כמו שקרה אחרי הסארס ואחרי תקופות משבר בסין, ממשלת סין כבר מתכוננת ליום שאחרי והיא מכינה סל תמריצים ופרויקטים חדשים הן לחברות מקומיות והן לחברות בינלאומיות אשר ישקיעו בסין על-מנת לתמרץ את הכלכלה המקומית ולהחזיר אותה למסלול. את גל התמרוץ הממשלתי כדאי לתפוס בזמן.

"כדאי לשים לב להזדמנויות שיכולות לצוץ כעת, בעקבות השינויים המערכתיים שנעשו בעקבות הקורונה, בשנים האחרונות הממשל הסיני השקיע השקעות ענק בעיקר בתחום התשתיות, והתוצאות ניכרות לעין, אך המשבר הנוכחי חשף את הבעיות שיש במערכת הבריאות הסינית ובהשקעה החסרה בתחום הביו-מד והטלה-מדיסין. לכן, נראה כי הממשל הסיני ישקיע ויעודד השקעות בתחומים אלה, ולחברות ישראליות יש ניסיון ומוניטין בתחומים אלה (כבר היום חברות ישראליות מסייעות בהקמת ובשדרוג בתי חולים בסין). כמו כן הזדמנויות נוספות יש בכל מה שקשור לתעשית הטלקום וכן חינוך דרך האינטרנט".

הזדמנות עסקית בתקופה מאתגרת משפטית

מההשלכות הכלכליות-עסקיות של הנגיף, מתעוררות שאלות משפטיות רבות בסוגיות שונות, ובהן בחינת הפסיקה המקומית על עקרון הפורס מאז'ור (כוח עליון) והחלתו במקרה זה; שאלות חוזיות שונות; סעיפי תשלום וביטחונות; דיני עבודה; מכס ועיכוב של סחורות; ביטוח; וכן שאלות הקשורות להתדיינות ארוכה בבתי המשפט.

לדברי עו"ד תהילה לוי לאטי, מנהלת פעילות סין ומזרח אסיה בפירמת עורכי הדין הבינלאומית ZAG-S&W, "היערכות עסקית ומשפטית נכונה, יכולים למנוע מראש סוגיות שיכולות לעורר מחלוקת בתקופה מאתגרת זאת, ואף להוות הזדמנות עסקית".

מה המצב המשפטי של חברה ישראלית שהתחייבה לספק שירותים, טכנולוגיה או סחורות בסין, אך כעת לא מסוגלת לבצע זאת?

"משפטית, קיימים בסין שני סעדים למקרה של אי יכולת ביצוע החוזה במסגרת התפרצות הנגיף: סעד כוח עליון, וסעד שינוי הנסיבות.

"לגבי כוח עליון - בהוראות הכלליות לחוק האזרחי של סין נקבע כי כוח עליון פירושו כל נסיבה אובייקטיבית בלתי ניתנת לחיזוי, בלתי נמנעת ובלתי ניתנת להתגברות. כדי להוכיח שהקורונה (או מקרה מסוים אחר) מהווה כוח עליון, יש לבחון אותה בהתאם להסכמים והתקנות שנקבעו על-ידי תעשיות ואזורים שונים. לדוגמה, הודעת בית הדין האזרחי במחוז ג'ג'יאנג ובאזורים נוספים בסין בנוגע לסכסוכים העסקיים עקב התפרצות הקורונה, קובעת כי הנגיף הוא כוח עליון בלתי צפוי, בלתי נמנע ובלתי ניתן להתגברות. זה מהווה ראיה כי התפרצות הנגיף היא כוח עליון.

"במצב זה, בו הנגיף משפיע על ביצוע החוזה, ולא ניתן להשיג את מטרתו, החברה רשאית לסיים את החוזה בטענה כי התפרצות הנגיף היא כוח עליון, על בסיס האינטרסים והסכמי ההתקשרות.

"בנוסף יש את סעד שינוי הנסיבות - אם לא ניתן לזהות את התפרצות הנגיף כמעשה כוח עליון (ובסין יכולים להיות הבדלים בין הפרובינציות השונות, כך שאם זה מוכר באזור אחד, ייתכן שזה לא מוכר באזור אחר), החברה רשאית לסווג את ההתפרצות כשינוי נסיבות. סעיף 26 לפרשנות של בית המשפט העממי העליון בסין קובע כי כל שינוי משמעותי, שאינו צפוי, שאינו סיכון עסקי ושאינו נגרם כתוצאה מכוח עליון שמתרחש לאחר כינון חוזה, נחשב שינוי נסיבות. במקרה של שינוי נסיבות לאחר חתימת החוזה, הצדדים ניגשים למשא ומתן מחדש, ובאם הם לא מגיעים להסכמות זה מגיע לדיון בבית המשפט אשר יקבע את תנאי החוזה החדשים".

האם לדעתך ייתכן עיכוב ביצוע של השקעות סיניות בישראל והאם ניתן יהיה להשתמש בסעדים של כוח עליון או שינוי הנסיבות?

בשל המצב, רשויות סיניות רבות, ובין היתר גם כאלה שצריכות לאשר את ההשקעות מחוץ לסין, לא עבדו ימים רבים וגם כעת חזרו לעבודה חלקית מהבית. לפיכך, בהחלט ייתכן כי יהיה עיכוב באישור השקעות מחוץ לסין ובאופן כללי ייתכן ואף תשתנה המדיניות, הואיל וייתכן שסין תרצה לתמרץ השקעות בתוך סין ולא מחוצה לה. אם החוזה תחת החוק הסיני בהחלט ייתכן כי ניתן יהיה להשתמש בסעד של כוח עליון או שינוי הנסיבות לגבי עיכוב ההשקעה או ביטולה".

מה נכון כעת מבחינת חברות ישראליות לעשות כעת?

"ראשית, כדאי לבצע בדיקה של החוזים הקיימים. יש למיין את החוזים לחוזים שלא בוצעו, וחוזים תוך כדי ביצוע. טענה משפטית לא תעמוד לחברה אם היא רוצה לפטור את עצמה מאחריות בטענה של כוח עליון כשלמעשה עיכבה את ביצוע החוזה לפני שהחלה התפרצות הנגיף".

אם יש חוזה שכבר יש בו עיכובים?

"צריך להודיע לצד השני על כך, מוקדם ככל האפשר. סעיף 118 לחוק החוזים של סין קובע כי אם צד אינו מסוגל לבצע חוזה עקב כוח עליון, הוא יודיע בזמן לצד השני על-מנת להקל על ההפסדים העלולים להיגרם לו, ובית המשפט יחליט לסיים את החוזה ולהפחית או לפטור את החברה מאחריות רק אם הודיעה בזמן. על-פי סעיף זה, על החברה להכין ולספק ראיות לאירוע כזה של כוח עליון בתוך פרק זמן סביר".

מה לגבי חתימה על חוזים חדשים כעת, מה צריך לכלול בהם?

"בהגדרת שלבי סיום החוזה, החברה תכלול ותשנה באופן מקיף את הסעיפים הרלוונטיים בהתאם להשפעת גורמי הנגיף, ובהתאם לאזור, למדיניות ולתעשייה. חשוב להגדיר את התפרצות הנגיף ככוח עליון בחוזה. בדרך זו, החברה תוכל להיות פטורה מאחריות כאשר ביצוע החוזה יושפע ממנה, אך על החברה לשקול שהצד שכנגד עלול להשתמש בהתפרצות כסיבה להימנעות מאחריות".

עוד כתבות

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

"ביזוי הכנסת , מחטף", דרמה בוועדת הבריאות: הדיון פוצץ אחרי שמשרד הבריאות הודה שעקף את הוועדה

נציג משרד הבריאות הודה בדיון כי המשרד ושר הבריאות "כבר חתמו" על שינוי התקנות בנושא הוצאת טיפולים בתחום התפתחות הילד וסיוע לנשים יולדות מפוליסת ביטוחי השב"ן, וזאת בניגוד להחלטה קודמת ● בתגובה, זעמו חברי הכנסת וקראו "מחטף" וגם "חוסר שקיפות, ביזוי הכנסת וניצול ציני"

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

הסדר חוב חדש לנוחי דנקנר: יעביר לבנקים מיליונים במזומן ויפרד מנכס בירושלים

דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי שקרסה, לא הצליח לעמוד בתנאיו של השלב הראשון ● בהסדר החוב החדש, ישלם 5 מיליון שקל במזומן, וישעבד את זכויותיו על נכסים שירש מאביו, יצחק דנקנר ז"ל

זוהר לוי וזוהרן ממדאני / צילום: יח''צ, AP/Yuki Iwamura

למרות ממדאני: חברת הנדל"ן הישראלית זכתה במכרז בניו יורק

סאמיט, חברת הנדל"ן של זוהר לוי, זכתה במכרז לרכישת חלק מפורטפוליו הנכסים של חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי שנקלעה למשבר חוב ● ברקע, בעיריית ניו יורק הערימו קשיים על השלמת המהלך, אך בית המשפט סלל את הדרך לרכישת הנכסים

עבאס עראקצ'י שר החוץ של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

שר החוץ האיראני פנה לשליח הבית הלבן וויטקוף כדי לדון במחאות במדינה

הנשיא האמריקני חשף כי בשבת איראן פנתה לארה"ב והציעה לנהל מו"מ ● כמו כן, טראמפ איים על איראן: אם היא תתקוף בסיסים אמריקניים באזור אנחנו נכה בהם חזק יותר משהם מתארים לעצמם ● דיווח בלבנון על אופנוע שהותקף מהאוויר באזור צור ● עדכונים שוטפים

איי פוקלנד / צילום: Shutterstock

למרות איומי ארגנטינה: נאוויטס מחפשים עוד נפט באיי פוקלנד

חברת נאוויטס חתמה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת JHI, שהינה הבעלים של רישיון חיפוש הסמוך למאגר סי ליון ● אם אכן יתגלה עוד מאגר נפט - יהיה ניתן לחבר אותו לתשתית שנאוויטס בונה בסי ליון הסמוך, מה שיהפוך אותו לרווחי במיוחד

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

פרופילים מזויפים ואזהרות מנוכלים. ההונאות ברשת לא מפסיקות להשתכלל

המהלך של רשות ניירות ערך למאבק בתופעת ההונאות הפיננסיות ברשת

הונאות ההשקעה תפסו תאוצה בשנה האחרונה, כאשר מתחזים לשמות כמו אמיר ירון וגילעד אלטשולר שטפו את הרשתות ● לגלובס נודע כי רשות ני"ע בדרך לקידום חקיקה שתקנה לה סמכות להסיר תכנים כוזבים ● החשש: המהלך עלול להיתקע עם הכניסה לשנת בחירות

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

תל אביב ננעלה בעליות; מדד המניות הביטחוניות זינק במעל 3%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● חוזה חדש לאלביט במדינה באסיה פאסיפיק ● הפניקס ומדיפאואר יקימו מיזם משותף לרכישת מרכזים מסחריים בארה"ב ● ירידות בחוזים בוול סטריט בצל פתיחת החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, טראמפ: "לא ידעתי על זה" ● מיטב: מעדיפים מניות ואג"ח ממשלתיות על פני אג"ח חברות

כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו, בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד עלולה לגרור את אפריקה למאבקי המזרח התיכון, ובישראל עוקבים אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

רועי ורמוס, מבעלי קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

העסקה של רועי ורמוס וחגי בדש: נוקד תרכוש את מלוא הבעלות בבית השקעות פורטה

נוקד קפיטל, מנהלת קרנות הגידור הגדולה בישראל, רכשה עוד 52% מבית ההשקעות פורטה בעסקת החלפת מניות

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

יאיר פינס / צילום: גבע טלמור

בדרך להנפקה? אגד השלימה את המהלך להפרדת זרוע הנדל"ן מפעילות התחבורה

לגלובס נודע כי באגד השלימו את ההפרדה המבנית של פעילות הנדל"ן - כך שתהפוך לזרוע של בעלת השליטה, קרן קיסטון ● לאגד עשרות נכסים, בהם בין היתר התחנה המרכזית בחוף הכרמל בחיפה ושטח באזור התעשייה עטרות, המוערכים בכ־1.3 מיליארד שקל

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?