גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההצבעה שלי בעד אתי כרייף לשיפוט? אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה"

כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים, בעדותו במשטרה את החלטתו לתמוך באתי כרייף ● השופטת מואשמת בכיפוף לשימוע כי מונתה בין היתר בשל יחסיה עם עו"ד אפי נוה • זועבי גם מפנה את החוקר לנשיאה מרים נאור ולשרה דאז איילת שקד "שהכניסו את כרייף לרשימה"

עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין

"אני מניח שהייתה לי 'תאונת עבודה'. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הוועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים". כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין בעדותו במשטרה ב-16 בינואר 2019, את החלטתו לתמוך בבחירתה לשופטת של אסתר (אתי) כרייף. זאת, על אף שהיא נכשלה בקורס ההכנה לשופטים ולמרות התנגדותו של שופט העליון אליקים רובינשטיין למינוי.

כרייף ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד  אפי נוה, מואשמים, בכפוף להליך שימוע, במתן וקבלת שוחד, בהתאמה, בכך שבד-בבד לקשר אינטימי שניהלו השניים, ניצל נוה את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים. זאת, כשנוה מצוי, לפי החשד, בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לגורמים שפעל מולם.

נוה מואשם למרות שבעצמו לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית. שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה היו זועבי ועו"ד אילנה סאקר. זועבי כיהן כחבר בוועדה משנת 2011 עד תחילת 2018. האצבע של זועבי יחד עם עוד שבע אצבעות נוספות הורמו לטובת כרייף, שמונתה לבית המשפט השלום בנתניה.

זועבי, שמסר עדות פתוחה, עמד בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הודה שציוניה בקורס השיפוט היו "כישלון חרוץ", ושמעולם לא התמנה שופט עם ציונים כה נמוכים; ומצד שני לא הצליח להסביר מדוע הוא עצמו הצביע בעד מינויה. החוקר שואל את זועבי "האם בעבר נתקלת במועמדים לשיפוט שקיבלו ציון כזה בקורס ומונו לשיפוט?". זועבי משיב: "לא. לא. לא זכור לי שהיו מקרים כאלה בכלל".

זועבי קורא להצבעתו בעד כרייף "תאונת עבודה". לדבריו, יש להפנות את הביקורת לא רק אליו אלא לכל שמונת חברי הוועדה, ובראשם נשיאת העליון דאז מרים נאור ושרת המשפטים דאז איילת שקד.

עדותו של זועבי חושפת כי חרף התיקון לחוק בתי המשפט, שביקש למנוע דילים בתוך הוועדה - בפועל, בוצעו דילים רבים בין הלשכה לשרת המשפטים ונשיאת העליון בישיבה מקדימה בבית המשפט העליון, ללא נוכחות או ידיעת יתר חברי הוועדה.

אתי כרייף / צילום: דוברות בתי המשפט

"נוה מעורב"

שתי נקודות מתמיהות בהתנהלות המשטרה ניתן למצוא בעובדה כי עדותו בת שש השעות של זועבי מופסקת מספר פעמים וכן בעובדה כי החוקר, רפ"ק זאב חכים, מציין בפרוטוקול העדות כי הוא עובר לתשאול בעל-פה, ללא תיעוד. אחת מן השאלות של רפ"ק חכים אף מציינת דברים שזועבי אמר לפני כן, אך אין לכך זכר בפרוטוקול.

חוקר, רפ"ק זאב חכים: "האם ראש הלשכה לא מעורב בבחירת המועמדים מטעם הלשכה?"

זועבי: "הוא כן מעורב. היה לו חלק. במפגשים המקדימים לפני ישיבות הוועדה ה'ראסמיות' הוא היה בא ויושב, והוא היה חלק מאלו שיושבים סביב לשולחן".

לדברי זועבי, המעורבות של יו"ר הלשכה בבחירת השופטים, החלה בכהונתו של נוה. "בקדנציה הראשונה לפני אפי זה לא היה, אבל התקופה השנייה שבה אפי היה ראש הלשכה, היינו עושים ישיבות מקדימות". זועבי מספר כי בישיבות המקדימות היו אצל נשיאת בית המשפט העליון בהשתתפות שרת המשפטים, יו"ר הלשכה ושני חברי הוועדה לבחירת שופטים מטעם הלשכה. "מנסים להגיע להסכמות, לפעמים מסכימים ולפעמים לא, ואם לא מסכימים אז זה עובר למליאת הוועדה", אמר זועבי.

חוקר: "האם ראש הלשכה הוא שקובע מי יהיה המועמד של הלשכה לשיפוט?"

זועבי: "לא, מה פתאום. אמנם הוא מעורב, כפי שציינתי. אבל הוא שקובע? לא".

רפ"ק חכים: "האם שמעת על אתי כרייף לפני הדיון?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם כיום השם מזכיר לך משהו?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם טרם הדיון פנה אליך ראש הלשכה או הנציגה השנייה (עו"ד סאקר, א' ג') ושוחחו איתך?"

זועבי: "בשום פנים ואופן לא. הייתי זוכר".

"כישלון חרוץ"

זועבי קוטל את כרייף על רקע ציוניה בקורס ההכנה לשיפוט. "זה אומר שיש לנו נבחן שהוא נכשל בגדול. זה אומר שיש לנו נבחן שהלך לקורס ונכשל בגדול. ואלו ציונים שמתחת לכל הציונים שבדרך כלל אנחנו מקבלים. זה נכשל בגדול. זה כישלון חרוץ... זה אומר שהתפיסה המשפטית שלה וכושר הניתוח הוא מתחת לכל ממוצע, זה אומר שכושר הניסוח שלה חלש ביותר. זה אומר שכושר ההחלטות שלה חלש ביותר", העיד זועבי.

זועבי כאמור התקשה להסביר כיצד כרייף מונתה חרף ציוניה הנמוכים, וכיצד הוא עצמו תמך במינוי שלה. כזכור, למרות שנכשלה כישלון חרוץ בקורס, ועדת המשנה לוועדה לבחירת שופטים - המורכבת מנציגת הלשכה עו"ד סאקר, ח"כ נורית קורן (הליכוד) והשופט רובינשטיין - החליטה להעביר את שמה של כרייף לדיון בפני מליאת הוועדה. ח"כ קורן ועו"ד סאקר תמכו בהעברתה של כרייף חרף כישלונה בקורס, ובניגוד לשופט רובינשטיין שסבר שהיא לא בשלה.

זועבי: "אני רואה שמונה אנשים שכולם מכובדים ביותר, והיו בגישה שלי, אז יכול להיות שהיו נתונים אחרים שלא בפניי עכשיו. אני יש לי את תוצאת הקורס, יש כאן נשיאה, שרים, כולם הצטרפו, כנראה היו נתונים אחרים, מאיפה אני יודע? מאיפה אני אזכור".

רפ"ק חכים: "יכול להיות שכבר בישיבה המקדימה אצל הנשיאה, נסגרו השמות כולל השם של כרייף, ולכן אתה לא הבעת התנגדות, הרי לא תצא נגד הסגירה".

זועבי: "אם הייתה סגירה, אז כן, אבל אני לא זוכר אם הייתה סגירה או לא".

רפ"ק חכים: "למרות שעו"ד כרייף היא מועמדת שהשרה שקד ביקשה להוסיף את שמה, לא השרה שקד ולא עו"ד סאקר ולא ח"כ נורית (קורן, א' ג') - איש לא מדבר עליה או מרחיב עליה, פרט לשופט רובינשטיין. מדוע?"

זועבי: "לא יודע ולא זוכר".

החוקר חכים: "אומר השופט רובינשטיין כי עו"ד כרייף לא עברה את הקורס בהצלחה, וכי בוועדת המשנה היו חילוקי דעות... ההגיון אומר שהוא צודק. ובכל זאת נראה כאילו לא ניתן לעצור את המהלך שנרקם מבעוד מעוד. תגובתך?"

זועבי: "אתה צריך לשאול את השרה שקד שהציעה אותה.. אני לא יודע אם השם הזה הוא בשמות שנסגרו בישיבה המקדימה... אין לי הסבר איך זה התפתח".
רפ"ק חכים: "מדוע למרות כל פעמוני האזהרה לא הבעת התנגדותך למינוי של כרייף?"

זועבי: איזה פעמוני אזהרה? אתה מדבר רק על ציוני הקורס. אתה ראית את ההמלצות. אני לא יודע מה היה בתיק שלה ולא השתתפתי בישיבה שהיא הוכנסה למאגר. אתה שם כאילו את כל עבודת הוועדה על הכתפיים שלי. ויש דברים שנסגרו עם הקודקוד הגדול במדינה, עם השרה ועם הנשיאה, שהכניסו את השם שלה לרשימה, ואתה בא אליי? למה אני? תשאל את מי שהכניס אותה לרשימה".

"חוסר צדק"

בשלב זה ביקש החוקר מזועבי להתייחס להערכה שניתנה לכרייף על ידי ועדת המשנה שבחנה את המועמדים לשיפוט. יצוין כי בכתב החשדות הפרקליטות מייחסת לנוה עבירה של קבלת שוחד, בטענה כי הוא אחראי לכך שוועדת המשנה העבירה את כרייף, בהוראת נוה לסאקר, חרף התנגדות השופט רובינשטיין.

רפ"ק חכים: "התייחס בבקשה לסיכום ההערכה של ועדת המשנה השנייה, בה לא השתתפת".

עו"ד זועבי: "אני אומר שהסיכום פה לא משקף את הקורס. זאת אומרת, לדעתי זה סיכום מוטעה... אם הייתי שמה, הייתי מצטרף לרובינשטיין... זה חוסר צדק לאחרים".
רפ"ק חכים עימת את זועבי עם התיקון לחוק בתי המשפט הקובע כי "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה".

על כך ענה זועבי: "זה מאה אחוז, מפני ששאלת אותי אם אני מקבל הוראות מאפי (נוה, א' ג'), אמרתי לך 'מה פתאום'. כי אני מחויב למצפון שלי ולחוק ולבחור בטובים ביותר".

רפ"ק חכים: "אז איך אתה מסביר שפעלת בניגוד לעמדת מנחי הקורס ולעמדתו של השופט רובינשטיין, והצבעת גם בניגוד לצו מצפונך בעד מינויה של עו"ד כרייף?"

זועבי שב וטען כי מדובר ב"תאונת עבודה", ושאין לו תשובה מדוע כל חברי הוועדה תמכו בה, למעט רובינשטיין. "זו שאלה שאתה יכול להפנות לא רק אליי אלא לכל שמונת חברי הועדה שהצביעו. הנסיבות לא ברורות לי. אבל אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים, אז אני לא יודע איזה נסיבות היו שם, איזה עימותים".

"ממש מביש"

במהלך עדותו, נשאל עו"ד זועבי על החשדות נגד נוה.

רפ"ק חכים: "בידינו יש התכתבויות בין אפי נוה לעו"ד כרייף, החל מתאריך 22.3.16 ובמשך החודשים הבאים, מהן עולה בצורה חד משמעית כי בין השניים התנהל קשר רומנטי. ידעת על כך?"

זועבי: "לא ידעתי... זה ממש מביש. זו פגיעה חמורה גם בלשכת עורכי הדין, וגם במערכת המשפט אם זה נכון. אני, את החיים שלי נותן למקצוע, לא בשביל דברים כאלה. זה גרם נזק עצום לכל עורכי הדין ולמערכת המשפט".

לדברי זועבי, נוה מעולם לא פנה אליו באופן ישיר בעניין מועמד מסוים שהוא ביקש לקדם. "אולי בגלל סוג היחסים, אנחנו ביחסים טובים, אבל לא כאלה שאני חייב לו. אם היה פונה אליי, לא הייתי רואה בזה עניין לא טבעי, הרי הרבה גורמים היו פונים אליי", אמר זועבי בעדותו.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה והשופטת אתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עץ האשוח בכיכר המעיין בנצרת / צילום: יזיד חמיס

מסעדת שף, יקב משפחתי ועץ אשוח: היישוב בגליל שמציע חוויית כריסמס שלמה

שוק לילה במלון מיתולוגי, מאפייה מטריפה, ארוחה אותנטית בבית אבן עתיק, מסעדת שף וגם יקב ● ביקרנו בשלושה יישובים נוצריים בגליל שיציינו בשבוע הבא את חג המולד ● חגית אברון תופרת יום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

BYD SEALION 05  פלאג–אין / צילום: יח''צ

בפחות מ-170 אלף שקל: הקרוס אובר הזה עושה כמעט 50 ק"מ לליטר דלק

הסינים ממשיכים לשנות את שוק הרכב, והפעם מגיע אלינו BYD SEALION 05: קרוס-אובר משפחתי מרווח ומאובזר היטב, המצויד בהנעת פלאג-אין בוגרת ומעניק טווח משולב חשמל-בנזין של מעל 1,000 ק"מ ● הרכב אינו חף מפגמים, אבל במחיר פתיחה של פחות מ–170 אלף שקל יש לו פוטנציאל להיות להיט מכירות

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים