גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההצבעה שלי בעד אתי כרייף לשיפוט? אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה"

כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים, בעדותו במשטרה את החלטתו לתמוך באתי כרייף ● השופטת מואשמת בכיפוף לשימוע כי מונתה בין היתר בשל יחסיה עם עו"ד אפי נוה • זועבי גם מפנה את החוקר לנשיאה מרים נאור ולשרה דאז איילת שקד "שהכניסו את כרייף לרשימה"

עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין

"אני מניח שהייתה לי 'תאונת עבודה'. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הוועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים". כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין בעדותו במשטרה ב-16 בינואר 2019, את החלטתו לתמוך בבחירתה לשופטת של אסתר (אתי) כרייף. זאת, על אף שהיא נכשלה בקורס ההכנה לשופטים ולמרות התנגדותו של שופט העליון אליקים רובינשטיין למינוי.

כרייף ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד  אפי נוה, מואשמים, בכפוף להליך שימוע, במתן וקבלת שוחד, בהתאמה, בכך שבד-בבד לקשר אינטימי שניהלו השניים, ניצל נוה את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים. זאת, כשנוה מצוי, לפי החשד, בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לגורמים שפעל מולם.

נוה מואשם למרות שבעצמו לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית. שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה היו זועבי ועו"ד אילנה סאקר. זועבי כיהן כחבר בוועדה משנת 2011 עד תחילת 2018. האצבע של זועבי יחד עם עוד שבע אצבעות נוספות הורמו לטובת כרייף, שמונתה לבית המשפט השלום בנתניה.

זועבי, שמסר עדות פתוחה, עמד בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הודה שציוניה בקורס השיפוט היו "כישלון חרוץ", ושמעולם לא התמנה שופט עם ציונים כה נמוכים; ומצד שני לא הצליח להסביר מדוע הוא עצמו הצביע בעד מינויה. החוקר שואל את זועבי "האם בעבר נתקלת במועמדים לשיפוט שקיבלו ציון כזה בקורס ומונו לשיפוט?". זועבי משיב: "לא. לא. לא זכור לי שהיו מקרים כאלה בכלל".

זועבי קורא להצבעתו בעד כרייף "תאונת עבודה". לדבריו, יש להפנות את הביקורת לא רק אליו אלא לכל שמונת חברי הוועדה, ובראשם נשיאת העליון דאז מרים נאור ושרת המשפטים דאז איילת שקד.

עדותו של זועבי חושפת כי חרף התיקון לחוק בתי המשפט, שביקש למנוע דילים בתוך הוועדה - בפועל, בוצעו דילים רבים בין הלשכה לשרת המשפטים ונשיאת העליון בישיבה מקדימה בבית המשפט העליון, ללא נוכחות או ידיעת יתר חברי הוועדה.

אתי כרייף / צילום: דוברות בתי המשפט

"נוה מעורב"

שתי נקודות מתמיהות בהתנהלות המשטרה ניתן למצוא בעובדה כי עדותו בת שש השעות של זועבי מופסקת מספר פעמים וכן בעובדה כי החוקר, רפ"ק זאב חכים, מציין בפרוטוקול העדות כי הוא עובר לתשאול בעל-פה, ללא תיעוד. אחת מן השאלות של רפ"ק חכים אף מציינת דברים שזועבי אמר לפני כן, אך אין לכך זכר בפרוטוקול.

חוקר, רפ"ק זאב חכים: "האם ראש הלשכה לא מעורב בבחירת המועמדים מטעם הלשכה?"

זועבי: "הוא כן מעורב. היה לו חלק. במפגשים המקדימים לפני ישיבות הוועדה ה'ראסמיות' הוא היה בא ויושב, והוא היה חלק מאלו שיושבים סביב לשולחן".

לדברי זועבי, המעורבות של יו"ר הלשכה בבחירת השופטים, החלה בכהונתו של נוה. "בקדנציה הראשונה לפני אפי זה לא היה, אבל התקופה השנייה שבה אפי היה ראש הלשכה, היינו עושים ישיבות מקדימות". זועבי מספר כי בישיבות המקדימות היו אצל נשיאת בית המשפט העליון בהשתתפות שרת המשפטים, יו"ר הלשכה ושני חברי הוועדה לבחירת שופטים מטעם הלשכה. "מנסים להגיע להסכמות, לפעמים מסכימים ולפעמים לא, ואם לא מסכימים אז זה עובר למליאת הוועדה", אמר זועבי.

חוקר: "האם ראש הלשכה הוא שקובע מי יהיה המועמד של הלשכה לשיפוט?"

זועבי: "לא, מה פתאום. אמנם הוא מעורב, כפי שציינתי. אבל הוא שקובע? לא".

רפ"ק חכים: "האם שמעת על אתי כרייף לפני הדיון?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם כיום השם מזכיר לך משהו?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם טרם הדיון פנה אליך ראש הלשכה או הנציגה השנייה (עו"ד סאקר, א' ג') ושוחחו איתך?"

זועבי: "בשום פנים ואופן לא. הייתי זוכר".

"כישלון חרוץ"

זועבי קוטל את כרייף על רקע ציוניה בקורס ההכנה לשיפוט. "זה אומר שיש לנו נבחן שהוא נכשל בגדול. זה אומר שיש לנו נבחן שהלך לקורס ונכשל בגדול. ואלו ציונים שמתחת לכל הציונים שבדרך כלל אנחנו מקבלים. זה נכשל בגדול. זה כישלון חרוץ... זה אומר שהתפיסה המשפטית שלה וכושר הניתוח הוא מתחת לכל ממוצע, זה אומר שכושר הניסוח שלה חלש ביותר. זה אומר שכושר ההחלטות שלה חלש ביותר", העיד זועבי.

זועבי כאמור התקשה להסביר כיצד כרייף מונתה חרף ציוניה הנמוכים, וכיצד הוא עצמו תמך במינוי שלה. כזכור, למרות שנכשלה כישלון חרוץ בקורס, ועדת המשנה לוועדה לבחירת שופטים - המורכבת מנציגת הלשכה עו"ד סאקר, ח"כ נורית קורן (הליכוד) והשופט רובינשטיין - החליטה להעביר את שמה של כרייף לדיון בפני מליאת הוועדה. ח"כ קורן ועו"ד סאקר תמכו בהעברתה של כרייף חרף כישלונה בקורס, ובניגוד לשופט רובינשטיין שסבר שהיא לא בשלה.

זועבי: "אני רואה שמונה אנשים שכולם מכובדים ביותר, והיו בגישה שלי, אז יכול להיות שהיו נתונים אחרים שלא בפניי עכשיו. אני יש לי את תוצאת הקורס, יש כאן נשיאה, שרים, כולם הצטרפו, כנראה היו נתונים אחרים, מאיפה אני יודע? מאיפה אני אזכור".

רפ"ק חכים: "יכול להיות שכבר בישיבה המקדימה אצל הנשיאה, נסגרו השמות כולל השם של כרייף, ולכן אתה לא הבעת התנגדות, הרי לא תצא נגד הסגירה".

זועבי: "אם הייתה סגירה, אז כן, אבל אני לא זוכר אם הייתה סגירה או לא".

רפ"ק חכים: "למרות שעו"ד כרייף היא מועמדת שהשרה שקד ביקשה להוסיף את שמה, לא השרה שקד ולא עו"ד סאקר ולא ח"כ נורית (קורן, א' ג') - איש לא מדבר עליה או מרחיב עליה, פרט לשופט רובינשטיין. מדוע?"

זועבי: "לא יודע ולא זוכר".

החוקר חכים: "אומר השופט רובינשטיין כי עו"ד כרייף לא עברה את הקורס בהצלחה, וכי בוועדת המשנה היו חילוקי דעות... ההגיון אומר שהוא צודק. ובכל זאת נראה כאילו לא ניתן לעצור את המהלך שנרקם מבעוד מעוד. תגובתך?"

זועבי: "אתה צריך לשאול את השרה שקד שהציעה אותה.. אני לא יודע אם השם הזה הוא בשמות שנסגרו בישיבה המקדימה... אין לי הסבר איך זה התפתח".
רפ"ק חכים: "מדוע למרות כל פעמוני האזהרה לא הבעת התנגדותך למינוי של כרייף?"

זועבי: איזה פעמוני אזהרה? אתה מדבר רק על ציוני הקורס. אתה ראית את ההמלצות. אני לא יודע מה היה בתיק שלה ולא השתתפתי בישיבה שהיא הוכנסה למאגר. אתה שם כאילו את כל עבודת הוועדה על הכתפיים שלי. ויש דברים שנסגרו עם הקודקוד הגדול במדינה, עם השרה ועם הנשיאה, שהכניסו את השם שלה לרשימה, ואתה בא אליי? למה אני? תשאל את מי שהכניס אותה לרשימה".

"חוסר צדק"

בשלב זה ביקש החוקר מזועבי להתייחס להערכה שניתנה לכרייף על ידי ועדת המשנה שבחנה את המועמדים לשיפוט. יצוין כי בכתב החשדות הפרקליטות מייחסת לנוה עבירה של קבלת שוחד, בטענה כי הוא אחראי לכך שוועדת המשנה העבירה את כרייף, בהוראת נוה לסאקר, חרף התנגדות השופט רובינשטיין.

רפ"ק חכים: "התייחס בבקשה לסיכום ההערכה של ועדת המשנה השנייה, בה לא השתתפת".

עו"ד זועבי: "אני אומר שהסיכום פה לא משקף את הקורס. זאת אומרת, לדעתי זה סיכום מוטעה... אם הייתי שמה, הייתי מצטרף לרובינשטיין... זה חוסר צדק לאחרים".
רפ"ק חכים עימת את זועבי עם התיקון לחוק בתי המשפט הקובע כי "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה".

על כך ענה זועבי: "זה מאה אחוז, מפני ששאלת אותי אם אני מקבל הוראות מאפי (נוה, א' ג'), אמרתי לך 'מה פתאום'. כי אני מחויב למצפון שלי ולחוק ולבחור בטובים ביותר".

רפ"ק חכים: "אז איך אתה מסביר שפעלת בניגוד לעמדת מנחי הקורס ולעמדתו של השופט רובינשטיין, והצבעת גם בניגוד לצו מצפונך בעד מינויה של עו"ד כרייף?"

זועבי שב וטען כי מדובר ב"תאונת עבודה", ושאין לו תשובה מדוע כל חברי הוועדה תמכו בה, למעט רובינשטיין. "זו שאלה שאתה יכול להפנות לא רק אליי אלא לכל שמונת חברי הועדה שהצביעו. הנסיבות לא ברורות לי. אבל אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים, אז אני לא יודע איזה נסיבות היו שם, איזה עימותים".

"ממש מביש"

במהלך עדותו, נשאל עו"ד זועבי על החשדות נגד נוה.

רפ"ק חכים: "בידינו יש התכתבויות בין אפי נוה לעו"ד כרייף, החל מתאריך 22.3.16 ובמשך החודשים הבאים, מהן עולה בצורה חד משמעית כי בין השניים התנהל קשר רומנטי. ידעת על כך?"

זועבי: "לא ידעתי... זה ממש מביש. זו פגיעה חמורה גם בלשכת עורכי הדין, וגם במערכת המשפט אם זה נכון. אני, את החיים שלי נותן למקצוע, לא בשביל דברים כאלה. זה גרם נזק עצום לכל עורכי הדין ולמערכת המשפט".

לדברי זועבי, נוה מעולם לא פנה אליו באופן ישיר בעניין מועמד מסוים שהוא ביקש לקדם. "אולי בגלל סוג היחסים, אנחנו ביחסים טובים, אבל לא כאלה שאני חייב לו. אם היה פונה אליי, לא הייתי רואה בזה עניין לא טבעי, הרי הרבה גורמים היו פונים אליי", אמר זועבי בעדותו.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה והשופטת אתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

על פי הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

פרויקט חלוציות של אנלייט / צילום: אנלייט

מהגדולים בישראל: מתקן אגירת אנרגיה ייפתח בעוטף עזה

המתקן, שצפוי להיפתח בסמוך למושב אוהד, יכלול תחנת משנה שתיקרא על שם סרן יפתח יעבץ ז"ל ● איגוד השיווק הישראלי ערך לראשונה תחרות אימפקט חברתי, מי זכה? ● וזה המינוי החדש לסגנית נשיא קרן ההון־סיכון Cyberstarts ● אירועים ומינויים

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

צילום: Shutterstock

עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים של גוש דן

התוכנית להקמת שבעה מרכזי תחבורה לאורך תוואי המטרו עולה שלב עם אישור התוכניות למחלפי השלום וההגנה ● הפרויקטים ישלבו מוקדי תחבורה ציבורית עם שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

מגדלי ב.ס.ר שרונה / צילום: באדיבות בסר

היטל ההשבחה של בסר שרונה יופחת בעקבות תיקון דרכי החישוב

לאחר דרישת היטל של 127 מיליון שקל על תוספת זכויות הבנייה בפרויקט המגדלים במתחם שרונה, ועדת הערר המחוזית קבעה כי נפלו פגמים בשומת ההשבחה – והורתה לשמאי המכריע לערוך חישוב מחודש הצפוי להביא להפחתת ההיטל

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

רחפן בשירות צבאי / צילום: Shutterstock

דוח חדש חושף היקף הזמנות חריג מסטארט-אפים ביטחוניים

דוח סיכום שנת 2025 של מפא"ת חושף כי חברות צעירות בשלבים מוקדמים מרכזות כמחצית מהעסקאות, עם דגש על פלטפורמות אוטונומיות ● ההזמנות מלקוחות זרים הסתכמו בכ־300 מיליון שקל

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock

במעבדה בבר אילן חוקרים מגלים איך תוכלו להאריך חיים עם שינוי אחד קטן

פרופ' יונתן רבינוביץ' הקים באוניברסיטה מכון מחקר לאריכות ימים ואיכות חיים, שמטרתו לבחון אילו שינויים בשגרת היומיום ישיגו את ההשפעה הכי גדולה על הבריאות לטווח ארוך ● למכון כבר יש תובנות ממחקרים הנוגעים לשתיית מים, שינה והליכה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: הפטור מהסדר כובל לא יחודש, עלולה להידרש למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות הודיעה לוולט כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל במתכונתו הנוכחית, והציבה לחברה תנאים חדשים שעליה לקבל בתוך חודש ● אם המו"מ בין הצדדים לא יגיע לכדי הסכמות, וולט תיאלץ למכור את פעילותה הקמעונאית

ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו / אילוסטרציה: איל יצהר

אחרי המהלך של סמוטריץ': ענף האופנה העמיק מבצעים, והמכירות עלו

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים - באופנה נרשמו מבצעים אגרסיביים במיוחד

היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם לגוף שינהל את עזה יש בכלל סיכוי להצליח, מה מתכנן נשיא ארה"ב למזרח התיכון בשנת 2026, ומה תהיה ההשפעה הכלכלית של נפילת המשטר האיראני • כותרות העיתונים בעולם

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים ● בשלב הראשון נקבע כי כהן יקים בית ספר קטן שבו ילמדו כ־30 סטודנטים, גם זרים, במסלול תלת שנתי

טראמפ מחזיר את מלחמת הסחר / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הוועידה בדאבוס יוצאת לדרך, וכולם מדברים על נושא אחד - השליטה בגרינלנד

דונלד טראמפ מזהה "הזדמנות היסטורית" לרכוש את גרינלנד, כאשר אירופה תלויה באנרגיה אמריקאית ובמטריית ההגנה שלה ● האם אירופה תגיב בחריפות, וכיצד ההתחממות הגלובלית קשורה לנחישות של ארה"ב ● אלה השאלות המרכזיות

סנאה טאקאיצ'י, ראשת ממשלת יפן / צילום: ap, Eugene Hoshiko

תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים

התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע החשש שבחירות הבזק שזימנה ראש הממשלה יובילו להרחבה פיסקלית שתכביד על מצבה הפיננסי הרעוע גם כך של המדינה ● שרת האוצר: הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם על צו שמרחיב את מכסות יבוא הגבינות הקשות / צילום: דוברות שר האוצר

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%

עפ"י הודעת האוצר, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, כאשר מחירי הגבינות הקשות מגיעים אף לפי שניים מהממוצע ● הגדלת מכסות היבוא הפטורות ממכס נועדה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי הגבינות ● סמוטריץ': "עד היום הגבילו את הכמות של היבוא והכריחו את כולנו לשלם יקר. עכשיו זה נגמר"

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק