גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההצבעה שלי בעד אתי כרייף לשיפוט? אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה"

כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים, בעדותו במשטרה את החלטתו לתמוך באתי כרייף ● השופטת מואשמת בכיפוף לשימוע כי מונתה בין היתר בשל יחסיה עם עו"ד אפי נוה • זועבי גם מפנה את החוקר לנשיאה מרים נאור ולשרה דאז איילת שקד "שהכניסו את כרייף לרשימה"

עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין

"אני מניח שהייתה לי 'תאונת עבודה'. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הוועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים". כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין בעדותו במשטרה ב-16 בינואר 2019, את החלטתו לתמוך בבחירתה לשופטת של אסתר (אתי) כרייף. זאת, על אף שהיא נכשלה בקורס ההכנה לשופטים ולמרות התנגדותו של שופט העליון אליקים רובינשטיין למינוי.

כרייף ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד  אפי נוה, מואשמים, בכפוף להליך שימוע, במתן וקבלת שוחד, בהתאמה, בכך שבד-בבד לקשר אינטימי שניהלו השניים, ניצל נוה את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים. זאת, כשנוה מצוי, לפי החשד, בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לגורמים שפעל מולם.

נוה מואשם למרות שבעצמו לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית. שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה היו זועבי ועו"ד אילנה סאקר. זועבי כיהן כחבר בוועדה משנת 2011 עד תחילת 2018. האצבע של זועבי יחד עם עוד שבע אצבעות נוספות הורמו לטובת כרייף, שמונתה לבית המשפט השלום בנתניה.

זועבי, שמסר עדות פתוחה, עמד בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הודה שציוניה בקורס השיפוט היו "כישלון חרוץ", ושמעולם לא התמנה שופט עם ציונים כה נמוכים; ומצד שני לא הצליח להסביר מדוע הוא עצמו הצביע בעד מינויה. החוקר שואל את זועבי "האם בעבר נתקלת במועמדים לשיפוט שקיבלו ציון כזה בקורס ומונו לשיפוט?". זועבי משיב: "לא. לא. לא זכור לי שהיו מקרים כאלה בכלל".

זועבי קורא להצבעתו בעד כרייף "תאונת עבודה". לדבריו, יש להפנות את הביקורת לא רק אליו אלא לכל שמונת חברי הוועדה, ובראשם נשיאת העליון דאז מרים נאור ושרת המשפטים דאז איילת שקד.

עדותו של זועבי חושפת כי חרף התיקון לחוק בתי המשפט, שביקש למנוע דילים בתוך הוועדה - בפועל, בוצעו דילים רבים בין הלשכה לשרת המשפטים ונשיאת העליון בישיבה מקדימה בבית המשפט העליון, ללא נוכחות או ידיעת יתר חברי הוועדה.

אתי כרייף / צילום: דוברות בתי המשפט

"נוה מעורב"

שתי נקודות מתמיהות בהתנהלות המשטרה ניתן למצוא בעובדה כי עדותו בת שש השעות של זועבי מופסקת מספר פעמים וכן בעובדה כי החוקר, רפ"ק זאב חכים, מציין בפרוטוקול העדות כי הוא עובר לתשאול בעל-פה, ללא תיעוד. אחת מן השאלות של רפ"ק חכים אף מציינת דברים שזועבי אמר לפני כן, אך אין לכך זכר בפרוטוקול.

חוקר, רפ"ק זאב חכים: "האם ראש הלשכה לא מעורב בבחירת המועמדים מטעם הלשכה?"

זועבי: "הוא כן מעורב. היה לו חלק. במפגשים המקדימים לפני ישיבות הוועדה ה'ראסמיות' הוא היה בא ויושב, והוא היה חלק מאלו שיושבים סביב לשולחן".

לדברי זועבי, המעורבות של יו"ר הלשכה בבחירת השופטים, החלה בכהונתו של נוה. "בקדנציה הראשונה לפני אפי זה לא היה, אבל התקופה השנייה שבה אפי היה ראש הלשכה, היינו עושים ישיבות מקדימות". זועבי מספר כי בישיבות המקדימות היו אצל נשיאת בית המשפט העליון בהשתתפות שרת המשפטים, יו"ר הלשכה ושני חברי הוועדה לבחירת שופטים מטעם הלשכה. "מנסים להגיע להסכמות, לפעמים מסכימים ולפעמים לא, ואם לא מסכימים אז זה עובר למליאת הוועדה", אמר זועבי.

חוקר: "האם ראש הלשכה הוא שקובע מי יהיה המועמד של הלשכה לשיפוט?"

זועבי: "לא, מה פתאום. אמנם הוא מעורב, כפי שציינתי. אבל הוא שקובע? לא".

רפ"ק חכים: "האם שמעת על אתי כרייף לפני הדיון?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם כיום השם מזכיר לך משהו?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם טרם הדיון פנה אליך ראש הלשכה או הנציגה השנייה (עו"ד סאקר, א' ג') ושוחחו איתך?"

זועבי: "בשום פנים ואופן לא. הייתי זוכר".

"כישלון חרוץ"

זועבי קוטל את כרייף על רקע ציוניה בקורס ההכנה לשיפוט. "זה אומר שיש לנו נבחן שהוא נכשל בגדול. זה אומר שיש לנו נבחן שהלך לקורס ונכשל בגדול. ואלו ציונים שמתחת לכל הציונים שבדרך כלל אנחנו מקבלים. זה נכשל בגדול. זה כישלון חרוץ... זה אומר שהתפיסה המשפטית שלה וכושר הניתוח הוא מתחת לכל ממוצע, זה אומר שכושר הניסוח שלה חלש ביותר. זה אומר שכושר ההחלטות שלה חלש ביותר", העיד זועבי.

זועבי כאמור התקשה להסביר כיצד כרייף מונתה חרף ציוניה הנמוכים, וכיצד הוא עצמו תמך במינוי שלה. כזכור, למרות שנכשלה כישלון חרוץ בקורס, ועדת המשנה לוועדה לבחירת שופטים - המורכבת מנציגת הלשכה עו"ד סאקר, ח"כ נורית קורן (הליכוד) והשופט רובינשטיין - החליטה להעביר את שמה של כרייף לדיון בפני מליאת הוועדה. ח"כ קורן ועו"ד סאקר תמכו בהעברתה של כרייף חרף כישלונה בקורס, ובניגוד לשופט רובינשטיין שסבר שהיא לא בשלה.

זועבי: "אני רואה שמונה אנשים שכולם מכובדים ביותר, והיו בגישה שלי, אז יכול להיות שהיו נתונים אחרים שלא בפניי עכשיו. אני יש לי את תוצאת הקורס, יש כאן נשיאה, שרים, כולם הצטרפו, כנראה היו נתונים אחרים, מאיפה אני יודע? מאיפה אני אזכור".

רפ"ק חכים: "יכול להיות שכבר בישיבה המקדימה אצל הנשיאה, נסגרו השמות כולל השם של כרייף, ולכן אתה לא הבעת התנגדות, הרי לא תצא נגד הסגירה".

זועבי: "אם הייתה סגירה, אז כן, אבל אני לא זוכר אם הייתה סגירה או לא".

רפ"ק חכים: "למרות שעו"ד כרייף היא מועמדת שהשרה שקד ביקשה להוסיף את שמה, לא השרה שקד ולא עו"ד סאקר ולא ח"כ נורית (קורן, א' ג') - איש לא מדבר עליה או מרחיב עליה, פרט לשופט רובינשטיין. מדוע?"

זועבי: "לא יודע ולא זוכר".

החוקר חכים: "אומר השופט רובינשטיין כי עו"ד כרייף לא עברה את הקורס בהצלחה, וכי בוועדת המשנה היו חילוקי דעות... ההגיון אומר שהוא צודק. ובכל זאת נראה כאילו לא ניתן לעצור את המהלך שנרקם מבעוד מעוד. תגובתך?"

זועבי: "אתה צריך לשאול את השרה שקד שהציעה אותה.. אני לא יודע אם השם הזה הוא בשמות שנסגרו בישיבה המקדימה... אין לי הסבר איך זה התפתח".
רפ"ק חכים: "מדוע למרות כל פעמוני האזהרה לא הבעת התנגדותך למינוי של כרייף?"

זועבי: איזה פעמוני אזהרה? אתה מדבר רק על ציוני הקורס. אתה ראית את ההמלצות. אני לא יודע מה היה בתיק שלה ולא השתתפתי בישיבה שהיא הוכנסה למאגר. אתה שם כאילו את כל עבודת הוועדה על הכתפיים שלי. ויש דברים שנסגרו עם הקודקוד הגדול במדינה, עם השרה ועם הנשיאה, שהכניסו את השם שלה לרשימה, ואתה בא אליי? למה אני? תשאל את מי שהכניס אותה לרשימה".

"חוסר צדק"

בשלב זה ביקש החוקר מזועבי להתייחס להערכה שניתנה לכרייף על ידי ועדת המשנה שבחנה את המועמדים לשיפוט. יצוין כי בכתב החשדות הפרקליטות מייחסת לנוה עבירה של קבלת שוחד, בטענה כי הוא אחראי לכך שוועדת המשנה העבירה את כרייף, בהוראת נוה לסאקר, חרף התנגדות השופט רובינשטיין.

רפ"ק חכים: "התייחס בבקשה לסיכום ההערכה של ועדת המשנה השנייה, בה לא השתתפת".

עו"ד זועבי: "אני אומר שהסיכום פה לא משקף את הקורס. זאת אומרת, לדעתי זה סיכום מוטעה... אם הייתי שמה, הייתי מצטרף לרובינשטיין... זה חוסר צדק לאחרים".
רפ"ק חכים עימת את זועבי עם התיקון לחוק בתי המשפט הקובע כי "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה".

על כך ענה זועבי: "זה מאה אחוז, מפני ששאלת אותי אם אני מקבל הוראות מאפי (נוה, א' ג'), אמרתי לך 'מה פתאום'. כי אני מחויב למצפון שלי ולחוק ולבחור בטובים ביותר".

רפ"ק חכים: "אז איך אתה מסביר שפעלת בניגוד לעמדת מנחי הקורס ולעמדתו של השופט רובינשטיין, והצבעת גם בניגוד לצו מצפונך בעד מינויה של עו"ד כרייף?"

זועבי שב וטען כי מדובר ב"תאונת עבודה", ושאין לו תשובה מדוע כל חברי הוועדה תמכו בה, למעט רובינשטיין. "זו שאלה שאתה יכול להפנות לא רק אליי אלא לכל שמונת חברי הועדה שהצביעו. הנסיבות לא ברורות לי. אבל אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים, אז אני לא יודע איזה נסיבות היו שם, איזה עימותים".

"ממש מביש"

במהלך עדותו, נשאל עו"ד זועבי על החשדות נגד נוה.

רפ"ק חכים: "בידינו יש התכתבויות בין אפי נוה לעו"ד כרייף, החל מתאריך 22.3.16 ובמשך החודשים הבאים, מהן עולה בצורה חד משמעית כי בין השניים התנהל קשר רומנטי. ידעת על כך?"

זועבי: "לא ידעתי... זה ממש מביש. זו פגיעה חמורה גם בלשכת עורכי הדין, וגם במערכת המשפט אם זה נכון. אני, את החיים שלי נותן למקצוע, לא בשביל דברים כאלה. זה גרם נזק עצום לכל עורכי הדין ולמערכת המשפט".

לדברי זועבי, נוה מעולם לא פנה אליו באופן ישיר בעניין מועמד מסוים שהוא ביקש לקדם. "אולי בגלל סוג היחסים, אנחנו ביחסים טובים, אבל לא כאלה שאני חייב לו. אם היה פונה אליי, לא הייתי רואה בזה עניין לא טבעי, הרי הרבה גורמים היו פונים אליי", אמר זועבי בעדותו.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה והשופטת אתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק חדשה לביטול העבירה הפלילית בה מואשם ראש הממשלה ● יוזמי הצעת החוק שמחה רוטמן, אופיר כץ ומישל בוסקילה טוענים לפגיעה בעיקרון החוקיות ולאכיפה בררנית: "מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי הציבור"

ירידת מחירים בענף הרכב/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי צילום: יוסי כהן

מצ'רי ועד סקודה וטסלה: ענף הרכב מציג ירידת מחירים חריגה

ענף הרכב הישראלי מתחיל את 2026 עם ירידה במחירי המחירון הרשמיים של דגמים חדשים רבים ● זאת, בניגוד למגמה הרווחת זה שנים ● משערי המטבע והלחץ הרגולטורי ועד לצונאמי התקינה הסיני: אלו הכוחות שהשפיעו על היבואנים

נפילה של 80% בזרימת הכספים למסלולי S&P 500

מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?

בשנה האחרונה אכזבו מסלולי ה-S&P 500 עם תשואת חסר גדולה מול השוק הישראלי ● התוצאה: כסף חדש הפסיק לזרום ● ובכל זאת, יש הבדל גדול בין התנהגות החוסכים בגמל ובפנסיה - מה הסיבה לכך, והאם דווקא עכשיו כדאי להגדיל חשיפה למדד המניות המוכר בעולם

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

"ביזוי הכנסת , מחטף", דרמה בוועדת הבריאות: הדיון פוצץ אחרי שמשרד הבריאות הודה שעקף את הוועדה

נציג משרד הבריאות הודה בדיון כי המשרד ושר הבריאות "כבר חתמו" על שינוי התקנות בנושא הוצאת טיפולים בתחום התפתחות הילד וסיוע לנשים יולדות מפוליסת ביטוחי השב"ן, וזאת בניגוד להחלטה קודמת ● בתגובה, זעמו חברי הכנסת וקראו "מחטף" וגם "חוסר שקיפות, ביזוי הכנסת וניצול ציני"

המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו, בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד עלולה לגרור את אפריקה למאבקי המזרח התיכון, ובישראל עוקבים אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית עמוקה באוצר

דיון על העברת מיליארדי שקלים חולל סערה, שהובילה לתגובה חריגה מצד החשב הכללי באוצר ● לדברי יהלי רוטנברג, "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק ודאי לאזרחי מדינת ישראל ובין סיכון מנוהל" ● אבל מתברר שזו רק דוגמה אחת: כך עוקפים את הכנסת פעם אחר פעם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חברה שכנעה חוסכים למשוך את הפנסיה מוקדם - ותשלם קנס של 2.3 מיליון שקל

רשות שוק ההון הטילה קנס של 2.3 מיליון שקל על חברת אלמוג פתרונות פיננסים, שגרמה לחוסכים למשוך כספים מוקדם מהפנסיה תמורת עמלה גבוהה וללא רישיון פנסיוני ● לטענת הרשות מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בשל סיבה זו ● לאחרונה נחשף בגלובס כי ישראלים מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מחסכונות הפנסיה

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

שי אהרונוביץ' ואסף רפפורט / צילום: יוסי זמיר, איל יצהר

האקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה: מחלוקת על מיליארדים בין רשות המסים לוויז

קרוב לשנה לאישור עסקת הענק, לגלובס נודע כי מחלוקת בין רשות המסים לוויז באשר לתשלום המס על הקניין הרוחני של האחרונה מערימה קשיים ● בעוד שוויז טוענת שהקניין הרוחני שלה ממוקם בארה"ב, ועל כן תשלום המס עליו בישראל הוא מופחת, הרשות סבורה ההפך ● על הפרק: כמה מיליארדי דולרים

תחנת טוטו / צילום: שלומי יוסף

הציבור שילם, הטוטו גזר קופון: שנת שיא למועצה להסדר ההימורים

בטוטו רשמו בשנת 2025 עלייה של כ-5% ברווח והכנסותיו הסתכמו ביותר מ-4 מיליארד שקל ● ההערכה היא שבשנה הבאה השיא יישבר פעם נוספת, הודות למונדיאל שייערך בקיץ

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

275 מיליון דולר: חוזה חדש לאלביט במדינה באזור אסיה-פסיפיק

אלביט תספק חליפות לוחמה אלקטרונית מתקדמות להגנה עצמית אווירית, כולל מערכת דירקם נגד טילים מבוססת אינפרה-אדום ● בנוסף תספק החברה מערכת הגנה על מטוסים קטנים ובינוניים, כולל מסוקים

מושגים לאזרחות מיודעת. מענק איזון / צילום: Shutterstock

הממשלה רוצה לשנות את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?

אחרי שנים של מענקים לרשויות המקומיות, כעת הממשלה מתכננת רפורמה • מה עומד מאחורי המענקים האלה, ואיזה שינוי אמור להתבצע? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

מצלמה של עין שלישית / צילום: עין שלישית

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

פרופ' יורם פלטי, יזם חברת נובוקיור / צילום: ערן גילווארג

יזם חברת נובוקיור פרופ' יורם פלטי הלך לעולמו

פרופ' יורם פלטי, חוקר בטכניון והממציא של טכנולוגיית הטיפול בסרטן החדשנית של חברת נובוקיור, הלך לעולמו אתמול בלילה, בגיל 89 ● נובוקיור נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר ● "הבורסה לא הייתה החלום שלי. לראות חולה שהבריא זה יותר טוב מכל הנפקה"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

יו"ר הפד תחת חקירה: המאבק בין טראמפ לפאוול מסלים לקראת בחירות האמצע

משרד המשפטים הודיע כי בכוונתו לחקור את יו"ר הפד בנוגע לשיפוץ מטה הבנק ● בתגובה, הנגיד האשים את הנשיא בלחצים בשל סירובו להאיץ את קצב הורדת הריבית ● המהלך מגיע ברקע בחירות האמצע שאמורות להתקיים בהמשך השנה, כשנושא יוקר המחיה עומד במרכזן

הדמיית מלון LUMINA / צילום: יח''צ ברקליס

ההשקעה החדשה של קבוצת ברקליס בים המלח

קבוצת ברקליס בשליטת מוטי גרין נכנסת לזירת תיירות המרפא העולמית: תשקיע כ–350 מיליון שקל בהקמת ריזורט לונג'ביטי (אריכות ימים) ורפואה מונעת בים המלח, שייקרא LUMINA ● מיהם שרי הממשלה שהגיעו לאירוע הפרישה של ינקי קוינט, והמינוי החדש בסוכנות ארלו דיגיטל של קבוצת ראובני פרידן ● אירועים ומינויים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

עסקת המיזוג בין סאנפלאואר לאפקון התפוצצה

המגעים למיזוג התפוצצו בעקבות אי־שביעות רצון של יו"ר סאנפלאואר החדש, משה לחמני, מאיכות הנכסים של אפקון ● סאנפלאואר נותרת חברה עם תזרים מזומנים גדול ורצון להתרחב, כך שייתכן שנראה מגעים לעסקה עם חברה אחרת או צעדי התרחבות אחרים מצידה

דפנה קולר, מקימת אינסיטרו / איור: גיל ג'יבלי

החברה של דפנה קולר מקימה אתר פיתוח בישראל: "עסקה סינרגטית. מוסיפה לנו יכולות"

חברת הביוטק אינסיטרו, המשתמשת ב־AI לפיתוח תרופות, רוכשת את קומביינבל הישראלית ● דפנה קולר, ישראלית במקור, נבחרה ב־2024 לאחת מבין המשפיעים בעולם בתחום ה־AI של מגזין הטיים ● ראיון עם קולר יפורסם במהדורת סופ"ש של גלובס

פיני אורבך / צילום: שליו אריאל

ארקין ביו מקימה קרן ארלי סטייג' נוספת בהיקף של 100 מיליון דולר

המשקיעים העיקריים בקרן, לצד קבוצת ארקין קפיטל עצמה, הם מוסדיים ישראלים, וביניהם הפניקס, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה של עמיתים ● זוהי קרן נוספת ברצף של קרנות ביומד שגויסו מאז סיום המלחמה במקביל להתאוששות תחום הביומד בארה"ב

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית