גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההצבעה שלי בעד אתי כרייף לשיפוט? אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה"

כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים, בעדותו במשטרה את החלטתו לתמוך באתי כרייף ● השופטת מואשמת בכיפוף לשימוע כי מונתה בין היתר בשל יחסיה עם עו"ד אפי נוה • זועבי גם מפנה את החוקר לנשיאה מרים נאור ולשרה דאז איילת שקד "שהכניסו את כרייף לרשימה"

עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין

"אני מניח שהייתה לי 'תאונת עבודה'. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הוועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים". כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין בעדותו במשטרה ב-16 בינואר 2019, את החלטתו לתמוך בבחירתה לשופטת של אסתר (אתי) כרייף. זאת, על אף שהיא נכשלה בקורס ההכנה לשופטים ולמרות התנגדותו של שופט העליון אליקים רובינשטיין למינוי.

כרייף ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד  אפי נוה, מואשמים, בכפוף להליך שימוע, במתן וקבלת שוחד, בהתאמה, בכך שבד-בבד לקשר אינטימי שניהלו השניים, ניצל נוה את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים. זאת, כשנוה מצוי, לפי החשד, בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לגורמים שפעל מולם.

נוה מואשם למרות שבעצמו לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית. שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה היו זועבי ועו"ד אילנה סאקר. זועבי כיהן כחבר בוועדה משנת 2011 עד תחילת 2018. האצבע של זועבי יחד עם עוד שבע אצבעות נוספות הורמו לטובת כרייף, שמונתה לבית המשפט השלום בנתניה.

זועבי, שמסר עדות פתוחה, עמד בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הודה שציוניה בקורס השיפוט היו "כישלון חרוץ", ושמעולם לא התמנה שופט עם ציונים כה נמוכים; ומצד שני לא הצליח להסביר מדוע הוא עצמו הצביע בעד מינויה. החוקר שואל את זועבי "האם בעבר נתקלת במועמדים לשיפוט שקיבלו ציון כזה בקורס ומונו לשיפוט?". זועבי משיב: "לא. לא. לא זכור לי שהיו מקרים כאלה בכלל".

זועבי קורא להצבעתו בעד כרייף "תאונת עבודה". לדבריו, יש להפנות את הביקורת לא רק אליו אלא לכל שמונת חברי הוועדה, ובראשם נשיאת העליון דאז מרים נאור ושרת המשפטים דאז איילת שקד.

עדותו של זועבי חושפת כי חרף התיקון לחוק בתי המשפט, שביקש למנוע דילים בתוך הוועדה - בפועל, בוצעו דילים רבים בין הלשכה לשרת המשפטים ונשיאת העליון בישיבה מקדימה בבית המשפט העליון, ללא נוכחות או ידיעת יתר חברי הוועדה.

אתי כרייף / צילום: דוברות בתי המשפט

"נוה מעורב"

שתי נקודות מתמיהות בהתנהלות המשטרה ניתן למצוא בעובדה כי עדותו בת שש השעות של זועבי מופסקת מספר פעמים וכן בעובדה כי החוקר, רפ"ק זאב חכים, מציין בפרוטוקול העדות כי הוא עובר לתשאול בעל-פה, ללא תיעוד. אחת מן השאלות של רפ"ק חכים אף מציינת דברים שזועבי אמר לפני כן, אך אין לכך זכר בפרוטוקול.

חוקר, רפ"ק זאב חכים: "האם ראש הלשכה לא מעורב בבחירת המועמדים מטעם הלשכה?"

זועבי: "הוא כן מעורב. היה לו חלק. במפגשים המקדימים לפני ישיבות הוועדה ה'ראסמיות' הוא היה בא ויושב, והוא היה חלק מאלו שיושבים סביב לשולחן".

לדברי זועבי, המעורבות של יו"ר הלשכה בבחירת השופטים, החלה בכהונתו של נוה. "בקדנציה הראשונה לפני אפי זה לא היה, אבל התקופה השנייה שבה אפי היה ראש הלשכה, היינו עושים ישיבות מקדימות". זועבי מספר כי בישיבות המקדימות היו אצל נשיאת בית המשפט העליון בהשתתפות שרת המשפטים, יו"ר הלשכה ושני חברי הוועדה לבחירת שופטים מטעם הלשכה. "מנסים להגיע להסכמות, לפעמים מסכימים ולפעמים לא, ואם לא מסכימים אז זה עובר למליאת הוועדה", אמר זועבי.

חוקר: "האם ראש הלשכה הוא שקובע מי יהיה המועמד של הלשכה לשיפוט?"

זועבי: "לא, מה פתאום. אמנם הוא מעורב, כפי שציינתי. אבל הוא שקובע? לא".

רפ"ק חכים: "האם שמעת על אתי כרייף לפני הדיון?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם כיום השם מזכיר לך משהו?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם טרם הדיון פנה אליך ראש הלשכה או הנציגה השנייה (עו"ד סאקר, א' ג') ושוחחו איתך?"

זועבי: "בשום פנים ואופן לא. הייתי זוכר".

"כישלון חרוץ"

זועבי קוטל את כרייף על רקע ציוניה בקורס ההכנה לשיפוט. "זה אומר שיש לנו נבחן שהוא נכשל בגדול. זה אומר שיש לנו נבחן שהלך לקורס ונכשל בגדול. ואלו ציונים שמתחת לכל הציונים שבדרך כלל אנחנו מקבלים. זה נכשל בגדול. זה כישלון חרוץ... זה אומר שהתפיסה המשפטית שלה וכושר הניתוח הוא מתחת לכל ממוצע, זה אומר שכושר הניסוח שלה חלש ביותר. זה אומר שכושר ההחלטות שלה חלש ביותר", העיד זועבי.

זועבי כאמור התקשה להסביר כיצד כרייף מונתה חרף ציוניה הנמוכים, וכיצד הוא עצמו תמך במינוי שלה. כזכור, למרות שנכשלה כישלון חרוץ בקורס, ועדת המשנה לוועדה לבחירת שופטים - המורכבת מנציגת הלשכה עו"ד סאקר, ח"כ נורית קורן (הליכוד) והשופט רובינשטיין - החליטה להעביר את שמה של כרייף לדיון בפני מליאת הוועדה. ח"כ קורן ועו"ד סאקר תמכו בהעברתה של כרייף חרף כישלונה בקורס, ובניגוד לשופט רובינשטיין שסבר שהיא לא בשלה.

זועבי: "אני רואה שמונה אנשים שכולם מכובדים ביותר, והיו בגישה שלי, אז יכול להיות שהיו נתונים אחרים שלא בפניי עכשיו. אני יש לי את תוצאת הקורס, יש כאן נשיאה, שרים, כולם הצטרפו, כנראה היו נתונים אחרים, מאיפה אני יודע? מאיפה אני אזכור".

רפ"ק חכים: "יכול להיות שכבר בישיבה המקדימה אצל הנשיאה, נסגרו השמות כולל השם של כרייף, ולכן אתה לא הבעת התנגדות, הרי לא תצא נגד הסגירה".

זועבי: "אם הייתה סגירה, אז כן, אבל אני לא זוכר אם הייתה סגירה או לא".

רפ"ק חכים: "למרות שעו"ד כרייף היא מועמדת שהשרה שקד ביקשה להוסיף את שמה, לא השרה שקד ולא עו"ד סאקר ולא ח"כ נורית (קורן, א' ג') - איש לא מדבר עליה או מרחיב עליה, פרט לשופט רובינשטיין. מדוע?"

זועבי: "לא יודע ולא זוכר".

החוקר חכים: "אומר השופט רובינשטיין כי עו"ד כרייף לא עברה את הקורס בהצלחה, וכי בוועדת המשנה היו חילוקי דעות... ההגיון אומר שהוא צודק. ובכל זאת נראה כאילו לא ניתן לעצור את המהלך שנרקם מבעוד מעוד. תגובתך?"

זועבי: "אתה צריך לשאול את השרה שקד שהציעה אותה.. אני לא יודע אם השם הזה הוא בשמות שנסגרו בישיבה המקדימה... אין לי הסבר איך זה התפתח".
רפ"ק חכים: "מדוע למרות כל פעמוני האזהרה לא הבעת התנגדותך למינוי של כרייף?"

זועבי: איזה פעמוני אזהרה? אתה מדבר רק על ציוני הקורס. אתה ראית את ההמלצות. אני לא יודע מה היה בתיק שלה ולא השתתפתי בישיבה שהיא הוכנסה למאגר. אתה שם כאילו את כל עבודת הוועדה על הכתפיים שלי. ויש דברים שנסגרו עם הקודקוד הגדול במדינה, עם השרה ועם הנשיאה, שהכניסו את השם שלה לרשימה, ואתה בא אליי? למה אני? תשאל את מי שהכניס אותה לרשימה".

"חוסר צדק"

בשלב זה ביקש החוקר מזועבי להתייחס להערכה שניתנה לכרייף על ידי ועדת המשנה שבחנה את המועמדים לשיפוט. יצוין כי בכתב החשדות הפרקליטות מייחסת לנוה עבירה של קבלת שוחד, בטענה כי הוא אחראי לכך שוועדת המשנה העבירה את כרייף, בהוראת נוה לסאקר, חרף התנגדות השופט רובינשטיין.

רפ"ק חכים: "התייחס בבקשה לסיכום ההערכה של ועדת המשנה השנייה, בה לא השתתפת".

עו"ד זועבי: "אני אומר שהסיכום פה לא משקף את הקורס. זאת אומרת, לדעתי זה סיכום מוטעה... אם הייתי שמה, הייתי מצטרף לרובינשטיין... זה חוסר צדק לאחרים".
רפ"ק חכים עימת את זועבי עם התיקון לחוק בתי המשפט הקובע כי "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה".

על כך ענה זועבי: "זה מאה אחוז, מפני ששאלת אותי אם אני מקבל הוראות מאפי (נוה, א' ג'), אמרתי לך 'מה פתאום'. כי אני מחויב למצפון שלי ולחוק ולבחור בטובים ביותר".

רפ"ק חכים: "אז איך אתה מסביר שפעלת בניגוד לעמדת מנחי הקורס ולעמדתו של השופט רובינשטיין, והצבעת גם בניגוד לצו מצפונך בעד מינויה של עו"ד כרייף?"

זועבי שב וטען כי מדובר ב"תאונת עבודה", ושאין לו תשובה מדוע כל חברי הוועדה תמכו בה, למעט רובינשטיין. "זו שאלה שאתה יכול להפנות לא רק אליי אלא לכל שמונת חברי הועדה שהצביעו. הנסיבות לא ברורות לי. אבל אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים, אז אני לא יודע איזה נסיבות היו שם, איזה עימותים".

"ממש מביש"

במהלך עדותו, נשאל עו"ד זועבי על החשדות נגד נוה.

רפ"ק חכים: "בידינו יש התכתבויות בין אפי נוה לעו"ד כרייף, החל מתאריך 22.3.16 ובמשך החודשים הבאים, מהן עולה בצורה חד משמעית כי בין השניים התנהל קשר רומנטי. ידעת על כך?"

זועבי: "לא ידעתי... זה ממש מביש. זו פגיעה חמורה גם בלשכת עורכי הדין, וגם במערכת המשפט אם זה נכון. אני, את החיים שלי נותן למקצוע, לא בשביל דברים כאלה. זה גרם נזק עצום לכל עורכי הדין ולמערכת המשפט".

לדברי זועבי, נוה מעולם לא פנה אליו באופן ישיר בעניין מועמד מסוים שהוא ביקש לקדם. "אולי בגלל סוג היחסים, אנחנו ביחסים טובים, אבל לא כאלה שאני חייב לו. אם היה פונה אליי, לא הייתי רואה בזה עניין לא טבעי, הרי הרבה גורמים היו פונים אליי", אמר זועבי בעדותו.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה והשופטת אתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הבנק הבינלאומי החליט: ימכור את חלקו בחברת כאל תמורת 1.1 מיליארד שקל

החלטת הבנק התקבלה יומיים לפני הדד ליין ● הבנק שהחזיק ב-28% ממניות חברת כרטיסי האשראי, צפוי להרוויח כ-200 מיליון שקל ממימוש חלקו ● מנכ"ל כאל, לוי הלוי הודיע על פרישה, ימונה למנכ"ל אל על, הדירקטוריון מחפש מחליף

ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסום ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: כדיה לוי

דרישת החנינה של טראמפ ממלכדת את נתניהו?

יאיר לפיד הסביר כי החוק קובע שהתנאי הראשון לקבלת חנינה הוא הודאה באשמה והבעת חרטה • הבעיה: אין חוק כזה, ואין תנאי כזה • המשרוקית של גלובס

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

לאחר שלוש שנים גיא אזרד עוזב את גוגל

גיא אזרד צורף לפני שלוש שנים לתפקיד סמנכ"ל ההנדסה של פיתוח השבבים של גוגל קלאוד ישראל ● הוא עוזב את החברה שהגדילה מאוד את פעילות השבבים שלה, ואמונה בין השאר על פיתוח מעבדי הבינה המלאכותית של גוגל

צבי ויליגר, יו''ר ויליפוד / צילום: איל יצהר

רשות התחרות סגרה את תיק החקירה נגד צבי ויליגר ו-ויליפוד

במסגרת פרשת תיאום המחירים בענף המזון, רשות התחרות חשדה כי יו"ר ויליפוד צבי ויליגר ניסה להגיע להסדר כובל על העלאת מחירים באמצעות התבטאויות פומביות ● כעת, לאחר שימוע שנערך בנושא, מודיעה הרשות על סגירת התיק

משרדי רשות ניירות ערך בגבעת שאול בירושלים / צילום: ויקיפדיה

נאמני חברת הנדל"ן שקרסה: "היזם הוביל לנזק של 180 מיליון שקל"

חקירת הנאמנים העלתה כי עו"ד יאיר פנחסי, היזם של קבוצת אוורסט שממנה צמחה פרסונל, מכר את החברות לבעלי השליטה הנוכחיים אלון מורן ואלישי להב כאשר הן בחדלות פירעון ובגירעונות כבדים ● קבוצת ההתחדשות העירונית מצויה תחת חקירה וחייבת 500 מיליון שקל למשקיעים. עוה"ד של פנחסי: הוא מכר את החזקותיו שנים לפני הקריסה"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מיטב: פשרה משפטית הקפיצה את הרווח ליותר מחצי מיליארד שקל

בית ההשקעות של משפחות סטפק וברקת הגיע להיקף נכסים מנוהלים הדומה לזה של חברות ביטוח ● ראלי של כמעט 1000% במניה בשלוש שנים הפך את בעלי השליטה למיליארדרים

טראמפ ובן סילמאן לוחצים ידיים בארוחה שהתקיימה הלילה בבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

גרעין אזרחי והסכם ביטחוני נרחב: עסקת הענק בין טראמפ לבן סלמאן נחשפת

נשיא ארה"ב ויורש העצר חתמו על שורת הסכמים בבית הלבן ● ארה"ב תספק מטוסי F35 לסעודיה, הממלכה תרכוש כ-300 טנקים אמריקאים ותשקיע כטריליון דולר בתשתיות אמריקאיות ● טראמפ ובן סלמאן אף חתמו על מזכר הבנות בתחום ה-AI ועל הסכמים כלכליים וטכנולוגיים ● במסיבת העיתונאים המשותפת, הנשיא החמיא ליורש העצר ואף סיפק תגובה חריגה למעורבותו ברצח העיתונאי ב-2018: "דברים קורים"

חברות הייטק / צילום: Shutterstock

שורה של חברות ישראליות נמכרו בהפסד: עכשיו גם החברה הזו מהרצליה

לפי ההערכה, נמוגו נמכרה בעסקת מניות בשווי של עשרות מיליוני דולרים, ככל הנראה בין 20 ל-40 מיליון דולר לחברה צרפתית קטנה בשם AB Tasty ● הסטארט-אפ מהרצליה גייס כ-84 מיליון דולר והגיע בעבר לשווי של 177 מיליון דולר

סניף מקס סטוק בראשון לציון / צילום: מירו ממן

על רקע יוקר המחיה: מקס סטוק רושמת תוצאות שיא ברבעון השלישי

הכנסות מקס סטוק ברבעון האחרון גדלו ב–7% לשיא של כמעט 400 מיליון שקל, בהשוואה לכ–373 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת ● הגידול נבע בעיקר מגידול בסל הממוצע, גידול במספר הלקוחות המבקרים בסניפים וגידול במכר העונתי - הן בציוד לקראת פתיחת שנת הלימודים והן לחגי תשרי

רן עוז, מנכ''ל ישראכרט / צילום: יח''צ ישראכרט

הישראלים שחזרו לחו"ל ותיק האשראי סייעו לישראכרט להגדיל ב-23% את הרווח הנקי

מנכ"ל החברה רן עוז מסכם את הקדנציה שלו בישראכרט בצורה חיובית ● העלייה ברווח נבעה מהצמיחה בכל תחומי הפעילות ומהקיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי ● בקרוב, איתמר פורמן, ראש החטיבה העסקית מבנק הפועלים, ייכנס לתפקידו כמנכ"ל החברה

עידן וולס / צילום: יח''צ

השבחת הענק של תשובה בים הצפוני התגלגלה לרווחי שיא בקבוצת דלק

הרווח הנקי של קבוצת דלק זינק במעל ל-640% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● עיקר הגידול נבע אומנם מרישום חשבונאי, אבל הוא מייצג את השווי העצום במאגרי הנפט בים הצפוני שבשליטת דלק דרך חברת איתקה ● הקבוצה תחלק דיבידנד של 275 מיליון שקל ● במהלך הרבעון השלישי השלימה את רכישת השליטה בישראכרט

ירושלים / צילום: Shutterstock

בשורה לירושלמים? הקפצת הארנונה על דירות חדשות עשויה להתבטל

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו שני תושבי העיר, נראה כי עיריית ירושלים נסוגה מהחלטתה להקפיץ את הארנונה ● כעת, עומד על הפרק מתווה פשרה שיפרוס את העלאת הארנונה על פני מספר שנים בהתאם לאזורים השונים

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

לטראמפ יש אינטרס להזדרז עם מכירת ה-F-35 לסעודיה. מהו?

במשך עשרות שנים, שלט במדיניות האמריקאית עיקרון ה־QME: היתרון הצבאי האיכותי של ישראל ● מה עומד מאחוריו, אילו מגבלות הוא מטיל על הנשיא - והאם העסקה עם סעודיה מסמנת את סופו? ● המשרוקית של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

ועדת הכספים אישרה: נקודות זיכוי מס עד אלף שקל בחודש ללוחמי מילואים

לפי המדרג שנקבע, לוחם מילואים המשרת בין 20–24 ימי מילואים בשנה יקבל 0.75 נקודת זיכוי בשנה העוקבת ● על כל 5 ימי מילואים נוספים יקבל הלוחם 0.25 נקודת זיכוי, ובסך-הכול ניתן יהיה להגיע עד 4 נקודות זיכוי ● נכון ל-2025, שווי כל נקודת זיכוי הוא תוספת של 242 שקל לנטו בתלוש השכר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

עם תמיכה מוורן באפט: הענקית שהפכה למניה הלוהטת בוול סטריט

השבוע השיקה גוגל את הגרסה החדשה של מודל ה־AI שלה ג'מיני 3, והבטיחה ביצועים משופרים ● ההשקה מצטרפת לצמיחת יחידת הענן, דוחות חיוביים והתפזרות העננה הרגולטורית שריחפה מעליה ● המניה במגמת עלייה ונראה שאחרי המשבר, החברה חוזרת למרכז העניינים

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

מינוי חדש בצים: יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, יכהן כדירקטור

חברת התובלה הימית הודיעה היום על פרישה של שני דירקטורים ועל מינוי שניים אחרים במקומם - המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן וראש לשכת רה"מ לשעבר יואב טורבוביץ' ● המינויים מגיעים לאחר שקבוצת בעלי מניות, המחזיקה בכ-8% מצים, דרשו מוקדם יותר השבוע למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה

אילוסטרציה: Shutterstock

קרנות הגידור בנאמנות: נתונים מפתיעים על התשואה בפועל של המשקיעים

חברת גלבוע הכינה עבור גלובס את טבלת התשואות למשקיעים בקרנות הגידור בנאמנות דרך הבורסה בת"א ● מדובר בנתונים שמציגים את התשואה נטו - כלומר לאחר מרכיב הפרשה לתשלום דמי ההצלחה המגיעים למנהל הקרן בהתאם לתשקיף ● מי השיאנית?

ירידות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הקריפטו וה-AI נחתכו, מדד הפחד טיפס: השוק עצבני ומחכה לדוח שיקבע את המגמה בהמשך

השווקים בעולם מצביעים בימים האחרונים בעיקר על ירידות - החל מהקריפטו ועד לוול סטריט ● השאלה העיקרית שמעסיקה את המשקיעים היא אם אנו במצב של בועה בגלל היקף ההשקעות האדיר ב־AI ● כעת, כל העיניים נשואות לדוחות של ענקית השבבים אנבידיה

ינקי קוינט, מנכ''ל רמ''י / צילום: שלומי יוסף

ההסכם שבדרך: 70 אלף דירות ייבנו במקום מפעל אלתא באשדוד

לאחר שנים של משא ומתן, מסתמן כי רמ"י תממן את העתקת מפעל אלתא לדרום אשדוד ותקבל לידיה 11.3 אלף דונם לפיתוח, עד בני דרום וניר גלים ● העלות של הפינוי והתמריצים שיינתנו לאלתא מוערכת בכ־3.8 מיליארד שקל, אך פוטנציאל ההכנסות למדינה משיווק הקרקע נאמד בעשרות מיליארדי שקלים ● הדרישה המרכזית מאלתא: היתר בנייה ראשון עד 2028

מתנגדים בריטים מפגינים מול הבניין המיועד להקמת השגרירות / צילום: ap, Kin Cheung

אזהרה למחוקקים בבריטניה: "ציידי ראשים" סינים מרגלים אחריכם

בפנייה חריגה מזהיר שירות הביטחון הבריטי MI5: סין מפעילה רשת ריגול ברשת לינקדאין ומנסה לגייס מקורבים לבכירים כדי לצבור השפעה בווסטמינסטר ● בייג'ין מכחישה: "המצאה טוטאלית"