גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההצבעה שלי בעד אתי כרייף לשיפוט? אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה"

כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים, בעדותו במשטרה את החלטתו לתמוך באתי כרייף ● השופטת מואשמת בכיפוף לשימוע כי מונתה בין היתר בשל יחסיה עם עו"ד אפי נוה • זועבי גם מפנה את החוקר לנשיאה מרים נאור ולשרה דאז איילת שקד "שהכניסו את כרייף לרשימה"

עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד אפי נוה (מימין) ועו"ד חאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין

"אני מניח שהייתה לי 'תאונת עבודה'. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הוועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים". כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עורכי הדין בעדותו במשטרה ב-16 בינואר 2019, את החלטתו לתמוך בבחירתה לשופטת של אסתר (אתי) כרייף. זאת, על אף שהיא נכשלה בקורס ההכנה לשופטים ולמרות התנגדותו של שופט העליון אליקים רובינשטיין למינוי.

כרייף ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד  אפי נוה, מואשמים, בכפוף להליך שימוע, במתן וקבלת שוחד, בהתאמה, בכך שבד-בבד לקשר אינטימי שניהלו השניים, ניצל נוה את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים. זאת, כשנוה מצוי, לפי החשד, בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לגורמים שפעל מולם.

נוה מואשם למרות שבעצמו לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית. שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה היו זועבי ועו"ד אילנה סאקר. זועבי כיהן כחבר בוועדה משנת 2011 עד תחילת 2018. האצבע של זועבי יחד עם עוד שבע אצבעות נוספות הורמו לטובת כרייף, שמונתה לבית המשפט השלום בנתניה.

זועבי, שמסר עדות פתוחה, עמד בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הודה שציוניה בקורס השיפוט היו "כישלון חרוץ", ושמעולם לא התמנה שופט עם ציונים כה נמוכים; ומצד שני לא הצליח להסביר מדוע הוא עצמו הצביע בעד מינויה. החוקר שואל את זועבי "האם בעבר נתקלת במועמדים לשיפוט שקיבלו ציון כזה בקורס ומונו לשיפוט?". זועבי משיב: "לא. לא. לא זכור לי שהיו מקרים כאלה בכלל".

זועבי קורא להצבעתו בעד כרייף "תאונת עבודה". לדבריו, יש להפנות את הביקורת לא רק אליו אלא לכל שמונת חברי הוועדה, ובראשם נשיאת העליון דאז מרים נאור ושרת המשפטים דאז איילת שקד.

עדותו של זועבי חושפת כי חרף התיקון לחוק בתי המשפט, שביקש למנוע דילים בתוך הוועדה - בפועל, בוצעו דילים רבים בין הלשכה לשרת המשפטים ונשיאת העליון בישיבה מקדימה בבית המשפט העליון, ללא נוכחות או ידיעת יתר חברי הוועדה.

אתי כרייף / צילום: דוברות בתי המשפט

"נוה מעורב"

שתי נקודות מתמיהות בהתנהלות המשטרה ניתן למצוא בעובדה כי עדותו בת שש השעות של זועבי מופסקת מספר פעמים וכן בעובדה כי החוקר, רפ"ק זאב חכים, מציין בפרוטוקול העדות כי הוא עובר לתשאול בעל-פה, ללא תיעוד. אחת מן השאלות של רפ"ק חכים אף מציינת דברים שזועבי אמר לפני כן, אך אין לכך זכר בפרוטוקול.

חוקר, רפ"ק זאב חכים: "האם ראש הלשכה לא מעורב בבחירת המועמדים מטעם הלשכה?"

זועבי: "הוא כן מעורב. היה לו חלק. במפגשים המקדימים לפני ישיבות הוועדה ה'ראסמיות' הוא היה בא ויושב, והוא היה חלק מאלו שיושבים סביב לשולחן".

לדברי זועבי, המעורבות של יו"ר הלשכה בבחירת השופטים, החלה בכהונתו של נוה. "בקדנציה הראשונה לפני אפי זה לא היה, אבל התקופה השנייה שבה אפי היה ראש הלשכה, היינו עושים ישיבות מקדימות". זועבי מספר כי בישיבות המקדימות היו אצל נשיאת בית המשפט העליון בהשתתפות שרת המשפטים, יו"ר הלשכה ושני חברי הוועדה לבחירת שופטים מטעם הלשכה. "מנסים להגיע להסכמות, לפעמים מסכימים ולפעמים לא, ואם לא מסכימים אז זה עובר למליאת הוועדה", אמר זועבי.

חוקר: "האם ראש הלשכה הוא שקובע מי יהיה המועמד של הלשכה לשיפוט?"

זועבי: "לא, מה פתאום. אמנם הוא מעורב, כפי שציינתי. אבל הוא שקובע? לא".

רפ"ק חכים: "האם שמעת על אתי כרייף לפני הדיון?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם כיום השם מזכיר לך משהו?"

זועבי: "לא".

חכים: "האם טרם הדיון פנה אליך ראש הלשכה או הנציגה השנייה (עו"ד סאקר, א' ג') ושוחחו איתך?"

זועבי: "בשום פנים ואופן לא. הייתי זוכר".

"כישלון חרוץ"

זועבי קוטל את כרייף על רקע ציוניה בקורס ההכנה לשיפוט. "זה אומר שיש לנו נבחן שהוא נכשל בגדול. זה אומר שיש לנו נבחן שהלך לקורס ונכשל בגדול. ואלו ציונים שמתחת לכל הציונים שבדרך כלל אנחנו מקבלים. זה נכשל בגדול. זה כישלון חרוץ... זה אומר שהתפיסה המשפטית שלה וכושר הניתוח הוא מתחת לכל ממוצע, זה אומר שכושר הניסוח שלה חלש ביותר. זה אומר שכושר ההחלטות שלה חלש ביותר", העיד זועבי.

זועבי כאמור התקשה להסביר כיצד כרייף מונתה חרף ציוניה הנמוכים, וכיצד הוא עצמו תמך במינוי שלה. כזכור, למרות שנכשלה כישלון חרוץ בקורס, ועדת המשנה לוועדה לבחירת שופטים - המורכבת מנציגת הלשכה עו"ד סאקר, ח"כ נורית קורן (הליכוד) והשופט רובינשטיין - החליטה להעביר את שמה של כרייף לדיון בפני מליאת הוועדה. ח"כ קורן ועו"ד סאקר תמכו בהעברתה של כרייף חרף כישלונה בקורס, ובניגוד לשופט רובינשטיין שסבר שהיא לא בשלה.

זועבי: "אני רואה שמונה אנשים שכולם מכובדים ביותר, והיו בגישה שלי, אז יכול להיות שהיו נתונים אחרים שלא בפניי עכשיו. אני יש לי את תוצאת הקורס, יש כאן נשיאה, שרים, כולם הצטרפו, כנראה היו נתונים אחרים, מאיפה אני יודע? מאיפה אני אזכור".

רפ"ק חכים: "יכול להיות שכבר בישיבה המקדימה אצל הנשיאה, נסגרו השמות כולל השם של כרייף, ולכן אתה לא הבעת התנגדות, הרי לא תצא נגד הסגירה".

זועבי: "אם הייתה סגירה, אז כן, אבל אני לא זוכר אם הייתה סגירה או לא".

רפ"ק חכים: "למרות שעו"ד כרייף היא מועמדת שהשרה שקד ביקשה להוסיף את שמה, לא השרה שקד ולא עו"ד סאקר ולא ח"כ נורית (קורן, א' ג') - איש לא מדבר עליה או מרחיב עליה, פרט לשופט רובינשטיין. מדוע?"

זועבי: "לא יודע ולא זוכר".

החוקר חכים: "אומר השופט רובינשטיין כי עו"ד כרייף לא עברה את הקורס בהצלחה, וכי בוועדת המשנה היו חילוקי דעות... ההגיון אומר שהוא צודק. ובכל זאת נראה כאילו לא ניתן לעצור את המהלך שנרקם מבעוד מעוד. תגובתך?"

זועבי: "אתה צריך לשאול את השרה שקד שהציעה אותה.. אני לא יודע אם השם הזה הוא בשמות שנסגרו בישיבה המקדימה... אין לי הסבר איך זה התפתח".
רפ"ק חכים: "מדוע למרות כל פעמוני האזהרה לא הבעת התנגדותך למינוי של כרייף?"

זועבי: איזה פעמוני אזהרה? אתה מדבר רק על ציוני הקורס. אתה ראית את ההמלצות. אני לא יודע מה היה בתיק שלה ולא השתתפתי בישיבה שהיא הוכנסה למאגר. אתה שם כאילו את כל עבודת הוועדה על הכתפיים שלי. ויש דברים שנסגרו עם הקודקוד הגדול במדינה, עם השרה ועם הנשיאה, שהכניסו את השם שלה לרשימה, ואתה בא אליי? למה אני? תשאל את מי שהכניס אותה לרשימה".

"חוסר צדק"

בשלב זה ביקש החוקר מזועבי להתייחס להערכה שניתנה לכרייף על ידי ועדת המשנה שבחנה את המועמדים לשיפוט. יצוין כי בכתב החשדות הפרקליטות מייחסת לנוה עבירה של קבלת שוחד, בטענה כי הוא אחראי לכך שוועדת המשנה העבירה את כרייף, בהוראת נוה לסאקר, חרף התנגדות השופט רובינשטיין.

רפ"ק חכים: "התייחס בבקשה לסיכום ההערכה של ועדת המשנה השנייה, בה לא השתתפת".

עו"ד זועבי: "אני אומר שהסיכום פה לא משקף את הקורס. זאת אומרת, לדעתי זה סיכום מוטעה... אם הייתי שמה, הייתי מצטרף לרובינשטיין... זה חוסר צדק לאחרים".
רפ"ק חכים עימת את זועבי עם התיקון לחוק בתי המשפט הקובע כי "חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה".

על כך ענה זועבי: "זה מאה אחוז, מפני ששאלת אותי אם אני מקבל הוראות מאפי (נוה, א' ג'), אמרתי לך 'מה פתאום'. כי אני מחויב למצפון שלי ולחוק ולבחור בטובים ביותר".

רפ"ק חכים: "אז איך אתה מסביר שפעלת בניגוד לעמדת מנחי הקורס ולעמדתו של השופט רובינשטיין, והצבעת גם בניגוד לצו מצפונך בעד מינויה של עו"ד כרייף?"

זועבי שב וטען כי מדובר ב"תאונת עבודה", ושאין לו תשובה מדוע כל חברי הוועדה תמכו בה, למעט רובינשטיין. "זו שאלה שאתה יכול להפנות לא רק אליי אלא לכל שמונת חברי הועדה שהצביעו. הנסיבות לא ברורות לי. אבל אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה. אבל אני לא יכול להחשיד את שמונת חברי הועדה שהיו להם שיקולים לא ענייניים, אז אני לא יודע איזה נסיבות היו שם, איזה עימותים".

"ממש מביש"

במהלך עדותו, נשאל עו"ד זועבי על החשדות נגד נוה.

רפ"ק חכים: "בידינו יש התכתבויות בין אפי נוה לעו"ד כרייף, החל מתאריך 22.3.16 ובמשך החודשים הבאים, מהן עולה בצורה חד משמעית כי בין השניים התנהל קשר רומנטי. ידעת על כך?"

זועבי: "לא ידעתי... זה ממש מביש. זו פגיעה חמורה גם בלשכת עורכי הדין, וגם במערכת המשפט אם זה נכון. אני, את החיים שלי נותן למקצוע, לא בשביל דברים כאלה. זה גרם נזק עצום לכל עורכי הדין ולמערכת המשפט".

לדברי זועבי, נוה מעולם לא פנה אליו באופן ישיר בעניין מועמד מסוים שהוא ביקש לקדם. "אולי בגלל סוג היחסים, אנחנו ביחסים טובים, אבל לא כאלה שאני חייב לו. אם היה פונה אליי, לא הייתי רואה בזה עניין לא טבעי, הרי הרבה גורמים היו פונים אליי", אמר זועבי בעדותו.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה והשופטת אתי כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה