ערן ניזרי / צילום: איל יצהר
אני: תחרותי, מאורגן, מאמין בחדשנות, יזם בנשמתי.
משפחה: הצד של אבא מדובדוב במרוקו. סבא היה קצב וסבתא גידלה את הילדים. הם עלו בשנות ה-50 ללוד. אבא נולד בארץ. הצד של אמא מאלג’יר, סבתא הייתה תופרת ופרנסה את סבא, שסבל מבעיות בריאותיות. בשנות ה-50 גם הם עלו לארץ וילדו כאן את אמא.
ההורים נפגשו בבילוי אחרי הצבא, התחתנו והתיישבו בלוד. אבא היה נהג מונית, פרש לפני חמש שנים, הוציא רישיון סקיפר והיום הוא משיט יאכטות ליוון ובקפריסין. אמא, אשת הוראה, מלמדת בלוד.
ילדות: לוד, וילה בשכונה טובה. שיחקתי כדורגל וכדורסל ולמדתי בתיכון רמלוד במגמת ביולוגיה ומדעים. הייתי הולך לישון עם נשיונל ג'יאוגרפיק. ידעתי שאהיה איש עסקים והמודל שלי היו בני הדודים מחו"ל שהיו להם עסקים גדולים.
קריירה מוקדמת: בגיל 14 התחלתי לעבוד בפיצרייה ובגיל 15 החלטתי להיות יחצ"ן מסיבות. התחלתי להפיק מסיבות בעצמי, וכשהייתי ב-י"א כבר גייסתי יחצ"נים שעבדו בשבילי. בהפסקות חילקתי פלאיירים וגייסתי עובדים, והגעתי לאירועים של 10,000 איש ב-TLV ובאומן 17, עם הדי.ג’ייז הכי חמים בארץ ובעולם. היו לי 150 עובדים.
תוך כדי השירות במשרד הביטחון בקריה בת"א, המשכתי לעבוד במסיבות בסוף השבוע. אחרי השחרור טסתי לחו"ל וכשחזרתי אמרתי לעצמי, יש כל-כך הרבה אנשים שעובדים בשבילי בקידום מסיבות, משפיענים בחיי הלילה, אז למה לא להשתמש בהם כדי לפרסם מותגים?
משפיענים: כשעשיתי את המסיבות הכרתי את שרוליק איינהורן, שעזר לי בגיוס חסויות, ובאתי אליו עם הרעיון. הוא הציע לי לשבת אצלו במשרד ולקדם את זה. התחלנו לבנות מותג, לוגו, אתר אינטרנט, ופנינו למותגים שחשבנו שיכולים לקדם את עצמם באמצעות פייסבוק, שהיו אז מאוד חזקים. התחלנו לסגור קמפיינים, נתנו מוצרים למשפיענים והם היו מפרסמים פוסט. את התשלום היו מקבלים רכזי השטח שלנו, ולא המשפיענים עצמם.
אלנבי: אחרי שלושה חודשים, שרוליק, גיא אסיף ואלי פאר הקימו את משרד הפרסום אלנבי והציעו לי להיות המנכ"ל. הייתי בן 21, עברתי מלוד לת"א, והייתי אחראי על שלושה אנשים. התחלתי לחקור את עולמות המדיה החברתית והדיגיטל כדי להבין איך מרוויחים מזה כסף. את לידרס שמתי בצד. תשע שנים הייתי מנכ"ל, עם 50 עובדים תחתיי בשיא, ואז הגעתי לצומת - להפוך לשותף או לצאת. החלטתי לקחת את לידרס עם יונתן עארמי, ולפתח אותו.
לידרס: האינסטגרם הגיע בדיוק בזמן ואִפשר לצבור מספר עוקבים בלתי מוגבל, כוח עצום, ולמשפיענים להפוך למגה-סטארס. הבנתי שכדי להיות שחקן משמעותי, אני חייב לפתח טכנולוגיה שתדע לאתר את היוזרים הבולטים. פניתי לאחד היח"צנים מהעבר שיודע לתכנת ובנינו את IMAI, מערכת שסורקת את האינסטגרם והייתה מסוגלת למצוא את אלה שיש להם למעלה מ-2,000 עוקבים. סרקנו מעל 1.5 מיליון יוזרים, אגרנו דאטה ואז קטלגנו אותם לפי קטגוריות ובאנו ללקוחות עם קהלים מפולחים ומדידים.
רשמנו על הטכנולוגיה שני פטנטים ועד היום סרקנו כבר 86 מיליון משפיענים בעולם, גם בטיקטוק ויוטיוב, והיא יכולה לתת נתונים על העוקבים של כל יוזר, לסנן לפי שפה, תחומי עניין, גיל ומגדר, ולבדוק כמה מהעוקבים אמיתיים. התחלנו למכור אותה ואת לידרס כמותג לסוכנויות פרסום בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ואירופה. הקמנו את קריאייטורס - יוצרי תוכן ברשת שמנהלים את הרשת החברתית של מותגים, ופרשלי - שנותנת מענה לתקציבים קטנים באמצעות אפליקציה שמחברת בין עסק למשפיען, ואנחנו לקראת השקה של אפליקציה שתנגיש סרטוני ברכות מסלבס.
משפט: ראיתי שמתחרים מאמצים את השם שלנו ויוצרים בלבול, אז החלטתי ללכת עד הסוף. תבעתי שתי חברות בבית המשפט וזכינו. השם שלנו בלבד.
אלונה: כלכלנית שעובדת בפמילי אופיס, אלופה, אני מת עליה. עכשיו היא בחופשת לידה עם הילד השני שלנו. הכרנו בחתונה של בן הדוד שלי שהתחתן עם אחותה ואנחנו גרים בת"א.
פנאי: אוהב מוזיקה אלקטרונית, טכנו ודיפ האוס, וטס לקונצרטים בחו"ל כמה שמתאפשר לי.
תפיסת עתיד: הראש שלי כל הזמן עובד ואני בטוח שנוכל להיות מספר 1 בעולמות המשפיענים בעולם.