גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"שמעתי אתמול את ד"ר לב ונחרדתי (ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים ממשרד הבריאות, מ' ר' ח')" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה. 

"ד"ר לב דיבר על חזון אפוקליפטי של פנדמיה (התפרצות כלל-עולמית) בסגנון אבעבועות שחורות שהיו לפני הרבה שנים והשמידו חלק מתוך העולם, אבל אנשים צריכים להבין שלא מדובר לא בפנדמיה ואפילו לא באפידמיה גלובלית (התלקחות בסדר גודל קטן יותר), אלא בכך שאנו חיים בכפר גלובלי עם מעברים חופשים בין מדינה למדינה, עם טיסות בכל רחבי העולם, כשאדם יכול להגיע מקצה אחד של העולם לשני ב-24 שעות. במצב כזה אומנם אפשרי להעביר וירוס ממדינה למדינה, כמו שקרה לפני 17 שנה במגפת סארס, אבל המדינות המודרניות, כלומר כל אלה שבאירופה, מסוגלות לאתר את המקור ואת ההתפשטות ולעצור זאת מיד, ולכן אם ניקח בחשבון שהתמותה מווירוס הקורונה מסתכמת רק ב-2.5%, והיא מוגבלת בעיקר לחולים מבוגרים עם מחלות קודמות - נבין שאין מקום להיסטריה ולפאניקה שמתרחשת היום מול עינינו".

לפי פרופ' רוטשטיין, "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ומעבר לכך הרחיב את זה כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן בעצם אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר היא מועילה".

לדבריו, "אנחנו חלק ממדינות אירופה, ומדינות אירופה הן מדינות מתורבתות עם מערכות בריאות מתקדמות, ואף מדינה לא סגרה גבולות עם אף מדינה בתוך אירופה, שם לא הוציאו אזהרת מסע בכלל מפני טיסות, והחיים מתקיימים קרוב מאוד לחיים רגילים, להוציא נקודות בהן גילינו העברה בתוך כפר או בתוך קהילה מסוימים, דוגמת בית המלון בטנריף או העיירה בצפון לומברדיה. השלטונות האיטלקיים יצרו מיד בידוד נרחב, והם מנתרים כל הזמן כל התפרצות קטנה בכל מקום ומיד אוטמים אותה מסביב. זו השיטה הנכונה, וכך צריך להילחם בווירוס כזה".

רוטשטיין מסביר את החשיבות של הידבקות בווירוס בכדי לייצר חומת הגנה: "ככל שנוצרת אוכלוסייה שבאה במגע עם הווירוס, ללא התפתחות של מחלה קלינית, אנחנו יוצרים מחסה, חסינות עדר שמפריעה לווירוס להתפשט. אם נסתכל על מוקד המגפה שנמצא בסין, לפני שבועיים מסת הנדבקים עמדה על 5,000 נדבקים ביום, וזה ירד לכיוון של 400. נוצרה בסין שכבה של אנשים מחוסנים שלא מאפשרת לווירוס לעבור מאחד לאחד בחופשיות.

"מוקד המחלה בסין מתחיל להירגע. אנחנו רואים סימנים לכך שאנשים שחלו חוזרים חזרה, והם מחוסנים לעולם. לאור השילוב של חיסון טבעי יחד עם העובדה שקרוב לוודאי שתוך 3-6 חודשים יהיה חיסון - אין מקום לאיום על הציבור בפנדמיה, אין מקום להוריד את המורל של הציבור לאפס, למנוע מאנשים לנוע בעולם.

"אנחנו נמצאים לפני פסח, ואנשים רוצים לצאת לנפוש, ההמלצה הזו להימנע מטיסות היא מאוד מסוכנת, יכולה לגרום למפולת כלכלית של הרבה עסקים, והיא מיותרת. אם בגרמניה, בשווייץ ובצרפת לא פנו לציבור שיפסיק לטוס ולנוע - אין מקום שישראל, שממילא לא נמצאת במרכז העניינים, תייצר פנייה כזו. סביר שתהיה התפרצות באיטליה, ארץ שמהווה מוקד מעבר של מיליוני תיירים כצומת דרכים לכל אירופה, אבל סביר פחות שתהיה בישראל. אנחנו לא מהווים צומת, וכמות התיירים שמגיעים לישראל לא כזו גדולה, ולכן ההסתברות שתהיה את אותה מגפה של איטליה, בה מתגוררים 60 מיליון תושבים, היא קטנה".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי "יש מקום לבודד מגעים חשודים, אבל אין מקום להפחיד את הציבור באיסור טיסות בכלל או באזהרה מפני טיסות, וצריך להמשיך במדיניות שבה התחיל משרד הבריאות לבודד את השבים מאזורים שהם תחת האפידמיה, כלומר סין ודרום קוריאה. זה לא נכון לגבי תאילנד, שבה מספר הנדבקים הוא מאוד נמוך. יש קו של היגיון, שצריכים לשקול מצד אחד את בטיחות הציבור ואת בריאות הציבור, ומצד שני לא לשכוח שאנחנו חלק ממשפחת העמים, ואסור לנו להחריב את כלכלת המדינה עבור זהירות".

משרד הבריאות גם אוסר על קיומם של כנסים בינלאומיים בישראל ועל נסיעה לכנסים. מה דעתך על זה?

"להימנע מכנסים זו גזירה כלכלית ויקרה. ישראל צריכה ללכת יחד עם אירופה. אם באירופה מתבטלים כנסים, זה נעשה בשכל ובמחשבה, אבל לא צריך לבטל כנסים בארץ, לא לאוכלוסייה של ישראלים ולא למשתתפים ממדינות שאין להן שריד לווירוס. איסור הכניסה על אזרחים מסין או מדרום קוריאה זה נזק קשה אבל מתבקש, אבל איסור כניסה על אירופאים לישראל זה נזק מיותר ולא נכון. הציבור יכול לקבל החלטה שלא להיענות לצווי משרד הבריאות. צריך להיות בררני בנושא המדיניות באופן שהוא יגרום לציות ולא יגרום להתנהגות של דווקא לא לציית". 

מה באשר להחלטה להכניס לבידוד את השבים מאיטליה?

"להערכתי זה צעד מיותר מדי לעומת מה שקורה שם, אבל מנגד זה צעד שאפשר להבין אותו. היום אני הייתי אמור לטוס לאיטליה, אבל ביטלתי את הטיסה - לא כי חשבתי שיש סכנה לטוס לאזור שאליו הייתי אמור לטוס, אלא כי רציתי להיות בין המצייתים להנחיות של משרד הבריאות. אי-אפשר לבודד מדינה, צריך להיות מצומצמים ונקודתיים.

"כינו אותי 'המרגיע הלאומי', כי הקפדתי להגיד שישראל לא יכולה להישאר בלי להידבק מהווירוס, אין מצב כזה, אבל כל ההיסטריה מול כל הפחד הגדול היא חסרת פרופורציה. גם אם ידבקו עד 100 אנשים בישראל, אם נשווה לשפעת רגילה שבה היקף התמותה מגיע למאות בשנה, גם שיעורם קטן יותר.

"צריך לקחת בחשבון את כל התמונה הכוללת שתהיה לנו אוכלוסייה מחוסנת. קיבלנו חזרה מהספינה 'דיימונד פרינסס' חולה שחלתה והבריאה, והיא מחוסנת ומסתובבת חופשי, וכך צריך להיות. הנזק הכלכלי שאנחנו גורמים לעצמנו היום ושנגרם בלי קשר אלינו הוא הרבה יותר מסוכן מאשר אם תהיה התפרצות כזו או אחרת ונצליח לעצור אותה, כי נצליח, כי אנחנו מדינה עם שירותי בריאות מתקדמים".

עד כמה מזג אוויר קייצי ימגר את התפשטות הווירוס?

"יש ויכוח בספרות איך הווירוס מדבק. אנחנו בטוחים שהוא מדבק במגע עם אנשים (שיעול, טיפות שנכנסות לעין או לריריות). אנחנו יודעים שיש הדבקה ממשטחים, אבל צריך לזכור שהם חייבים להיות עם שיעור של 30%-50% לחות, אנחנו יודעים לנקות ולבודד. הרפואה המודרנית יכולה להבטיח לנו שהתמותה מהמגפה הזו תרד, ותוך חודש וחצי היא תכבה מעצמה. המקום שהדליק אותה, סין, הוא המקום שיעצור אותה. אנחנו רואים שאמצעי הבידוד ועוצר התנועה של אנשים ממחוז למחוז עושה שינוי גדול מאוד בהתפרצויות".

דיברת על תאילנד שמדווחת שיש לה 40 נדבקים, מספר נמוך. יש הטוענים כי זה דיווח לא אמין, ולכן היא נכללת במדינות של משרד הבריאות מהן יש להיכנס לבידוד. 

"אני לא חושב שיש דיווחים לא אמינים. ארגון הבריאות העולמי מנתר את כל העולם, מקבלים דין וחשבון מכל מקום ומכל מערכת, קשה לזייף נתונים, ואין סיבה להעלים עובדות. צריך לזכור שתיאוריות הקונספירציה חוגגות תמיד במצבים כאלה. צריכים להתמקד בעובדות, הפאניקה שמייצרים היא שפוגעת בכולנו. אין צורך לפחד בארץ מווירוס הקורונה, אם יהיו כמה הידבקויות, ויהיו חיסון טבעי לאוכלוסייה, זה דבר מאוד חשוב".

מה היית אומר על אגירת מזון בבית?

"אגירת שימורים זה סממן של פאניקה. לא יהיה מחסור במזון בארץ. אני לא רואה מחר בבוקר את האוכלוסייה סגורה ומבודדת בבתים. המדינה שלנו מאוד מתקדמת עם שירותי רפואה טובים, 11 האנשים שהגיעו מהאונייה הגיעו למתקן מסודר מאוד בתל השומר, הכינו תשתית. חולה שהגיעה אובחנה תוך יום כחיובית תוך יום, והיא בבידוד. וזה מה שצריך, לאבחן מהר ולהכניס לבידוד. מאות אנשים מגיעים לחדר מיון ומספרים שהיו במדינה כזו וכזו והם משתעלים, לוקחים בדיקות למעבדות שעובדות שעות נוספות. הסיכוי שנפקשש את הקורונה בחולים שהביאו אותם אותה מחו"ל הוא קטן. נגלה, נחסום מיד מסביב, ואין צורך לייצר היסטריה המונית".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי קבוצת הסיכון להידבק בקורונה הם אנשים מבוגרים מעל גיל 60 עם מחלות נלוות. "גם באיטליה הנפטרים כולם נמנו עם קבוצת גיל מבוגרת. לא ראינו ילד אחד שמת מהמחלה, אך יכול להיות שזה ישתנה. עד היום חלו בסין יותר מ-80 אלף איש, שיעור אפסי היו מתחת לגיל 20".

עוד כתבות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

שלב הניסוי הקליני: האם זו התרופה שתעצור את תהליך ההזדקנות?

הגישה של פרופ' דיוויד סינקלייר, גורו ההזדקנות, עומדת לראשונה למבחן אמפירי ● בשנת 2025 חלה עלייה משמעותית בהשקעות בבריאות הנפש בישראל ● עמותת יד שרה פיתחה פלטפורמה לאיסוף מידע רפואי ● החברה שהודיעה בשבוע שעבר על השלמת ניסוי קליני לאבחון גורם מרכזי להתקפי לב ● והמכללה האקדמית אשקלון השיקה מרכז לסימולציה קלינית מתקדמת ● השבוע בביומד

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה בניו יורק: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השפריץ מים על אישה שטיילה ברחוב. מה הפיצוי שפסק ביהמ"ש?

שכן שהשפריץ מים מצינור ביתו על אישה שטיילה עם כלב, חויב לפצותה ב-95 אלף שקל ● מי אמור לפצות נופשים על עיכוב בקבלת המזוודות שלהם בחו"ל? ● ומה פסק בית המשפט כאשר הגיעו לפתחו שתי צוואות - אחת שוויונית ואחת לא? ● 3 פסקי דין בשבוע

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

רשות שוק ההון דורשת מגלובל נט גמל להחזיר 11 מיליון שקל שהושקעו בקרנות בחו"ל

בדיקת הרשות מצאה כי הכספים שהשקיעו עמיתים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של החברה הועברו לקרנות בחו"ל, אשר חלקן אורגנו על ידי סוכנים המעורבים בפרשת סלייס ● גלובל נט גמל: "דוחים את המסקנות, שוקלים את צעדינו המשפטיים"

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

משרד הביטחון מביע תמיכה בהקמת תחנת הכוח בעטרות

על רקע חשש למחסור באנרגיה ופגיעות בתשתיות, רשות החירום הלאומית מגדירה את תחנת הכוח בעטרות כפרויקט לאומי קריטי ודורשת מיגון מיוחד, כולל יכולות גילוי ויירוט רחפנים

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

נכסי אנרגיה ונמל אסטרטגי: האזורים שבהם התחוללו הפיצוצים באיראן

הפיצוצים באהוואז ובבנדר עבאס אירעו באזורים אסטרטגיים במיוחד - משדות הנפט הגדולים של איראן ועד לנמל המרכזי במיצר הורמוז ● בטהרן מנסים להציג את האירועים כ"תקלות", אך הרגישות של המוקדים שנפגעו מעוררת תהיות בזירה הבינלאומית

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי