גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"שמעתי אתמול את ד"ר לב ונחרדתי (ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים ממשרד הבריאות, מ' ר' ח')" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה. 

"ד"ר לב דיבר על חזון אפוקליפטי של פנדמיה (התפרצות כלל-עולמית) בסגנון אבעבועות שחורות שהיו לפני הרבה שנים והשמידו חלק מתוך העולם, אבל אנשים צריכים להבין שלא מדובר לא בפנדמיה ואפילו לא באפידמיה גלובלית (התלקחות בסדר גודל קטן יותר), אלא בכך שאנו חיים בכפר גלובלי עם מעברים חופשים בין מדינה למדינה, עם טיסות בכל רחבי העולם, כשאדם יכול להגיע מקצה אחד של העולם לשני ב-24 שעות. במצב כזה אומנם אפשרי להעביר וירוס ממדינה למדינה, כמו שקרה לפני 17 שנה במגפת סארס, אבל המדינות המודרניות, כלומר כל אלה שבאירופה, מסוגלות לאתר את המקור ואת ההתפשטות ולעצור זאת מיד, ולכן אם ניקח בחשבון שהתמותה מווירוס הקורונה מסתכמת רק ב-2.5%, והיא מוגבלת בעיקר לחולים מבוגרים עם מחלות קודמות - נבין שאין מקום להיסטריה ולפאניקה שמתרחשת היום מול עינינו".

לפי פרופ' רוטשטיין, "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ומעבר לכך הרחיב את זה כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן בעצם אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר היא מועילה".

לדבריו, "אנחנו חלק ממדינות אירופה, ומדינות אירופה הן מדינות מתורבתות עם מערכות בריאות מתקדמות, ואף מדינה לא סגרה גבולות עם אף מדינה בתוך אירופה, שם לא הוציאו אזהרת מסע בכלל מפני טיסות, והחיים מתקיימים קרוב מאוד לחיים רגילים, להוציא נקודות בהן גילינו העברה בתוך כפר או בתוך קהילה מסוימים, דוגמת בית המלון בטנריף או העיירה בצפון לומברדיה. השלטונות האיטלקיים יצרו מיד בידוד נרחב, והם מנתרים כל הזמן כל התפרצות קטנה בכל מקום ומיד אוטמים אותה מסביב. זו השיטה הנכונה, וכך צריך להילחם בווירוס כזה".

רוטשטיין מסביר את החשיבות של הידבקות בווירוס בכדי לייצר חומת הגנה: "ככל שנוצרת אוכלוסייה שבאה במגע עם הווירוס, ללא התפתחות של מחלה קלינית, אנחנו יוצרים מחסה, חסינות עדר שמפריעה לווירוס להתפשט. אם נסתכל על מוקד המגפה שנמצא בסין, לפני שבועיים מסת הנדבקים עמדה על 5,000 נדבקים ביום, וזה ירד לכיוון של 400. נוצרה בסין שכבה של אנשים מחוסנים שלא מאפשרת לווירוס לעבור מאחד לאחד בחופשיות.

"מוקד המחלה בסין מתחיל להירגע. אנחנו רואים סימנים לכך שאנשים שחלו חוזרים חזרה, והם מחוסנים לעולם. לאור השילוב של חיסון טבעי יחד עם העובדה שקרוב לוודאי שתוך 3-6 חודשים יהיה חיסון - אין מקום לאיום על הציבור בפנדמיה, אין מקום להוריד את המורל של הציבור לאפס, למנוע מאנשים לנוע בעולם.

"אנחנו נמצאים לפני פסח, ואנשים רוצים לצאת לנפוש, ההמלצה הזו להימנע מטיסות היא מאוד מסוכנת, יכולה לגרום למפולת כלכלית של הרבה עסקים, והיא מיותרת. אם בגרמניה, בשווייץ ובצרפת לא פנו לציבור שיפסיק לטוס ולנוע - אין מקום שישראל, שממילא לא נמצאת במרכז העניינים, תייצר פנייה כזו. סביר שתהיה התפרצות באיטליה, ארץ שמהווה מוקד מעבר של מיליוני תיירים כצומת דרכים לכל אירופה, אבל סביר פחות שתהיה בישראל. אנחנו לא מהווים צומת, וכמות התיירים שמגיעים לישראל לא כזו גדולה, ולכן ההסתברות שתהיה את אותה מגפה של איטליה, בה מתגוררים 60 מיליון תושבים, היא קטנה".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי "יש מקום לבודד מגעים חשודים, אבל אין מקום להפחיד את הציבור באיסור טיסות בכלל או באזהרה מפני טיסות, וצריך להמשיך במדיניות שבה התחיל משרד הבריאות לבודד את השבים מאזורים שהם תחת האפידמיה, כלומר סין ודרום קוריאה. זה לא נכון לגבי תאילנד, שבה מספר הנדבקים הוא מאוד נמוך. יש קו של היגיון, שצריכים לשקול מצד אחד את בטיחות הציבור ואת בריאות הציבור, ומצד שני לא לשכוח שאנחנו חלק ממשפחת העמים, ואסור לנו להחריב את כלכלת המדינה עבור זהירות".

משרד הבריאות גם אוסר על קיומם של כנסים בינלאומיים בישראל ועל נסיעה לכנסים. מה דעתך על זה?

"להימנע מכנסים זו גזירה כלכלית ויקרה. ישראל צריכה ללכת יחד עם אירופה. אם באירופה מתבטלים כנסים, זה נעשה בשכל ובמחשבה, אבל לא צריך לבטל כנסים בארץ, לא לאוכלוסייה של ישראלים ולא למשתתפים ממדינות שאין להן שריד לווירוס. איסור הכניסה על אזרחים מסין או מדרום קוריאה זה נזק קשה אבל מתבקש, אבל איסור כניסה על אירופאים לישראל זה נזק מיותר ולא נכון. הציבור יכול לקבל החלטה שלא להיענות לצווי משרד הבריאות. צריך להיות בררני בנושא המדיניות באופן שהוא יגרום לציות ולא יגרום להתנהגות של דווקא לא לציית". 

מה באשר להחלטה להכניס לבידוד את השבים מאיטליה?

"להערכתי זה צעד מיותר מדי לעומת מה שקורה שם, אבל מנגד זה צעד שאפשר להבין אותו. היום אני הייתי אמור לטוס לאיטליה, אבל ביטלתי את הטיסה - לא כי חשבתי שיש סכנה לטוס לאזור שאליו הייתי אמור לטוס, אלא כי רציתי להיות בין המצייתים להנחיות של משרד הבריאות. אי-אפשר לבודד מדינה, צריך להיות מצומצמים ונקודתיים.

"כינו אותי 'המרגיע הלאומי', כי הקפדתי להגיד שישראל לא יכולה להישאר בלי להידבק מהווירוס, אין מצב כזה, אבל כל ההיסטריה מול כל הפחד הגדול היא חסרת פרופורציה. גם אם ידבקו עד 100 אנשים בישראל, אם נשווה לשפעת רגילה שבה היקף התמותה מגיע למאות בשנה, גם שיעורם קטן יותר.

"צריך לקחת בחשבון את כל התמונה הכוללת שתהיה לנו אוכלוסייה מחוסנת. קיבלנו חזרה מהספינה 'דיימונד פרינסס' חולה שחלתה והבריאה, והיא מחוסנת ומסתובבת חופשי, וכך צריך להיות. הנזק הכלכלי שאנחנו גורמים לעצמנו היום ושנגרם בלי קשר אלינו הוא הרבה יותר מסוכן מאשר אם תהיה התפרצות כזו או אחרת ונצליח לעצור אותה, כי נצליח, כי אנחנו מדינה עם שירותי בריאות מתקדמים".

עד כמה מזג אוויר קייצי ימגר את התפשטות הווירוס?

"יש ויכוח בספרות איך הווירוס מדבק. אנחנו בטוחים שהוא מדבק במגע עם אנשים (שיעול, טיפות שנכנסות לעין או לריריות). אנחנו יודעים שיש הדבקה ממשטחים, אבל צריך לזכור שהם חייבים להיות עם שיעור של 30%-50% לחות, אנחנו יודעים לנקות ולבודד. הרפואה המודרנית יכולה להבטיח לנו שהתמותה מהמגפה הזו תרד, ותוך חודש וחצי היא תכבה מעצמה. המקום שהדליק אותה, סין, הוא המקום שיעצור אותה. אנחנו רואים שאמצעי הבידוד ועוצר התנועה של אנשים ממחוז למחוז עושה שינוי גדול מאוד בהתפרצויות".

דיברת על תאילנד שמדווחת שיש לה 40 נדבקים, מספר נמוך. יש הטוענים כי זה דיווח לא אמין, ולכן היא נכללת במדינות של משרד הבריאות מהן יש להיכנס לבידוד. 

"אני לא חושב שיש דיווחים לא אמינים. ארגון הבריאות העולמי מנתר את כל העולם, מקבלים דין וחשבון מכל מקום ומכל מערכת, קשה לזייף נתונים, ואין סיבה להעלים עובדות. צריך לזכור שתיאוריות הקונספירציה חוגגות תמיד במצבים כאלה. צריכים להתמקד בעובדות, הפאניקה שמייצרים היא שפוגעת בכולנו. אין צורך לפחד בארץ מווירוס הקורונה, אם יהיו כמה הידבקויות, ויהיו חיסון טבעי לאוכלוסייה, זה דבר מאוד חשוב".

מה היית אומר על אגירת מזון בבית?

"אגירת שימורים זה סממן של פאניקה. לא יהיה מחסור במזון בארץ. אני לא רואה מחר בבוקר את האוכלוסייה סגורה ומבודדת בבתים. המדינה שלנו מאוד מתקדמת עם שירותי רפואה טובים, 11 האנשים שהגיעו מהאונייה הגיעו למתקן מסודר מאוד בתל השומר, הכינו תשתית. חולה שהגיעה אובחנה תוך יום כחיובית תוך יום, והיא בבידוד. וזה מה שצריך, לאבחן מהר ולהכניס לבידוד. מאות אנשים מגיעים לחדר מיון ומספרים שהיו במדינה כזו וכזו והם משתעלים, לוקחים בדיקות למעבדות שעובדות שעות נוספות. הסיכוי שנפקשש את הקורונה בחולים שהביאו אותם אותה מחו"ל הוא קטן. נגלה, נחסום מיד מסביב, ואין צורך לייצר היסטריה המונית".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי קבוצת הסיכון להידבק בקורונה הם אנשים מבוגרים מעל גיל 60 עם מחלות נלוות. "גם באיטליה הנפטרים כולם נמנו עם קבוצת גיל מבוגרת. לא ראינו ילד אחד שמת מהמחלה, אך יכול להיות שזה ישתנה. עד היום חלו בסין יותר מ-80 אלף איש, שיעור אפסי היו מתחת לגיל 20".

עוד כתבות

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

משרדי WIX בגלילות / צילום: איל יצהר

דור ה-Z לא יבלה שלוש שנים בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix

הסיפור של שוק התעסוקה לא קשור רק למשאבי אנוש, אלא גם לכלכלות המיקום של מגדלי המשרדים ומגורי העובדים ● ליזמים, למתכננים ולמנהלי שיווק מומלץ לאמץ את מודל 5 ה-ל': לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות - וכולם באותו מרחב הליכה

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

גם מקדונלד'ס מעלה מחירים: כמה תשלמו על ארוחת ביג מק?

רשת המזון המהיר הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הדגל ובארוחות הקלאסיות, בהמשך לגל ההתייקרויות במשק ● ארוחת הילדים במקדונלד'ס תעלה מעתה 32 שקל במקום 31, הביג מק המסורתי יעלה ב15% מ־20 ל־23 שקל, והמק רויאל יעלה מ־36 ל־40 שקל

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; אנבידיה ירדה, סנדיסק זינקה בכ-16%

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● הנשיא טראמפ הודיע על הסכם סחר עם הודו ● אורקל הודיעה כי תגייס עד 50 מיליארד דולר כדי להרחיב את תשתיות הענן שלה ● אנבידיה נחלשה, לאחר שדווח כי תוכנית ההשקעה של החברה בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI הוקפאה ● מחיר הזהב ירד, מחיר הכסף נע בתנודתיות ● מחירי הנפט צונחים

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר