גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"שמעתי אתמול את ד"ר לב ונחרדתי (ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים ממשרד הבריאות, מ' ר' ח')" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה. 

"ד"ר לב דיבר על חזון אפוקליפטי של פנדמיה (התפרצות כלל-עולמית) בסגנון אבעבועות שחורות שהיו לפני הרבה שנים והשמידו חלק מתוך העולם, אבל אנשים צריכים להבין שלא מדובר לא בפנדמיה ואפילו לא באפידמיה גלובלית (התלקחות בסדר גודל קטן יותר), אלא בכך שאנו חיים בכפר גלובלי עם מעברים חופשים בין מדינה למדינה, עם טיסות בכל רחבי העולם, כשאדם יכול להגיע מקצה אחד של העולם לשני ב-24 שעות. במצב כזה אומנם אפשרי להעביר וירוס ממדינה למדינה, כמו שקרה לפני 17 שנה במגפת סארס, אבל המדינות המודרניות, כלומר כל אלה שבאירופה, מסוגלות לאתר את המקור ואת ההתפשטות ולעצור זאת מיד, ולכן אם ניקח בחשבון שהתמותה מווירוס הקורונה מסתכמת רק ב-2.5%, והיא מוגבלת בעיקר לחולים מבוגרים עם מחלות קודמות - נבין שאין מקום להיסטריה ולפאניקה שמתרחשת היום מול עינינו".

לפי פרופ' רוטשטיין, "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ומעבר לכך הרחיב את זה כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן בעצם אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר היא מועילה".

לדבריו, "אנחנו חלק ממדינות אירופה, ומדינות אירופה הן מדינות מתורבתות עם מערכות בריאות מתקדמות, ואף מדינה לא סגרה גבולות עם אף מדינה בתוך אירופה, שם לא הוציאו אזהרת מסע בכלל מפני טיסות, והחיים מתקיימים קרוב מאוד לחיים רגילים, להוציא נקודות בהן גילינו העברה בתוך כפר או בתוך קהילה מסוימים, דוגמת בית המלון בטנריף או העיירה בצפון לומברדיה. השלטונות האיטלקיים יצרו מיד בידוד נרחב, והם מנתרים כל הזמן כל התפרצות קטנה בכל מקום ומיד אוטמים אותה מסביב. זו השיטה הנכונה, וכך צריך להילחם בווירוס כזה".

רוטשטיין מסביר את החשיבות של הידבקות בווירוס בכדי לייצר חומת הגנה: "ככל שנוצרת אוכלוסייה שבאה במגע עם הווירוס, ללא התפתחות של מחלה קלינית, אנחנו יוצרים מחסה, חסינות עדר שמפריעה לווירוס להתפשט. אם נסתכל על מוקד המגפה שנמצא בסין, לפני שבועיים מסת הנדבקים עמדה על 5,000 נדבקים ביום, וזה ירד לכיוון של 400. נוצרה בסין שכבה של אנשים מחוסנים שלא מאפשרת לווירוס לעבור מאחד לאחד בחופשיות.

"מוקד המחלה בסין מתחיל להירגע. אנחנו רואים סימנים לכך שאנשים שחלו חוזרים חזרה, והם מחוסנים לעולם. לאור השילוב של חיסון טבעי יחד עם העובדה שקרוב לוודאי שתוך 3-6 חודשים יהיה חיסון - אין מקום לאיום על הציבור בפנדמיה, אין מקום להוריד את המורל של הציבור לאפס, למנוע מאנשים לנוע בעולם.

"אנחנו נמצאים לפני פסח, ואנשים רוצים לצאת לנפוש, ההמלצה הזו להימנע מטיסות היא מאוד מסוכנת, יכולה לגרום למפולת כלכלית של הרבה עסקים, והיא מיותרת. אם בגרמניה, בשווייץ ובצרפת לא פנו לציבור שיפסיק לטוס ולנוע - אין מקום שישראל, שממילא לא נמצאת במרכז העניינים, תייצר פנייה כזו. סביר שתהיה התפרצות באיטליה, ארץ שמהווה מוקד מעבר של מיליוני תיירים כצומת דרכים לכל אירופה, אבל סביר פחות שתהיה בישראל. אנחנו לא מהווים צומת, וכמות התיירים שמגיעים לישראל לא כזו גדולה, ולכן ההסתברות שתהיה את אותה מגפה של איטליה, בה מתגוררים 60 מיליון תושבים, היא קטנה".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי "יש מקום לבודד מגעים חשודים, אבל אין מקום להפחיד את הציבור באיסור טיסות בכלל או באזהרה מפני טיסות, וצריך להמשיך במדיניות שבה התחיל משרד הבריאות לבודד את השבים מאזורים שהם תחת האפידמיה, כלומר סין ודרום קוריאה. זה לא נכון לגבי תאילנד, שבה מספר הנדבקים הוא מאוד נמוך. יש קו של היגיון, שצריכים לשקול מצד אחד את בטיחות הציבור ואת בריאות הציבור, ומצד שני לא לשכוח שאנחנו חלק ממשפחת העמים, ואסור לנו להחריב את כלכלת המדינה עבור זהירות".

משרד הבריאות גם אוסר על קיומם של כנסים בינלאומיים בישראל ועל נסיעה לכנסים. מה דעתך על זה?

"להימנע מכנסים זו גזירה כלכלית ויקרה. ישראל צריכה ללכת יחד עם אירופה. אם באירופה מתבטלים כנסים, זה נעשה בשכל ובמחשבה, אבל לא צריך לבטל כנסים בארץ, לא לאוכלוסייה של ישראלים ולא למשתתפים ממדינות שאין להן שריד לווירוס. איסור הכניסה על אזרחים מסין או מדרום קוריאה זה נזק קשה אבל מתבקש, אבל איסור כניסה על אירופאים לישראל זה נזק מיותר ולא נכון. הציבור יכול לקבל החלטה שלא להיענות לצווי משרד הבריאות. צריך להיות בררני בנושא המדיניות באופן שהוא יגרום לציות ולא יגרום להתנהגות של דווקא לא לציית". 

מה באשר להחלטה להכניס לבידוד את השבים מאיטליה?

"להערכתי זה צעד מיותר מדי לעומת מה שקורה שם, אבל מנגד זה צעד שאפשר להבין אותו. היום אני הייתי אמור לטוס לאיטליה, אבל ביטלתי את הטיסה - לא כי חשבתי שיש סכנה לטוס לאזור שאליו הייתי אמור לטוס, אלא כי רציתי להיות בין המצייתים להנחיות של משרד הבריאות. אי-אפשר לבודד מדינה, צריך להיות מצומצמים ונקודתיים.

"כינו אותי 'המרגיע הלאומי', כי הקפדתי להגיד שישראל לא יכולה להישאר בלי להידבק מהווירוס, אין מצב כזה, אבל כל ההיסטריה מול כל הפחד הגדול היא חסרת פרופורציה. גם אם ידבקו עד 100 אנשים בישראל, אם נשווה לשפעת רגילה שבה היקף התמותה מגיע למאות בשנה, גם שיעורם קטן יותר.

"צריך לקחת בחשבון את כל התמונה הכוללת שתהיה לנו אוכלוסייה מחוסנת. קיבלנו חזרה מהספינה 'דיימונד פרינסס' חולה שחלתה והבריאה, והיא מחוסנת ומסתובבת חופשי, וכך צריך להיות. הנזק הכלכלי שאנחנו גורמים לעצמנו היום ושנגרם בלי קשר אלינו הוא הרבה יותר מסוכן מאשר אם תהיה התפרצות כזו או אחרת ונצליח לעצור אותה, כי נצליח, כי אנחנו מדינה עם שירותי בריאות מתקדמים".

עד כמה מזג אוויר קייצי ימגר את התפשטות הווירוס?

"יש ויכוח בספרות איך הווירוס מדבק. אנחנו בטוחים שהוא מדבק במגע עם אנשים (שיעול, טיפות שנכנסות לעין או לריריות). אנחנו יודעים שיש הדבקה ממשטחים, אבל צריך לזכור שהם חייבים להיות עם שיעור של 30%-50% לחות, אנחנו יודעים לנקות ולבודד. הרפואה המודרנית יכולה להבטיח לנו שהתמותה מהמגפה הזו תרד, ותוך חודש וחצי היא תכבה מעצמה. המקום שהדליק אותה, סין, הוא המקום שיעצור אותה. אנחנו רואים שאמצעי הבידוד ועוצר התנועה של אנשים ממחוז למחוז עושה שינוי גדול מאוד בהתפרצויות".

דיברת על תאילנד שמדווחת שיש לה 40 נדבקים, מספר נמוך. יש הטוענים כי זה דיווח לא אמין, ולכן היא נכללת במדינות של משרד הבריאות מהן יש להיכנס לבידוד. 

"אני לא חושב שיש דיווחים לא אמינים. ארגון הבריאות העולמי מנתר את כל העולם, מקבלים דין וחשבון מכל מקום ומכל מערכת, קשה לזייף נתונים, ואין סיבה להעלים עובדות. צריך לזכור שתיאוריות הקונספירציה חוגגות תמיד במצבים כאלה. צריכים להתמקד בעובדות, הפאניקה שמייצרים היא שפוגעת בכולנו. אין צורך לפחד בארץ מווירוס הקורונה, אם יהיו כמה הידבקויות, ויהיו חיסון טבעי לאוכלוסייה, זה דבר מאוד חשוב".

מה היית אומר על אגירת מזון בבית?

"אגירת שימורים זה סממן של פאניקה. לא יהיה מחסור במזון בארץ. אני לא רואה מחר בבוקר את האוכלוסייה סגורה ומבודדת בבתים. המדינה שלנו מאוד מתקדמת עם שירותי רפואה טובים, 11 האנשים שהגיעו מהאונייה הגיעו למתקן מסודר מאוד בתל השומר, הכינו תשתית. חולה שהגיעה אובחנה תוך יום כחיובית תוך יום, והיא בבידוד. וזה מה שצריך, לאבחן מהר ולהכניס לבידוד. מאות אנשים מגיעים לחדר מיון ומספרים שהיו במדינה כזו וכזו והם משתעלים, לוקחים בדיקות למעבדות שעובדות שעות נוספות. הסיכוי שנפקשש את הקורונה בחולים שהביאו אותם אותה מחו"ל הוא קטן. נגלה, נחסום מיד מסביב, ואין צורך לייצר היסטריה המונית".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי קבוצת הסיכון להידבק בקורונה הם אנשים מבוגרים מעל גיל 60 עם מחלות נלוות. "גם באיטליה הנפטרים כולם נמנו עם קבוצת גיל מבוגרת. לא ראינו ילד אחד שמת מהמחלה, אך יכול להיות שזה ישתנה. עד היום חלו בסין יותר מ-80 אלף איש, שיעור אפסי היו מתחת לגיל 20".

עוד כתבות

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הסטארט-אפ הישראלי שמאפשר לרחפנים לטוס יותר שעות

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תוואי המנהרה התת קרקעי ברפיח / צילום: דובר צה''ל

יותר משנתיים למלחמה: צה"ל איתר והשמיד רק מחצית מהמנהרות בעזה

כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של הנשיא" ● עדכונים שוטפים

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

סניך של רשת המשחקיות פאנקי וורלד / צילום: דוד גולדשטיין

הסכם של יותר מ-50 מיליון שקל: השוכרת במתחם הענק בראשל"צ

קבוצת מבנה חתמה עם רשת המשחקיות פאנקי וורלד על הסכם להקמת סניף בשטח של כ-5,000 מ"ר בראשון לציון ● הוועדה המחוזית תל אביב אישרה תוכנית להקמת 990 דירות בצפון-מערב רמת השרון ● וגם: במקום האומן 17 - קניון לב תלפיות בירושלים יורחב, ומעליו ייבנו שני מגדלי מגורים ● חדשות השבוע בנדל"ן

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

קרן נויבך / צילום: מיכה לובטון

התוכנית שיורדת אחרי 17 שנה: קרן נויבך מסיימת להגיש את "סדר יום" ברשת ב'

העיתונאית קרן נויבך מסיימת את תפקידה כמגישת התוכנית "סדר יום" בכאן חדשות ברשת ב' ● נויבך תמשיך את עבודתה בתאגיד השידור הישראלי ותעמיק ביצירה דוקומנטרית ובהסכת יומי שיעלה בחודשים הקרובים לשידור

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

מזמינים פחות חופשות / צילום: Shutterstock

מזמינים פחות חופשות, אבל משלמים יותר: מאחורי המספרים בענף התיירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במספר העסקאות בענף התיירות - אך על עלייה בגובה עסקה ממוצעת