גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"שמעתי אתמול את ד"ר לב ונחרדתי (ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים ממשרד הבריאות, מ' ר' ח')" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה. 

"ד"ר לב דיבר על חזון אפוקליפטי של פנדמיה (התפרצות כלל-עולמית) בסגנון אבעבועות שחורות שהיו לפני הרבה שנים והשמידו חלק מתוך העולם, אבל אנשים צריכים להבין שלא מדובר לא בפנדמיה ואפילו לא באפידמיה גלובלית (התלקחות בסדר גודל קטן יותר), אלא בכך שאנו חיים בכפר גלובלי עם מעברים חופשים בין מדינה למדינה, עם טיסות בכל רחבי העולם, כשאדם יכול להגיע מקצה אחד של העולם לשני ב-24 שעות. במצב כזה אומנם אפשרי להעביר וירוס ממדינה למדינה, כמו שקרה לפני 17 שנה במגפת סארס, אבל המדינות המודרניות, כלומר כל אלה שבאירופה, מסוגלות לאתר את המקור ואת ההתפשטות ולעצור זאת מיד, ולכן אם ניקח בחשבון שהתמותה מווירוס הקורונה מסתכמת רק ב-2.5%, והיא מוגבלת בעיקר לחולים מבוגרים עם מחלות קודמות - נבין שאין מקום להיסטריה ולפאניקה שמתרחשת היום מול עינינו".

לפי פרופ' רוטשטיין, "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ומעבר לכך הרחיב את זה כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן בעצם אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר היא מועילה".

לדבריו, "אנחנו חלק ממדינות אירופה, ומדינות אירופה הן מדינות מתורבתות עם מערכות בריאות מתקדמות, ואף מדינה לא סגרה גבולות עם אף מדינה בתוך אירופה, שם לא הוציאו אזהרת מסע בכלל מפני טיסות, והחיים מתקיימים קרוב מאוד לחיים רגילים, להוציא נקודות בהן גילינו העברה בתוך כפר או בתוך קהילה מסוימים, דוגמת בית המלון בטנריף או העיירה בצפון לומברדיה. השלטונות האיטלקיים יצרו מיד בידוד נרחב, והם מנתרים כל הזמן כל התפרצות קטנה בכל מקום ומיד אוטמים אותה מסביב. זו השיטה הנכונה, וכך צריך להילחם בווירוס כזה".

רוטשטיין מסביר את החשיבות של הידבקות בווירוס בכדי לייצר חומת הגנה: "ככל שנוצרת אוכלוסייה שבאה במגע עם הווירוס, ללא התפתחות של מחלה קלינית, אנחנו יוצרים מחסה, חסינות עדר שמפריעה לווירוס להתפשט. אם נסתכל על מוקד המגפה שנמצא בסין, לפני שבועיים מסת הנדבקים עמדה על 5,000 נדבקים ביום, וזה ירד לכיוון של 400. נוצרה בסין שכבה של אנשים מחוסנים שלא מאפשרת לווירוס לעבור מאחד לאחד בחופשיות.

"מוקד המחלה בסין מתחיל להירגע. אנחנו רואים סימנים לכך שאנשים שחלו חוזרים חזרה, והם מחוסנים לעולם. לאור השילוב של חיסון טבעי יחד עם העובדה שקרוב לוודאי שתוך 3-6 חודשים יהיה חיסון - אין מקום לאיום על הציבור בפנדמיה, אין מקום להוריד את המורל של הציבור לאפס, למנוע מאנשים לנוע בעולם.

"אנחנו נמצאים לפני פסח, ואנשים רוצים לצאת לנפוש, ההמלצה הזו להימנע מטיסות היא מאוד מסוכנת, יכולה לגרום למפולת כלכלית של הרבה עסקים, והיא מיותרת. אם בגרמניה, בשווייץ ובצרפת לא פנו לציבור שיפסיק לטוס ולנוע - אין מקום שישראל, שממילא לא נמצאת במרכז העניינים, תייצר פנייה כזו. סביר שתהיה התפרצות באיטליה, ארץ שמהווה מוקד מעבר של מיליוני תיירים כצומת דרכים לכל אירופה, אבל סביר פחות שתהיה בישראל. אנחנו לא מהווים צומת, וכמות התיירים שמגיעים לישראל לא כזו גדולה, ולכן ההסתברות שתהיה את אותה מגפה של איטליה, בה מתגוררים 60 מיליון תושבים, היא קטנה".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי "יש מקום לבודד מגעים חשודים, אבל אין מקום להפחיד את הציבור באיסור טיסות בכלל או באזהרה מפני טיסות, וצריך להמשיך במדיניות שבה התחיל משרד הבריאות לבודד את השבים מאזורים שהם תחת האפידמיה, כלומר סין ודרום קוריאה. זה לא נכון לגבי תאילנד, שבה מספר הנדבקים הוא מאוד נמוך. יש קו של היגיון, שצריכים לשקול מצד אחד את בטיחות הציבור ואת בריאות הציבור, ומצד שני לא לשכוח שאנחנו חלק ממשפחת העמים, ואסור לנו להחריב את כלכלת המדינה עבור זהירות".

משרד הבריאות גם אוסר על קיומם של כנסים בינלאומיים בישראל ועל נסיעה לכנסים. מה דעתך על זה?

"להימנע מכנסים זו גזירה כלכלית ויקרה. ישראל צריכה ללכת יחד עם אירופה. אם באירופה מתבטלים כנסים, זה נעשה בשכל ובמחשבה, אבל לא צריך לבטל כנסים בארץ, לא לאוכלוסייה של ישראלים ולא למשתתפים ממדינות שאין להן שריד לווירוס. איסור הכניסה על אזרחים מסין או מדרום קוריאה זה נזק קשה אבל מתבקש, אבל איסור כניסה על אירופאים לישראל זה נזק מיותר ולא נכון. הציבור יכול לקבל החלטה שלא להיענות לצווי משרד הבריאות. צריך להיות בררני בנושא המדיניות באופן שהוא יגרום לציות ולא יגרום להתנהגות של דווקא לא לציית". 

מה באשר להחלטה להכניס לבידוד את השבים מאיטליה?

"להערכתי זה צעד מיותר מדי לעומת מה שקורה שם, אבל מנגד זה צעד שאפשר להבין אותו. היום אני הייתי אמור לטוס לאיטליה, אבל ביטלתי את הטיסה - לא כי חשבתי שיש סכנה לטוס לאזור שאליו הייתי אמור לטוס, אלא כי רציתי להיות בין המצייתים להנחיות של משרד הבריאות. אי-אפשר לבודד מדינה, צריך להיות מצומצמים ונקודתיים.

"כינו אותי 'המרגיע הלאומי', כי הקפדתי להגיד שישראל לא יכולה להישאר בלי להידבק מהווירוס, אין מצב כזה, אבל כל ההיסטריה מול כל הפחד הגדול היא חסרת פרופורציה. גם אם ידבקו עד 100 אנשים בישראל, אם נשווה לשפעת רגילה שבה היקף התמותה מגיע למאות בשנה, גם שיעורם קטן יותר.

"צריך לקחת בחשבון את כל התמונה הכוללת שתהיה לנו אוכלוסייה מחוסנת. קיבלנו חזרה מהספינה 'דיימונד פרינסס' חולה שחלתה והבריאה, והיא מחוסנת ומסתובבת חופשי, וכך צריך להיות. הנזק הכלכלי שאנחנו גורמים לעצמנו היום ושנגרם בלי קשר אלינו הוא הרבה יותר מסוכן מאשר אם תהיה התפרצות כזו או אחרת ונצליח לעצור אותה, כי נצליח, כי אנחנו מדינה עם שירותי בריאות מתקדמים".

עד כמה מזג אוויר קייצי ימגר את התפשטות הווירוס?

"יש ויכוח בספרות איך הווירוס מדבק. אנחנו בטוחים שהוא מדבק במגע עם אנשים (שיעול, טיפות שנכנסות לעין או לריריות). אנחנו יודעים שיש הדבקה ממשטחים, אבל צריך לזכור שהם חייבים להיות עם שיעור של 30%-50% לחות, אנחנו יודעים לנקות ולבודד. הרפואה המודרנית יכולה להבטיח לנו שהתמותה מהמגפה הזו תרד, ותוך חודש וחצי היא תכבה מעצמה. המקום שהדליק אותה, סין, הוא המקום שיעצור אותה. אנחנו רואים שאמצעי הבידוד ועוצר התנועה של אנשים ממחוז למחוז עושה שינוי גדול מאוד בהתפרצויות".

דיברת על תאילנד שמדווחת שיש לה 40 נדבקים, מספר נמוך. יש הטוענים כי זה דיווח לא אמין, ולכן היא נכללת במדינות של משרד הבריאות מהן יש להיכנס לבידוד. 

"אני לא חושב שיש דיווחים לא אמינים. ארגון הבריאות העולמי מנתר את כל העולם, מקבלים דין וחשבון מכל מקום ומכל מערכת, קשה לזייף נתונים, ואין סיבה להעלים עובדות. צריך לזכור שתיאוריות הקונספירציה חוגגות תמיד במצבים כאלה. צריכים להתמקד בעובדות, הפאניקה שמייצרים היא שפוגעת בכולנו. אין צורך לפחד בארץ מווירוס הקורונה, אם יהיו כמה הידבקויות, ויהיו חיסון טבעי לאוכלוסייה, זה דבר מאוד חשוב".

מה היית אומר על אגירת מזון בבית?

"אגירת שימורים זה סממן של פאניקה. לא יהיה מחסור במזון בארץ. אני לא רואה מחר בבוקר את האוכלוסייה סגורה ומבודדת בבתים. המדינה שלנו מאוד מתקדמת עם שירותי רפואה טובים, 11 האנשים שהגיעו מהאונייה הגיעו למתקן מסודר מאוד בתל השומר, הכינו תשתית. חולה שהגיעה אובחנה תוך יום כחיובית תוך יום, והיא בבידוד. וזה מה שצריך, לאבחן מהר ולהכניס לבידוד. מאות אנשים מגיעים לחדר מיון ומספרים שהיו במדינה כזו וכזו והם משתעלים, לוקחים בדיקות למעבדות שעובדות שעות נוספות. הסיכוי שנפקשש את הקורונה בחולים שהביאו אותם אותה מחו"ל הוא קטן. נגלה, נחסום מיד מסביב, ואין צורך לייצר היסטריה המונית".

פרופ' רוטשטיין מדגיש כי קבוצת הסיכון להידבק בקורונה הם אנשים מבוגרים מעל גיל 60 עם מחלות נלוות. "גם באיטליה הנפטרים כולם נמנו עם קבוצת גיל מבוגרת. לא ראינו ילד אחד שמת מהמחלה, אך יכול להיות שזה ישתנה. עד היום חלו בסין יותר מ-80 אלף איש, שיעור אפסי היו מתחת לגיל 20".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב בהובלת מניות הטכנולוגיה, הבנקים יורדים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

פיגוע במעבר אלנבי / צילום: מד''א

שני נרצחים במעבר אלנבי. המחבל: נהג ירדני במשאית שיועדה לעזה

גורם ביטחוני: המחבל הוא אזרח ירדני אשר צבא ירדן שכר לטובת שינוע משאית הסיוע מירדן לרצועת עזה ● מקורות בממשלת איחוד האמירויות הערביות מסרו כי המדינה שוקלת להוריד את דרגת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל אם יהיה סיפוח ● שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● בכיר במערכת הביטחון הודה: "לא יודעים איפה החטופים" ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"