גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: ראש הממשלה בני גנץ יגשים את חזון שלטון המשפטנים

בני גנץ מבקש לרסן את המערכת הפוליטית, ומנגד המערכת הפוליטית מבקשת לרסן את עמדת היועמ"ש ● מי הנואם המפתיע שטען כי בית המשפט ביצע "השתלטות עוינת על עולם קבלת ההחלטות", ולמה הממשלה תישאר תמיד חלשה למרות כל מאמציה, עד שבאמת יימאס לה?

יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ / צילום: שלומי יוסף
יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

ההכרזה של בני גנץ השבוע על כך שצריך להעניק למערכת המשפטית "עליונות על המערכת הפוליטית", גרמה לי להבין שאולי הגזמתי מעט בטור האחרון שלי. תיארתי בו, במסגרת חזון אימים דמיוני, כיצד ישראל של שנת 2048 הופכת למדינה בה הממשלה איבדה את כוחה, ומערכת המשפט מחליפה אותה בניהול המדינה. בדיסטופיה הזו, שמתרחשת בעוד שלושה עשורים, משרדי הממשלה מתפרקים, וסמכויותיהם מתחלקות בין שופטי בית המשפט העליון לבין פקידי נציבות האינטרס הציבורי.

אלא שכעת נראה לי שנסחפתי. לא ביחס לחזון חלילה. אחרי ההכרזה של גנץ, זה דווקא נראה ממשי מתמיד. טעיתי ביחס למועד הרחוק כל-כך בו טענתי שהוא עלול להתרחש. ממרחק של שבוע מסתבר כי לתפיסה שחשבתי לדמיונית, יש כבר בסיס תמיכה די רחב בישראל.

מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ היא ראש הגשר הפוליטי של חזון שלטון המשפטנים. אם גנץ ייבחר לראשות הממשלה, הוא עלול להביא לכך שחזון האימים שתיארתי בשבוע שעבר יתממש הרבה לפני שנת 2048. ולא, לא השתכנעתי מכנות התנצלותו המבולבלת שבאה אחרי יותר מדי זמן, ורק אחרי שחטף אש חזיתית על הדברים שאמר כמסיח לפי תומו. התפיסה המעוותת הזו של יחסי דרג נבחר ודרג מקצועי מעולם לא אפיינה מפלגה כה מרכזית בישראל. אלא שמשהו אצלנו משתנה בשנים האחרונות.

הנואם המפתיע שקרא לעצור את ההשתלטות

כבר כמה שנים כולנו עוברים תהליך איטי, שבו אומרים לנו שפוליטיקאים זה נחמד, אבל הם לא אנשים רציניים, ואסור לסמוך עליהם בעניינים רציניים. מדובר הרי באנשים שבכל פעם שנתנו להם לנהל משהו, זה נגמר באסון. אני לא כופר בתיאור המצב הזה. יש איתו רק בעיה אחת קטנה. כל האפשרויות האחרות הן התקפה ישירה על העולם הדמוקרטי. כן, יש פוליטיקאים טיפשים, יש פוליטיקאים חסרי יכולת, ויש פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה וחלשים. אבל מה לעשות, ככה עובדת הדמוקרטיה. אם הציבור בחר בהם, הם אלה שנבחרו.

יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם: הם חבר’ה נחמדים, אבל למשול זה גדול עליהם. הם פוליטיים מדי, חפיפניקיים מדי, מושחתים מדי ועסוקים בפריימיריז הקרובים במקום בטובת האומה. שני הגופים הם בית המשפט העליון של אהרן ברק וממשיכיו מייסדי האקטיביזם השיפוטי; ואגף התקציבים באוצר. יש עשרות אם לא מאות דוגמאות לתהליך ההשתלטות, יש כאלה שיגידו "ההשתלטות העוינת", של שני הגופים האלה. תחילה על השיח הפוליטי - ואחריו על עולם קבלת ההחלטות.

אלה לא מילותיי.

זהו ציטוט מדויק. שתי הפסקאות האחרונות לקוחות מתוך טקסט כל-כך מוצלח, שהחלטתי להביא אותו בפניכם מילה במילה. הן חלק מתוך נאום שנשא, בשנת 2014, אחד מהפוליטיקאים הבולטים בישראל. הפוליטיקאי הזה הכריז בנאומו האמיץ ויוצא הדופן הזה על ההפך הגמור מהרעיון שגנץ דיבר בשמו השבוע. גנץ הסביר כי צריך "לרסן את המערכת הפוליטית", וטוב שמערכת המשפט תהיה "עליונה על המערכת הפוליטית". לעומתו, הנואם משנת 2014 הסביר כי מצב שבו המערכת המשפטית מתערבת בהחלטותיה של המערכת הפוליטית, הוא "התקפה ישירה על העולם הדמוקרטי".

בוודאי אתם סקרנים לדעת מיהו אותו נואם ימני קיצוני שביקש להחזיר את מערכת המשפט לגודלה הטבעי. האם זה אוחנה? אולי שקד? אולי בכלל בן גביר?

ובכן, במפתיע, או שלא, מי שאחראי על הטקסט הסופר-משילותי הזה הוא לא אחר מאשר יאיר לפיד, מספר 2 של בני-יש-לרסן-את-המערכת-הפוליטית-גנץ. הנאום הזה נחשב כיום לשריד של תקופה פרה-היסטורית. הוא חלק משכבה גיאולוגית כה קדומה שעדיין ניתן לאתר בה שרידים של דיון עקרוני ורציני על מערכת המשפט. באותו הזמן אפילו לפיד עוד הרשה לעצמו לומר משהו כן ואמיתי, גם כשהוא חרג מהתבנית הידועה: כן-ביבי-לא-ביבי.

לפיד האמין אז, ואין לי ספק שבתוך תוכו הוא מאמין בכך גם כיום, שמערכת המשפט ביצעה "השתלטות עוינת" על עולם קבלת ההחלטות בישראל. כשר אוצר בממשלה, לפיד האמין שבהתנגשות בין המערכת הפוליטית לזו המשפטית, המערכת הפוליטית היא שצריכה לגבור ולנהל את ענייני המדינה. "ככה עובדת דמוקרטיה", הוא הסביר. החזרת המשילות, או כמו שלפיד קרא לזה אז - "הריבונות", הייתה "מעיקרי המדיניות" של לפיד ומפלגת יש עתיד. "כל מה שאנחנו עושים חוזר למקום הזה", הוא הכריז.

אבל היום אנחנו חיים בתקופה אחרת. כל ביקורת לגיטימית על מערכת המשפט מושתקת כדי שלא תיתפס כיישור קו עם נתניהו. אולי חלילה אפילו כהסכמה איתו. מחנה רק-לא-ביבי לא יכול להרשות לעצמו עניין כזה. אז הוא שותק. אחרי זמן רב של הימנעות טקטית מלהעביר ביקורת על מערכת המשפט וצידוד כמעט עיוור בכל החלטה שמתקבלת בה, עשה השבוע ראש המחנה את הצעד הנוסף. כמי שמבקש להיבחר לראשות הממשלה, הודיע גנץ כי הוא מוותר מראש על כוחו. גם אם בטעות ייבחר.

המאחז הגדול של מערכת המשפט

מי שעשתה השבוע גם היא צעד נוסף בנושא הזה, אבל דווקא מהצד החיובי, היא ממשלת ישראל. אחרי שנים שבהן היה נראה כי הממשלה מקבלת על עצמה את התזה המוזרה הקובעת כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה מחייבת אותה, הודיעה השבוע הממשלה כי היא כופרת בכך. זה קרה במסגרת העתירה שהוגשה נגד החלטת הממשלה על הקמת ועדת הבדיקה בנושא מח"ש. היועץ המשפטי לממשלה סבר כי לא ניתן להקים ועדה שכזו בזמן בחירות. הממשלה דנה בעמדתו, דחתה אותה והחליטה להקים את הוועדה.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט, באופן שהפך אצלנו לטבעי ביותר, לטעון בבית המשפט נגד הלקוחה שלו. הוא התייצב לצד העותרים נגד הממשלה וטען כי פעולה בניגוד לחוות-דעתו היא בניגוד לדין. הממשלה שכרה את שירותיהם של פרופ' רון שפירא וד"ר אביעד בקשי והודיעה כי היועץ המשפטי אינו יכול לכפות על הממשלה לפעול בדרך כזו או אחרת. בבריטניה, בגרמניה, בארה"ב ובקנדה התובנה הזו כל-כך פשוטה, אבל בישראל עצם הטענה הזו נחשבת לחידוש. אוונגרד של ממש.

כשמנסים להבין כיצד הגענו לאותה השתלטות עוינת של מערכת המשפט על המערכת הפוליטית, כדברי לפיד גרסת 2014, כדאי לזכור שזה קרה לא רק הודות לתאוות הכוח של המערכת המשפטית. זה קרה קודם כל בגלל חולשתה של המערכת הפוליטית. העובדה שעד השבוע הממשלה מעולם לא טענה אחרת, היא חרפה של ממש.

וזה לא שלא היה לה קייס מוצלח. כל ועדה שישבה אי-פעם בנושא הסדרת יחסי העבודה שבין הממשלה לעורך דינה - היועץ המשפטי לממשלה - קבעה את אותו העיקרון. ועדת אגרנט בשנת 1962 קבעה כי הממשלה רשאית לסטות מעמדת היועץ המשפטי לממשלה "לפי שיקול-דעתה שלה". גם ועדת שמגר בסוף שנות ה-90 חזרה על אותן המסקנות של אגרנט וציינה כי לא ראתה כל סיבה לחלוק על הקביעה הפשוטה הזו, הנשענת "על הגדרתה של האחריות הממלכתית הכוללת אשר בה נושאת הממשלה".

אלא שכמו תמיד, גם הפעם בתי המשפט והיועצים המשפטיים כרסמו פעם אחר פעם בעיקרון הפשוט הזה. פסיקה אחרי פסיקה, הנחיה אחרי הנחיה, הביאו למחיקתה בפועל של עצמאות הממשלה אל מול היועץ המשפטי. בתי המשפט חיזקו את כוחו של היועץ, וזה יישר קו בהנחיותיו עם תוצרי הפסיקה. יד רחצה יד, ועצמאות הממשלה הלכה והתפוגגה. עד שהגענו למצב הבלתי נתפס שבשנת 2020 מבקשת הממשלה לראשונה לאחוז את השור בקרניו ולייחד דיון בבג"ץ בשאלה העקרונית - האם היא עצמאית אל מול חוות-דעתו של היועמ"ש.

שלא יובן אחרת - עמדת המדינה שהוגשה על-ידי עורכי הדין החיצוניים מצוינת, אבל אין לה שום סיכוי להתקבל. הקייס אומנם מצוין, והעמדה של מנדלבליט במקרה זה חלשה מאוד, אלא שאין לכך כל רלוונטיות.

בכל יום, ובכל תיק שיבוא לפניו, הרכב מהונדס של שופטי העליון יכריע שהממשלה חייבת לקבל על עצמה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. זה המאחז הכי חשוב של מערכת המשפט, והיא תגן עליו בכל מחיר. בעזרת גנץ או בלעדיו. הם הרי לא באמת זקוקים לו. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד