גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את היזם שהפסיד ליוטיוב וגייס מעל 90 מיליון דולר כדי להכניס טכנולוגיה לקירות הבית

VEEV החלה את דרכה כחברת נדל"ן שניצלה את המשבר הפיננסי של 2008 כדי לקנות נכסים בזול • אולם מייסדיה, יזמי הטכנולוגיה עמי אברהמי ועמית הלר, לא הסתפקו בזה והחליטו לשנות את האופן שבו פועל תחום הבנייה

עמי אברהמי, מייסד VEEV / צילום: איל יצהר, גלובס
עמי אברהמי, מייסד VEEV / צילום: איל יצהר, גלובס

מה זה בית? מה זו דירה? אם תשאלו את עמי אברהמי, אחד ממייסדי הסטארט-אפ VEEV, אלו דברים שצריך להתייחס אליהם כמו אל כל מוצר אחר, למשל מכונית או אפילו סמארטפון. וכמו שאת הסמארטפון אנחנו קונים כשהוא שלם, ולא קונים את הפלסטיק ואז מרכיבים לתוכו מצלמה, מסך, זיכרון ומיקרופון, כך יש להתייחס אל המבנה שבו אנו גרים. לכן, במקום לבנות את הקירות ואז להתקין בהם חלונות ודלתות, לקדוח בהן תעלות לתשתית חשמל, ולהוסיף תנור חימום ומזגן, הרעיון ש-VEEV מציעה לעולם הוא נדל"ן מקצה לקצה, משלב הרעיון, דרך כל שלבי התכנון, הייצור וההרכבה של המבנה, ועד שלב המפתחות.

כדי לעשות זאת גייסה החברה עד כה 97 מיליון דולר. היום הודיעה החברה על השלמת סבב B, בהובלת זאב ונצ’רס של המשקיע אורן זאב מעמק הסיליקון ו-Lennar Ventures. לצד זאב, משקיעים בחברה גם הקרנות Eclipse Ventures, גרין ספרינג, Khosla Ventures, וגם West Wave Capital. החברה לא הסכימה לפרט מה סכום ההשקעה המדויק ומי המשקיעים הנוספים בסיבובים הקודמים, אך לדברי אברהמי המימון מגיע בחלקו מהעובדה שהחברה היא עדיין חברת נדל"ן בבסיסה והיא מכניסה מעסקי הנדל"ן הקיימים שלה כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה.

החברה, לשעבר דרגונפליי, הוקמה בסוף 2008 כחברת נדל"ן על ידי המנכ"ל עמיר הלר ואברהמי, שמשמש בתפקיד מנהל האתר בישראל ומנהל המוצר הראשי שלה. לפני פרק הנדל"ן בחייו היה אברהמי יזם בתחום ההייטק, והחברה המפורסמת שהוא היה בין מייסדיה הייתה מטהקפה, אתר שיתוף וידיאו ישראלי שהוקם ב-2003 והיה אחד הפופולריים ביותר בעולם עד להופעת יוטיוב בזירה. הלר הוא יזם שמכר את החברה שלו בטרלפליי לטקסס אינסטרומנטס ב-1999, ולאחר מכן שימש מנכ"ל ומייסד IXI, שם הכיר את אברהמי.

כחלק מתהליך הכניסה של טכנולוגיה לתחומי תעשייה מסורתיים, בהם בנייה, שינתה VEEV כיוון ב-2015 והחלה לפתח טכנולוגיה. כיום עובדים בחברה בסך הכל כ-400 עובדים, כ-80 מהם במרכז הפיתוח בתל אביב. התפעול, השיווק והמכירות הייצור וההרכבה נמצא בארה"ב. בצמוד למשרדי החברה בתל אביב ממוקמת חברה נוספת של אותם מייסדים ומשקיעים, Reali, שפועלת בתחום התיווך, וגייסה עד כה כ-40 מיליון דולר, גם כן בהובלת אורן זאב.

זה לצד זה פועלים ב-VEEV עובדים מתחומים שונים ומתכננים את האופן שבו יורכב בית העתיד, ממתכנתים וביולוגים ועד מעצבים ואדריכלים. באחד החדרים מוצבים דגמים של קירות, שהמומחים של החברה בודקים מה הדרך היעילה ביותר להפוך אותם לגופי חימום וקירור. בקירות מתפתלים צינורות קטנים בהם זורם נוזל לחימום או קירור הקיר, שמחמם או מצנן בתורו את חלל הבית. מערכות חכמות דואגות שהחימום יופעל באופן חסכוני רק במקומות שבני הבית באמת נמצאים. בפינה אחרת מתכננים את התאורה - גופי התאורה ממוקמים מאחורי הקירות והתקרה, שמחופים בחומר האנטיבקטריאלי "קוריאן" שמשמש בדרך כלל לדלפקים והוא בעל שקיפות. בכל מקום מפוזרים מכשירים שונים שבאמצעותם מחברים את התאורה לעוזרות האישיות וליתר אמצעי השליטה מרחוק בבית החכם, כמו המסכים והאפליקציה שמחליפים את המתגים המסורתיים.

הבית החכם של VEEV חכם כבר משלב התכנון. מפתחים שם את אפליקציית השליטה בבית שאמור ללמוד את הרגלי הדיירים ולהתאים את עצמו אליהם. הבית אמנם מרושת בחיישנים כמו נפח, תאורה, טמפרטורה ולחות, אך הוא נטול מצלמות. גם משיקולי אבטחה וגם משיקולי הפרטיות של בני הבית בינם לבין עצמם. המעקב אחר החיים בבית באמצעות החיישנים, מאפשר ללמוד אותם ולהציע אוטומציה פעולות - כמו למשל כיבוי אורות לאחר שמהמערכת למדה ואבחנה שהדייר מבצע סדרת פעולות מסוימת לפני השינה.

 איך משלבים טכנולוגיה בקירות?

"בהייטק יותר מדי דברים תלויים במזל"

אברהמי הוא לא יזם הייטק טיפוסי. אמנם הוא שרת בממר"ם ויש לו תואר במשפטים, אבל מצד שני הוא בוגר להקה צבאית שניגן במשך שנים גיטרה ופסנתר ואף היה חבר בלהקה שהייתה חתומה בהליקון ושעברי לידר היה המפיק שלה. "עבדתי עם כל האמנים", הוא מספר. בגיל 23 הוא החל את דרכו בהייטק והקים כמה חברות יחד עם אייל הרצוג, אחד ממייסדי בנקור, זירת מסחר במטבעות קריפטו. השניים הקימו ביחד את אתר שיתוף הווידיאו מטהקפה. "הקמנו חברה של משחקי הימורים, ומטהקפה הוקמה כספינאוף של אותה חברת ההימורים כי נתקענו עם מתכנתים שלא היה להם מה לעשות. היתה תקופה שממש היינו ראש בראש עם יוטיוב, עד שהם נתנו לנו בראש", מספר אברהמי בראיון ל"גלובס".

ב-2006 הוא עזב את מטהקפה, משם עבר לחברת IXI מובייל. "החברה ניסתה לפתח ‘סמארטפון’ לילדים בשם Ogo. כל התפיסה שלנו הייתה שאת הנוער לא מעניינות שיחות טלפון. הם מחפשים רק הודעות טקסט, ולכן טענו שצריך לבנות לבני נוער כלי ייעודי לתקשר בינם לבין עצמם, שלא בשיחות, כמו למשל עם תוכנת המסרים שהיתה פופולרית אז, ICQ". החברה הונפקה בנאסד"ק, ולדברי אברהמי, למרות שהלך לה דווקא "טוב מאוד", באמצע 2008 היא קרסה.

באותה תקופה התחיל להימאס לאברהמי מעולם ההייטק. "הרגשנו שאי אפשר לבנות עליו יותר מדי, כי יותר מדי דברים תלויים במזל. אתה יכול לעשות הכול נכון, אבל איזשהו פקיד יתחלף באחת ממפעילות הסלולר ואם מי שמגיע במקומו לא רוצה להמשיך את העסקה, כל החברה קורסת".

הוא מספר כי המעבר לנדל"ן קרה במקרה, במקביל, לשני היזמים. "שנינו, עמית ואני, החלטנו שבזה נשקיע עכשיו את החיים שלנו - בלבנות את הפנסיה. אני התחלתי לקנות קרקעות בישראל, במקביל לכך שעמית התחיל לקנות בתים בארה"ב. זה היה במחירים שהיו נמוכים ב-70%-80% מהמחיר שלהם בתקופת השיא.
"בהמשך, כשהתחלנו לדבר על הנושא, אמרתי שזה מעניין ואני רוצה להשקיע, וגם התחלתי להביא חברים. מפה לשם צמחה חברה, קראתי לעוד הרבה אנשים להצטרף, אבל אף אחד לא רצה לבוא. אנשים פחדו, כי התחושה באותה תקופה הייתה שארה"ב נגמרה", הוא מספר.

רוצים לשנות את מודל העלויות

"אנו קונים את הקרקע בכובענו כיזמים", מסביר אברהמי בראיון חשיפה ראשון של החברה. "אנחנו מבקשים מהגורמים הרלוונטים בחברה לתכנן קרקע לבניין ולאחר מכן מבקשים אישורי בנייה. לאחר שאישורי הבנייה מועברים למפעל, שמייצר את הקירות. לאחר מכן, צוות שלנו לוקח אותם מהמפעל ומרכיב אותם בשטח. על הלוגיסטיקה הזו אחראית הטכנולוגיה, שנועדה להבטיח שהפעילות תהיה בסדר היעיל ביותר שיסנכרן בין הייצור, ההובלה והצרכים בשטח", אומר אברהמי.

"הפרויקט המשמעותי הראשון שלנו נמצא כעת בבנייה - שש יחידות דיור בבתים דו-משפחתיים, לאחר שמספר פרויקטים של יחידות דיור קטנות יותר כבר הושלמו. בסוף יהיו פרויקטים שנמכור וכאלה שנשכיר", אומר אברהמי. לדבריו, המטרה היא להגיע לפרויקטים שכוללים בניינים בני עד 6-7 קומות ש-VEEV לא רק תקים, אלא גם תנהל במודל מגורים-כשרות, או Living-as-a-Service.

"על כל המבצע הזה מפקחת מחלקה של מנהלי מוצר, ממש כמו בהייטק. יש מנהלת מוצר שאחראית לתחום האמבטיות. לא הולכים לנגב קרמיקה לקנות אותה, אלא היא מתוכננת כמוצר, כחלק מהדבר הזה שנקרא בית".

אברהמי אוהב במיוחד את הדוגמה של החלון. "כמי שבונים את הקיר, אנחנו יכולים לעשות חלון מובנה, כמו בתעשיית הרכב. הוא יהיה אטום טוב יותר, חשמלי וחכם, ויכלול לא רק את רשת היתושים, התריס או הווילון, אלא גם את התאורה, בתוך החלון. לקחנו שני ביולוגים ממכון ויצמן שלוקחים את המחקרים בתחום ובודקים כיצד ניתן לעצב תאורה בבית כך שתהיה טובה לבריאות הנפשית והשינה". השניים הם חלק ממחלקת החדשנות של VEEV אותה מנהל ג’יי קליין, שבה פועלים לצד גם פיזיקאים, מהנדסת חומרים, מהנדס חשמל ומדענית דאטה.

מתחת לחזון הבית החכם נמצא מודל העלויות של VEEV שמאפשר לחברה, לטענת אברהמי, להפוך את יחס העלויות המאפיין את תחום הנדל"ן מ-80% כוח אדם ו-20% חומרים, כך שכוח האדם יהווה רק 20% והשאר יילך על חומרים. חלק גדול מהמשאבים שנחסכים, למשל על עובדים שעושים שפכטל, הולכים להשקעה באיכות המוצר. אברהמי לא מגדיר את המוצר כיוקרה, אבל מייעד אותו לפחות בתחילה לשוק של האזורים האמידים בעמק הסיליקון, שבהם אפשר לדבריו לתמחר את הנכסים בכ-12-15 אלף דולר למטר.

"נתקלנו בדברים לא הגיוניים"

הניסיון שצברו שני המייסדים בתחום הנדל"ן בשיא המשבר הפיננסי סייע להם לפענח היכן נמצאות נקודות התורפה של הענף - בדגש על כאלה שהטכנולוגיה יכולה לפתור. "המשבר בארה"ב בכלל לא היה משבר נדל"ני, אלא פיננסי. המינופים בנדל"ן היו כל כך גבוהים עד שהכל קרס. אנחנו חשבנו, מה שהתברר כנכון, שארה"ב היא הכלכלה הכי גדולה בעולם, אז אם היא תקרוס ומחירי הנדל"ן לא יעלו - כל העולם יקרוס. הניתוח השני שלנו היה שבעולם שבו עלות הבנייה היא פי שניים ממה שעולה לקנות נכס לא יכולה להתקיים כלכלה לאורך זמן. באיזשהו שלב, כך הנחנו, הדבר הזה חייב לחזור לעצמו. ההימור שלנו היה שזה יקרה תוך שנתיים. זה קרה תוך חמש".

וכך זה התחיל. אברהמי וחבריו החלו לרכוש נדל"ן בהיקפים שונים. "זה היה משחק של מזומן. קנינו נכסים שעלו 200 אלף לאחר שמחירם ירד מ-800 אלף דולר. וברגע שהבנקים חזרו להלוות כספים, קנינו גם מתחמי מגורים בעשרות מיליוני דולרים".

כמו שהם ניתחו את ההזדמנות כך הם החלו לפגוש מקרוב בפגמים. "בכל פעם שעשינו משהו, נתקלנו באינסוף דברים שנראו לא הגיוניים", הוא מספר, "מהמודלים העסקיים והערך שאתה מקבל על השירות ועד לצדדים של ‘למה עושים את הדברים ככה’. כמו למשל העובדה שעמלת התיווך נעה בין 5% ל-6%, ויחד עם עלות המשכנתא, הנזק כבר מגיע לכ-10%. זה פשוט לא היה הגיוני".

וזה עוד בצד הפשוט. הם החלו לכפור ביסודות השיטה, אותה מדגים אברהמי באמצעות המאפיינים של פרויקט שיפוץ: "אתה רוצה לשפץ נכס, ולוקח מישהו שינהל לך אותו - מפקח בנייה. המפקח מביא קבלני משנה, וכשאתה מסתכל על הקונסטלציה, אתה מבין שיש ניגוד עניינים אינהרנטי בינך לבין כל שאר האנשים. יש להם אינטרס שהפרויקט יעלה לך כמה שיותר כסף, ושייקח כמה שיותר זמן, כי בינתיים הם יכולים לדחוף לך עוד עבודות אחרות. פשוט מאוד אין להם אינטרס שתהיה מרוצה".

כתוצאה, הוא אומר, "בסוף אתה נכנס עם איקס כסף ויוצא עם תשלום הרבה יותר גבוה ממה שצפית. ולא רק זאת אלא שגם האיכות לא משהו, כי האיכות נגזרת מהחוליה הכי חלשה בשרשרת - הפועל הכי דפוק, שעשה עבודה גרועה. כך שאין לך שום יכולת להעריך כמה זמן זה ייקח, שום יכולת להעריך את האיכות שתצא והמוצר שנשאר לך ביד בסוף נראה כמו ארבעה קירות עם הכנות". בהכנות הוא מתכוון לתשתית להרכבת ריהוט או אבזור, כמו למשל "הכנה למזגן". "למה בכלל יש דבר כזה הכנה למזגן?", שואל אברהמי, "למה דירה לא מגיעה עם מזגן מלכתחילה?".

אז האם בקרוב נוכל לראות בישראל בתים חכמים סופר מודרניים בבנייה מהירה וזולה יחסית? לא כל כך מהר, ולצערו של אברהמי כנראה גם לא בעוד הרבה זמן. "רק לקבל אישורי בנייה למפעל של 5,000 מטר זו משימה על סף הבלתי אפשרית. וזה עוד לפני שדיברנו על למצוא כוח אדם מתאים. בארה"ב, לעומת זאת, זה קל".

אז אולי הפתרון הוא שתביאו את הקירות שלכם באניות?

"גם זה לא יעזור. אתה רואה מתי מכרז יוצא לשוק בישראל, מתי נקנית הקרקע, מתי מתקבלים אישורי בנייה, וכמה זמן עובר עד הבנייה. זה עד כדי כך מסובך, שאני פשוט לא מבין קבלנים. באים אליהם בטענות שהם מרוויחים המון כסף ומעלים את מחירי השוק, אבל הם לוקחים סיכונים לא נורמליים. אני לא מבין איך הם עושים את זה". 

עוד כתבות

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב