חיסכון לטווח ארוך / צילום: Shutterstock
במרחק 1,360 ק"מ מערבית לפורטוגל, בלב האוקיינוס האטלנטי, שוכנים תשעת האיים האזוריים (Azores) - אחד האתרים המוצלחים בעולם לצפייה בלוויתנים. באיים אלה ניתן לצפות בלוויתן הגדול בעולם, הלוויתן הכחול - יונק באורך 30 מטרים, שלבו בגודל מכונית קטנה.
את "לוויתני" החיסכון לטווח ארוך הישראליים ניתן לראות באתרי משרד האוצר - גמל נט, פנסיה נט וביטוח נט. בטור זה אנסה למצוא את "הלוויתנים" המסתתרים בנתונים שאותם מפרסמים אתרי האוצר ולפענח את משמעותם.
"הלוויתן הכחול": גודל השוק
שוק החיסכון לטווח ארוך ונגזרותיו - מוצרי ההשתלמות, חיסכון לכל ילד, גמל להשקעה וכדומה - הסתכם בתום 2019 בכ-1,300 מיליארד שקל (לא כולל כ-400 מיליארד שקל פנסיות ותיקות). לשם השוואה, ב-2009 נוהלו בתחום 468 מיליארד שקל בלבד, ומאז נרשמה צמיחה של כ-13% בשנה. את הצמיחה הפנומנלית בתיק הנכסים ניתן לזקוף לכמה מהגורמים הבאים.
תשואה: בעשור האחרון תרמה התשואה כ-7.8% בשנה לגידול שוק החיסכון לטווח ארוך.
שינויי רגולציה: חוק פנסיה חובה (2008), העלאת גיל פרישה (2005), הגדלת ההפרשות לחיסכון פנסיוני (2015), חיסכון לכל ילד והרחבת החובה להפריש לקרנות ההשתלמות (2013) - כל אלה הגדילו את הנטייה לחסוך מעבר לגידול האוכלוסייה (שגם הוא גבוה).
גידול השוק הישראלי, צמיחתו והעברת השקעות מעבר לים לא נעלמו מעיני יצרני המוצרים בעולם. שוק החיסכון לטווח ארוך המקומי נהנה מזרם מתעצם של הצעות להשקעה בחו"ל, שיתופי-פעולה ומוצרים, שבעבר נעדרו מהשוק המקומי, כדוגמת עסקות ישירות (נדל"ן, אשראי, חברות) ועסקות סקנדרי (רכישה בשוק משני של קרן השקעות או חברה לא סחירה).
"הלוויתן המצוי": צבירות נטו
צבירות נטו (הפקדות בניכוי משיכות) מהוות גורם משמעותי בצמיחת שוק החיסכון ארוך-הטווח. בשנים 1999-2008 הסתכמו הצבירות נטו ב-10-20 מיליארד שקל בשנה, ואילו בעשור האחרון נרשם גידול עצום, כשמדי שנה גדלה הצבירה נטו בכ-5 מיליארד שקל ביחס לשנה שלפניה. בשנת 2019 עמדו הצבירות נטו על 77 מיליארד שקל. עשור של רגולציה המעודדת ומחייבת לחסוך, יצר גידול אקספוננציאלי בצבירות הענף.
גידול בצבירות נטו - סביר שיימשך גם בעתיד, במקביל לרגולציות נוספות שיתמכו בכך. בין המהלכים הצפויים לתמוך במגמה: העלאת גיל פרישה לנשים והגדלת ההפקדות לחיסכון ארוך-הטווח (מתחייב מעלייה בתוחלת החיים והצורך בפנסיה סבירה).
בהנחות שמרניות, של תשואה של 4% וצבירות נטו של 85 מיליארד שקל בשנה, צפוי שוק החיסכון לטווח ארוך להכפיל את עצמו בתוך כשמונה שנים. סך הנכסים המנוהלים צפוי לעמוד על יותר מ-2,600 מיליארד שקל כבר ב-2028. לשם השוואה, בקרן העושר מתמלוגי הגז, הצפי הוא לצבירה של כ-118 מיליארד שקל ב-20 שנה (עד לשנת 2040) - סכום הנמוך מהגידול השנתי הצפוי בחיסכון לטווח ארוך ב-2020.
גידול תיק החיסכון לטווח ארוך במשק הישראלי מהווה כבר כיום מנוע אדיר לכלכלה המקומית. תוכניות ממשלתיות ראויות יכולות לאפשר גידול בהשקעות גופי החיסכון לטווח ארוך במשק המקומי והאצה של פיתוח התשתיות והמשק.
גידול התיק המקומי דוחף את מנהלי ההשקעות לחפש פתרונות חדשים לזרם המזומן השנתי העצום. המשק הישראלי קטן על זרם זה, ומנהלי ההשקעות מנתבים חלק גדל והולך למוצרים מעבר לים. נוסף על כך, חטיבות ההשקעה מתמקצעות והולכות בפתרונות השקעה שמתאימים לאופי תיק ההשקעות החדש.
לוויתני אורקה ולוויתנים ננסים
את שוק החיסכון לטווח ארוך ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: חברות הביטוח, המנהלות כ-715 מיליארד שקל, ובתי ההשקעות, המנהלים כ-300 מיליארד שקל (חמשת הגדולים מכל תחום). 70%-80% מצבירות הנטו בשוק זורמות לחברות הביטוח, בהיותן שחקן הפנסיה המוביל ושחקן הביטוח היחיד. בתי ההשקעות המובילים נהנים מצבירות נטו במוצרי הגמל ונתח מסוים מתחום הפנסיה, כשחלק ניכר מהצבירות נטו שרושמים בתי ההשקעות אלטשולר שחם וילין לפידות הן העברות ממתחרים בענפי הגמל השונים.
למרות התחרות בשוק, הריכוזיות בענף תגדל בשנים הקרובות. חמש חברות הביטוח ששולטות במרבית הנכסים המנוהלים (כ-69% מסך השוק), נהנות ממרבית צבירות הנטו בענף (70%-80%), כשהתשואה תורמת גם היא לגידול מוחלט גבוה יותר אצל חברות הביטוח.
באשר לבתי ההשקעות, הפעילים בעיקר במוצרי הגמל, השחקנים המובילים מגדילים את חלקם על חשבון השחקנים הקטנים והבינוניים בשוק, כשמרבית בתי ההשקעות כמעט ואינם נהנים מזרם הצבירות נטו, והתחרות ביניהם מתרכזת בהגדלת נתח שוק על חשבון מתחרים אחרים.
מהן המשמעויות לשוק המקומי?
צמיחה מואצת: שוק החיסכון לטווח ארוך צפוי להמשיך במגמת גידול מואצת של כ-10% בשנה. צבירות הנטו העצומות המתנקזות למספר מצומצם של שחקנים (שבעה) צפויות להגיע ל-100 מיליארד שקל בשנה בתוך כחמש שנים. למעשה, בכל יום מסחר אמורים שבעה מנהלי השקעות למצוא פתרון ל-300-500 מיליון שקל חדשים, מעבר לכסף המנוהל על ידם יום קודם לכן.
ריכוזיות: ריכוזיות השוק תמשיך לגבור, כשחמש חברות הביטוח צפויות להמשיך ולגדול מעבר לחברות הענף האחרות, והתחרות בין בתי ההשקעות תמשיך להוביל לגידול בנתח השוק של השחקנים הגדולים על חשבון השחקנים הבינוניים והקטנים.
הזדמנות המשק הישראלי: מנהלי החיסכון לטווח ארוך מחפשים "פתרונות השקעה" בעלי מח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך ובסכומים ניכרים. בשנים הקרובות לא צפוי מחסור במזומן לצורכי השקעה במשק המקומי. ממשלה שתשכיל להוביל לפיתוח תשתיות ומפעלים לצורכי הון וחוב, תאפשר לכספי החיסכון לטווח ארוך לפתח את השוק המקומי במקום לנדוד אל מעבר לים.
הזדמנות לחברות המקומיות: חלק ניכר מהחברות המקומיות מנצל כבר כיום את מאגר המזומן המקומי כפתרון לאשראי, וכן בשיתופי-פעולה בהשקעה עם המוסדיים המובילים. חברות שישכילו לשתף פעולה ולרתום את יכולות הביצוע שלהן בתחומים השונים להון ולאשראי הזמין, יוכלו להאיץ את התפתחותן בישראל ומעבר לים.
השקעה בחו"ל ובתחומים חדשים: בניהול ההשקעות תימשך המגמה של העברת הכספים להשקעה מעבר לים, כשאנו צפויים לפיתוח והרחבת יכולות של גופי ההשקעה המוסדיים במתן אשראי בחו"ל, כניסה ישירה להשקעות והשתלבות בהשקעות COINVEST ו-SECONDARY לצד קרנות ההשקעה המובילות בעולם.
קושי לבורסה המקומית: שוק ההון הנזיל המקומי (בורסת תל אביב) קטן על שחקני החיסכון לטווח ארוך - והעניין בו צפוי לרדת. מנהלי ההשקעות יפעלו במספר קטן יותר של מניות וסדרות אג"ח מקומיות, עקב "חיסרון לקוטן" ובעיית סחירות.
הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסים המאוזכרים בטור או כשידול לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול-דעת עצמאי או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עמו יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל.