גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית שמחברת פלסטינים לחברות הייטק בישראל: המטרה - יצירת סצנת הייטק בגדה

תוכנית ההתמחות PIP מחברת בין צעירים מהגדה המערבית ומזרח ירושלים לבין חברות כמו גוגל ומיקרוסופט, סטארט-אפים וקרנות הון סיכון ● "יש המון צעירים פלסטינים מוכשרים שרוצים לפתח את הכישורים שלהם, ובישראל חסר כוח-אדם", אומרת אנה גול, מנהלת התוכנית

התוכנית שמחברת פלסטינים לחברות הייטק בישראל / צילום: Abed Omar Qusini, רויטרס
התוכנית שמחברת פלסטינים לחברות הייטק בישראל / צילום: Abed Omar Qusini, רויטרס

במבט ראשון, האירוע שנערך בחודש שעבר בגוגל קמפוס בהשתתפות קהל של כ-150 אנשים נראה אירוע סטנדרטי לחלוטין בתעשיית ההייטק. בין המשתתפים היו כמה שמות בולטים בהם היזם הוותיק יוסי ורדי, ומנהל מרכז הפיתוח הישראלי של גוגל, יוסי מטיאס, אבל גם 60 פלסטינים ופלסטיניות מהגדה המערבית וממזרח ירושלים.

האירוע הוא יוזמה של ארגון PIP - תוכנית התמחויות שמבקשת לחבר בין צעירים פלסטינים ובין הזדמנויות להתמחות בהייטק הישראלי. המטרה היא לתת לצעירים גישה להזדמנויות שלא קיימות עבורם בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים, אחד האזורים העניים בישראל. את היכולות האלה, כך מקווים בארגון PIP, המתמחים "יחזירו" לכלכלה הפלסטינית, כאשר יעבדו בעתיד בחברות פלסטיניות ויקימו מיזמים משלהם באמצעות הידע שיצברו. בין הגופים שמשתתפים ניתן למצוא את גוגל, מיקרוסופט וסיסקו, קרנות ההון סיכון פיטנגו וגרוב וסטארט-אפים כמו Healthy.io, פילאיט ו-Freightos.

את התוכנית מנהלת בשנתיים האחרונות אנה גול יחד עם מרוואן מקביל, והיא הוקמה ב-2014 על ידי היזם והמשקיע הישראלי-אמריקאי ידין קאופמן. PIP אינה הפעילות הראשונה של קאופמן בגדה המערבית. שלוש שנים קודם לכן ייסד את קרן סדארה ונצ’רס עם שותפו הפלסטיני-אמריקאי, איש ההייטק סאעד נאשף, קרן ההשקעות הראשונה שהוקמה במיוחד להשקעה במיזמי הייטק פלסטיניים. מאז הקמתה היא אחת הקרנות הבודדות הפועלות בגדה המערבית, היקפה הוא 30 מיליון דולר והיא ביצעה עד כה 6 השקעות.

"לבוגרים פלסטינים יש מעט הזדמנויות לעבודה בהייטק הפלסטיני ללא ניסיון קודם בתחום", אומרת גול בשיחה עם "גלובס". "לכן, בוגרי האוניברסיטאות בעלי האמצעים בוחרים פעמים רבות לצאת מפלסטין ולמצוא את ההזדמנויות הללו בחו"ל, ואילו אלה בלי האמצעים צריכים לעבוד בעסק המשפחתי וכדומה, ולא בהייטק. ככה הסקטור הטכנולוגי בפלסטין חווה בריחת מוחות ומחסור בכוח-אדם מנוסה".

לפי נתוני PIP, בשטחים הפלסטיניים ישנן כיום 13 אוניברסיטאות שמייצרות מדי שנה כ-2,500 בוגרים בתחומי ההייטק. עם זאת, מרבית התפקידים הזמינים לבוגריהן כיום הם עבודות מיקור חוץ בשכר נמוך, המהוות 40% מהכנסות הסקטור. ההייטק הפלסטיני ברוואבי וברמאללה אומנם ראה צמיחה מסוימת בעשור האחרון, אך עדיין מדובר בתעשייה מצומצמת ביותר עם מאה חברות הייטק בסך הכל, וללא מקורות מימון. בקרב הצעירים הפלסטינים יש שיעור אבטלה של כ-40%, כך שרבים מבוגרי מקצועות ההייטק מתקשים להביא את כישוריהם לידי ביטוי בשוק.

"בישראל יש הרבה הזדמנויות בתחום הטכנולוגיה וחברות שמחפשות כוח-אדם, ובפלסטין יש המון צעירים מוכשרים שרוצים לפתח את הכישורים שלהם, לאחר שלמדו מדעי המחשב, מדעי הנתונים ומנהל עסקים ופיננסים", מוסיפה גול. "הרעיון הוא לגשר על הפער הזה ולתת הזדמנות לחברות הישראליות ולבוגרים הפלסטינים במקביל. הם יכולים ללמוד מהמנטור שלהם, לפתח קשרים בצוות שלהם, ולהיחשף לטכנולוגיות שלא קיימות בפלסטין כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה ועוד".

התוכנית מספקת למתמחים ליווי וסיוע מבחינה מקצועית וכן במציאת מגורים ובכל היבטי החיים בישראל. החברות נדרשות לשלם למתמחים שכר השווה לפחות לשכר המינימום בישראל, שהוא גבוה פי יותר משלושה משכר המינימום בגדה. המתמחים מקבלים סיוע בשכר דירה, ולאחר סיום ההתמחות, הארגון עוזר להם לבצע משא ומתן על שכרם, שלדברי גול, עולה לרוב ל-8,500-10,000. במקביל, הארגון מפסיק לכסות את ההוצאות.

"לא הכרתי את ההייטק הישראלי"

התוכנית מומנה עד לאחרונה על ידי הממשל האמריקאי, אך ב-2019 החליט הקונגרס להפסיק את המימון לארגונים הפועלים בשטחי הרשות הפלסטינית. כיום נתמך הארגון בעיקר על ידי קרנות וארגונים של משפחות יהודיות עשירות מארה"ב, וכן על ידי תורמים פרטיים. עד כה השתתפו בתוכנית 67 מתמחים בתשעה מחזורים, והם שובצו להתמחויות ב-43 חברות בסכך הכל. ב-PIP מספרים שבתוכנית משתתפים מספר שווה של נשים וגברים, וכי למעלה מ-35% מהמתמחים עדיין עובדים עם החברות שלהם, וכשליש נוספים עברו לתפקידי ניהול בכירים בחברות פלסטיניות.

"אנחנו מקבלים כ-200 בקשות בכל מחזור, ומתוכם מתקבלים 40 מועמדים סופיים שישתתפו בארבעה אירועים וסדנאות. אחריהן אנחנו מנסים להתאים את המתמחים להתמחויות", היא אומרת. ההתמחויות אורכות בין שלושה לשישה חודשים, לפי צרכי החברה, וכמחציתן זוכות להארכה. לכן חברה שלקחה מתמחה במחזור מסוים לא תמשיך למחזור הבא, ולכן הארגון תמיד מחפש שותפים חדשים.

נטלי יוסף (23) היא אחת מבוגרות התוכנית. היא תושבת מזרח ירושלים, ובוגרת תואר ראשון בפיננסים ומנהל עסקים באוניברסיטת ביר זית. "לקראת סיום הלימודים התחלתי לעבוד כברוקרית. אהבתי את העבודה שלי אבל כמי שסיימה את הלימודים בהצטיינות תמיד הרגשתי שהיא לא מתאימה לי", היא מספרת.

יוסף החליטה להגיש מועמדות ל-PIP, שחיברה אותה עם קרן פיטנגו והתקבלה לצוות שהקים את זרוע ההשקעות החברתיות של הקרן, אימפקט פירסט. לאחר שלושה חודשים עברה לעבוד כמתמחה בקרן ההון סיכון, ונשארה שם עד היום כאנליסטית במשרה מלאה.

"עבדתי ברמאללה ויש שם רק שתי קרנות הון סיכון. הכלכלה הפלסטינית חסרה את סצנת ההייטק שיכולה לעזור לקדם אותה, בגלל חוסר מימון ומומחיות. יש לנו הרבה יכולות אבל עוד דרך ארוכה ללכת, ו-PIP נתנה לי את ההזדמנות להרוויח מאומה שכנה שמתגאה בסצנת ההייטק שלה. אפשר לראות איך זה איפשר לי לבנות דחף יזמי. בהמשך אני אוכל לצאת החוצה וליצור הזדמנויות בכלכלה הפלסטינית", היא אומרת.

"בהתחלה פחדתי כי לא הכרתי את השפה, וזה מחסום גדול לכל אחד, אבל ידעתי אנגלית מאוד טוב. לא הכרתי גם את סקטור ההייטק ולא את ישראל. אם הייתי לבד הייתי נתקלת בהרבה קשיים, אבל PIP עזרו לי בכל שלב, במהלך ההתמחות ואפילו אחריה - עד עכשיו. הם עזרו לי למצוא מגורים בהרצליה ליד העבודה, תמיד שאלו אם אני מרגישה בנוח בהתמחות ואם אני מרגישה שאני מפתחת את הכישורים שאני רוצה לפתח", היא מספרת. "אני רוצה להביא את המומחיות הזאת לפלסטין ולעזור לאנשים הצעירים להצליח לפרוח ולבנות משהו מהכישרונות שלהם".

"לאחר שחזרתי מהאוניברסיטה הגשתי מועמדות לחברות בישראל במשך שישה חודשים, אבל מצאתי את עצמי עובד בעיקר במסעדות", מספר חסן אבו דאלו (24), בוגר התוכנית, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ב- Sciences Po בצרפת. היום אבו דאלו עובד כאנליסט בקרן ההון סיכון גרוב ונצ’רס. "עבדתי קודם לכן בסטארט-אפ בגדה המערבית, ואז ראיתי באינסטגרם פוסט של PIP, שנותן הזדמנות להכיר את האקוסיסטם הישראלי, שהוא מעיין ידע שלא הייתה לי הזדמנות להתחבר אליו לפני כן. PIP פתחה לי דלתות, וכשהגעתי לגרוב ניתנו לי הכלים להצליח, לבנות את עצמי ולצבור ידע מקצועי. לא שיערתי שאגיע לעבוד בקרן במשרה מלאה".

חסן אבו דאלו, אנליסט בקרן גרוב הישראלית / צילום: PIP

"בעתיד אני מקווה להצליח למנף את הידע שצברתי באקוסיסטם הישראלי כדי לעזור לקהילה הפלסטינית כולה. אני מקווה גם להראות לפלסטינים אחרים שזה אפשרי למצוא עבודה באקוסיסטם הישראלי", מוסיף אבו דאלו.

מתקשים למצוא דירה בישראל

"אנחנו ארגון א-פוליטי שפועל בצל הכבד של הפוליטיקה", אומרת גול. "לא מעט פלסטינים מעזה מגישים לתוכנית אבל ההשתתפות דורשת נגישות לשטחי ישראל. למרות שאני מנסה בכל שנה, מעולם לא הצלחתי לקבל אישורי כניסה בעבורם. אנחנו עובדים בתוך הגבולות שנקבעו עבורנו", היא מספרת. גול מוסיפה כי הארגון נמצא בקשר עם מוסדות אקדמיים בגדה כדי להגיע לבוגרים, אך מדובר בקשרים לא-פורמליים, למשל עם מרצים מסוימים. "באופן פורמלי, אוניברסיטאות פלסטיניות לא אמורות לקיים קשרים עם ארגונים ישראלים, או שפועלים מעבר לקו הירוק".

מלבד האתגרים בהרשמה לתוכנית ובמציאת המתמחים, גול מספרת על אתגרים שעולים גם אחרי מציאת התמחויות למשתתפים, בראשם, מציאת מקום מגורים עבור המתמחים בקרבת החברה. "זה רעיון מאוד זר עבור הרבה ישראלים שפלסטיני מרמאללה יגיע לגור איתם בעיר", מסבירה גול. "אנחנו עדיין מנסים להתגבר על האתגר הזה וזו יכולה להיות חוויה קשה למתמחים, כשהם תמיד נדחים על ידי בעלי דירות ומרגישים אפליה והדרה. אני לא נאיבית וזו המציאות של העולם שלנו, ואנחנו צריכים להתמודד איתה". 

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?