גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: השינוי החשוב ביותר - לעגן בחקיקה שרק ראש המפלגה הגדולה ירכיב את הממשלה

איך אפשר למנוע סבב בחירות רביעי ולשקם את כושר ההכרעה של המערכת הפוליטית?

ההצבעה על פיזור הכנסת / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency
ההצבעה על פיזור הכנסת / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

לא רק שאנחנו חווים מערכת בחירות שלישית בתוך שנה, השיח על מערכת בחירות רביעיות נתפס כריאלי ואפשרי. אז איך אפשר מנוע סבב בחירות רביעי ולשקם את כושר ההכרעה של המערכת הפוליטית?

מהלך ראשון לכיוון נעשה כבר לפני כמה שנים - העלאת אחוז החסימה שצמצמה את בעיית ייצוגיות היתר שהתבטאה בכנסת מפוצלת המבוססת על רסיסי מפלגות. נראה כי האפקט של המהלך הזה הבשיל במערכת הבחירות הנוכחית עם איחודן של 18 מפלגות ל-8 רשימות משותפות. ובנוסף מסתמן כי שתי המפלגות המרכזיות מתחזקות ומציגות לציבור שתי חלופות שלטוניות לגיטימיות.

אומנם כרגע אנו מצויים במבוי סתום, אך במבט רחב יותר, פירושו של דבר שיש בישראל אלטרנטיבה שלטונית, ישנם שני מוקדי כוח במערכת הפוליטית, וה"מפלגות הגדולות" מהוות כל אחת עוגן אפשרי ליציבות המערכת הפוליטית. מצב זה בריא יותר מבחינה דמוקרטית ומעיד על תחרותיות אמיתית של הבחירות.

ועדיין, מיד עם סיומה של מערכת הבחירות השלישית על המפלגות המובילות לאמץ מספר צעדים חיוניים שיובילו לשתי תוצאות מידיות: האחת, חיזוק יכולת ההכרעה והמשילות; והשנייה, עיצוב מערכת מוסמכת של איזונים ובלמים ביחסים שבין רשויות השלטון.

חיזוק ההכרעה עשוי להתממש באמצעות שינוי קטן שיכול לחולל אפקט גדול. יש לקבוע בחוק כי ראש הרשימה הגדולה יושבע באופן אוטומטי לתפקיד ראש הממשלה, מבלי שיזדקק להצבעת אמון של הכנסת עם הצגת ממשלתו. בכך נבטיח הימנעות מסיבובי בחירות בתדירות גבוהה, ונעניק יכולת משילות לראש הרשימה הגדולה שייהנה ממעמד מחוזק בבואו לנהל משא-ומתן. ייתכן אומנם שהוא יצליח להרכיב רק ממשלה מיעוט, אבל דווקא בחברה שסועה לעומק כמו החברה הישראלית, האפשרות של ממשלת מיעוט המבוססת על הסכמות אד-הוק בנושאים השונים שעל הפרק יכולה להציע, בהפוך על הפוך, מנגנון לבניית הסכמות. בעניינים מדיניים ממשלה כזו תמצא שותפים מסוימים, ובמדיניות חברתית-כלכלית עם שותפים אחרים. על אף שמדובר באתגר משילות משמעותי, אפשרות של ממשלת מיעוט שתצליח לתמרן בין השותפים השונים עשויה להביא בשורה לפוליטיקה הישראלית ויש לפתרון זה תקדימים רבים בעולם הדמוקרטי.

ייצוב מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון הוא עניין מורכב וטעון. רפורמה כזו דורשת בראש ובראשונה אמון בין הרשויות ומידה רבה של לגיטימציה הדדית. זוהי משימה מאתגרת אף יותר על רקע הנסיבות הנוכחיות של חשדהו וחשדהו בין הרשויות. אבל אסור לנו לתת לגורמים פרסונליים לצבוע את כל התמונה. מעבר לפוליטיקאים ישנם מוסדות, ואלה ימשיכו להתקיים גם כשהפוליטיקאים יהפכו כבר ללא רלבנטיים ואחרים יבואו במקומם. לכן צריך להסתכל במבט רחב על היחסים בין הרשויות, ולהבין שבישראל לרשות המבצעת יש יותר מדי כוח ואין גורמים שמאזנים ובולמים אותה. חשוב לחזק גם את הרשויות האחרות: להעניק לכנסת יותר כלים של פיקוח ובקרה על פעילות הממשלה, לצמצם את תופעת חקיקת היתר של חברי הכנסת, לבצר את עצמאותו של בית המשפט ולהבטיח את ייצוגיותו וטוהר התנהלותו, לבסס את מקצועיותם של עובדי המדינה ולהימנע מפוליטיזציה של שורות השירות הציבורי שרק מזיקה לאינטרס הציבורי ומגבירה שחיתות.

בין לבין אסור לשכוח שהתשתית לכל המערכת הפוליטית שלנו הייתה ונשארה המפלגות. למרות שמוסד המפלגות מצוי במשבר מתמשך ומתאפיין בהתפרקויות ואיחודים תדירים, תוך השטחת הדיון האידאולוגי והרעיוני, המפלגות עדיין מייצגות בצורה הישירה ביותר את עמדות הבוחר. הן הגורם שיכול לאגד ולחבר ציבורים שונים, לאפשר הצמחת מנהיגות ולגבש רעיונות ושינויים לטובת הכלל. אלא שמימוש ייעודן מחייב לייצר תהליכי התחדשות והתאמה לעידן הנוכחי. עליהן להתייעל ולמצוא את הדרך האפקטיבית לייצר דיונים אידאולוגיים באמצעות הפלטפורמות החדשות להפצת מידע, מתוך הבנה שככל שירחיבו את ההשתתפות האזרחית וישילו מעל עצמן מנגנונים מסואבים הן ימקסמו את פעילותן הפוליטית ויטיבו עם כולנו האזרחים.

על מנת לקדם את כל הצעדים הללו דרושה פוליטיקה במובן הטוב של המילה. יצירתיות פוליטית שתשנה את המציאות, ותאפשר להצעיד קדימה את המדינה. מבט אל ההיסטוריה הפוליטית שלנו מספק דוגמא לכך. אחרי בחירות 1984 נוצר מבוי סתום. המדינה הייתה תקועה בבוץ הלבנוני, והתמודדה עם אינפלציה שנתית תלת ספרתית - רק הפטנט הישראלי של רוטציה בין שמעון פרס ויצחק שמיר הצליח לחלץ את ישראל מהמבוי הסתום אז.

על רקע המשבר הנוכחי וכל עוד יהיה קושי בהרכבת ממשלה יציבה והומוגנית, הדרך הנכונה תהיה להקים ממשלה, גם היא קצרת מועד, לטובת שתי המשימות הללו. ובדרך זו, גם אם נמצא את עצמנו במערכת בחירות נוספת תוך תקופה לא ארוכה, נדע כי שוקם כושר ההכרעה ויצרו תשתית להקמת ממשלות יציבות ואפקטיביות. 

הכותב הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"