עומר ינקלביץ', אורלי לוי־אבקסיס, אביגדור ליברמן / צילומים: יוסי זמיר, כדיה לוי
הבחירות כבר מאחורינו, אך בשעת כתיבת שורות אלה, תוצאות הבחירות המלאות עדיין לא ברורות ולפיכך הכתוב להלן כפוף לתוצאות האמת. אם כן הן יקבעו כי לגוש הימין יש בין 59 ל-60 מנדטים, הפלונטר הפוליטי עדיין איתנו, והוא גם לא יעזוב אותנו בזמן הקרוב. הנה האפשרויות הפוליטיות הניצבות בפני המדינה, בהתאם לתוצאות האמיתיות.
1. השבעת ממשלת ימין עם 60 ח"כים
האם יימצא חבר כנסת שיסכים להיעדר מהמליאה בזמן ההשבעה
בהנחה שגוש הימין יגיע עד 60 מנדטים עומדת בפני נתניהו אפשרות להשביע ממשלה באמצעות תמיכה של 60 ח"כים בלבד. כדי למנוע התנגדות של 60 ח"כים אחרים, על נתניהו לאתר את חבר או חברת הכנסת שיישאר מחוץ למליאה בעת השבעת הממשלה.
את מבנה הממשלה וקווי היסוד שלה על נתניהו להציג עוד לפני שיתקיים טקס ההשבעה. למעשה מרגע הצגת הממשלה וקווי היסוד הוא יכול להשביעה תוך שבעה ימים. כדי להפיל ממשלה כזו, יש צורך ב-61 ח"כים, כך שניתן להשביע ממשלה עם רוב כלשהו, כל עוד מספר התומכים בממשלה החדשה עולה על מספר המתנגדים.
מהלך כזה לא התרחש מעולם בתולדות המדינה. באפריל 2019, כאשר לגוש הימין היו 60 ח"כים ללא "ישראל ביתנו", שקל נתניהו לבצע השבעת ממשלה באופן שכזה, אך היה זקוק להתחייבות מאביגדור ליברמן שייעדר מאירוע השבעת הממשלה - ואת זה לא השיג. הדרך לשכנוע ח"כים מסוימים להיעדר מאירוע השבעת הממשלה עוברת דרך הפתרון שמתווים כיום בליכוד, שכנוע בודדים כגון ח"כ עומר ינקלביץ, לעבור צד.
2. פיתוי עורקים לקואליציה
על המוקד: עומר ינקלביץ' מכחול לבן או לוי אבקסיס מהעבודה-גשר-מרצ
בהנחה שגוש הימין עומד על 59-60 מנדטים, מדברים בליכוד בצורה ברורה על ניסיונות שכנוע של גורמים בשמאל ובמרכז "להחליף צד". מתוך מפלגת תל"ם, בראשות ח"כ משה יעלון, מרבית חברי הכנסת הם ימניים בתפיסותיהם, אך צבי האוזר ויועז הנדל, למשל, הם שניים שנכוו קשות בעבר מנתניהו. האוזר היה מזכיר הממשלה של נתניהו מ-2009 והנדל היה ראש מערך ההסברה. המחשבה שהשניים הללו יחזרו עשור לאחור וישובו להיות צמודים לנתניהו נראית לא סבירה, לבטח לא תמורת נזיד עדשים (או בכלל).
ח"כ עומר ינקלביץ נתפסת כיום כחוליה הרופפת ביותר בכחול לבן. יש להניח שאין לה עתיד פוליטי במפלגה הזו, וגם לאור מעורבותה בפרשיית הרב המקליט (את ישראל בכר), וניכר שלליכוד יש מנופי לחץ גדולים עליה. בליכוד עשויים להבטיח לה שינוי חוק יסוד הכנסת, כך שהסנקציות המוחלות על ח"כית פורשת לא ישפיעו על עתידה הפוליטי. נכון להיום, ינקלביץ אומרת ש"מדובר בשמועות". הח"כ אלעזר שטרן מ"יש עתיד" סיפר בכלי התקשורת שקיבל פניות לא רשמיות ומיהר להשיב את פניהן ריקם.
העבודה, מרצ גשר ניתנות לפיצול לשלוש מפלגות וכך אפשר לנסות לשכנע את אורלי לוי אבקסיס להצטרף לממשלה תמורת תפקיד שרת בריאות. שר החוץ ישראל כ"ץ אמר שהיא מתאימה לתפקיד. אבל לוי-אבקסיס הוכיחה בעבר שהעקשנות האידיאולוגית שלה רבה. כרגע בסביבתה דבקים בשותפות הפוליטית שלה עם עמיר פרץ. אם תוצאות האמת עבור בלוק הימין יירדו לכיוון 58 ח"כים, הפתרון הזה ילך ויתרחק.
3. ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן
האם הלחץ יכניס את גנץ לממשלה בראשות נתניהו
ח"כ בני גנץ עשוי להיות תחת לחץ גדול לסיים את הסאגה הפוליטית ולחתור להכניס את מפלגתו תחת נתניהו כראשון בראשות הממשלה. האופציה הזו הייתה על השולחן ביתר שאת אחרי מועד בחירות ב', הן באמצעות הצגת מתווה הנשיא ואף ב-21 הימים האחרונים כאשר צריך היה להציג תמיכה של 61 ח"כים. בליכוד טענו אז שהם מוכנים להציג את נתניהו בראשות הממשלה לחמישה חודשים בלבד, אך בכחול לבן ראו בכך הצעת סרק והיו משוכנעים שנתניהו מציג זאת רק כדי להפיל אותם בפח. מאחר שכחול לבן זכתה ביותר קולות ומנדט אחד מעל לליכוד, גנץ טען אז כי הוא צריך להיות ראשון ברוטציה כדי שנתניהו יתפנה בשנתיים הראשונות לטפל במשפטו. אופציה פוליטית זו עשויה להתחוור כבעייתית מאוד, אם תל"ם, מפלגתו של יעלון, ו"יש עתיד", מפלגתו של לפיד, יתנגדו לחלוטין למהלך ויפרשו מכחול לבן. גנץ ימצא את עצמו עם מספר ח"כים הסולדים מנתניהו (אסף זמיר, מיקי חיימוביץ, חילי טרופר, למשל) צועדים לתוך ממשלה ימנית-דתית-לאומית שעקרונותיה הן סיפוח ושינוי כללי המשחק בנוגע לדת ומדינה, לרבות חוק גיוס מותאם לחרדים, סגירת תחבורה בשבתות וצעד גדול לכיוון מדינה דו-לאומית.
4. תרגיל תעלול של יו"ר ישראל ביתנו
האדמו"ר מגור יסכים לשינוי חוק הגיוס וליברמן יצטרף
האם תמורת התחייבויות מהאדמו"ר מגור, העומד בראש יהדות התורה, הרב אלתר, לשינוי חוק גיוס והקלות מסוימות בנושא מסחר בערים מסוימות בשבתות, יסכים ליברמן להיכנס לממשלה הימנית-דתית? הסיכוי שהאדמו"ר יזוז מדרכו שקול כמעט לכך שהשמש תזרח במערב ותשקע במזרח. אך אנחנו לא נמנעים מאזכור האפשרות, כיוון שאיננו יודעים לצפות את מהלכיו של ליברמן ואת מחשבותיו של האדמו"ר, מי שמפעיל או מושך מאחורי הקלעים בשר יעקב ליצמן.
5. ליברמן יתמוך מבחוץ בממשלת ימין
יצטרף להצבעות הימין בענייני ביטחון ויצביע נגד בענייני דת ומדינה
ליברמן טוען השכם והערב שהוא הגורם הימני היחיד בזירה הפוליטית כיוון שלא נתן ידו להמשך הזרמת כספים לחמאס, התנגד להתנתקות, ומוכן היה לפנות מיידית את חאן אל אחמר. האם יוכל נתניהו לשכנעו לתמוך מבחוץ בממשלה ימנית צרה ולהצביע בהתאם לעמדותיו בנושאים אחרים? להצביע עם הליכוד בנושא סיפוח, העברת המשולש לשליטת המדינה הפלסטינית העתידית וביצוע מהלכים נחרצים אל מול עזה; מנגד, בתחומי דת ומדינה, ליברמן לא יהיה חלק מן הממשלה וישמור לעצמו חרות הצבעה, וכך למעשה הליכוד יהיה מחושק ולא יוכל לקדם שום מהלך בהיבטים אלה. כדי שאופציה זו תעבוד, על ישראל ביתנו להסכים להצבעה על התקציב, וזו תהיה המכשלה הכי גדולה.
אף אדם בישראל ביתנו לא רמז או הציע את האלטרנטיבה הזו, וההצעה הזו נובעת רק מאמירתו הנחרצת שלא תהיה מערכת בחירות רביעית. כיצד הוא יוכל למנוע אותה? רק אם יסייע בהיבטים מסוימים לנתניהו לשרוד בשלטון. ליברמן ציין בעבר כי העובדה שנתניהו עומד בפני משפט פלילי לא מעלה ולא מורידה אצלו דבר.
6. רק לא ביבי: ליברמן והמשותפת יחדיו
ממשלה של כחול לבן וכל מי שהוא לא נתניהו
גנץ וליברמן סירבו לאפשרות להקים ממשלת של אופוזיציית נתניהו בסיום סבב בחירות מועד ב'. העובדה שגנץ ניהל פגישת מו"מ אחת עם ראשי הרשימה המשותפת איימן עודה ואחמד טיבי, שימשה את נתניהו במהלך כל הקמפיין והוציאה, ככל הנראה, רבים בימין מן הבתים לתמול בנתניהו. את שלוש מערכות הבחירות בישראל השנה ניתן לסכם בכך שיש יותר בוחרים יהודים בישראל המונעים להצבעה מתוך שנאה ופחד מן האזרחים הערבים של ישראל מאשר כמות היהודים הסולדים משחיתות ומשפט של רה"מ.
אבל אפשרות השבעת ממשלה על בסיס 61 ח"כים של כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה-מרצ-גשר והמשותפת - קיימת על הנייר. ליברמן ציין כי לא ייכנס לממשלת נתניהו וחרדים, וייתכן שהוא מגלגל במוחו רעיון בהקשר הזה.
אם לגוש השמאל-מרכז היו יותר מנדטים, ייתכן שהיו שוקלים שם אף תיקון חוק יסוד הממשלה עוד לפני הקמת קואליציה (מיד אחרי השבעת הכנסת ב-16 במרץ), כך שראש ממשלה שמשפטו נפתח לא יכול להקים ממשלה. התזה הזו קלושה לאור תוצאות הבחירות והקושי הצפוי בשיתוף פעולה.
7. בחירות רביעיות בחודש ספטמבר
אולי לא תהיה ברירה אלא ללכת לסבב בחירות נוסף
הציבור הישראלי למד על בשרו בשנה האחרונה שהאופציה הזו תמיד על השולחן. בכל אחת מן האפשרויות לעיל, ברור שמדובר בהסדרים פוליטיים שלא יחזיקו מעמד לאורך זמן. ולכן, ועדת הבחירות המרכזית של ישראל יכולה כבר להתחיל להכין את פקחי הבחירות, הצלמים, אוהלי הקורונה ואתרי ספירת הקולות.