מנהל רשות המסים, ערן יעקב./ צילום: כדיה לוי
ביוני אשתקד קיבל קבלן מאזור ירושלים סך של כ-540 אלף שקל במזומן, מתוך עסקה של כמיליון שקל - הרבה מעל הרף שמציב חוק צמצום השימוש במזומן כמותר לתשלום במזומן. זמן קצר קודם לכן, במאי, בוצעה באזור אשקלון עסקה בתחום שירותי נמל בסך כ-2 מיליון שקל, שבמסגרתה העוסק לא תיעד את צורת התשלום - תוך הפרת חובות התיעוד על-פי חוק צמצום השימוש במזומן; באותו חודש נתפסה על-ידי רשות המסים עסקה שבוצעה באזור חדרה בתחום תדלוק בגז, במסגרתה ניתן צ'ק פתוח בסך 207 אלף שקל - שוב בניגוד להגבלות בחוק צמצום השימוש במזומן. כל אלה הם שיאני מפרי חוק צמצום השימוש במזומן שנתפסו במסגרת השנה הראשונה לאכיפת החוק.
ואולם, לא הכול עגום. מנתונים שמפרסמת היום (ד') רשות המסים עולה, כי רוב הציבור הפנים את החוק החדש: כ-84% מהציבור מצייתים לחוק.
חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת; ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של רובנו, במובן זה שהוא מעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, שיחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן בעסקה .
הליכי חקיקת החוק לוו במחאה גדולה של בעלי עסקים, של מומחי מס ושל ארגוני זכויות אדם, שטענו לפגיעה חמורה בזכויות הציבור בישראל ובעיקר באוכלוסיות המוחלשות שהמזומן היווה את אמצעי התשלום היחיד שלהן, וחלקן אף מוגבלות בשימוש בכרטיס אשראי, או שאין בבעלותן חשבון בנק פעיל.
החוק עבר חרף המחאה וחרף עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק - ונמחקו, ובמסגרתו הוענקה למשק גם "תקופת הסתגלות" או "תקופת הרצה", לפיה בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק, אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת). אכיפת החוק החלה בפברואר 2019, ובספטמבר אשתקד החלה רשות המסים להטיל קנסות על מפריו.
מנתוני רשות המסים עולה, כי מפברואר 2019 (תחילת האכיפה) ועד סוף ינואר 2020 ערכה רשות המסים 20,654 ביקורות (פשיטות לעסקים) ונמצאו 3,392 הפרות של החוק. מדובר בתמונת מצב אופטימית שמעלה, כי הציות לחוק עומד על כ-84% כאמור.
סך ההפרות של חוק המזומן בשנת האכיפה הראשונה עומד על כ-51 מיליון שקל, כאשר בראש מצעד ההפרות מככבים הישראלים המשתמשים בצ'קים מעל התקרה המותרת בחוק או באופן שנאסר על-פי חוק: 1,594 מתוך ההפרות שנתפסו על-ידי רשות המסים היו בגין שימוש בצ'קים, ובין היתר בצ'קים פתוחים או הסבת צ'קים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב בגב הצ'ק.
עוד נתפסו 570 ישראלים שהפרו את התקרות הקבועות בחוק לתשלום במזומן וכן 1,228 הפרות של היעדר תיעוד אמצעי תשלום ותקבול.
הפסדים של מיליארדים למשק
לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. הבנק העולמי העריך ב-2010 שהיקף הכלכלה השחורה עומד על 200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממסים מוערך ב-40-50 מיליארד שקל בשנה. ברשות המסים מעריכים את ההפסדים למשק בעשרות מיליארדים שנים בשנה. כל המספרים שנזרקים באוויר גדולים אבל אי אפשר באמת לכמת את ההון השחור, ולכן גם "כל מספר זוכה". כך או כך, הכלכלה השחורה הזאת משגשגת וניזונה ממזומן.
החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.
לקראת כניסת חוק צמצום השימוש במזומן לתוקף, ובמהלך שנת 2019, נקטה רשות המסים שורת צעדים להטמעת החוק, ובהם השקת דף ייעודי באתר הרשות המכיל סרטוני הסברה, מדריכים בשפות, שאלות ותשובות נפוצות ועוד; קיום כ-70 הדרכות על החוק ללשכות מייצגים ולארגונים במשק; קיום "שולחן עגול" עם נציגי הלשכות; פעולות הסברה בשיתוף בנק ישראל וגופים למיצוי זכויות; פתיחת דוא"ל ייעודי לשאלות הציבור; מתן מענה לסוגיות העולות בגופים פיננסים; עריכת פאנל בפייסבוק, השתתפות בפאנלים של לשכות מייצגים וארגונים במשק; השקת סימולטור לחוק המאפשר לבדוק באנונימיות את דרישות החוק (בשנת 2019 היו כ-54,000 כניסות לסימולטור) וכן נערכו שני קמפיינים פרסומיים רחבי היקף, הראשון - טרם כניסת החוק לתוקף והשני - טרם הטלת עיצומים על מפרי החוק.