רכבים היברידיים מתוצרת טויוטה בנמל חיפה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
עם תחילת שנת 2020, העניק משרד האוצר "מתנה" לציבור הנהגים - העלאת מס הקנייה על כלי רכב היברידיים, מ-30% ל-45%. המהלך הזה הוא חלק ממהלך נרחב יותר של האוצר, שבסופו צפויה הטבת המס על כלי הרכב ההיברידי הידידותיים לסביבה, להתבטל עד שנת 2022.
פקידי האוצר, שהחליטו על המהלך, יכולים להיות שבעי רצון, נוכח העובדה ששינוי המיסוי צפוי להכניס קרוב ל-2 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות ולהפחית את הגירעון. אבל כמו תמיד, למהלך הזה יש מחיר כבד מאוד שאנחנו, הציבור, צפויים לשלם. מלבד הפגיעה בסביבה ובאיכות האוויר, ביטול ההטבות מס לרכבים ההיברידיים, תגרום לכלכלה הישראלית נזק במאות מיליוני שקלים, אם לא יותר, ותגבה את חייהם של מאות בני אדם. זה המחיר שנצטרך לשלם עקב הטקטיקה קצרת הראות של הפחתת הגירעון על פני התפיסה האסטרטגית לשמירה על הסביבה וההגנה על בריאותנו .
זיהום האוויר, שכלי הרכב הנוסעים בכבישי ארצנו גובים מדי שנה את חייהם של כ-2,000 איש שמתים בגלל מחלות שנגרמות מהמזהמים השונים הנישאים באוויר - יותר מפי 5.5 ממספר קרבנות תאונות הדרכים השנתי.
דוח של ה-OECD העריך את עלויות התמותה שנגרמת מזיהום אוויר בישראל ב-7.3 מיליארד דולר. העלויות הללו צפויות לגדול, נוכח העובדה שמדי שנה עולים על הכבישים בישראל 300,000 מכוניות חדשות, בזמן שרק 200,000 מורדות או נגרטות.
על רקע זה, לפני כשנתיים פרסמו במשרד להגנת הסביבה תקנות שנועדו לעודד את הצרכנים לרכוש כלי רכב ידידותיים לסביבה - חשמליים והיברידיים, המשלבים מנוע בנזין עם מנוע חשמלי, המפחיתים את פליטת המזהמים, באמצעות הקלות מסים: מס הקנייה על רכב חשמלי עמד על 10%, ועל רכב היברידי 30%. התוצאה הייתה נהירה של ציבור הצרכנים למכוניות ירוקות יותר. בין 20% ל-30% מכלי הרכב החדשים שנרכשו בשנת 2019 היו היברידיים, דבר שעולה בקנה אחד עם התפיסה האסטרטגית למניעת פגיעה בסביבה.
אבל למשרד האוצר היו תוכניות אחרות. החשש מעלייה בגירעון והרצון להגדיל את ההכנסות ממסים על כלי רכב, הביאו להחלטה לבטל בהדרגה את ההטבות על כלי הרכב ההיברידיים והחשמליים, ולהעמיד את מס הקנייה על 45% משווי הרכב (הכוונה כאן, כמובן, לשווי הרכב ללא המסים המוטלים עליו). לצד זאת, אגב, ישנה פגיעה גם בהטבה בזקיפת המס שהוענקה למי שקיבל רכב היברידי ממקום עבודתו (מחיר עולה זקיפת שווי עולה). להערכתי, המהלך הזה צפוי להניב מדי שנה כ-720 מיליון שקל לקופת המדינה. מדובר במספר שנראה נכבד, אך בהשוואה לתקציב של מעל 450 מיליארד שקל בשנה. זהו סכום זעום ובטל בשישים.
למעשה, האמצעי העיקרי לעידוד הצרכנים להעדיף רכב היברידי: ההטבות הכספיות, נפגע. ובהיעדר פיתוי לצרכן לעבור לרכב ירוק, המדיניות של שמירה על איכות האוויר נפגעת. וכל זה רק עבור פרומילים בודדים מתקציב המדינה. למעשה, אנשי האוצר רואים רק לטווח הקצר, ורוצים להציג איזון תקציבי, זאת. עבור הפקידים ומקבלי ההחלטות במשרד האוצר, הנושא של כיסוי הגרעון הוא טקטי, מיידי ועכשווי. והטקטיקה הזאת פוגעת באסטרטגיה הלאומית של השמירה על הסביבה..
ברחבי העולם הבינו את החשיבות האסטרטגית של השמירה על הסביבה, ואת העובדה שללא היערכות נכונה, שינויי האקלים עלולים לגרום למשבר כלכלי גלובלי. אבל בישראל מייחסים חשיבות פחותה יותר לשמירת הסביבה ואיכות חיינו בצורה הראויה. למרבה הצער, את הגישה שפוגעת בסביבה בגלל החלטות קצרות-טווח, אפשר לראות בתחומים נוספים. פיתוח ובנייה לאורך חופי הים, פגיעה בשטחים פתוחים והרחבת יישובים עירוניים וצמצום שטחים ירוקים. החלטות אלה, יפגעו בדורות הבאים, בגלל אינטרסים טקטיים.
אז נכון, הניצחון במקרה הזה הינו נקודתי בזכות החיסכון הכספי. אבל החיסכון הזה יעלה לנו הרבה - בחיי אדם וכסף. הרבה כסף. המסר שצריך להדהד כאן הוא שלמען הדורות הבאים, חייבים להשאיר את הנושא הסביבתי מעל הדיון הפוליטי.
הכותב הוא שותף במשרד רואי החשבון ליאון-אורליצקי ושות' - Moore Israel