גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: ההיסטוריה חוזרת פעמיים - שובה של האסיפה המכוננת

ביתנו הראשון נחרב בשל שפיכות דמים, השני בשל שנאת חינם - רק מתבקש שמריבות פנימיות יכלו את ביתנו השלישי ● הגיעה העת לבחור, בשנית, אסיפה מכוננת בישראל על מנת לדון בסוגיות היסוד מתוך שאיפה להסכמה רחבה

הכנסת הראשונה / צילום: לע"מ - HUGO MENDELSON
הכנסת הראשונה / צילום: לע"מ - HUGO MENDELSON

מדינת ישראל מצויה במשבר הפוליטי הקשה ביותר מאז הקמתה. התסמינים ברורים ואין מי שיחלוק על הדיאגנוזה - שלוש מערכות בחירות בטווח זמן קצר משנה, הידרדרות
מתמשכת וגוברת באמון הציבור ברשויות השלטון ופילוג גובר בספרה האזרחית. המשבר והמחלוקת, כך גורסים חלקים נרחבים בתקשורת ובציבור, נובעים מהתבצרותו של בנימין נתניהו בכיסאו ובנאמנות הבלתי מתפשרת שמעניקים לו נבחרי הציבור ממה שמכונה "גוש הימין-חרדים".

אך למעשה, מחלוקת זו דומה באופייה לקרחון - עשרת אחוזיה, המצויים מעל לים הפוליטי זמינים בנקל, אך 90% הנותרים, המלמדים על עוצמתה ומהותה האמיתית, שקועים במעמקי המצולות, הרחק מעינינו. וכפי שהתחממותו של כדור הארץ מגלה בפנינו את חלקו הנסתר של הקרחון, כך פועל גם המרחב הפוליטי. מעט התחממות יצרים, לחצים והתנגשויות - ואך צפה לה ליבתה האמיתית של המחלוקת. ההפרדה בין דת למדינה, הפרדת הרשויות, היקף זכויות האדם והאזרח בישראל, מעמדם של התושבים הישראלים-ערבים והחרדים ותפיסתנו לגבי גבולות המדינה. כל אלו שבו וצפו בשנה האחרונה וחשפו כי המחלוקת עמוקה בהרבה משאלת שלטונו של נתניהו. וכפי שקרחונים מתנקזים אל אגן מרכזי, כך גם נוהגות מחלוקותינו, המתנקזות כולן אל סוגיית היסוד שבתקומתנו הלאומית - האיזון שבין זהותנו הלאומית, היהודית, לבין זהותנו המשטרית, הדמוקרטית.

סוגיה זו לא קיבלה מעולם את הטיפול היאה לה. במשך שנים חמקנו ממנה וכמיטב המסורת הישראלית מלמלנו לעצמנו "שיהיה בסדר". אין זה סוד שמדינת ישראל נבנתה כפרטץ', בהיבט הפיזי והמשטרי כאחד. טבעו של פרטץ' שתחילתו בכוונות טובות ושאיפות גבוהות וסופו בנמהרות ובינוניות. סיפורנו הלאומי, לדאבוננו, אינו שונה. ראשיתו במועצה מכובדת ושאפתנית - מועצת מדינה הזמנית - אשר הועידה לעם את בחירתה של אסיפה מכוננת שתדון בסוגיות היסוד ותיצור חוקה לישראל. ואולם, בהגיעם של הנבחרים אל כיסאם, גילו אלו כי יצירתה של חוקה היא מלאכה סבוכה וקשה. וכך, בהמשכו של הסיפור, כידוע, הסתפקנו בהסכם שברירי המכונה "הסטטוס קוו" ובפשרה של עסקנות פוליטית - "החלטת הררי", בה הוחלט, הפלא ופלא, לתת לוועדה לכתוב את "פרקיה" של החוקה. ברבות השנים חוקקה הכנסת חוקי יסוד ועם בואה של "המהפכה החוקתית" חשף בית המשפט כי אלו הם למעשה חוקתה של ישראל. תפיסה זו קנתה שביתה במערכת המשפט, אך בקרב העם, לא רק שחוקי היסוד לא קנו אחיזה אלא נמצא כי קרוב למחצית העם גילו עוינות של ממש כלפי תפיסה זו ורואים בה מחטף. וכך, נותרו סוגיות היסוד ואיתן העם כולו, במחלוקת עמוקה.

מערכת בחירות נוספת לא תקדם דבר, מלבד העצמת המשבר. אף אם זו תסתיים בהכרעה, תוחלתה הבלעדית היא כנסת מעורערת, כקודמותיה, שתפעל להעצמת והגברת המחלוקות במקום לפתרונן, בעת רגישה במיוחד. "ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים, פעם כטרגדיה ופעם כפארסה", כך לימדנו קארל מארקס. רואי השחורות ישתעשעו במחשבה כי אנו צפויים לחזק אבחנה זו במעלה נוספת. ביתנו הראשון נחרב בשל שפיכות דמים, השני בשל שנאת חינם, רק מתבקש שמריבות פנימיות יכלו את ביתנו השלישי, או כפי שהיטיב להגדיר זאת רינו צרור: "יהודים, פעם שלישית". נדמה, אם כן, שהכול מרמז כי פנינו לפארסה. ואולם, את נחמתנו נוכל למצוא בקלישאה ההפוכה לפיה משבר יכול להתגלות דווקא כהזדמנות, לצמיחה ולא לנבילה. אם יש אמת בכך, הרי שלפנינו לא משבר היסטורי, כי אם הזדמנות כזו. הזדמנות שנייה למוסד נושן, מתוך תקווה כי זה יובילנו לתקומה ולא לפארסה. הגיעה העת ולשוב ולדבר ברצינות, על אסיפה מכוננת בישראל.

היה זה השופט חשין ז"ל שלימדנו כי בימי עבר נכתבו החוקות ב"אש, דם ותמרות עשן". עלינו להוכיח כי ימינו שונים, על כולנו לחדול לרגע מכתיבת הפוסט המפלג הבא, מן הציוץ המי יודע כמה המתריע כי המחנה השני מוביל לקץ הדמוקרטיה, מהטור המגדיר איזו קבוצה אינה לגיטימית כרגע בשיח הפוליטי ומההפגנה הבאה שבה יוכרז איזה אדם אינו ראוי למשרתו ואיזו רשות שלטונית פשעה בישראל. "הגיע העת לפיוס", כפי שהכריז נתניהו - עלינו להפסיק ולומר כל היום "לא" ולהיזכר, אף אם באופן תחום מוגבל, כי בצידה קיימת גם המילה "כן". כה עסוקים אנו באי ההסכמות שספק אם זוכרים אנו על מה ביכולתנו להסכים, אך לכך, יותר מכל, זקוקים אנו כעת.

עלינו להעמיד, בשנית, מוסד שידון במאחד ובמשותף, טרם הדיון במפלג ובזר. זהו תפקידה של האסיפה המכוננת, לדון בסוגיות היסוד מתוך שאיפה להסכמה רחבה. זוהי מהותה של חוקה, להגדיר את זהותנו הלאומית ואת חוקי המשחק במסגרתם פועל משטרנו. ויובהר, אין המדובר כאן במתכונת לאוטופיה, בבחינת "מלוא הארץ הסכמות". בישראל חברה רב תרבותית ובמישורים רבים אין מנוס מתחרות על האמת והפתרונות הפוליטיים, זהו חלק ממהותה וטבעה של השיטה הדמוקרטית. ויכוח אינו מילה גסה, אך גם ויכוח זקוק לשיטה ודרך, לחוקי משחק.

מבנה, כך מחייבת תורת ההנדסה, זקוק ליסודות האחוזים בקרקע על מנת ליהנות מיציבות. ביתנו הלאומי אינו שונה, קל וחומר כאשר מדובר בבית עמוס, רועש וגועש כמדינת ישראל. והנה, בבואה של ישראל לחגוג 72 שנים להיווסדה, מגלה היא שיסודותיה שנויים ורעועים עד מאוד. בור הולך ונפער בתוך ביתנו, שיפוצו או עוד קורה תומכת, כבר לא יועילו. עלינו להיישיר יחדיו מבט אל לועו, ולחפור בו צורה עמוקה ומתישה, עד שנגיע ליסודות ונעניק להם הכוח לנשיאת ביתנו הלאומי. העת עוד לא מאוחרת, אך הזמן דוחק והשעה גדולה.

הכותב הוא עורך דין, תלמיד במסלול לתואר שני מחקרי בבית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

הלוויתן של רוזן וטוכמאייר לוקח עוד משקולת על הגב

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?