מאות מפגינים מחוץ לישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים נגד הפקת פצלי שמן בעדולם, 2014 / מגמה ירוקה
לאחרונה השר להגנת הסביבה ושר האנרגיה יצאו בהצהרה חגיגית שלא יעניקו יותר רישיונות לחיפוש ולהפקה של פצלי שמן.
ממבט ראשון היה נדמה כי המדינה סוף-סוף מבינה את הבעייתיות הרבה בהמשך פיתוח דלקים פוסיליים כגון פצלי שמן, וכי היא צועדת צעד ראשון לקראת עידן של אנרגיות מתחדשות והירתמות למאבק הגלובלי בשינוי אקלים.
אך לא כך הם פני הדברים.
בפועל ההצהרה באה למנוע חלוקה של רישיונות עתידיים להפקה של פצלי שמן. אך מעבר לכך, בחרו השרים להתיר על כנם מספר פרויקטים של הפקת פצלי שמן בדרום וזה בתירוץ כי "תוכניות אלו ייבחנו לאור קריטריונים סביבתיים שייקבע המשרד להגנת הסביבה".
וכאן מתחבא לו הפיל שבחדר.
על פי מחקר של המרכז לחקר אנרגיה ואוויר נקי, זיהום אוויר מדלקים פוסילים אחראי ל-4 מיליון מקרי מוות בטרם עת מדי שנה ומייצר עלויות כוללות בסך 2.9 טריליון דולר לכלכלה העולמית.
אם פצלי שמן ודלקים פוסיליים אחרים באמת כל כך מזהמים ומזיקים כפי שעולה מהמחקר, האם ניתן יהיה לקבוע כי פרויקט עצום של זיקוק ועיבוד של פצלי עומד בקריטריונים סביבתיים?
אם נתייחס לפרויקט של רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים) במישור רותם, שהוא הפרויקט המתקדם ביותר מבחינה תכנונית - עד כה הוא נצבע על ידי החברה (ולא מעט משרדים ממשלתיים) כפרויקט כחול/לבן/ירוק.
לטענתם, לא רק שמדובר בפרויקט ישראלי, הרי שהוא בפועל גם סביבתי.
הכיצד?
אז נכון, לא מדובר בפרויקט שכרוך בשימוש בטכנולוגיות מסוכנות כמו פראקינג, ואין ספק כי אזור הכרייה במישור רותם מרוחק יחסית מריכוזי אוכלוסייה, אך חשוב לזכור כי לא מדובר בפרויקט ירוק באמת.
בתוכן השיווקי שפורסם עד כה (ויש לא מעט) חברת רא"מ טוענת שהפרויקט הוא סביבתי כי הוא בא לפתור את משבר הפלסטיק בו שרויה ישראל.
בין הסיסמאות של אנשי הקריאטיב של רא"מ: "פסולת פלסטיק ממטרד למשאב", "מאיום חמור על הסביבה - למקור אנרגיה", "הורדת העול של מיחזור הפלסטיק מהמשק הישראלי".
אמנם אין משק מיחזור פלסטיק בישראל. אך האם יעלה על הדעת שישראל בחסות המשרד להגנת הסביבה תאפשר "פתרון" של בעיה סביבתית אחת ביצירת בעיה סביבתית נוספת?
הרי לא מדובר כאן בייצור אנרגיה מפסולת פלסטיק בלבד, אלא שימוש בפלסטיק כדי להקים תעשיית זיקוק של פצלי שמן - דלק שראוי שיעלם מהעולם.
כמה סיסמאות ריקות מתוכן נדרשות כדי לעשות "גרינווש" ולהכשיר את העוול של המשך פיתוח דלק זה בעידן של משבר אקלים?
לאחרונה, התפרסמה קריאה דחופה מטעם 1,100 מדענים שהזהירו כי כדור הארץ נמצא במצב חירום אקלימי וכי יש צורך להגדיל את המאמצים באופן מיידי כדי למנוע את משבר האקלים וסבל האנושי חסר התקדים הכרוך בו. כדי להימנע מהגעה לנקודת האל-חזור, אמרו המדענים שיש לבצע שינויים משמעותיים בתחום האנרגיה, ו"להשאיר את מלאי שנותר של דלקים פוסיליים בקרקע".
במקום זאת, בוחרת מדינת ישראל להמשיך ולקדם פרויקטים כאלו.
עד כה לא הוצגו נתונים רשמיים באשר לפליטות גזי חממה הצפויים מהפרויקט של רא"מ - אבל לפצלי שמן יש כבר מוניטין רע בתחום, וחלקם אף פולטים כמויות גזי חממה דומים לפחם הנחות ביותר.
אין ספק שהצהרת השרים חשובה, אבל היא אינה מספקת ועלולה לזרות חול בעיני הציבור. עליהם לומר לאו מוחלט להפקת אנרגיה מפצלי שמן, בין היתר מתוך התבססות על אזהרת המדענים. יש להשאיר את פצלי השמן עמוק באדמה.
הכותבת היא ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע בארגון אדם טבע ודין