גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" ● על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים ● מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ ● ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב ● האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

עוד כתבות

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

המחאה האיראנית עולה שלב: אזרח דרס אנשי ביטחון, המונים יצאו לרחובות

מוביל המחאה קרא לתושבי איראן לצאת ולהפגין: "עיני העולם נשואות אליכם. אני מזהיר את הרפובליקה האיסלאמית - העולם וטראמפ עוקבים אחריכם מקרוב" ● ב-50 ערים מתקיימות הפגנות ענק - גם בטהראן ● חשבון ב-X פרסם נשים איראניות מדליקות סיגריה עם תמונות שרופות של ח'אמנאי

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

בחודשים האחרונים בעלי גגות סולאריים גילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל ● זאת, בעקבות סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת" ● זה מה שצריך לעשות כדי להימנע מהתשלום הגבוה

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר

וילאר מתרחבת: רוכשת 4 מתחמי תעשייה בכרמיאל וביקנעם ב־520 מיליון שקל

הקרקעות שייכות לסמי סגול, לשעבר בעל השליטה של כתר פלסטיק שנמכרה בשנת 2016 לידי קרן ההשקעות הבינלאומית BC Partners ● את הרכישה תממן וילאר באמצעות יתרות המזומנים ברשותה ובאמצעות הנפקת אגרות חוב ו/או מימון בנקאי

אופיר שריד / צילום: רמי זרנגר

רווח הענק של JTLV ממכירת דוניץ, והמימושים של זהבית כהן ומנכ"ל מליסרון

חגיגת המימושים של קרן JTLV, אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן ואורי מקס מייסד מקס סטוק ואופיר שריד מנכ"ל מליסרון ● אנבידיה, אינטל ואפל חברו לטכניון, ובהשקעה של כמיליון דולר נחנכה מעבדת VLSI ● ושלושה מינויים חדשים ● אירועים ומנויים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

המיליונרים החדשים והשקל שמתחזק: גל האקזיטים בהייטק מזרים הון עתק למשק

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט

חברת הבת של אלביט בארה"ב השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי מתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● והודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרסומת למבצע של שיכון ובינוי / צילום: פרטי

החופשה בתאילנד היא הכסף הקטן: מה באמת ירוויחו רוכשי הדירות של שיכון ובינוי

הלחץ על חברות הבנייה נמשך, ונראה שתנאי המימון הגמישים כבר לא מספיקים כדי למשוך את הקונים ● כמה שווה מכלול ההטבות שמציעה שיכון ובינוי בפרויקטים שלה באור יהודה ובהוד השרון? ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים

מילואמיניקים במערך הלוחם התבשרו בימים האחרונים על זכאותם לנקודות זיכוי במס הכנסה ● מדובר ביישום של החוק שאושר בכנסת בנובמבר האחרון, המעניק לראשונה הטבת מס משמעותית למילואימניקים לוחמים לפי מספר ימי השירות, והיא יכולה להגיע עד כ-11,600 שקל בשנה

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

מייסדי וונריקס: ארמון אברהמי, עמיר בלאיש ותור לילו / צילום: טל חמדי

ענקית הטרוול־טק השבדית רוכשת סטארט־אפ ישראלי בעסקה של עד 300 מיליון דולר

וונריקס, שנרכשת ע"י Etraveli Group, פיתחה פלטפורמה לחיזוי מחירי טיסות ואוטומציה של תהליכי הזמנה ● היא תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותרחיב את המו"פ בת"א ● בין המשקיעים של וונריקס - אינסייט פרטנרס ומשקיעי אנג'ל מענף התיירות