גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" ● על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים ● מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ ● ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב ● האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"