גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" ● על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים ● מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ ● ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב ● האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

עוד כתבות

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

יאכטה / צילום: Shutterstock, Sven Hansche

בצל הסופה: חיפושים אחרי יאכטה ישראלית שנותק עימה הקשר באזור קפריסין

ברשות הספנות בודקים מדוע לא נוצר קשר עם הספינה, שיצאה מאשדוד לכיוון האי לפני יומיים • זאת, על רקע הסופה "ביירון" שהכתה גם בקפריסין - והגיעה הערב לישראל • ביאכטה נמצאים 4 בני אדם, שלא ידוע מה מצבם

חבילות מחו''ל בדואר ישראל / צילום: מיכל רז חיימוביץ

לקראת הכפלת הפטור ממע"מ בינואר: מי ירוויח ומי יפסיד מהמהלך?

עו"ד רז נזרי נשכר על ידי הסוחרים להגשת עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר האוצר להכפלת הפטור ליבוא מוצרים ● במקביל, השחקנים המרכזיים בתחומי השילוח והקליטה כבר מתכוננים להסתערות של הצרכן הישראלי ● גלובס בדק כיצד ייראה שוק האונליין לאחר השינוי

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

חניון תת קרקעי, רחוב ז'בוטינסקי 9  בני ברק / צילום: איל יצהר

חוק החניונים כמשל: כשרגולציות שנועדו להיטיב עם הצרכנים הופכות לנטל כלכלי כבד

חוק החניונים החדש, שנועד לגבות חניה לפי דקה במקום לפי שעה, הוביל דווקא לעליית מחירים ● סקירת גלובס את השנים האחרונות מראה כיצד חוקים שונים, משכירות הוגנת ועד הפעוטונים, התחילו מכוונה טובה - אך הסתיימו בהכבדה על הציבור

עמית גל, המפקח על הביטוח / צילום: שלומי יוסף

יועצי המשכנתאות במוקד: רשות שוק ההון בוחנת את התגמול שלהם

הרשות צפויה לפנות למספר דו־ספרתי של חברות חוץ בנקאיות כדי לקבל נתונים על שכר יועצי המשכנתאות ● ברקע: טענות בשוק על תשלומים באמצעות טיסות לחו"ל וחופשות בבתי מלון

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

הטענות ללחצים והשרים שבלמו: כך נפלה היוזמה להקים שני נמלים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים

"ועדת חמדני" לשינוי מבנה הדוחות הציגה את המלצותיה, ובראשן מעבר לדוח ממוקד של ההנהלה והארכת המועד לדיווחים מיידיים ● בשוק מברכים, אך גם מזהירים מפני תביעות שיגישו משקיעים, בעוד שיו"ר הוועדה חושש דווקא שעורכי הדין ימסמסו את הרפורמה

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

בעוד שבדוח הכלכלן הראשי של האוצר המבוסס על נתוני OECD נראה זינוק בהשקעות הזרות במחצית הראשונה של 2025, מאגר העסקאות העצמאי של המשרד מספר סיפור אחר לחלוטין ● השוני במועד התיעוד, לצד השפעה חריגה של עסקת אינטל, יצר פער בין נתוני האוצר לנתונים שהוא עצמו בחר להדגיש

צילום: Shutterstock

מתמחור המניות ועד צמיחה כלכלית: 5 סיבות לאופטימיות המחודשת בוול סטריט

העליות בשוק לאחרונה מעידות שהמשקיעים רוחשים יותר אמון כיום למניות, וזה לא רק בגלל הייפ הבינה המלאכותית ● מדדים פופולריים לחישוב תשואה עודפת נוטים שוב לטובת המניות, נתוני מאקרו נותנים סיבה לתקווה, ומסתמן שגם סקטורים פחות נחשקים מצטרפים לחגיגה

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"