גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" ● על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים ● מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ ● ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב ● האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

עוד כתבות

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

פסימיות היסטורית לגבי הגדלת ההכנסות בשנה הקרובה / אילוסטרציה: Shutterstock

פסימיות לגבי הכנסות, וחשש ממלחמת סחר: מה מנכ"לים צופים לשנת 2026?

של חברת הייעוץ PwC כולל 4,454 מנכ"לים מ-95 מדינות וטריטוריות, ומעלה שורה של ממצאים ● הפסימיות הרבה ביותר נרשמה בסין, שבה רק 5% מהמנכ"לים שהשתתפו בסקר סבורים כי יצליחו להגדיל הכנסות ב-2026

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו / צילום: Reuters, WENN

מעצב האופנה האיטלקי ולנטינו הלך לעולמו בגיל 93

ולנטינו הוא המייסד של בית האופנה על שמו ונחשב לאחד מענקי אופנת העילית האיטלקית ● הוא נודע בזכות עיצובי הקוטור שלו שנלבשו לאורך השנים ע"י דמויות בולטות כמו אליזבת טיילור וג'קי קנדי ● "ולנטינו נפטר היום בביתו ברומא, מוקף באהבת בני משפחתו", נכתב בהודעת הקרן שלו

מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey

גל העזיבות מסטארט־אפ הבינה המלאכותית של מירה מוראטי; בכירים חוזרים ל־OpenAI

כ-5% מעובדי Thinking Machines Lab, שהקימה סמנכ"לית הטכנולוגיה לשעבר של OpenAI, הודיעו על עזיבה ● לפי דיווח של דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, אך העזיבות עשויות להקשות על מימושו

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: מעיין טואף / לע״מ

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו ולכ"ץ

הרמטכ"ל זמיר התריע במכתב חריג לנתניהו, לכ"ץ ולביסמוט על מחסור חמור בלוחמים ועל השלכותיו המיידיות על כשירות צה"ל ● ליברמן: "לא יעלה על הדעת שנכביד עוד יותר על אלה שממילא תורמים ומשרתים" ● מפלגת המילואימניקים: "אם לא מגדילים את הצבא ונשארים בקונספציה, יש פגיעה בביטחון המדינה" ● דיווחים שוטפים

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר

פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית

מחקר רחב-היקף בחולי קרוהן וקוליטיס, שנערך בבית החולים שערי צדק, מראה כי העלייה בסיכון ללימפומה נובעת מחומרת הדלקת שהכתיבה את הטיפול – ולא מהתרופות עצמן, כפי שנהוג היה לחשוב

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

מכתב האזהרה החריג שהעביר הרמטכ"ל לנתניהו וכ"ץ

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר וטורקיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה באיראן שבוטלה בשבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● עדכונים שוטפים

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

במקורות מזהירים: צפויה ירידת ערך של יותר ממיליארד שקל בנכסי החברה

חברת המים הלאומית מדווחת לבורסה כי תיתכן ירידה מהותית בערך נכסי החברה ובהון העצמי שלה, באומדן המצוי בטווח שבין כ-1.3 מיליארד שקל לכ-2.3 מיליארד שקל ● בנוסף, אומדן זה לא כולל את עלויות הפיתוח שהחברה צריכה להוציא בהיקף שנתי של כ-1.5 מיליארד שקל

סטארט־אפים שגייסו באופוריה של תחילת העשור, שילמו את המחיר ב־2025 / איור: גיל ג'יבלי

בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי

מחקר של IVC ולאומיטק מגלה כי לצד סכומי העתק בהם נמכרו חברות סייבר כמו וויז, חברות שנחשבו למבטיחות בעבר נמכרו השנה במכירת חיסול ● זאת לאחר שהן לא הצליחו לצמוח במהירות ולהשיג תשואה מבוקשת לבעלי המניות ●​ עלייה נרשמה בהיקף האקזיטים הכולל

חזרו בהם: פרטנר החליטה שלא להקדים את סוף החוזה מול קשת

לאחר הפרסום בגלובס, פרטנר חזרה בה מההודעה על ביטול חוזה התוכן מול קשת, ושני הצדדים פועלים כדי להגיע להסכמים ● שנתיים אחרי ההשקה, שסטוביץ מקימה אתר איקומרס למותג החלבון שלה TODAY, ושגריר בריטניה בישראל חושף: "בשנה האחרונה הגיע היקף הסחר בין שתי המדינות ליותר מ–6 מיליארד ליש"ט" ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

ההצעה הנמוכה שזכתה והקשר למועדון הלקוחות: הוט מובייל בדרך לידי דלק ישראל

הקבוצה שבשליטת להב אל.אר מסתמנת כמנצחת במרוץ לרכישת חברת הסלולר שמחזיקה בכ-15% מהשוק ● בכך היא עוקפת את פלאפון, חרף הצעה הנמוכה ב-400 מיליון שקל ● מה השיקולים שהכריעו, ולמה בדלק ישראל הצליחו היכן שנכשלו בפעמיים הקודמות?

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנה שהסתיימה סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסים, שפעלו ללא רישיון

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל, וחמקו ממס שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת ארבע דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו שמונה דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

קניות ב-AI - התמונה נוצרה באמצעות ג'מיני

לא יודעים להחליט מה לקנות? זה הצ'אט שיפתור לכם את הבעיה

רכישת פריטים ישירות מתוך צ'אט בינה מלאכותית וחוויות תשלום חלקות, לצד גניבת זהויות עוד לפני ביצוע העסקה - אלה המגמות שיובילו את תחום התשלומים ב-2026, לפי דוח חדש של חברת Visa ● וגם: לראשונה, מחצית מכלל תשלומי הצרכנים בעולם לא יהיו במזומן

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה ניר ברקת פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק. ומה לגבי ישראל?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

פרויקט של אאורה בטבריה. 780 יחידות דיור במקום 84 / הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

ההתחדשות העירונית מגיעה לפריפריה. האם הפרויקטים באמת ייצאו לפועל?

בשורת ערי פריפריה אושרו לראשונה תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית ● אולם המכפילים הגבוהים הנדרשים לרווחיות מעוררים שאלה סביב היכולת של הערים לקלוט את תוספת האוכלוסייה - וסביב הסיכוי שהפרויקטים אכן יתממשו, כשאפילו במרכז קשה כיום להוציא פרויקטים בפועל

כלי הטיס הבלתי מאויש של סטארלינג / צילום: קלע

בלי תלות בסינים: הסטארט-אפ הישראלי שיספק מערכת כטב"מים מארה"ב

חברת הדיפנס־טק הישראלית קלע חתמה על הסכם בלעדי, שבמסגרתו תטמיע במערכת שלה את הטכנולוגיה של הרחפן Pathfinder X של חברת סטארלינג האמריקאית ● המהלך נועד בין היתר לנתק את התלות בשרשרת אספקה לא מאובטחת ולהעניק לכוחות עצמאות מודיעינית