גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" ● על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים ● מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ ● ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב ● האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

עוד כתבות

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

מהאמירויות ומסין: המהלכים שמאפשרים יבוא דגמים מוזלים חדשים לשוק הרכב

מספר תקינות רכב בינלאומיות נכנסו לתוקף ב־2026 ועשויות להשפיע על השוק בארץ ● כך למשל, בעקבות החמרה בתקינה סינית, השוק המקומי יוצף בדגמים חשמליים ופלאג־אין במחיר נוח - ששיווקם בסין הופסק, וייתכן כי רגולציה סביבתית באמירויות תרחיב את היבוא משם

אילוסטרציה: איל יצהר

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

תיקון החוק של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לצמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים אושר אמש בכנסת ● מהי הלכת אפרופים, מדוע היא עוררה ביקורת, מה קובע התיקון החדש, ואיך זה ישפיע על השוק? ● גלובס עושה סדר

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

גולשים ורוכשים: גידול של כ-10% בהוצאות הישראלים באונליין בשנת 2025

עפ"י נתוני שב"א, בשנת 2025 הוצאנו כ-329 מיליארד שקל בעסקאות מקוונות, לעומת 302 מיליארד בשנת 2024 ● שיא ההוצאות היומי באונליין נרשם בנובמבר, "חודש המבצעים", ועמד על כ-990 מיליון שקל ביום אחד

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אחרי העלאת מס החברות: התוכנית שרוקם האוצר לפיצוי ענקיות הטכנולוגיה

בעוד שמס החברות על ענקיות הטק עולה ל־15% בהתאם לכללי ה־OECD, הממשלה מקדמת מנגנון פיצוי בהיקף של מיליארדי שקלים במטרה למנוע זליגת פעילות למדינות מתחרות ● הזיכויים מיועדים לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח ושלהן קניין רוחני במדינה, ובראשן אנבידיה

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

אחרי 8 חודשים, איש הנדל"ן אורן קובי משתחרר למעצר בית

ביהמ"ש הורה לשחרר את אורן קובי, הנאשם כי הפר את האיסור לעסוק בנדל"ן, למעצר באיזוק אלקטרוני – והפרקליטות הודיעה כי לא תערער על ההחלטה ● שירות המבחן התנגד למעצר בית לנוכח "אופיו המניפולטיבי" של קובי

ויקטור וקרט / צילום: סטודיו דינו

מעל מיליארד שקל בשלושה חודשים: עם מנכ"ל חדש, בלאומי פרטנרס קונים כמעט הכול

זרוע ההשקעות של בנק לאומי דיווחה השבוע על עוד שתי השקעות, אשר מצטרפת לשורה של כ־10 עסקאות מאז כניסתו של המנכ"ל החדש, ויקטור וקרט, לתפקיד באוקטובר האחרון ● התחומים מגוונים: מנדל"ן ואנרגיה מתחדשת, דרך תחבורה וטיפול בפסולת ועד רשתות מזון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות חדות; מדד הבנייה זינק ב-4.7%, מדד הבטחוניות ב-4%, בנקים ב-3.5%

מדד ת"א 35 עלה ב-2.8% ● מגה אור זינקה לאחר שהכריזה על עסקת ענק ●  המניות הביטחוניות ממשיכות בראלי שלהן ● הורדת הריבית המפתיעה של הנגיד עוררה אתמול הדים בת"א: מניות הבנקים נפלו, מניות הנדל"ן זינקו בחדות ● בדיסקונט צופים שלוש הורדות ריבית נוספות במהלך השנה

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

גזירות האוצר עבדו: זינוק של 12% בשנה בגביית המסים בישראל

רשות המסים גבתה בשנת 2025 סכום שיא של 509.3 מיליארד שקל ● מנהל הרשות שי אהרונוביץ' מסר כי ההכנסות לקופת המדינה ממסים חצו את יעד הגבייה המעודכן מהחודשים האחרונים ב-1% ועלו על היעד המקורי לשנה החולפת ב-8%

297 דירות ביומיים. פרויקט ''הסטריפ'' של אאורה בנתניה / צילום: evolve media

המספרים של שוק הנדל"ן ב־ 2025 מתחילים להיחשף, והם רחוקים מהתחזיות

רוב חברות הנדל"ן מציגות עלייה במכירות, למרות שנה מאתגרת ומלאי בשיא ● אולם, הנתונים מגלים כי הזינוק נשען בעיקר על פרויקטים נקודתיים ● בזמן שחברות כמו הכשרה ופרשקובסקי רשמו גידולים מרשימים, אאורה פספסה את תחזיותיה השנתיות בכמעט 300 דירות

מדורו מובל באזיקים לבית המשפט בניו יורק / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

הסוחר שהימר על הצעד המפתיע של טראמפ והרוויח 400 אלף דולר ברגע

מידע פנים? עפ"י דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", סוחר שזהותו לא ידועה הימר פעמיים בפולימרקט על נפילתו של נשיא ונצואלה מדורו, זמן קצר לפני שטראמפ הורה על מעצרו

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

פאנלים סולאריים / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים

מינהל התכנון מקדם: בעלי קרקעות במושבים לא יצטרכו לשלם היטל השבחה על הקמת מתקנים סולאריים בחלקותיהם ● להערכת משרד האנרגיה, הפוטנציאל למשק החשמל שווה־ערך לייצור של תחנות כוח שלמות

אורן קניאל ורשף מן, היזמים מאחורי אפספלייר

אפספלייר במגעים למכירה תמורת 1.8-2.1 מיליארד דולר לקבוצת חברות

העסקה תשמר את הפעילות האורגנית של אפספלייר הישראלית ואת מבנה החברה, אך בסכום נמוך ביחס לציפיות ● בעבר ציפו המשקיעים למכור או להנפיק אותה במחיר גבוה יותר שמגיע אפילו ל-4 או 5 מיליארד דולר ● בשנים האחרונות פעלה אפספלייר ברווחיות וחצתה רף של 500 מיליון דולר בהכנסות חוזרות

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

גניבות הרכב מתגברות, אבל בענף מעריכים: מחירי הביטוח ימשיכו לרדת

ברבעון האחרון של 2025 חלה עלייה חדה בניסיונות ובגניבות רכבים ● עם זאת, גורמים בענף מסבירים כי השינוי לא בהכרח ישפיע על מחירי ביטוח הרכב השנה, והם צופים שהללו ימשיכו לרדת ב־2026 ● מה יכול להקפיץ שוב את המחירים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אמזון עלתה ב-3.5%, סנדיסק זינקה ב-27%

נאסד"ק עולה ב-0.4% ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● ג'פריס הגדיר את טבע כהשקעה מומלצת ל-2026, המניה עלתה בכ-4% ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות, לאחר העליות אתמול ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים להתאושש, הנחושת בשיא ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי בשיא

הרס של בניין כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

דוח מבקר המדינה: כך נוצרו העיכובים הגדולים במתן פיצויים בזמן המלחמה

מבקר המדינה פרסם היום את הדוח שלו בנוגע לקרן הפיצויים של רשות המסים ● בדוח נכתב כי משרד האוצר ורשות המסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה ● עוד נכתב, כי משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים עומד על 851 ימים ● תגובת רשות המסים: "קרן הפיצויים מקבלת את רוב ההערות בדוח המבקר"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

בעקבות חשיפת גלובס: חברת החשמל תעצור גבייה של אלפי שקלים מבעלי גגות סולאריים

לאחר חשיפת גלובס, בנוגע לדרישת החיוב של חברת החשמל מבעלי גגות סולאריים, הורתה רשות החשמל כי יש להקפיא לעת עתה את החיוב ● כמו כן, רשות החשמל דורשת מחברת החשמל להגיש לה תוך שבועיים תחקיר שיסביר את השתלשלות הנסיבות שהובילו לעיכוב בגבייה