גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" ● על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים ● מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ ● ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב ● האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

עוד כתבות

רה''מ לשעבר נפתלי בנט / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

על רקע פרשת קטארגייט, בנט תקף את נתניהו

בנט פנה לשב"כ ולמשטרה: "חובתכם למצות את החקירה עד תום" ●  סגנו של ראש השב"כ פורש מתפקידו - בגלל חילוקי דעות קשים עם זיני ● במערכת הביטחון העלו חשש: "חבית הנפץ" מול איראן עלולה להתלקח מחדש ● אלי פלדשטיין: "אחרי 7.10 המשימה הייתה למחוק את מושג האחריות סביב רה"מ" ●  איזנקוט מאשים: "נתניהו, אתה לא ראוי להוביל את המדינה. ישראל חייבת ללכת לבחירות ולנקות את קודש הקודשים ● דיווחים שוטפים

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם: ארמיס הישראלית נמכרת

חברת ניהול התהליכים האמריקאית ServiceNow תרכוש את ארמיס הישראלית ב-7.75 מיליארד דולר במזומן ● זוהי עסקת ההייטק הרביעית בגודלה אי פעם בישראל ● קרן אינסייט פרטנרס צפויה לגרוף תשואה של מיליארדים, ובמקביל המייסדים והעובדים יהנו מחבילות שימור נדיבות

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?

במשרד הבריאות הורו לקופות החולים להוציא מהשב"ן החזרים לנשים בלידה, כמו דולה, ייעוץ שינה לתינוק וכן עזרה לילדים עם קשיים התפתחותיים שנעזרים ברכיבה, שחייה או ספורט טיפולי ● בין ההתנגדויות: "הטיפולים המשלימים עוזרים יותר מהתרופות"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר מתחת ל-3.2 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר יומיים רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

ישלמו 50% מס? נוסח החוק שמדאיג את מנהלי הקרנות האלטרנטיביות

הקרנות האלטרנטיביות לא נכללו ברפורמה להורדת המס על המשקיעות בהייטק, ומחכות להחלטות נפרדות ● גורמים חוששים שמיסוי לא מוסדר עלול להגיע עד 50% על רווחי השותפים הפאסיביים

גלולת ההרזיה וויגובי של נובו נורדיסק / צילום: נובו נורדיסק

גלולת ההרזיה של נובו נורדיסק אושרה: מתי היא תגיע לישראל?

החברה הדנית הקדימה את המתחרה הגדולה שלה אלי לילי באישור הגלולה להרזיה בארה"ב, והמניה שלה הגיבה בעלייה ● למי המוצר מיועד, והאם נובו נורדיסק תחזור לעמדת הובלה?

''מתחם הפיקוד - לב העיר העתיקה'' / צילום: באדיבות אירית צרף אדריכלות ובינוי ערים

העיר העתיקה של באר שבע משנה את פניה

מהלך תכנוני רחב־היקף צפוי לשנות את לב העיר העתיקה של באר שבע ● רשת היין והאלכוהול הרמיטאז' משקיעה 4.5 מיליון שקל בפתיחת סניף דגל בכפר סבא ● ותערוכה חדשה של כ־50 אמנים נפתחת במפעל הישן של טרה בתל אביב ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר סמוטריץ' חתם על הצו: ממחר - הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יעלה ל-150 דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי חתם על הצו שיעלה את הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ-75 ל-150 דולר ● המשמעות: החל ממחר התקרה החדשה תיכנס לתוקף ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר תוקפים: המהלך יפגע במשק ובסופו של דבר בצרכנים ● סמוטריץ': "אין סיבה שנשלם יקר, יכול להיות פה זול"

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

יותר מ-65 חברות תעופה חוזרת לארץ: מה זה יעשה למחירי הטיסות?

חזרת חברות התעופה הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

לארי אליסון / צילום: ap, Eric Risberg

המיליארדר מול נטפליקס: המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך

פרמאונט מעלה את רמת הוודאות סביב הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באמצעות ערבות אישית של לארי אליסון בהיקף של 40.4 מיליארד דולר ● במקביל, נטפליקס מחזקת את חבילת המימון וממשיכה להיתפס כהצעה הבטוחה יותר בעיני הנהלת וורנר

מלון נורדוי בנחלת בנימין / צילום: גלית חתן

פתאל חנך מלון בן 22 חדרים בת"א: "זה אותו מאמץ עם 5% מהכסף"

מלון נורדוי בתל אביב נפתח לאחר שנה של שיפוצים ושימור מחמיר, בהשקעה של כ–66.5 מיליון שקל שביצעה קבוצת פתאל ● שורד השבי שגיא דקל חן ייקח חלק במהלך של בנק מזרחי טפחות, לצד הפרזנטורים דביר בנדק וחן אמסלם, כך נודע לגלובס ● וגם: אליעזר (צ'ייני) מרום מונה ליו"ר סמארטי א.א.ר טכנולוגיות ● אירועים ומינויים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

הבכיר שמזהיר: הסיבות להתרחק מהסקטור הלוהט שטס ב-370%

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

תל אביב. מצב המוכרים הוא הגרוע בארץ / צילום: Shutterstock

המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

נתונים שקיבל גלובס מאתר יד2 מלמדים על המצב הקשה של מי שמנסים למכור דירות יד שנייה: בתל אביב הם יכולים למצוא את עצמם ארבע שנים בשוק, בטבריה מצבם דווקא טוב

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם