המשחק של מכבי ת"א ביורוליג שוחק השבוע ביד אליהו כמעט ריק. הפועל ירושלים אירחה את המשחק האירופי שלה ללא קהל. כמה ממשחקי הגביע בכדורגל בישראל בוטלו השבוע. משחקי סוף השבוע בליגה הישראלית נדחו. וכמו שזה נראה כרגע הספורט הישראלי והעולמי עומדים בפני סגירה כמעט מוחלטת.
העובדה שההחלטה על איסור לקיים בישראל אירועים עם יותר מ-5,000 צופים בשל נגיף הקורונה התקבלה על-ידי המדינה, מעקרת כל יכולת לתמרון. בלא מעט אירועים ספורטיביים בעבר, שבהם היו מעורבות קבוצות ישראליות, היו אלו הקבוצות שנדרשו לעמוד על הרגליים האחוריות מול גופי הספורט השונים. ככל שמעמדן של הקבוצות היה חזק יותר - כך הן הצליחו למנוע ביטולים ולקיים משחקים.
הכוח ההיסטורי של מכבי ת"א בכדורסל באירופה איפשר לה בעבר להמשיך ולהנחית כאן קבוצות כדורסל בעת מלחמת המפרץ, לקיים משחקים למרות פיגועי התופת של שנות ה-2000 ולארח את הפיינל-פור ב-2004 - למרות גל פיגועים ששטף את תל אביב וירושלים.
הסיפור הפעם שונה לחלוטין. מגיפת הקורונה היא כלל-עולמית והגלובליזציה לא מכירה במדינות נקיות יותר או פחות. אירופה סוגרת שעריה, המזרח סגור, והספורט העולמי מתחיל להתרגל לאפשרות של ביטול אירועי ענק. עד כדי כך שסוכנויות ההימורים כבר פתחו יחסי הימור על אירועים שיבוטלו, והיחסים הולכים ויורדים בכל יום שעובר.
להלן רשימת המגה-אירועים של החודשים הקרובים שסימן שאלה גדול מוטל על קיומם: טורניר הרולאן גארוס בפריז וטורניר ווימבלדון בטניס, יורו 2020 בכדורגל ואולימפיאדת טוקיו. ובתווך כל האירועים המתמשכים - ובעיקרם הליגות השונות והגדולות: ליגות הכדורגל באירופה, ליגת האלופות, ומי יודע מה יהיה עם עונת ה-NBA ותחרויות פורמולה 1.
מאחר שאירוע מרכזי גדול, למשל טורניר יורו 2020, הוא יחסית קצר ומתחיל ונגמר בנקודת זמן אחת כעבור כמה שבועות - הרי שהחלטה על ביטולו, למרות המשמעויות הכלכליות העצומות, היא הרבה יותר פשוטה. הוא עוד לא התרחש, לא יצא לדרך, ולכן אין פגיעה משמעותית לפחות ברוח הספורט.
השאלה המרכזית והבעייתית יותר נוגעת לליגות שמתנהלות כרגע. ניקח למשל את הפרמיירליג האנגלית, שם עומדת ליברפול לזכות באליפות היסטורית ראשונה מאז 1990. הקבוצה מובילה את הליגה ביותר מ-20 נקודות הפרש, וכמעט בלתי אפשרי לראות מצב שקבוצה יריבה תצליח לגנוב לה את התואר.
אבל בימים האחרונים מדברים על כמה אפשרויות באנגליה בעקבות נגיף הקורונה וההשפעתו על הספורט. הראשונה, שהליגה פשוט תופסק והעונה תבוטל באופן מוחלט. כלומר, ליברפול לא תהיה אלופה. אפשרות שנייה, הליגה תמשיך להיות משוחקת עד סיומה מאחורי דלתיים סגורות. זה קורה כבר בליגות אחרות באירופה, למשל באיטליה, שקבעה כי כל תחרויות הספורט ישוחקו ללא קהל. לא ברור מה יותר גרוע - כדורגל שמשוחק ללא אוהדים או עונה שמתבטלת לפני סיומה.
אפשרות נוספת היא שהעונה תסתיים כעת, והדירוג הנוכחי ייקבע את המיקום הסופי של הקבוצות - כלומר, ליברפול תוכתר לאלופה. בעייתי? בהחלט. מאחר שיש הרבה קבוצות שיחושו שהן נפגעו. למשל, לקבוצות שנמצאות כרגע במקומות האחרונים בליגה לא תינתן האפשרות לנסות ולהציל את עורן על המגרש. ירידת ליגה משמעותה, ודאי בפרמיירליג האנגלית, אובדן אדיר של כסף ומכה אנושה.
ומה לגבי הקבוצות שנלחמות על כניסה למקומות 1-4 שמבטיח את הכסף הגדול של ליגת האלופות - מה תגיד הקבוצה שבמקום החמישי, נגיעה מכניסה לליגת האלופות, אם העונה תסתיים עכשיו. בקיצור, סיפור מורכב שבו לפחות מחצית מהקבוצות בכל ליגה יכולות להרגיש מקופחות .
על השאלה אם לקיים משחקים ללא קהל יש דילמה גדולה. מצד אחד, עיקרון הספורטיביות יישמר והליגות יתקיימו, אבל מה המשמעות של משחקי ספורט ללא קהל. את התמונה העגומה יכולנו לראות השבוע כאשר מכבי ת"א אירחה ביד אליהו אנדולו אפס הטורקית באולם שלושת רבעי ריק. אין בזה שום טעם.
מעבר לכך, יש לא מעט בעיות ארגוניות ומשפטיות לגבי אירועים שיבוטלו - למשל טורניר יורו 2020. אם יבוטל, מה המשמעות לגבי הנבחרות שהעפילו לטורניר ועשו היסטוריה בעצם העפלה - האם בכך אבדה להן הזכות לשחק בטורניר, או שאופ"א תהייה מחויבת להן בטורניר הבא. בקיצור, אין לזה סוף.
מי יישא בהפסדים?
לצד סימני השאלה הארגוניים והמשפטיים יש את הצד הכלכלי. הספורט לא שונה ממגזרים אחרים שסופגים מכה אדירה בשל הנגיף. עם זאת, לאירועי הענק יש השלכה גדלה הרבה יותר.
מבט בדוחות של אופ"א מגלה שטורניר היורו האחרון ששוחק ב-2016 היווה 42% מההכנסה השנתית באותה שנה (1.9 מיליארד אירו מתוך 4.5 מיליארד). אבל יותר מזה, אופ"א מרשה לעצמה להפסיד בדרך כלל בשנים שאין בהן יורו, כי היא יודעת שעונת היורו היא בונזזה שסוגרת את הבור ומשאירה נתחים ורזרבות הלאה.
היורו האחרון שהתקיים (2016) היה אחראי באותה שנה ל-85% מהרווח של אופ"א - בשנה שאופ"א בונה עליה כשנת הרווח העיקרית שלה. ב-2020 אופ"א שוב בונה ומסתמכת על היורו לסגור בורות ולהשאיר כסף לשנים הבאות.
הכסף הזה משורשר כלפי מטה - ההתאחדויות לכדורגל האירופיות, שכרגע לא ברור אם יראו אותו, במידה ולא יהיה יורו וכך הלאה והלאה. וכל זה עוד לפני שדיברנו על האפשרות של פגיעה בליגת האלופות, מרכיב ההכנסה השני הכי גדול של אופ"א בשנה הזאת.
נלך לטניס וניקח את תרחיש האימה של טורניר וימבלדון. זהו מועדון טניס בפרברי לונדון, שכל כולו עומד וממתין לשבועיים בשנה, שבה הוא מאפשר לטניסאים לעלות על הדשא במגרשים המרכזיים. טורניר ווימבלדון הכניס ב-2019 סכום של 256.7 מיליון ליש"ט, שהשאיר רווח לפני מס של כ-40 מיליון ליש"ט.
על בסיס ההכנסות האדירות הבטוחות האלו שנה אחרי שנה נלקחה הלוואה של 175 מיליון ליש"ט לבניית גג באצטדיונים המרכזיים, בהחזר שנתי גדול. מה יקרה אם ההכנסות ייפגמו השנה? אפשר יהיה להניח בוודאות די גדולה שהטניסאים שרגילים לפרסים כספיים נדיבים ייאלצו לשאת בנטל, במקרה הטוב לשנה אחת בלבד או שתיים.
קהל או זכויות שידור?
איך פותרים את הקונפליקט בין הדילמה של קיום משחקים ללא קהל לבין הפסקת הליגות או התחרויות? מאחר שהכל מתחיל ונגמר בכלכלה ובאובדן הכנסות, אפשר כמובן להניח כי גופי הספורט השונים, שנשענים בעיקר על הכנסות מטלוויזיה, יעדיפו לקיים את חלקם. כלומר, לקיים בצורה צולעת משחקים ללא קהל, ובלבד שלטלוויזיה יהיה מה לשדר.
מרכיב ההכנסות מזכויות שידור מהווה בספורט יותר מ-50% מההכנסה הכוללת. וכל עוד הטלוויזיה תשדר ושחקנים ירוצו על המגרש, גם הספונסרים שמפרסמים על חולצות השחקנים, ובצדי המגרש ימשיכו ליהנות מחשיפה. זה אמנם לא תמיד יהיה הגיוני - למשל, כאשר חלק גדול מהקבוצות והליגות מפרסמות על מדי המשחק שלהן חברות תעופה, בתקופה שעולם התעופה מושבת. אבל מבחינה משפטית החשיפה לפחות תהיה קיימת והחוזה יתקיים. וזה נכון גם לגבי חברות ההימורים, שמפרסמות בסכומי עתק אצל הקבוצות ובתעשיית הספורט כולה, ויפעילו לחץ לקיים את המשחקים.
ובעולם שנכנס לכאוס מוחלט, השאלה היחידה כרגע בעולם הספורט נוגעת לאפקט הדומינו: סביר להניח שאירוע הספורט הגדול הראשון שיבוטל יקשה להצדיק את קיומם של האירועים הבאים.
