אהוד דוידסון, מנכ"ל קופ"ח כללית/ צילום: אפרת זיסמן
מנכ"ל שירותי בריאות כללית פרופ' אהוד דוידסון, מסר היום מסר מרגיע ואמר כי בישראל ישנם מאגרים של מכשירי הנשמה לחירום. על פי הערכתו, לשירותי בריאות כללית ישנם כיום כ-1,000 מכשירי הנשמה, מהם רק כמחצית נמצאים בשימוש שוטף. כך שבמצב בו יגיע מספר החולים הקשים בקורונה בישראל רק לכמה מאות, מערכת הבריאות תוכל להכיל אותם.
אולם, צוואר הבקבוק יהיה הצוות הרפואי. הפעלת ציוד הנשמה זו משימה מורכבת, ובמקרה של התפשטות המחלה, שהוא המקרה שדוידסון רואה כסביר, צפוי מחסור ברופאים הללו. "המערכת שלנו סובלת ממחסור במיטות ורופאים. רמת הרפואה כאן גבוהה, אבל לא הכמות. כרגע אנחנו מכשירים לתחום ההנשמה גם רופאים שלא עושים זאת ביום יום, כולל רופאים מן הקהילה שיגוייסו למאמץ במידת הצורך, אבל הטיפול הכי טוב ניתן על ידי רופא שזה מקצועו"
דוידסון רואה לנגד עיניו את המצב הלא מזהיר באיטליה. "אפשר לומר שמערכת הבריאות קרסה שם".
מה זה אומר שמערכת הבריאות קרסה?
"התווספו תוך זמן קצר מאות חולים שזקוקים להנשמה, ואי-אפשר להנשים את כולם. כתוצאה מכך שיעורי התמותה עלו. אנחנו מקווים שלא נגיע לזה, אבל מאוד מודאגים. זה כמעט יהיה נס אם נצליח לשמור על האש הקטנה שבה מתנהלת המחלה בינתיים". במהלך עריכת וכתיבת הראיון הצטרפו שני חולים נוספים למניין - חולה 24 ו-25.
"אנחנו חוששים שהקיץ לא יעצור את הווירוס", אומר דוידסון. "באוסטרליה וסינגפור ההדבקות ממשיכות. קצב ההדבקה הנמוך יותר שאנחנו רואים שם נראה כרגע כנובע ממאמצי ההכלה יותר מאשר ממזר האוויר".
שירותי בריאות כללית מפעילה 14 בתי חולים ושירות לקהילה למעל 50% מתושבי ישראל. דוידסון הוסיף כי "כל אחד מ-8 בתי החולים הכללים שלנו הכינו מחלקת קורונה, עם חדרי תת לחץ שיכולים לאכלס כ-30 חולים. האתגר הוא לבודד את החדרים הללו מבחינת מיזוג ואוורור משאר המחלקות. בחלק מבתי החולים, למשל בית החולים סורוקה, המחלקה נמצא בבניין אחר. במחלקות אחרות ההפרדה נשמרת באותו הבניין. אנחנו מתרגלים גם כיצד להביא חולה מפתח בית החולים לחדרי הבידוד תוך מינימום חשיפה ליתר החולים, ומשפרים כל הזמן את התהליך. לצוות הרפואי מן הסתם ישנם גם החששות שלו, וככל שמתרגלים יותר כך הצוות מתפקד טוב יותר למרות החששות". בשעה זו ישנו חולה קורונה אחד בבית החולים ביילינסון ואחד בביתה חולים מאיר.
"אנחנו מכפילים את רמות המלאי בכל התחומים. לרוב יש לנו מלאי לחודשיים וכעת אנחנו בונים מלאי לארבעה חודשים ובמוצרים הרלוונטיים למחלות נשימתיות, גם לשישה חודשים".
לא נתקלתם במחסור עולמי במוצרים הללו?
"אנחנו קופת חולים גדולה ואחת הקנייניות החזקות ביותר בעולם. להשיג את המלאי הזה היה מאוד מורכב, אבל הצלחנו וערב החג ינחת כאן מטוס מדרום אפריקה עם מסיכות להגנה על הצוות הרפואי".
בנוסף להיערכות בתי החולים, לשלב הבא מתוכננת היערכות של קוטפות החולים, כאשר הוגדרו קופות חולים אליהן ניתן יהיה לפנות עם חשש לקורונה, במידה ומד"א לא יוכל להשתלט על המצב ולהגיע לכל בית, ואם לא ניתן יהיה לאשפז את כל החולים בבתי החולים.
עיקר הפעילות של ככלית בקהילה היא כרגע מול המבודדים. "אנחנו מתקשרים כל יומיים למבודדי הבית כדי לשאול מה שלומם. הרחבנו את שירותי הבריאות אונליין כך שיפעלו גם במהלך שעות פעילות המרפאות ולא רק אחרי הסגירה, וזאת כדי לייעץ למבודדים, אם יש להם חשש לקורונה וגם בבעיות בריאות אחרות שעלולות לצוץ בתקופה בה הם מנועים מלבקר במרפאות. הרי מדובר באלפים רבים של מבודדים ומן הסתם לחלקם יהיו בעיות בריאות. השירות הזה מיועד למבודדים אך לא ננתק שיחה גם למי שאינו מבודד אך מעוניין להימנע מהגעה למרפאה. ניתן להשתמש גם בשירות של Tyto שהתחלנו להפעיל באופן מסובסד לפני כשנתיים, כדי לבצע בדיקות רפואיות כמו בדיקות גרון או ריאות מרחוק, בלי לסכן את הצוות".
את בדיקת הקורונה עצמה עושה מד"א, כאשר הכללית התגייסה למשימה ופתחה מעבדה בסורוקה לעבד את הבדיקות, בנוסף למעבדה שמפעיל משרד הבריאות בתל השומר.
ייתכן מצב שבו יוכלו לעשות בדיקות לכל המבודדים כדי להחזיר חלק מהם לחיים רגילים לפני תום תקופת הבידוד הרשמית?
"זה לא אפשרי, משום שהבדיקה תהיה שלילית בתקופת הדגירה. גם מי שנמצא בריא היום עלול להתגלות כחולה מחר, ואי-אפשר לעשות בדיקה כל יום".
מה דעתך על הנחיות משרד הבריאות באופן כללי?
"התהליכים שקולים מאוד. אחראיים מאוד. הצוות שמונהג על ידי משרד הבריאות וגם אנשים שלנו שותפים לו, כולל את הגורמים המנוסים ביותר בנושא הזה".
האם נערכתם גם לתרחיש של טיפול בחולים מן הרשות הפלסטינית?
"קשה לענות על זה. חשוב לדעת מה קורה ברשות כי הווירוס לא מכיר פוליטיקה, וכרגע אנשים עוברים בין האזורים. אבל מבחינתי, דיה לצרה בשעתה. צריך כרגע לדאוג למערכת הבריאות הישראלית:.
האם בין כלי הבינה המלאכותית שאתם פיתחתם והטמעתם לאורך השנים קיימים כאלה שרלוונטיים למלחמה בקורונה?
"בינה מלאכותית משתמשת במידע רב כדי לנבא, למשל מי מן החולים צפוי להתדרדר. כרגע אין מספיק מידע לפיתוח כלים כאלה ואנחנו מנבאים התדרדרות על בסיס הפרופילים של גיל ומחלות רקע. אבל אנחנו אוספים מידע וייתכן שבהמשך נוכל לנבא את ההתדרדרות טוב יותר".
"אני מרגיש קצת דה ז'ה וו, כי תרגלנו בדיוק את הסיטואציות הללו"
בשיחה עם גלובס לפודקאסט "חזית המדע", אמר מנהל מכון המחקר וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, פרופ' רן בליצר, כי מערכת הבריאות מתכוננת לתרחיש של מגיפה כבר כ-20 שנה, מאז אירוע שפעת העופות. ההתפתחות היא פחות או יותר על פי התרחישים שנובאו. "אני מרגיש קצת דה ז'ה וו, כי תרגלנו בדיוק את הסיטואציות הללו".
"המשחק של מחלות מדבקות הוא משחק של התפשטות לא לינארית. השלבים הראשונים הם כמעט מתחת לסף הגילוי, אבל אם אתה לא מכיל את המחלה באמצעים של בריאות הציבור באופן נחוש, השד יצא מהבקבוק ואי-אפשר יהיה להשיבו.
"השלב שהו אנחנו נמצאים עכשיו הוא שלב ההכלה. המטרה היא למנוע התפשטות המחלה למעגלים רחבים, אלא שסביב כל חולה יהיה מעגל בודד של נדבקים, ועושים את זה בשיטות של חקירה אפידמיולוגית, ובידוד כל הנדבקים כדי שלא ידביקו מעגל שני, וכל עוד נעשה את זה, מצבנו טוב משל כל מדינה אחרת שאני מכיר.
"השלב הזה דינו בסופו של דבר להיכשל, כי בשלב כלשהו כל עוד לא סוגרים גבולות, ואין כוונה לסגור גבולות, וכל מי שיגיע לארץ עם המחלה מחו"ל, יוצר סביבו מעגלי הדבקה חדשים, עד שיגיע היום שבו נפספס את אחד המעגלים הללו, וימצא מעגל שני או שלישי של הדבקות מכל חולה. אם כל חולה ידביק רק בין 1.5-3, אז מצבנו עדיין טוב.
"ברגע ששלב ההכלה נכשל, אנחנו עוברים לשלב ההאטה והשליטה. המטרה בשלב הזה היא להקטין את גל התחלואה, כלומר שהמחלה תתפשט בקצב האיטי ביותר האפשרי ולדחות את שיא הגל כמה שרק אפשר. יש כאלה שיאמרו 'אבל אם ממילא יגיע הגל, אז למה צריך להאט, למה צריך לשלוט?', אבל זו טעות דרמטית כי אם ניתן לגל הזה להתפשט כמו אש בשדה קוצים, הרי בשיא הגל מספר החולים יהיה כל כך קשה שהם יסתמו את כל בתי החולים. אבל במצב של האטה, הגל יהיה נמוך יותר בכל רגע נתון, בגבולות הספיגה של מערכת החולים, ואנשים שלא חייבים למות או להיפגע, לא ימותו ולא יפגעו".
ומה צריכה מערכת הבריאות לעשות כדי לעודד את ההאטה הזו? "אנחנו ניכנס לעולם של 'ריחוק חברתי'. המטרה שלי תהיה שלכל אדם בחייו היומיומיים יהיו כמה שפחות מגעים וכמה שפחות קרובים. אני כבר לא מכוון את עצמי לחולים או לאזור מסוים, אלא מנסה לנהל את כל האוכלוסייה כך שלאנשים יהיו כמה שפחות נקודות מגע עם הסובבים אותם.
"איך משיגים את זה? על ידי הגבלת אירועים כמו מופעי מוזיקה או ספורט, ככל שאפשר לעודד אנשים לעבוד מרחוק. לבסוף יש צעדים שלא נגיע אליהם בקרוב, אבל זה השלב שבו הצעדים של ריחוק חברתי מגיעים לליבה של שגרת החיים, כמו למשל ריווח של הנוסעים באוטובוסים כך שאוטובוס לא יורשה להעלות מעל מספר נוסעים מסוים, או למשל סגירת מוסדות לימוד והעברתם למצב של למידה מרחוק". באמצעים הללו ניתן יהיה להשאיר את כמות החולים הקשים בטווח הספיגה של מערכת הבריאות במשך חודשים רבים.
אתה ממליץ כבר היום לכל אדם להרחיק את עצמו מהחברה ככל האפשר?
"עדיין לא. אנחנו בשלב ההכלה וצריך לשים את הדברים בפרופורציה. אבל ככל שיעבור הזמן, אם מספר החולים ילך ויגדל, יעלה ההיגיון בהתרחקו מהחברה. כולנו הופכים להיות מנהלי הסיכון של חיינו, כאשר כמובן שהסיכון תלוי ברמת הפגיעות של האינדיבידואל".
בליצר שלל את התיאוריות כי הווירוס נרקח במעבדה וציין כי "מעבר של וירוסים מבעלי חיים לבני אדם מתרחש כל הזמן, ואחרי האירוע הזה, יבוא בוודאי האירוע הבא".
גם אם כולנו נפסיק לאכול בעלי חיים?
"שווקי ענק שבהם בעלי חיים אקזוטיים פוגשים בני אדם הם מועדים לפורענות יותר מאשר העוף הקפוא במרכול".
קורונה - תרחישים אפשריים
שלב ההכלה: כל החולים החדשים נדבקו מחולים שכבר זוהו.
תגובת משרד הבריאות: עצירת תנועה מחו"ל. כל מי שבא במגע עם חולה מזוהה, נכנס לבידוד
שלב ההאטה: מרגע שתאותר הידבקות שהמקור שלה לא ידוע, נדע כי מאמצי ההכלה נכשלו. כעת המטרה היא לדחות את שיא הגל, כך שמספר החולים הקשים הדורשים הנשמה, לא יעלה על כמה מאות שמערכת הבריאות יכולה כרגע להכיל בכל רגע נתון
תגובת משרד הבריאות: "הרחקה חברתית" באוכלוסיה כולה ללא דגש על החולים, כולל מניעת אירועים המוניים, עבודה מרחוק במידת האפשר
התפשטות נרחבת: עליה מהירה במספר הנדבקים, כך שהמספר בכל רגע הוא מעל ליכולת ההכלה של מערכת הבריאות, ורבים אינם מקבלים את הטיפול המיטבי האפשרי. עליה בשיעור התמותה ביחס למספר הנדבקים
תגובת משרד הבריאות: הרחקה חברתית קיצונית כולל ביטול לימודים וריווח התחבורה הציבורית