ירון נוידרפר, מנכ”ל SFI, ואירה פרידמן, סמנכ”לית SFI / צילום: איל יצהר, גלובס
בין 2014 ל-2018 צמחו ההשקעות המבוססות על ניתוח מגדרי (GLI) מרמה של 100 מיליון דולר ללא פחות מ-2.4 מיליארד דולר, ואף שאין עדיין נתונים ל-2019, סביר להניח שהצמיחה המשמעותית נמשכה.
GLI - Gender Lens Investing, היא למעשה הסתכלות מבעד למשקפיים שלוקחים בחשבון בהחלטות השקעה גם את נושא השוויון המגדרי והגיוון בחברות ציבוריות. אם בעולם התחום צומח במהירות, בישראל הוא נמצא רק בחיתוליו. בארגון SFI (Social Finance Israel) - חברה לתועלת הציבור שהוקמה במטרה לקדם הזרמת הון לפתרון בעיות חברתיות - מבקשים לשנות את התמונה. ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI והמייסד המשותף שלה (לצד סר רונלד כהן) ואירה פרידמן, סמנכ"לית SFI, מסבירים איך ולמה בכלל זה נדרש.
"בשנים האחרונות, השקעות האימפקט צומחות בצורה אקספוננציאלית", אומר נוידרפר. "יש דור חדש של משקיעים שלא מסתפק בפרדיגמה הישנה של להשקיע ולעשות הרבה כסף, אלא רוצים שההשקעות יתבצעו בהתאם לערכים שלהם. חלק שני של זה הוא חברות שמנוהלות כשמה שעומד לנגד עיניהן הוא לא רק שורת הרווח אלא כלל בעלי העניין בהן; חלק נוסף הוא הצרכנות שלנו - לדוגמה, רוכשי דירה יכולים לומר: 'לא נקנה מחברה שבה יש תאונות עבודה'; והחלק הרביעי הוא ברמה החשבונאית - יצירת כללי חשבונאות אימפקט, כך שקוראי דוח כספי יראו את הנושא מכומת בדוחות ויוכלו לקבל החלטות השקעה על סמך זה".
לדבריו, SFI מבקשת לקדם את כלכלת האימפקט בישראל ולייצר מוצרי השקעה כמו איגרות חוב חברתיות. "הסיפור של הנושא המגדרי הוא נדבך מעניין בעולם השקעות האימפקט", אומר נוידרפר. "עולם ההשקעות מבין שהדבר יכול לייצר תועלת לא רק חברתית אלא גם כלכלית, ולכן יש מוצרי השקעה שמכוונים לעולמות של נשים יזמיות ומנהלות, לדוגמה".
"המוסדיים עושים היכרות עם ההשקעות האחראיות"
מה קורה בעולם בנושא זה?
פרידמן: "ב-4 השנים האחרונות התרחב מגוון המוצרים שמשקיע יכול להשקיע דרכם
בחברות עם שוויון מגדרי: תעודות סל, אג"ח ועוד. אלה מגוון מוצרים שהגיעו לבורסות בעולם, לא רק הזדמנויות השקעה פרטיות. יש דוגמאות של עשרות גופים פיננסיים כמו UBS, RBC, מורגן סטנלי וכדומה, שיש להם מוצרי השקעה שדרכם משקיעים לפי קריטריונים של גיוס עובדות, קידום נשים, ייצוג בדירקטוריון ובהנהלה. אחד הפרמטרים המרכזיים הוא פערי שכר בין נשים וגברים".
ומה קורה בישראל?
פרידמן: "בארץ כל זה עוד לא קיים, אבל למשקיעים המוסדיים מתחילה לערוך היכרות עם עולם ההשקעות האחראיות, ויכול להיות מעניין לדרבן אותם. בנושא ההשקעות האחראיות, פסגות חתמה על אמנה להשקיע לפי עקרונות שהציג האו"ם, על בסיס פרמטרים של סביבה וממשל תאגידי. זה אמור להיות לא רק טוב לסביבה או לחברה, אלא להביא לביצועים פיננסיים טובים יותר. כך למשל, חברת טכנולוגיה שלא שומרת על הפרטיות של המשתמשים, עלולה להיקנס או להיתבע וזה יתבטא במחיר המניה, והשקעה אחראית לוקחת את זה בחשבון. שוויון מגדרי הוא חלק מזה".
נוידרפר: "בארץ, 93% ממשקיעי קרנות הון סיכון הם גברים. רק 9% מהסטארט-אפים שמוקמים מוקמים על-ידי נשים. אנחנו לא חושבים שלנשים יש יכולת קטנה יותר, כלומר זה עניין של חשיפה והכללה. יש עוד הרבה עבודה".
אחרי 4 השנים שבהם התחום צמח במהירות, יש כבר נתונים לפיהם באמת השקעה ב-GLI מניבה תשואה עודפת?
פרידמן: "המוצרים האלה הושקו אחרי שנעשו כמה מחקרים שהראו קורלציה ברורה בין גיוון וייצוג נשים בדירקטוריונים לבין ביצועים פיננסיים".
איך מקדמים את התחום בארץ?
נוידרפר: "בשני מישורים. הראשון הוא מודעות וחינוך שוק, כולל עבודה עם הרגולטורים ועם המוסדיים, שיבינו שלדבר הזה יש ערך ויראו מה שקורה בעולם ושאם לא נפעל, נישאר מאחור. בנושא פערי השכר למשל, רשות ניירות ערך יכולה לקבוע שחובה על חברות לפרסם את הנתון (בדומה לאנגליה), וכשבשוק יראו את הפערים, כוחות השוק יתנו מענה. מישור שני הוא ברמת המוצרים. אנחנו עובדים היום על שני פרויקטים של אג"ח חברתיות שמופנים לנשים, אחד של סיוע לאמהות יחידניות שנקלעו לחוסר תעסוקה, והשני לחינוך טכנולוגי לנערות. זה עדיין בשלב התכנון".
לדברי פרידמן, יש מקום ללמוד מהנעשה בעולם. היא מציינת כדוגמה בנק אוסטרלי גדול שגייס בהנפקת אג"ח 300 מיליון דולר שנועדו לתת אשראי לחברות שעומדות בתקן של שוויון מגדרי. "חברה שיודעת שכך יהיה לה קל יותר לקבל אשראי מהבנק, תקדם את הנושא", היא אומרת.