אחד הנוסעים הדרום קוריאנים שנדבקו בקורונה מחכים בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
אחת הנפגעות המיידיות מפרוץ משבר הקורונה היא חברת התעופה אל על. ככל שהתפשטות הווירוס הסיני נמשכת, הפגיעה בפעילותה של אל על ובתוצאותיה מעמיקה, והן מאיימות על יכולתה להתמודד עם ההתחייבויות הרובצות עליה. עדכון נוסף שפרסמה היום (א') החברה חשף את ההשפעה הניכרת של המשבר על התוצאות העסקיות הצפויות.
אל על צופה ירידה בהכנסות בטווח של 140-160 מיליון דולר בין החודשים ינואר לאפריל (כולל) - עיקר הסכום (80-90 מיליון דולר) בגין הרבעון הראשון. להערכת החברה, הירידה כאמור צפויה להתקזז בחלקה עם צמצום בהוצאות התפעוליות של החברה. בהתאם, החברה מעריכה בשלב זה כי ההשפעה של הירידה כאמור על תוצאות החברה בגין החודשים ינואר-אפריל (כולל) צפויה להיות בטווח של 70 עד 90 מיליון דולר, מתוכם 35 עד 45 מיליון דולר בגין הרבעון הראשון.
אל על מציינת כי עדכנה את הערכותיה לגבי השלכות הקורונה על תוצאותיה הכספיות עקב הירידה בפעילות ביעדים איטליה ויפן, וכן לאור המלצת משרד הבריאות ביחס לטיסות לכלל יעדי העולם. בהתאם להערכות אלה, החברה צופה כאמור ירידה בהכנסות בשלב זה. זאת, טרם הבאה בחשבון של השלכות הנחיות משרד הבריאות ביחס לדרישה לבידוד עבור נוסעים החוזרים ואיסור כניסת אזרחים זרים ממדינות נוספות - צרפת, גרמניה, שווייץ, ספרד ואוסטריה - כך שנראה שהמספרים שהיא הציגה היום צפויים להמשיך ולהצטבר באופן משמעותי.
עוד הוסיפה אל על כי היא "מבצעת פעולות תפעוליות ופיננסיות, שמטרתן להקטין את הוצאותיה ולצמצם את הירידה בתזרים המזומנים", וכן כי היא מבצעת "התאמות משמעויות בפעילותה וברשת הנתיבים".
החברה גם מדווחת על ביצוע פעולות "בתחום יחסי העבודה" - וזאת בהמשך לפרסומים על אודות פיטורים מסיביים של מאות עובדים שהיא מבקשת לבצע. כמו כן היא מדווחת באופן רשמי כי "פנתה למשרד האוצר לשם קבלת תמיכה ממדינת ישראל ומנהלת עימו שיחות בנושא".
ככל הידוע, באל על מקווים לקבלת תמיכה מהממשלה בדמות מענק, אולם באוצר מעוניינים להקל על אל על באמצעות צמצום תשלומי מסים (לרשות שדות התעופה) ודרך הקדמת תשלומים (עבור אבטחת טיסות), המותנים במהלכי התייעלות שיכללו גם פיטורים מסיביים וקיצוצי שכר.
מול הירידה בהכנסות, אל על אומנם נהנית מירידת מחירי הנפט בעולם ומצמצום הוצאות נוספות בשל הירידה בפעילות, אולם החברה, שבשליטה בה מחזיקים בני הזוג תמי ודדי בורוביץ (באמצעות חברת כנפיים), מתמודדת עם הוצאות קבועות משמעותיות - הכוללות במרכזן תשלום דמי רכישה וחכירה בגין תוכנית ההצטיידות השאפתנית שלה במטוסי דרימליינר, הוצאות שכר וכן תשלומים לרשות שדות התעופה - וכל אלה ממשיכות להיות משולמות גם כשהכנסות החברה נחתכות.
לכן, בעוד אל על תוכל להתמודד בשלב הנוכחי עם הירידה בהכנסות, הרי שהימשכות חוסר הוודאות בשוק התעופה העולמי - הבאה בינתיים לידי ביטוי בירידה בתפוסה ובביטולי קווים וטיסות ליעדים שונים - עלולה להעמיד את חוסנה הפיננסי מול אתגר, שכלל לא בטוח שהיא תוכל להתמודד איתו.
מאזני החברה, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019, חושפים כי עיקר התחייבויותיה של אל על הן הלוואות מבנקים והתחייבויות בגין חכירת מטוסים - מרביתן לטווח ארוך. החברה מציגה הלוואות בנקאיות ואחרות בהיקף של כ-760 מיליון דולר והתחייבויות בגין חכירות של 932 מיליון דולר, ובסך-הכול התחייבויות של כ-2 מיליארד דולר לטווח ארוך.
לצד זאת, סך התחייבויותיה השוטפות של אל על בסוף הרבעון השלישי של השנה שעברה התקרבו ל-1.1 מיליארד דולר - מהן כ-91 מיליון דולר הוצאות בגין חכירות וכ-262 מיליון דולר אשראי לזמן קצר ועלויות שוטפות. בקופתה מציגה אל על מזומנים בסך כ-200 מיליון דולר נזילים.
האינטרס של המדינה והאפשרות לסיוע
אחת השאלות המרכזיות הניצבות כעת על הפרק נוגעת לסיוע האפשרי שתקבל אל על מהמדינה. בעוד שלמדינה, כמחזיקת מניה מיוחדת ("מניית זהב") באל על, יש אינטרס במניעת קריסתה האפשרית של אל על, בין היתר בשל החשיבות להמשך פעילות של חברת תעופה ישראלית גם בתקופות ביטחוניות קשות - יש הטוענים כי אין הצדקה בהזרמת כספי ציבור לחברה הנמצאת בשליטת ידיים פרטיות.
המשבר שעימו מתמודדת אל על כבר שבועות ארוכים, הצפוי להעיב על פעילותה עוד משך זמן לא קצר, מגיע אחרי תקופה ממושכת שבה התקשתה החברה להציג תוצאות כספיות חיוביות, על רקע החרפת התחרות בענף התעופה בישראל ותוכנית הצטיידות מסיבית במטוסים שביצעה.
בשנים 2017-2018, כחלק מהתוכנית האסטרטגית שלה לחידוש צי המטוסים, גיבשה אל על הסכמים רחבי-היקף לרכישה וחכירה של 16 מטוסים מדגם דרימליינר מתוצרת בואינג, (דגמי 787-8 ו-787-9). מטוסים אלה מוגדרים על-ידי אל על כחדשניים ביותר בתעשייה, וככאלה המציבים אותה "בחוד החנית הטכנולוגית". מלבד "שיפור חוויית הלקוח", המטוסים גם צפויים לסייע לחברה להתייעל תפעולית ולצמצם הוצאות.
ואולם, בדרך לאותה התייעלות, תוכנית ההצטיידות במטוסים עולה לחברת התעופה בכסף רב. במהלך חודש פברואר, אחרי שהכותרות על אודות התפשטות הקורונה החלו לזרום, החברה עדכנה על הסכמי מימון בהיקף של כ-247 מיליון דולר לרכישת שני מטוסים - השביעי והשמיני, במסגרת התוכנית.
משבר הקורונה לקח 30% מהשווי
הדוחות הכספיים של אל על מלמדים כי לצד יציבות בהכנסותיה בחודשים ינואר-ספטמבר 2019, שעמדו על 1.65 מיליארד דולר, גדלו הפסדיה בתקופה זו ב-37% והגיעו ל-28 מיליון דולר. זאת אחרי שאת שנת 2018 כולה סיכמה אל על בהפסד של כ-52 מיליון דולר. מניית אל על , שנסחרה משעות הבוקר בירידות חדות של כ-9%, השלימה צניחה של יותר מ-30% מפרוץ "משבר הקורונה" במהלך חודש ינואר 20.
ירידות אלה השלימו למניה צלילה של יותר מ-80% מרמת השיא שאליה הגיעה לפני שלוש שנים וחצי - באוקטובר 2016. זאת אחרי שבשנים קודמות הייתה אל על אחת המניות המוצלחות בבורסה, עם עליות שהצטברו למאות אחוזים. עם הירידות האחרונות, שווייה של אל על עומד על כ-330 מיליון שקל, לעומת שווי שיא שהתקרב ל-2 מיליארד שקל לקראת סוף שנת 2016.
באשר לחברה-האם כנפיים , זו רשמה היום בשעות הצהריים ירידה דו-ספרתית, במחזור מסחר זעום של כמה אלפי שקלים בודדים, והשלימה קריסה של כ-50% מפרוץ משבר הקורונה בחודש ינואר. שווי החברה הצטמק לכ-130 מיליון שקל בלבד.
מלבד חברת ההחזקות של משפחת בורוביץ', מפסידה נוספת מצניחת מניית אל על היא קרן הגידור הישראלית ION. הקרן, בראשות יונתן הלף וסטיבן לוי, הפכה לבעלת עניין באל על בנובמבר 2018, והיא מחזיקה מעל ל-7% מהון החברה, בשווי נוכחי של כ-25 מיליון שקל.