נשים בעמדות מפתח בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
מישל אובמה, שריל סנדברג, אנגלה מרקל, רות דיין, מרים פרץ או עדה יונת, הן רק חלק מרשימה של נשים מעוררות ההשראה שכולנו מכירים. ביום האישה אנו מעלים אותן על נס ומציינים את תרומתן למדע, לכלכלה או לפוליטיקה והשפעתן הרבה על המשק העולמי או הישראלי. מעניין האם גם הן כמוני מקבלות מסרונים, המזמינים אותן ליהנות מהנחות ענק לתכשירי קוסמטיקה, ספא ואופנה כדי לחגוג את יום האישה. אז לא צריכה שתדליקו לי נר בריח וניל כדי להזכיר לי את מצבן של הנשים בעולם. אל תציינו - תעשו.
זה למעלה ממאה שנה שמציינים בעולם ב-8 במרץ את יום האישה הבינלאומי. ביום זה מתפרסמים נתונים סטטיסטיים רבים על הפערים בין גברים ונשים, בעיקר בשוק העבודה. האם באמת נדרש יום מיוחד כדי להיזכר בפערים אלו?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל פרסמה בימים אלה נתונים ליום האישה 2020, מהם עולה כי אישה יהודיה השתכרה ב-2018 בממוצע כ-8,500 שקל בחודש, בעוד שגבר יהודי שכיר הרוויח בממוצע כ-12,500 שקל בחודש. הרופאה שמטפלת בכם קיבלה באותה שנה בממוצע - 95.7 שקל לשעה, בעוד שעמיתה הרופא קיבל בממוצע 127 שקל לשעת עבודה. משרד האוצר פרסם לאחרונה כי שכרה הממוצע של שכירה ערביה ב-2017 עמד בחודש על 5,722 שקל, ושכרה הממוצע של שכירה חרדית עמד באותה שנה על 5,750 שקל בחודש.
ברור לכל כי עדיין קיימים פערים מגדריים עצומים בין נשים וגברים, פערי שכר, הטרדות מיניות, אלימות כנגד נשים ועוני. כחברה עלינו לטפל בצמצום פערים אלו, כאשר יום ייחודי בשנה בו נעלה על נס את הנשים לא יתרום לקידום מעמדן, אלא ינציח שהן זן נדיר שיש לטפח, ואולי גם לשלוח לספא.
אין ספק ששיעור התעסוקה של נשים בחברה המערבית נמצא במגמת עלייה וגם שכרן, אך עדיין קיימים פערים מהותיים בין גברים לנשים. למרות ששיעור הזכאות לתעודת בגרות בישראל בשנת 2018 היה גבוה יותר בקרב בנות, ועמד על 71.2% מול 60.6% בקרב הבנים הזכאים לבגרות, ושיעור הסטודנטיות באוניברסיטאות בישראל, עמד לפי נתוני הלמ"ס על 59.1%, עדיין ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה נמוכה משל עמיתה הגבר באותו תפקיד.
חגיגת יום האישה מנציחה בעיניי את המסר, שנשים הן מיעוט שיש להוקיר, ולא מחצית מהאוכלוסייה, שיוצרות, תורמות ומשפיעות בדיוק כמו גברים. כחברת הנהלה בדואר ישראל, המונה אלפי נשים, מתוכן מאות מנהלות בדרגים שונים, ארבע נשים בדירקטוריון החברה, ועוד ארבע נשים בתפקידי סמנכ"ל, המהפכה שחוללנו בדואר לא היתה מתקיימת לולא השפעתן ופועלן של הנשים בארגון. עבורנו יום האישה הוא כל יום, ואין צורך ביום מיוחד כדי לזכור שנשים אכן שוות, תורמות, ומשפיעות על המשק והכלכלה בכל תחומי החיים.
האם לנו הנשים יש את הפריבילגיה להיות בינוניות כמו גברים? עדיין אנו צריכות להיות טובות, מצוינות, זריזות ומהירות, כדי לעמוד במרוץ בו לגברים יש יתרון. בעיניי לא צריך לחכות לתאריך בלוח השנה כדי לציין את התקדמותן של נשים, ולהכיר בצורך בשוויון מגדרי. לאורך כל השנה עלינו, נשים וגברים, להכשיר נשים, להשוות את שכרן, לקדם אותן על פי כישוריהן, לעודד נערות ללמוד, להתפתח, לפנות למקצועות מדעיים וטכנולוגיים, להשתלב במקצועות בכירים בצבא, בפוליטיקה ובכלכלה, ולאפשר להן להשמיע את קולן.
הכותבת היא סמנכ"לית תקשורת והסברה וחברת הנהלה בדואר ישראל ובוגרת מיזם מעוז-מקום