גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: למה עדיין צריך את יום האישה

האפליה והשוביניזם עדיין כאן ● אפשר פשוט להציץ בטוקבקים לכתבות העוסקות בנשים שנמצאות בעמדות כוח ולהבין די מהר שמשהו בתגובות, בניסוח שלהן, אחר ושונה מהאופן שבו מגיבים לגברים בעמדות מקבילות ● היחס של החברה לאישה, ובפרט לאישה חזקה, מאוד ברור וצורם

יום האישה, ישראל 2020 / צילום:  אהרוני רולנד
יום האישה, ישראל 2020 / צילום: אהרוני רולנד

השיחה שאני שומעת הרבה סביב יום האישה מתחילה בשאלה: "למה עדיין צריך את זה". זו שאלה שעלתה גם אצלנו בחברה במסגרת פעילויות יום האישה, גם מצד נשים וגם מצד גברים. התחושה היא שיש אנשים שמרגישים שכבר הגענו לאיזשהו שוויון סביר, אחרים שבעיניהם זהו יום מחליש וכאלו שמרגישים שכבר הגזמנו, שכל מה שרצינו קיבלנו ועכשיו אנחנו פשוט תקועות עם איזו מנטרה. אז עצרתי לשאול את עצמי, האם הגענו לשוויון סביר? האם הגזמנו? והאם היום הזה באמת מחליש? בעיניי התשובה לכל השאלות האלו היא - ברור שלא.

ברור שלא הגענו לשוויון, בטח לא סביר

מספיקה הסתכלות קצרה כדי לראות שהפער המגדרי עדיין קיים סביבנו, בתוכנו. מספר הנשים בתפקידי מפתח נשאר נמוך. אחוז הנשים בפוליטיקה, מספר המנכ"ליות, דירקטוריות, יזמיות, מנהיגות, גם הוא לא מרקיע למרות שאנחנו חצי מאוכלוסיית העולם. איך זה סביר שהייצוג הזה לא מתבטא בכל תחום? זה לא. ועלינו, הנשים, לקחת את מקומנו ולשאת באחריות על עיצוב העולם והדרך בה החברה שלנו צועדת.

לצד האחריות, אני מאמינה שעלינו לפעול גם לעצמאות. בסיס ההתנהלות העצמאית שלנו כנשים נבחן בכל מיני אספקטים. דוגמה שראוי לבחון בעיניי היא ניהול המצב הפיננסי שלנו. כי למרות שמדובר ביסוד בסיסי, יומיומי אפילו, בחיים של כל אדם, גם שם המצב לא משהו. אני מכירה הרבה מאוד נשים שמנהלות את חשבון הבנק שלהן בצורה הדוקה כמו גברים - אבל גם יותר מדי נשים שלא. לא בודקות את מצב החשבון באותה תדירות, לא ממנפות את הכסף שלהן, לא משקיעות בשוק ההון. ואני לא מצליחה להבין למה! הרי ניהול הכסף שלי הוא הבסיס לעצמאות ולחופש. האחריות שלי כאישה על הכלכלה האישית שלי, על הכסף שלי, היא בעיניי נקודת בסיס בדרך שלנו לשוויון, שנמצאת בתחום האחריות האישית של כל אחת ואחת.

ברור שלא הגזמנו

תהייה שמדי פעם עולה לי סביב הסוגיה הזו בשיחה עם גברים, היא: מה אתם הייתם מרגישים. אילו הייתם אתם נולדים נשים, האם הייתם מרגישים שקיים שוויון הזדמנויות, שוויון ביחס? האם הייתם מרוצים? האם זהו עולם שהייתם רוצים לחיות בו, או שהייתם רוצים לשפרו? לשפר את מעמדכם. התשובה לדעתי ברורה. ואגב, יש חוסר שוויון שראוי לתקן גם עבורכם. הרי בדיוק כמונו, הנשים, גם גברים הם הורים, אבות שהיו רוצים לקחת חלק פעיל במשפחה שלהם, להיות נוכחים. אבל לרובם זו אפילו לא אפשרות שעולה על הדעת, למרות שמשרת אב היא באמת מושג קיים ולדעתי מעטים הגברים שעצרו לחשוב על כך. כולנו עדיין כלואים עמוק בפרדיגמה. נכון, שינוי של הפרדיגמה אינו מובן מאליו כי הוא מדבר על שינוי של מאזן כוחות. שינוי מהותי, המכיל אלמנט של פחד ורתיעה משינוי הסטטוס-קוו. אבל בחינה אמיתית של ההבניה החברתית הזו מובילה להבנה שיש פה רווח אמיתי וברור לכל הצדדים ומדובר בשיפור החיים עבור כולנו.

 התייחסות יתר? אם כבר, התייחסות חסר

אפשר להציץ בטוקבקים לכתבות העוסקות בנשים שנמצאות בעמדות כוח ולהבין די מהר שמשהו בתגובות, בניסוח שלהן, אחר ושונה מהאופן שבו מגיבים לגברים בעמדות מקבילות. היחס של החברה לאישה, ובפרט לאישה חזקה, מאוד ברור וצורם שם. לכל אחת מהנשים האלה הייתה נקודה בה היא קיבלה איזו עמדת מפתח ואחריות שהייתה גדולה ממה שהיא חשבה שהיא מסוגלת לה, עמדה שדרשה ממנה לצמוח ולגדול מעל עצמה. זה נכון לגברים ונשים כאחד, אבל ההזדמנויות האלה עדיין לא קיימות עבור נשים באותה תדירות. ואני מרגישה שבאזור הזה, אזור ההזדמנויות, נדרשת פריצה. התייחסות שונה. אפליה מתקנת אם תרצו. ואחרי שזה יקרה, ניתן ונכון יהיה לצפות מכל בעל תפקיד, או בעלת תפקיד, שתוכיח עצמה כאחת האדם. לכן, אני מאמינה שעל מי מאתנו שנמצאות בעמדות כוח או השפעה, חלה החובה והזכות לקדם יותר ויותר נשים צעירות לתפקידים בכירים ולעמדות מפתח, לדחוף יותר נשים לתחומי לימוד ועשייה בהם יש מיעוט נשי, לקחת חלק בהכוונה מקצועית ומשפחתית, לפתח מוצרים שמעצימים נשים והרשימה עוד ארוכה.

 השאלה אינה האם היום הזה מחליש או לא

השאלה לדעתי היא לא האם יום האישה מחליש או לא, אלא עצם מתן הבמה לקונפליקט משמעותי וההזדמנות לקיום דיון ציבורי שנוגע לא רק לחצי מהאוכלוסייה, אלא לכולה. אלו צריכים להמשיך ולהתקיים כדי לסגור פערים, כדי להעצים את מה שהשגנו עד היום, כדי להוות דוגמה לנשים וגברים כאחד. כל עוד הפערים האלה קיימים, יש גם צורך ביום האישה. 

הכותבת היא מנכ"לית PEPPER, הבנק הדיגיטלי

עוד כתבות

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

סקר מיתוג המעסיק של גלובס: הצביעו והשפיעו

חווית הקליטה לעבודה, מיתוג גלובלי או פנייה לאוכלוסיות מגוונות: דרגו את הערכים והקריטריונים שחשובים לכם במיתוג המעסיק במקום העבודה שלכם ● תוצאות מדד "מיתוג המעסיק" של גלובס ופלייטיקה יפורסמו בשבוע הבא

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

משגר רקטות של חברת אלביט בתערוכת נשק ביוון, מאי 2025 / צילום: Reuters, Louiza Vradi

וול סטריט ג'ורנל: מדינות שהטילו סנקציות על ישראל - רוכשות ממנה נשק כעת

משלחות אירופאיות, אמריקאיות ואסיאתיות הגיעו לכנס במימון משרד הביטחון ● מערכות שנוסו בלבנון, עזה ואיראן הוצגו לבכירים, שהתרועעו לצד גנרלים ישראלים במדים והצטלמו ליד "קרן הברזל" ● זאת, על אף הביקורת הרבה נגד ישראל במהלך המלחמה עצמה ואמברגו הנשק

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון