ההודעה של משרד הבריאות לאחרונה אשר קראה לציבור "לשקול נחיצות נסיעות לחו"ל באופן כללי", לצד ההחלטה על חובת הבידוד לשבים מחו"ל, היוו נקודת מפנה באופן ההתמודדות של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה. מדובר בהודעות חסרת אחריות שאין להן אח ורע בעולם ואשר חורגות מכל פרופורציה. תוצאתן ההרסנית, כפי שאנו נחשפים אליהן כבר היום, הן בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים".
סגן השר יעקב ליצמן וצוות משרדו לקחו על עצמם את ניהול האירוע כשהם משרים אווירה של בלבול, ומכניסים את הציבור הישראלי לחרדה לא מוצדקת. במצב של משבר נדרשת מנהיגות שקולה, אחראית, ובעיקר - כזו שיודעת לקבל החלטות שקולות ואחראיות ולתת לציבור את כל המידע הרלוונטי בזמן אמת.
נדרשת מנהיגות שתקבל החלטות מדויקות שיטפלו בהתפשטות הנגיף, מבלי להרוס את תשתית הכלכלה הישראלית, מקור פרנסתו של הציבור הרחב. אין מדובר כאן רק על פגיעה בתעשיית התיירות כשלעצמה (וכבר שמענו את הודעת חברת אל על לצד חברות תעופה ותיירות רבות על פיטורי עובדים בהיקף גדול), אלא מדובר בפגיעה בכל המשק הישראלי. הרי ברור לכל שבמקרה של פגיעה אנושה במשק - וכרגע נראה כי אנו צועדים בדרך לשם - גם מערכת הבריאות הקורסת ממילא, תיפגע פגיעה אנושה.
לא צריך להתעלם, ואיני מתעלם, מהסיכון של נגיף הקורונה. מדינת ישראל צריכה, ככל מדינה מפותחת בעולם, לנקוט את כל הצעדים הסבירים כדי למנוע את התפשטותו. אולם, התנהלות משרד הבריאות היא הרבה מעבר לתחום הסביר, והנזק שלה עלול להיות גדול הרבה יותר מתועלתה. נסיעות לחו"ל הן לא רק נופש ובילוי. הן גם האמצעי ליצור ולתחזק קשרים עסקיים, לקשור עסקאות עתידיות, ליזום ולבצע פרויקטים, לתחזק קשרים עם לקוחות קיימים ולתת שירותי תמיכה. עצירת נסיעות משמעותה לכן, לא רק נזק לתיירות, אלא לכלכלה כולה.
אבל לא רק זאת. ההכרזה החריגה של משרד הבריאות וכל ההתנהלות שלו במשבר מכניסה את הציבור הישראלי כולו לתחושה של מועקה וחרדה. החשש מפני הנגיף כבר עתה גורם ללא מעט ישראלים להימנע מלהגיע לאירועי תרבות וספורט, לחשוש להיכנס לקניונים ומרכזי קניות, לדחות אירועים חברתיים ומפגשים, להימנע מלצאת לנופש גם במלונות בישראל, ובאווירה שכזו - גם היקף הקניות הכללי יורד, כי בתקופות של מצב רוח שלילי - הצריכה הפרטית יורדת. כמו במלחמה.
אנו עלולים לעמוד בפני מצב שבו הנזקים הכלכליים של הנגיף יהיו קשים פי כמה וכמה מן הנזקים הבריאותיים שלו. הרבה אחרי שהמחלה תחלוף, ומרבית הנשאים והחולים יבריאו ויחזרו לחיי שגרה, עדיין המשק הישראלי יסבול את נזקי המיתון שנגרם על ידי הבהלה מהנגיף.
משרד הבריאות לא לקח בחשבון שיקולים אלו, אולי בשל העובדה שהוא זה שקיבל את ההחלטה ולא ועדה בין-משרדית שהייתה יכולה להבין את כל המשמעויות. בעידן של אין ממשלה צריך מישהו להבין את המשמעויות הכלכליות האדירות של האירוע, הפיצוי הכספי בו תישא המדינה, המיתון שהיא עשויה להביא במו-ידיה והכול בשם בריאות האזרחים. צריך להקים מידי מטה ממשלתי בין-משרדי לטיפול במשבר, שבראשו יעמוד ראש הממשלה או שר בכיר.
על משרד הבריאות לבטל את הכרזתו חסרת האחריות. אין שום סיבה שמדינת ישראל תנקוט צעדים קיצוניים, שלא ננקטו באף מדינה בעולם, ותקרא לאזרחיה שלא לנסוע לחו"ל. יש לפעול בכל הדרכים הנדרשות כדי למנוע את התפשטות הנגיף, באופן סביר ונקודתי, ולהפסיק להכניס את הציבור הישראלי לפאניקה מיותרת.
נקודה נוספת שנדמה כי כלל אינה נלקחת בחשבון היא מה יקרה ביום שאחרי. זוהי נקודה אסטרטגית בכל ניהול משבר. ישראל היא המדינה היחידה אשר מהרגע הראשון סגרה את שעריה בפני מדינות אירופה וקראה לאזרחיה שלא לטוס. גרמניה לדוגמא, ביטלה את יריד התיירות הגדול בעולם שהיה אמור להיערך בשבוע שעבר בהשתתפות 100 אלף אנשי תיירות מכל העולם, אך לא קראה לתושביה שלא לטוס ולא מנעה כניסת אזרחים ממדינות אחרות אל שעריה. כבר בשבוע שעבר ראינו כיצד לופטהנזה ואייר פראנס חברות התעופה הלאומיות של גרמניה וצרפת - שתי מדינות שנכנסו לרשימה של משרד הבריאות - ביטלו מיד את טיסותיהן לארץ. וזוהי רק ההתחלה. ביום שאחרי הקורונה, יוגש למדינת ישראל החשבון - גם ברמה הבינלאומית.
הכותב הוא מנכ"ל איסתא הולידייס וסגן יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות