גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שוללת מחלפני כספים את הרישיון לעבוד ולא מסבירה להם למה

עורכי דין רבים המייצגים בעלי צ'יינג'ים טוענים כי המדינה הלכה צעד אחד רחוק מדי ביישום דרישה חדשה המחייבת מתן רישיון להפעלת צ'יינג'ים • כך היא שוללת מבעלי עסקים שלא הורשעו בפלילים, לא הוגשו נגדם אישומים, והם אפילו לא זומנו לחקירה את היכולת לעבוד, מבלי יכולת להתגונן

צ'יינג' / צילום: תמר מצפי
צ'יינג' / צילום: תמר מצפי

האם המדינה מצאה שיטה חדשה לצמצם את שוק נותני שירותי המטבע (הצ'יינג'ים)? רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון דחתה בתוך פחות מחודש (במהלך ינואר בלבד) 90 בקשות של צ'יינג'ים למתן רישיון לעסוק בשירותי מטבע "על רקע מידע פלילי או ספק לגבי מהימנות". מאות בעלי עסקים נוספים למתן שירותי מטבע קיבלו הודעה על כך שהרשות מתכוונת לשלול את רישיונם. מאחורי חלק מהחלטות הדחייה מסתתר נימוק ערטילאי שלפיו בידי המשטרה "מידע מודיעני סודי" בנוגע "למעורבות בביצוע עבירות הלבנת הון", אך אף אחד לא מוכן לומר למבקשי הרישיון על איזה מידע מדובר, במקרים רבים הם כלל לא זומנו לחקירה או בירור ראשוני אפילו בנוגע לחשדות לכאורה נגדם ואין להם כל דרך להיאבק ברוע הגזירה.

וכך, הלכה למעשה, מבלי שהורשע בדבר, מבלי שהוגש נגדו אישום ומבלי שנחקר, מענישה המדינה למפרע את נותן שירותי המטבע בכך שהיא שוללת ממנו את האפשרות להמשיך לנהל את העסק שניהל.

את הטענה הזאת מעלים בימים אלה עורכי דין רבים המתמחים בתחום עבירות הצווארון הלבן וחוק איסור הלבנות הון, ומייצגים בעלי צ'יינג'ים המוצאים את עצמם במאבק לחידוש רישיונם מבלי שתהיה להם יכולת להתגונן נגד טענות עלומות. לטענתם, המדינה הלכה צעד אחד רחוק מדי ביישום חוזר "היושר והיושרה" ושוללת מבעלי עסקים שלא הורשעו בפלילים, לא הוגשו נגדם אישומים, והם אפילו לא נחקרו ולא זומנו לחקירה את היכולת לעבוד, מבלי לאפשר להם להתמודד עם הטענות נגדם.

גם בית המשפט מאשר את העמדה של המדינה. בשבוע שעבר דחתה השופטת צילה צפת בקשה של בעל צ'יינג' לעיכוב ביצוע החלטת רשות שוק ההון שדחתה את בקשתו לקבלת רישיון והורתה לו לחדול ממתן שירות פיננסי תוך 30 יום.

בעל העסק עאמר איסלם קיבל הודעה כי דחיית בקשתו לרישיון נובעת ממידע שיש למשטרת ישראל בנוגע אליו, אך בבית המשפט טען כי אין לו מושג מהו המידע המסווג, הוא עצמו מעולם לא נחקר, לא הוגש נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירות פליליות.

איסלם ביקש מבית המשפט צו ביניים שיאפשר לו להמשיך לנהל את העסק עד להכרעה בעתירה, שצפויה להידון בעוד חודשים ארוכים. השופטת צפת דחתה את הבקשה בנימוק כי די במידע הסודי שהוצג רק לבית המשפט. "משהוצגו בפני, ראיות לכאורה, לפחות ברמה המנהלית, המעלות חשש לפעילות עבריינית בעסק, אין מקום לעכב את החלטת המשיבה (רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, א' ל"ו) באופן שעלול לאפשר פעילות עבריינית, אשר תפגע באינטרס הציבורי וביטחון הציבור, לא כל שכן ישמש כצו עשה למתן רישיון כנדרש בחוק".

הנימוק הזה נשמע הגיוני. למה שהמדינה תיתן היתר לבעלי עסקים החשודים בפעילות עבריינית להמשיך לפעול? אך דבר אחד נשכח בהליך הזה: חזקת החפות. אותו בעל צ'יינג' לא זומן מעולם לחקירה, אך את העונש (גם אם חלקי) הוא כבר מקבל - עסקו נסגר.

מכתב קצר: "המלצת המשטרה - שלילית"

מהמידע שהמדינה סיפקה לבית המשפט עולה כי נכון לינואר 2020 הוגשו לרשות שוק ההון 2,700 בקשות רישוי; מהן נמצאו מאות רבות של מבקשי רישיון שלגביהם קיים מידע פלילי או שהתעורר ספק לגבי מהימנותם. נכון לראשית ינואר - 336 בקשות לרישוי אושרו, 220 בקשות נדחו ומתוכן 90 על רקע מידע פלילי או ספק לגבי מהימנות. לגבי יתר הבקשות טרם ניתנה החלטה. אותם בעלי צ'יינג'ים שרישיונם נשלל מקבלים מכתב שלילה ובו שורה אחת בלבד: "ברשות משטרת ישראל מידע חסוי הקושר את הנדון למעורבות בביצוע עבירות הלבנת הון. לאור זאת, המלצת המשטרה - שלילית". ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות.

הרקע למלחמה החדשה שניתנה בזירת הצ'יינג'ים הוא הדרישה החדשה שעוגנה בחוק, שלפיה כל בעל צ'יינג' נדרש לרישיון. ערב כניסת חוק הפיקוח לתוקף חלה חובת רישום בלבד על נותני אשראי ונותני שירות בנכס פיננסי. לאחרונה שונה המצב החוקי, והוחל משטר רישוי. בשלב המעבר בין המשטר הקודם לחדש, כל נותני השירות בנכס פיננסי ערב תחילתו של החוק, אשר הגישו בקשה לרישוי במועד, קיבלו אישור להמשך עיסוק. החל מינואר, החלו בקשות הצ'יינג'ים להיבחן לעומק, וגם להישלל במקרים שלא ענו על דרישתו החוק לגישת המפקח על שוק ההון.

תעלול משפטי שפוגע בחפים מפשע

איסלם, שרישיונו נשלל, טען בפני בית המשפט כי מאז שנת 2013 הוא עוסק במתן שירותים פיננסיים, בהם מתן אשראי, שירותי ניכיון צ'קים ושירותי המרת מטבע. עוד טען, באמצעות עו"ד רלי לוי, כי מחזור עסקיו, עומד על יותר מ-700 מיליון שקל, נכון לשנת 2019 וההחלטה הדוחה את בקשתו לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי תהווה "מכת מוות בלתי הפיכה" על עסק המגלגל מחזור בסדר גודל כזה.

לגישת השופטת, לאחר שעיינה במידע חסוי שהוצג לה במעמד צד אחד, וכן מעטפה עם חומר חסוי משלים שהומצאה ללשכתה, "נמצא שלפחות בשלב זה, המידע שהוצג עולה בקנה אחד עם הפראפרזה שהוצגה בפני המבקש, כך שסיכויי העתירה אינם גבוהים". "הפראפרזה" שאליה מתייחסת השופטת היא אותה שורה שבה מצוין באופן לקוני שבידי המשטרה מידע עליו, אך אין פירוט של המידע.

עוד הוסיפה השופטת כי "הנזקים הממוניים הצפויים למבקש (ככל שיהיו) ניתנים לתיקון. מה גם, שבניגוד לגרסה שהועלתה על-ידי המבקש בבקשתו לעיכוב ביצוע, על-פיה, אי מתן הצו ייתן מכת מוות לעסק שמחזורו עומד על 700 מיליון שקל, ממנה ניתן היה להבין כי המבקש צפוי להפסיד את כל מחזור עסקיו, הרי בתגובתו לתשובת המשיב (רשות שוק ההון, א"ל) טען המבקש, שעיקר פעילותו מבוסס על שירות למתן אשראי ואילו מחזור פעילותו ממתן שירות בנכס פיננסי עומד על סך של כ 20.4 מיליון שקל בלבד, היינו כ-3% בלבד ממחזור של 700 מיליון שקל".

על כן, קבעה, "על פניו לא מתקיים חשש לפגיעה משמעותית בעסקו של המבקש, פגיעה שאף אם תתקיים אינה גוברת על האינטרס הציבורי שבשמירה על שלום הציבור וביטחונו, והרחקת גורמים עברייניים מתחום השירותים הפיננסיים".

ההחלטה הקצרה הזאת הצליחה לעורר את זעמם של עורכי הדין המייצגים צ'יינג'ים, אשר רואים בה עליית מדרגה מדאיגה וכן הצבת תנאים לא חוקתיים בפני הצ'יינג'ים, פגיעה בזכויותיהם ואפלייתם ביחס לכלל העסקים במשק.

לדברי עו"ד אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות', המתמחה באיסור הלבנת הון ובייצוג נותני שירותים פיננסים (נש"פים), "אסור לממונה על שוק ההון להשתמש במידע מודיעיני. החוק מאפשר להשתמש אך ורק בהרשעה פלילית חלוטה, שכן מדובר בפגיעה אנושה בזכות לעבוד, הלוא היא זכות יסוד. הממונה יצר את החוזר שנקרא ‘חוזר יושר ויושרה' והרחיב אותו בניגוד לדין, גם לצורך קבלת מידע מודיעיני שאינו רק מידע פלילי. באמצעות התעלול המשפטי הזה מצליח הממונה לסגור כל נש"פ שהוא רוצה מבלי שיש לאותו נש"פ אפשרות להתגונן".

עו"ד אורי גולדמן / צילום: שלומי יוסף

"היד קלה על ההדק, וגם חפים מפשע נפגעים"

לדברי גולדמן, "הגם שאני בטוח שהממונה ונציגיו עושים עבודתם כרשות מנהלית נאמנה, נראה שלאחרונה ידם קלה על ההדק, וברור שגם חפים מפשע נפגעים במהלך הזה".

גולדמן, אחד ממנהלי פורום מייצגי נש"פים שהגישו לאחרונה בג"ץ נגד הנהלים שמוציא הממונה על שוק ההון, מסביר כי "יש מספר סוגים של סגירת נש"פים בעקבות הליכים פליליים, לפי דרגת חומרה: הראשון, כאשר נגד נש"פ מוגש כתב אישום או שהוא הורשע בו - במיוחד כשיש אישום של איסור הלבנת הון; השני, כאשר נגד נש"פ התנהלה חקירה גלויה; והשלישי, המצב הכי אבסורדי, זה כשיש ‘מידע מודיעיני' בלי שאפילו קראו לנש"פ לחקירה או אפילו לתשאול. אפילו תלונה סתמית שמישהו הגיש נגדו ‘מייצרת' מידע כזה, התלונה הנפוצה היא מחייבים שמתלוננים על אותם נש"פים במשטרה על איום או סחיטה. לעתים סתם בשביל לייצר בלאגן לאותם נש"פים. במקרים כאלה, לנש"פ אין אפשרות אפילו להתמודד עם אותה תלונה כי הוא אפילו לא יודע עליה".

המצב האבסורדי שנוצר לדברי גולדמן הוא שהנש"פ אומנם מוזמן לשימוע נגד ההחלטה לשלול את רישיונו, אך בפועל הוא לא יכול לטעון שום טענה עניינית בשימוע, כי הוא לא יודע מה המידע. "זה מוביל לקיום ‘שימוע סרק', ואז השלב הבא הוא פנייה לבית משפט בטרם עוברים ה-30 ימים שהוקצבו לו על-ידי הממונה לסגור את שעריו באמצעות הגשת עתירה מינהלית. עד לדיון בעתירה מבקש אותו נש"פ "צו על-תנאי שיישאר לו הרישיון עד הדיון בעתירה. אם לא ניתן לו הצו, כפי שהיה בהחלטה האחרונה של השופטת צפת, העתירה כבר מתייתרת כי הוא נאלץ לסגור את העסק", אומר גולדמן.

גם עו"ד גלעד ברון, המתמחה באיסור הלבנת הון ומייצג אף הוא מבקשי רישיון נש"פ, סבור כי דרישות הדין וחובת הרישוי עבור נותני שירותים פיננסים מהווה פגישה קשה בחופש העיסוק שלהם. לדבריו, "לאחרונה הודיעה רשות שוק ההון לרבים מנותני שירותים פיננסים בישראל כי בכוונתה לדחות את בקשותיהם לקבלת רישיון לעסוק בתחום, וזאת נוכח המלצה ערטילאית ולא מנומקת מטעם משטרת ישראל, לפיה מעורבים הם בעבירות פליליות של הלבנת הון". לדבריו, על-פי רוב, מקבלי ההודעות הללו הם עוסקים ותיקים בתחום, המתנהלים באופן תקין, קפדני ומחמיר זה שנות פעילות רבות, נעדרי עבר פלילי ומעולם אף לא זומנו לחקירה. באשר לשימוע, מסכים ברון שמדובר בשימוע על הנייר בלבד.

עו"ד גלעד ברון / צילום: כדיה לוי, גלובס

רשות שוק ההון: פועלים מכוח החוק

לדברי ברון, התופעה החדשה - שלפיה בקשת רישיון נדחית על רקע מידע מודיעיני עלום - מקצינה את התנאים הנדרשים לצורך קבלת רישיון לעסוק במתן שירותים פיננסיים. "מדינה מתוקנת לא יכולה לפגוע בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של אדם שמנהל עסק, ולהעניש אותו מראש ללא אשמה. המשמעות בשורה התחתונה היא שסוגרים את העסק בגלל חשד, בלי לשתף אותך בחשד ובחלק מהמקרים לא זומנת לחקירה בכלל, ואין לך שום יכולת להתמודד עם החשדות ולתקוף אותם כי אין לו מושג על מה מדובר. במדינה מתוקנת לא יכולה להיות סיטואציה שבה סוגרים עסקים בלי לומר להם למה סגרו אותם, ולא משנה מאיזה סוג העסק הזה, מכולת, בנק, או ציינג'".

לדברי ברון, יש תחושה של סימון מטרה. "סימנו את המעגל, אמרו צריך רישיון מעכשיו ואילך ואז התחילו להפיל את העסקים. זה מתאים למוסקבה בימים הקרים של החורף. אין דוגמה יותר קלאסית לכרסום בזכויות של אזרח. הם מנצלים את העובדה שהם צריכים לתת רישיונות מורחבים לצורך הקפאת השוק. אני לא רוצה להאמין שיש אג'נדה נסתרת, אבל זה קשה להתעלם ממה שעולה מהדברים. אי אפשר להתנהל כך במדינה מתוקנת".

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "רשות שוק ההון מופקדת על מתן או דחיית רישיונות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016. החוק הוא תולדה של צוות בינמשרדי ("צוות ליכט") שבחן את תוצאות העדר הפיקוח על שוק השירותים הפיננסים החוץ-בנקאיים, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בפעילות ענפה של גורמים לא לגיטימיים מבחינת שלטון החוק. במסגרת המאמץ לייצר שוק ראוי, המוסדר על-ידי רגולטור פיננסי, ואשר מיטיב עם הצרכן, ניתנה לרשות סמכות לדחות בקשות רישיון מטעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו.

"בהחלטותיה לדחות מבקשי רישיון מטעם זה, הרשות פועלת מכוח החוק ומכוח חוזר שפורסם בשנת 2018, המונה אמות מידה ושיקולים מובנים לקיומו של פגם ביושרו ויושרתו של מבקש רישיון.

"יודגש כי עצם השימוש במידע מודיעיני וחקירתי אושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומידע כאמור בעניינם של מבקשי רישיון מוגש לרשות לשם קבלת החלטה על-ידי גורמי המודיעין והאכיפה המוסמכים לכך בהתאם לנוהלי עבודה סדורים".

החברה הציבורית פי.אל.טי פייננס בדרך לאבד את רישיונה למתן שירותי מטבע?

השבוע הצטרפה לרשימת החברות ובעלי העסקים שקיבלו הודעה מרשות שוק ההון על הכוונה לדחות את בקשת הרישיון לעסוק בשירותי מטבע, גם החברה הציבורית פי.אל.טי שירותים פיננסיים בע"מ, אחת מחמש החברות הבורסאיות היחידות העוסקת בישראל בתחום ניכיון הצ'קים בישראל.

המייסד שרון פלאצ'י / צילום: רמי זרנגר

החברה - שנוסדה על-ידי איש העסקים שרון פלאצ'י, המשמש גם כבעלים של "שרון פלאצ'י יזמות עסקית בע"מ", ועוסק כ-15 שנה במתן פתרונות פיננסיים כוללים בתחומי מימון יבוא, ניכיון צ'קים מסחריים ואשראי חוץ-בנקאי - עלתה לאחרונה לכותרות על רקע מכירתה לאיש העסקים רני צים. עסקת המניות תהפוך את צים למתחרה באחת החברות המובילות בענף, אס.אר אקורד, הנמצאת בשליטת אחיו, עדי צים.

באתר חברת פי.אל.טי פייננס נטען כי החברה "פועלת על-פי סטנדרטים גבוהים במיוחד של פיקוח ובקרה, מתוך תפיסה הרואה בקשר עם לקוחותיה קשר ארוך-טווח, המבוסס על שקיפות ואמינות; פועלת תחת פיקוח מחמיר על-פי תקנות וחוקי ניירות הערך בישראל ומעסיקה באופן קבוע קצין ציות לבקרה על פעולות החברה; ופועלת באישור משרד האוצר ובפיקוח רואה חשבון".

ואולם, חרף הפיקוח הנטען, דיווחה החברה שקיבלה מכתב מרשות שוק ההון, שבמסגרתו הודיעה הרשות לחברה כי היא שוקלת לדחות את בקשתה לקבלת רישיון למתן שירותי מטבע, בכפוף למתן זכות שימוע לחברה ולבעל השליטה. על-פי הדיווח, "השיקולים לעמדתה זו של הרשות, על-פי האמור במכתב, הם החקירה המתנהלת בעניינו של בעל השליטה (שעליה דיווחה החברה עוד בפברואר 2019 ושלמועד דיווח זה לא הגיעה לכדי כתב אישום ולחברה ו/או לבעל השליטה לא ידוע על התפתחות נוספת בעניינה), אי יידוע רשות שוק ההון על-ידי בעל השליטה, לטענתה, בדבר קיומה של חקירה נגדו כאמור ואי פניית בעל השליטה לרשות שוק ההון לקבלת אישורה מראש לביצוע עסקאות בנייירות הערך של החברה על-ידו (עסקאות שדווחו כדין לציבור על-ידי החברה ועל כך אין חולק)". לעמדת רשות שוק ההון, יש בשיקולים המצטברים הללו כדי לפגום בכשירותו של בעל השליטה להחזיק בשליטה בחברה או לכהן כנושא משרה בה וכן לפגוע, לכאורה, בעמידתה של בקשת החברה לחידוש רישיון זמני בתנאי חוק הפיקוח.

החברה הוסיפה כי למיטב ידיעתה, הודעת הרשות אינה נוגעת לבקשת החברה למתן היתר שליטה בחברה לרני צים שנבחנת על-ידי הרשות באופן עצמאי ונפרד בהתאם לעסקת מכירת השליטה מפלאצ'י לרני צים.

עוד צוין בהודעה כי אין בפניית הרשות בנוגע לבעל השליטה הנוכחי כדי להשפיע על מתן היתר השליטה לרני צים, בכפוף לטענת הרשות כי נדרש היתר מאת המפקח ככל שבמסגרת מכירת השליטה לרני צים ולאחר השלמתה יהיה פלאצ'י "בעל עניין" בחברה ויחזיק 10% או יותר ממניותיה.

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית