לצד שמועות-שווא מבהילות, נתקלנו לאחרונה בגל של תגובות הפוכות לקורונה: דברי הרגעה חסרי בסיס שמשווים אותה למחלות החורף השגרתיות. ח"כ בועז טופורובסקי, למשל, קבע בטוויטר: "מי שלא מפחד משפעת לא צריך לפחד מקורונה". למה לא? את ההסבר הוא סיפק בציוץ אחר מלפני שבועיים: נניח שנדבקו בעולם מיליון איש, פי עשרה מהנתון האמיתי. אם ככה, "הסיכוי להידבק הוא 1 ל-8,000", נמוך מאוד.
טופורובסקי הוא לא השאנן היחיד. שר הכלכלה אלי כהן מהליכוד טען ביום ראשון בכאן ב' שהקורונה היא "שפעת קצת יותר מורכבת, ועוד לא מחלה קשה". עמיתינו בארגון פוליטיפקט בדקו התבטאויות דומות שנפוצו בארצות הברית. השדרן ראש לימבו, שקיבל בחודש שעבר את מדליית החירות מטראמפ. הוא הכריז שהקורונה היא פשוט "צינון".
לכאורה, קשה להבחין בין צינון, שפעת והקורונה החדשה: כולם נגרמים מנגיפים שמועברים בקלות מאדם לאדם במגע או דרך טיפות זעירות, והסימפטומים החיצוניים דומים מאוד.
ובכן: זה ממש לא אותו דבר. כדי להבין את ההבדלים נעזרנו בד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת". נתחיל בחומרת הסימפטומים: בצינון הם קלים וחולפים מהר. בשפעת - קשים יותר, ויכולים להסתבך. לרנר מדגיש שאסור לזלזל בשפעת, וחשוב להתגונן ולהתחסן מפניה. אבל לפי המידע שנאסף - מי שנדבק בקורונה נוטה לפתח את הסיפטומים החריפים ביותר. גם שיעורי התמותה גבוהים בהרבה: משפעת מת אחד מאלף נדבקים; בקורונה, ההערכות נעות בין 5 ליותר מ-30 לאלף, תלוי במדינה. צעירים אומנם מתים מקורונה הרבה פחות, אבל עדיין פי 20 מחולי שפעת בני גילם: שניים לאלף לעומת אחד לעשרת-אלפים.
המספרים המוחלטים יכולים להטעות. טופורובסקי, כמו שראינו, נשען על מניין המתים מקורונה, שהוא עדיין נמוך יחסית. בפוסט שפרסם בפייסבוק אחרי שגרסה קודמת של הבדיקה הזאת כבר נדפסה ב"גלובס" הוא הציג את הטיעון ביתר הרחבה. שלושה סעיפים מהפוסט שלו נוגעים לענייננו: "(2) לצורך השוואה - 61,000 מקרי מוות ו-810,000 מקרי אשפוז. אלו הנתונים מארה"ב רק מחורף 2017, בעקבות מחלת השפעת. נכון לאתמול, מתו 21 אמריקאים מנגיף הקורונה. (3) 600 אלף בני אדם מתים משפעת, 1.2 מיליון (!) מתים בתאונות דרכים ברחבי העולם בכל שנה. (4) בהשוואה מקומית - רק מאמצע חודש ינואר האחרון, 9 בני אדם נפטרו מסיבוכים הקשורים במחלת השפעת. נכון להיום, 133 ישראלים אשפזו באורח קשה משפעת, רק 1 (!) אושפז במצב קשה מקורונה".
המספרים שטופורובסקי מספק לגבי השפעת אכן מבוססים. לפי אומדני ארגון הבריאות העולמי, בין 290 אלף ל-650 אלף איש בשנה מתים בעולם מסיבוכי שפעת. עד מועד הבדיקה דווח בעולם רק על 4,000 מתים מקורונה. את הנתונים על תמותה משפעת בארצות הברית הוא לקח מהמרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות.
עם זאת, ד"ר לרנר הסביר למשרוקית שיש כשל בטיעון. "השפעת כאן כל השנה, ונמצאת תמיד מסביבנו. לכן אנחנו נחשפים בזמן נתון להרבה יותר חולים. הקורונה, למרות שהתחילה מאוד מבודדת, מתפשטת מהר וביסודיות". במילים אחרות: השאלה הרלבנטית היא מה יהיו שיעורי האשפוז והתמותה מקורונה אם הנגיף יהיה נפוץ כמו שפעת. בעוד שנגיפי השפעת נמצאים בכל ריכוז של בני אדם בארצות הברית, נגיף הקורונה כנראה נחת בחופיה רק בשבועות האחרונים. באיטליה, למשל, מספר המתים מקורונה הגיע לכמה מאות שבועות ספורים אחרי שהתגלה במדינה הנשא הראשון.
כדי להמחיש את הסכנה מהתפשטות מהירה אפשר להשוות את הקורונה לנגיף קטלני פי עשרה, מרס ( MERS ), שזוהה ב-2012. אף שמרס הורג כשליש מהנדבקים בו, הוא התפשט הרבה פחות מהקורונה. כתוצאה מכך, הקורונה קטלה בכמה חודשים פי 4.5 מכפי שמתו ממרס בשמונה שנים.
■ בשורה התחתונה: דברי טופורובסקי לא נכונים. מחלת הקורונה נגרמת מנגיף שונה מאשר הצטננות ושפעת, ובכל הגילאים גורמת סימפטומים חריפים יותר ושיעורי תמותה גבוהים בהרבה. קורבנות השפעת רבים יותר, משום שהנגיף כבר נפוץ בעולם, בניגוד לנגיף הקורונה שרק החל להתפשט
תחקיר: יפתח בריל