גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בינה מלאכותית מראה: הח"כים מורתעים מביקורת שיפוטית"

ראיון ראשון עם ד"ר איתי בר סימן טוב, ראש המעבדה למשפט, מדע הנתונים ואתיקה דיגיטלית באוניברסיטת בר-אילן, שמנסה לרתום את תחום הבינה המלאכותית למחקר והבנה של תחום המשפט • מתי גם המשפט יתחבר לתחום הבינה המלאכותית?

ד"ר בר סימן טוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ד"ר בר סימן טוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כיצד ניתן לרתום את ההתפתחות המואצת במחקר ופיתוח תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים להבנת תחום המשפט הארכאי? בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן מנסים לענות על השאלה המסקרנת, באמצעות פתיחתה לאחרונה של "המעבדה למשפט, מדע הנתונים ואתיקה דיגיטלית" - מרכז "ביג דאטה" למחקר התחום המשפטי, הראשון מסוגו בישראל.

המעבדה שהוקמה עוסקת באינטרקציה שבין המשפט ומדע הנתונים. שתי המטרות העיקריות שלה הם להעמיק את המחקר האמפירי-משפטי מבוסס נתונים, המשתמש במתודות, כגון למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית, ניתוח רשתות חברתיות ושיטות נוספות; ולא פחות חשוב מכך, להתמקד גם בניתוח נורמטיבי ואתי של ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים של ביג-דאטה, דאטה אנליטיקס, בינה מלאכותית ויישומים טכנולגיים אחרים.

את המעבדה מנהלים ד"ר איתי בר סימן טוב, ראש המעבדה ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, וד"ר איילת סלע, מרצה למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

בראיון בלעדי ל"גלובס", מספר ד"ר סימן טוב על המעבדה, המחקרים שכבר ערך בתחום, וההתפתחויות העצומות שעוד צפויות להעסיק אותו בשנים הקרובות.

אפקט בג"ץ

לדברי ד"ר בר סימן טוב, "בשנים האחרונות נכנסה אוניברסיטת בר-אילן מאוד חזק לתחום ה- Data Science ("מדע הנתונים"). אחת מהמטרות שלנו היא לחבר חוקרים מתחום מדע הנתונים עם חוקרים מדיסציפלינות אחרות. אחת מהדיסציפלינות האחרות היא זו של הפקולטה למשפטים, ולמעשה זו היא הפקולטה המובילה כיום בחיבור עם מדע הנתונים או Artificial intelligence ("בינה מלאכותית")".

מה כבר הספקתם לעשות במעבדה בהקשר של חיבור בין משפט למדע הנתונים או בינה מלאכותית?

"התחלנו לעשות שימוש בכלים של מדע הנתונים או של בינה מלאכותית כדי לבצע מחקר משפטי (כלומר, מחקר שתכליתו לבדוק מהו המצב המשפטי ביחס לסוגיה מסוימת, מ' ב'). הדיקן של הפקולטה, פרופ' אורן פרז, כבר פרסם כמה מחקרים שחשפו כל מיני התנהגויות שנוגעות למשפט. באמצעות מודלים מתמטיים של ניתוח רשתות שעוזרים להבין קשר בין גורמים, הוא ראה, למשל, שכתבי עט אמריקאיים מובילים מצטטים כמעט אך ורק את עצמם, ופועלים במעין סוג של קרטל. כיוון אחר שנבדק, הוא האופן שבו חברות שונות עובדות עם קודים וולנטריים של הגנה על איכות סביבה.

במחקרים שאני ערכתי השתמשתי במתודולוגיות אחרות, והתמקדתי בעיקר בניתוח ממוחשב של טקסטים. סוגיה מרכזית שאני עוסק בה היא ניתוח של דיונים בוועדות הכנסת באמצעים ממוחשבים, על-מנת לענות על שאלות חוקתיות. במחקר אחד, למשל, בדקתי האם ועד כמה ביקורת שיפוטית, והאפשרות שבית המשפט יתערב ויבטל חוקים של הכנסת, משפיעה על המחוקקים. התשובה היא שיש אינדיקציות מרתקות שמלמדות שהביקורת השיפוטית של בית המשפט אכן משפיעה על חברי הכנסת".

כלומר, לפי המחקר שערכת - לפני שמחוקקים נוקטים עמדה בסוגיה חקיקתית כלשהי, הם פוזלים לעבר בית המשפט והביקורת הצפויה שלו?

"כן. ניקח לדוגמה אחד מהמחקרים המרכזיים שערכתי, בקשר לחוק ההסדרים (מעשה חקיקה אחד שמאגד בתוכו עשרות ולעתים מאות דברי חקיקה, שמועבר בכנסת כמקשה אחת יחד עם ההצבעה על תקציב המדינה, מ' ב'). במשך הרבה מאוד שנים נשמעו קולות שלפיהם מדובר בהליך חקיקה פגום ולא דמוקרטי, אבל המשיכו לעשות בו שימוש מאוד נרחב, מתוך ההנחה שהוא לא מפר שום כלל בתקנון הכנסת. ואז הגיע פסק הדין בעניין 'ארגון מגדלי העופות', שקבע שיש בעיה גדולה עם חוק ההסדרים מבחינה משפטית: בית המשפט פיתח דוקטרינה משפטית חדשה שתאפשר לו להתערב בעתיד בחוק ההסדרים. בימה"ש העביר מסר לכנסת שעליה למתן את השימוש הנרחב בחוק ההסדרים.

"אני בדקתי אם המחוקק שינה את ההתנהלות שלו בעקבות פסק דין 'ארגון מגדלי העופות'. כדי לבחון את זה, צריך לעבור על הדברים שאמרו ח"כים בדיונים בוועדות הכנסת לקראת חקיקת חוק ההסדרים. לכאורה, אפשר לעשות את זה באמצעים אנושיים, אבל במקרה הזה מדובר במאגר נתונים עצום - מעל 400 פרוטוקולים המשתרעים על-פני 12 אלף עמודים. ברור שזה בלתי אפשרי לעבור על זה בעין אנושית בזמן סביר. ומכאן הגענו לאתגר שלנו - ללמד מחשב לנתח את הטקסטים האלה ולזהות את ההשפעות של ביקורת שיפוטית בהם.

"ביצענו את המחקר באמצעות Machine Learning ("למידת מכונה"). בהתחלה, נתנו למקודדים אנושיים לקודד 26 מתוך ה-400 פרוטוקולים בצורה ידנית. הם עברו על 220 אלף מילים, וממש קראו מילה במילה. ואז הגיע השלב שבו אנחנו מלמדים את המחשב - הזנו לקוד מה מהווה אינדיקציה להשפעה של הביקורת השיפוטית על המחוקקים, ומה לא מהווה. ברור שרוב האמירות שנאמרות בדיונים האלה בכלל לא רלוונטיות לסוגיה שבדקנו, ולכן החוכמה הייתה להזין למחשב גם דוגמאות שמראות לו מה הטקסט הרלוונטי מתוכו צריך לאתר את ההשפעה".

ומה היו המסקנות?

"גילינו שמדובר במשימה מאוד קשה למחשב לנתח את הטקסטים ברמת דיוק של אדם, אבל כן הגענו לרמה כזאת שאיפשרה לנו לצמצם את כמות הטקסטים שמצריכים ניתוח אנושי לכ-260 קטעים קצרים.

"הממצאים החשובים שקיבלנו רק ממחישים כמה חשוב לעשות שימוש במדע הנתונים בהקשר של משפט, כי אחרת לא היינו מצליחים לעלות המסקנה הברורה והחשובה שקיבלנו: מצאנו עושר אדיר של ביטויים שמלמדים כי חברי הכנסת מושפעים ומודעים לפסק הדין, ובחלק מהמקרים אף מורתעים ממנו".

אספקט הרתעתי

לדברי ד"ר בר סימן טוב, הוא זיהה שני סוגי השפעה שונים של פסק דין "ארגון מגדלי העופות" על חברי הכנסת. "האספקט השכנועי: חברי כנסת שממש מצטטים מפסק הדין בעניין 'ארגון מגדלי העופות', ומשתמשים בכך כטיעון לצמצום את חוק ההסדרים; והאספקט ההרתעתי: אמירות מפורשות, למשל של ח"כ גדעון סער, שלפיהם חברי הכנסת צופים ביקורת שיפוטית עתידית, ולכן צריכים לשנות את ההתנהגות אם לא רוצים שבית המשפט יתערב בפעם הבאה", הוא אומר.

"חשוב להדגיש מסקנה נוספת מהמחקר - אלה לא רק יועצים משפטיים, או חבר כנסת מהאופוזיציה; מצאתי שחקני מפתח של ממש, כמו יו"ר הוועדה ויו"ר הקואליציה, שהושפעו מפסק הדין. מדובר באמירות חזקות ומפורשות, בסגנון של 'אם לא נעשה כך וכך, זה יגיע שוב לבג"ץ והוא יתערב'.

"עוד נתון מעניין שמצאנו, הוא שבשנים הראשונות אחרי 'ארגון מגדלי העופות' ניכרה השפעה מאוד גדולה, ואז ההשפעה הלכה ודעכה, עד בג"ץ 'דירה שלישית' (בג"ץ ביטל ב-2017 את הסעיף בחוק ההסדרים למיסוי דירה שלישית בנימוק שבהליך החקיקה נפל פגם מהותי שפגע בזכות ההשתתפות של חברי ועדת הכספים בכנסת בהליך החקיקה - מ' ב'), שהקפיץ שוב את ההשפעה המרתיעה".

הגנה על הפרטיות

ד"ר בר סימן טוב מציין כי מעבר לשימוש בטכנולוגיה למחקר משפטי, ניתן לקחת את הכלים הטכנולוגיים שלב נוסף, ולסייע לפתור בעיות משפטיות שבהן אנו נתקלים בחיי היומיום. "היה לנו מחקר שבמסגרתו ניתחנו את התנאים והמדיניות של השימוש של אפליקציות בסלולר", הוא מפרט. "זה מאוד חשוב, כי כולנו מורדים כל הזמן אפליקציות כשכל אחת מהן מגיעה יחד עם מסמך משפטי, שגם בית המשפט קבעו במספר הזדמנויות שיש לו תוקף משפטי. אבל בפועל, אף אחד לא קורא את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות וכולם מאשרים אותם אוטומטית. זו באמת משימה כמעט בלתי אפשרית לקרוא את המסמכים האלה: הם גם מאוד ארוכים, וגם כתובים בשפה משפטית סבוכה. היה פעם מחקר שמצא שכדי לקרוא את כל תנאי השימוש באפליקציות צריך להשקיע כשליש מהיום.

"אנחנו יודעים בוודאות שלא קוראים את תנאי השימוש, כי עשו המון ניסויים שהגיעו למסקנה הזאת: הכניסו כל מיני תניות מצחיקות ועדיין אנשים חתמו על ההסכם. למשל, ככה לא מעט אנשים התחייבו לנקות שירותים ציבוריים. מכאן, שיש בעיה גדולה: מצד אחד כולנו מאשרים מסמך משפטי עם משמעויות אמיתיות, ומצד שני אנחנו לא קוראים אותו בכלל".

ומהי הסכנה?

"ההשפעות של זה יכולות להיות עצומות. היום כבר מבינים שזה לא רק שאנחנו נותנים הסכמה לדברים שפוגעים לנו בפרטיות כשאנחנו מאשרים תנאי שימוש של אפליקציות, אלא שאנחנו בחלק גדול מהמקרים ממש מאשרים לאסוף עלינו מידע כל הזמן.

"בחלק מהמקרים המשתמשים נדרשים לאשר שכל הודעה ששלחת תיקרא על-ידי האפליקציה, אתה מאשר לה להקליט אותך גם כשאתה לא מדבר בטלפון, לנטר כל עמוד שגלשת בו, לאכן אותך ועוד. החשש הגדול שלנו הוא שגם חברות וגם ממשלות זרות אוספות עלינו מידע, כמו שקורה עם עם אפליקתית 'טיק טוק' והסינים, והן אוגרות אצלן כמויות אדירות של מידע. במקביל, מתפתחים הכלים שיכולים לעשות שימוש במידע האדיר הזה, וכבר ראינו הדגמות לכלים שיכולים לספק תובנות מדויקות על משתמשים אפילו יותר ממה שחברים קרובים יודעים.

"ולמרות הסכנות הגדולות, ההתמודדות שלנו היום עם זה במישור המשפטי מאוד מוגבלת. בהקשר הזה החלטנו לפתח כלים מבוססים בינה מלאכותית ושיוצאים מתוך מדע הנתונים, ולהתמודד עם הסכנה. אחד משני פרויקטים שעשינו בתחום, ד"ר איילת סלע ואלון זינגר מהפקולטה למשפטים, פרופ' דוד סרנה ויהונתן שלר ממדעי המחשב, ואני, זה לבנות באמצעים טכנולוגיים Data Base ("מאגר נתונים") של כחצי מיליון אפליקציות, וגם פיתחנו כלים שתפקידם לנתח את מדיניות הפרטיות שלהן. זה משהו שברור שאתה לא יכול לעשות בכלים אנושיים".

ואיך המסקנות שהגעתם אליהן עוזרות לי בתור מי שמוריד אפליקציות?

"זה ייתן שני דברים. אחד, במישור של המשתמשים, המטרה היא לפתח כלי, אולי 'אפליקציה לאפליקציות', שיאפשר במקום לקרוא הכל להציף רק את הקטעים הספציפיים בטקסט שהמערכת מזהה כבעיתיים. אפשרות נוספת היא פשוט שהאפליקציה תסרוק את כל האפליקציות שיש בתחום מסוים, ותציג לך דירוג שלהן. למשל, נניח לאפליקציה של פנס, היא תציג סקירה ברמה של 'רמזור': דע לך שמתוך האפליקציות של הפנס שאתה יכול להוריד אלה הכי מסוכנות, אלה בסיכון בינוני, ואלה הבטוחות.

"מישור שני של השפעה נוגע לרגולטורים. אם הם מנסים לעבור על תנאי השימוש בצורה אנושית ידנית, הם יכולים לכסות רק טווח מאוד קטן. יש מיליוני אפליקציות, שגם כל הזמן משנות את תנאי השימוש שלהן. באמצעות כלים טכנולוגיים, הרגולטור יכול לאתר תניות שחשודות כלא חוקיות, ולהתמקד בהן באכיפה".

במה הולכת להתרכז המעבדה שיוצאת בימים אלה לדרך?

"המטרה שלנו היא ליצור מסה קריטית שתאפשר לנו לעסוק בשלושת הממשקים המרכזיים שבין משפט לבין מדע הנתונים ובינה מלאכותית: לשפר את יכולת המשפט להתמודד עם הסכנות והאיומים של Big Data ("נתוני עתק") ובינה מלאכותית; לשפר, ממש לעשות מהפיכה, בתחום של מחקר משפטי אמפירי; ולפתח כלים שיכולים לעזור לעורכי דין ורגולטורים.

"אנחנו רוצים לבחון מה יהיה תפקידו של עורך הדין בעתיד: האם באילו משימות המחשב יחליף אותו? ובנוסף, להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי לשפר ניסוח חקיקה והליכים משפטיים".

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר