קשישה / צילום : Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ההוראה של משרד הרווחה לבתי אבות ובתי הדיור המוגן להימנע לחלוטין מהכנסת אורחים בשעריהם, מפנה זרקור אל אחת האוכלוסיות המועדות ביותר להידבק בקורונה וגם זו שמועדת יותר לתחושת בדידות בימים בתיקונם. הפגיעה בקשישים היא ממש פגיעה בבטן הרכה. הם נפגעים פעמיים; גם בשל הפגיעות המוגברת שלהם לנגיף, וגם בשל הצורך שלהם הגדול שלהם בקשר אנושי. לא מעט מהם נזקקים למועדוניות, חוגים או ביקורי מתנדבים.
אך כעת, כאשר ברחבי העולם ממשיכים למנות את מספרם העולה של חולי הקורונה והסוף לא נראה באופק, הרגישות החברתית כלפי אוכלוסיית הזקנים נפגעת. עמותות המסייעות לקשישים מספרות כי המצב כעת הופך קשה מיום ליום: לצד העסקים והכלכלה הנמצאים במרכז תשומת הלב - המחיר החברתי נותר סמוי מן העין, ואותו משלמים האנשים הזקוקים לרשת חברתית איתנה; אלו הנעזרים בעמותות, ובעיקר זקנים וערירים הזוכים לתשומת לב גדולה כשחג הפסח בפתח.
בעולם מסתכלים על ההתמודדות עם הנגיף בסין, שבה מספר הנדבקים עד כה הוא הגבוה ביותר, ואומרים שהמאבק בנגיף היה אפשרי אך ורק בזכות שימוש ב"פצצת אטום חברתית". אסרו על התקהלות, מפגשים חברתיים, סגרו בתי עסק, הופסקה כל פעילות חברתית, גם אם מדובר באוכלוסיות בודדות שאין להן תמיכה משפחתית והן נשלחות לשהייה ארוכה בבית, בין ארבע קירות.
סמי קידר, מנהל ארגון הל"ב המאגד את העמותות לזקן בישראל, מספר שחלק גדול ממרכזי היום עומדים כעת נטושים ונמצאים על סף קריסה כלכלית אדירה, הזקנים פוחדים לפקוד אותם בשל הסיכון המוגבר, והם לא מקבלים תקציב אף שהם נדרשים להמשיך ב’עסקים כרגיל’. "אם לא מגיעים 20 מתוך קבוצה של 40 אנשים, זה הרבה מאוד. הביטוח הלאומי אמנם הבטיח שישלמו עבור ימי ההיעדרות, אבל הם לא משלמים.
אנחנו לא מקבלים כסף". קידר מספר גם על ההשלכות על המבוגרים; "בדידות מביאה לדיכאון, דיכאון מביא למחלות, מחלות מביאות למוות. אם הזקן או הזקנה יישארו בבית ולא יגיעו, הם נכנסים לבדידות. זו מכה אדירה לאוכלוסייה הבוגרת. המצב הוא ממש קשה. אנחנו מעודדים את הזקנים להגיע למרכזי היום".
גידי כרוך, מנכ"ל עמותת לקט ישראל, גם הוא מספר על הפגיעה במעונות היום; כמעט כל מועדוניות הקשישים שאיתם עובדת העמותה, ביקשו לבטל את קבלת המזון, מפני שהן משהות כניסה של אנשים מבחוץ ומבקשים למנוע התקהלות של קשישים ‘בחברותא’ בחדר האוכל.
חברות מבטלות את ההתנדבות
רגע לפני גל ההתנדבויות הגדול של תקופת הפסח, רגע לפני אותם ימים בהם המוני מתנדבים מסייעים בחלוקת ואריזת מזון והקדשת זמן לביקור קשישים, עמותות רבות מציירות כעת תמונה דומה: המתנדבים מבטלים. כ-2,400 מהם כבר הודיעו על ביטול, בין אם מפני שהם נדרשים לבידוד, או בשל הפחד מפני התפשטות הנגיף ופוטנציאל ההדבקה שלו. ב"לקט ישראל", עמותה העוסקת בחלוקת מזון לכ-175 אלף בני אדם לאורך השנה ובעיקר בחגים, מספרים על 1200 מתנדבים שביטלו החודש את ההתנדבות אצלם, עוד לפני החמרת הצעדים. העמותה עצמה, החליטה כעת להשבית את כל ההתנדבויות בין כה בשל החשש הגובר, ויש לכך מחיר. "הפעילות שלנו בנויה על לוגיסטיקה - מביאים אלינו מזון ומחלקים הלאה. אם אנחנו צריכים להיכנס לתהליך של בידוד של אחד העובדים, אנחנו משביתים את כלל הפעילות ואין יותר חלוקה של מזון. זה סיכון שאנחנו צריכים לצמצם. אני מאוד מקווה שהלוגיסטיקה שלנו תצליח לעבוד ושנצליח לבודד אותה היטב, כך שחלוקת המזון בפסח לא תיפגע", מספר כרוך.
כרוך מספר גם על פגיעה כלכלית צורבת שהעמותה תיאלץ למצוא דרך להתמודד עמה, ודורש מהממשלה לפעול כדי לסייע לעמותות, בדיוק כפי שעשתה עם המגזר העסקי; "זה גם מוביל לפגיעה בהכנסות. יש חברות גדולות שגם תורמות בעבור ההתנדבות עצמה. חלק מהחברות הללו ביטלו את ההתנדבות השנה בגלל המשבר, בשל חשש של העובדים מפני התקהלות. זה מובן לנו, אבל זה פוגע לנו בפעילות. הפגיעה בהכנסות מגיעה לכדי כ-200 אלף שקל באופן מיידי. אנחנו ניאלץ לספוג את זה. וכשכל הבורסות אדומות - אנחנו צופים לירידה משמעותית בהיקף ההכנסות שלנו. יש לנו לא מעט תרומות מחו"ל.
אם המצב יימשך עוד חודשים, איפה העמותות יהיו? הממשלה הקימה קרן לעסקים קטנים, אבל צריך גם לחשוב עלינו, העמותות. אם מדברים על מיתון כלל עולמי, האבטלה גדלה וזה אומר שיותר אנשים זקוקים לעזרה. איפה העמותות בעניין הזה? איך תומכים בעמותות?"
מדי שנה, מתנדבים מאות אלפי עובדים דרך מקום עבודתם. חברות גדולות דוגמת אינטל, HP וסיסקו ועוד - מדרבנות את עובדיהן להתנדבות, בעיקר בתקופות החגים. אחד האירועים המוכרים בהקשר הזה, הוא "יום המעשים הטובים" של קבוצת אריסון. הקבוצה הודיעה על ביטול יום ההתנדבות שהיה אמור להתקיים ב-24 בחודש, בשל התפשטות נגיף הקורונה ולאור הוראות משרד הבריאות. לדברי העמותה, ביום המעשים הטובים השנתי משתתפים מאות אלפי מתנדבים מרחבי הארץ באמצעות רשויות מקומיות ועסקים, המסייעים לעמותות רבות. נכון לעכשיו אין מועד חדש לקיומו של יום ההתנדבות השנתי.
גם אינטל, בנק לאומי חברות גדולות נוספות מבטלות ימי התנדבות לקראת החגים.
"היחידים שפועלים הם ארגוני הסיוע"
ארגון לתת גם הוא מסייע לאוכלוסיות נזקקות, ובהן ניצולי שואה וזקנים עריריים. גם אנשיו מדווחים כי מתנדבים חוששים להגיע. "אנחנו תומכים בכ-1,000 ניצולי שואה לאורך השנה. מתנדבים לוקחים אותם מהבתים לארוחת חג מכובדת ויושבים איתם, מביאים כליזמרים ונותנים להם שי, כדי שירגישו שהם לא לבד ויהיו בחברה", אומר מנכ"ל הארגון, ערן וינטרוב. "לצערנו, בגלל הקורונה, החברות ביטלו את מרבית אירועי הפסח. אנחנו לא באים בטענות, זה מובן, אבל התוצאה עגומה. קבוצות של חברות שהיו אמורות להגיע גם למרכז הלוגיסטי ולסייע באריזת מזון, ביטלו. יש לנו קושי לוגיסטי אמיתי עכשיו. אנחנו זקוקים לקבוצות מתנדבים לטובת אריזת חבילות מזון וסיוע לנזקקים וניצולי שואה ומבקשים מהציבור לסייע לנו, גם בחלוקת מזון לאנשים מבודדים".
הארגון חבר למספר קרנות והכריז על הקמת קרן חירום ייעודית, שמטרתה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה ולסייע באופן פרטני לקשישים וניצולי שואה. "למדינה אין שום קשב לנושאים שאנחנו מדברים עליהם כרגע, היחידים שפועלים הם ארגוני הסיוע. אנחנו מניחים שבחודשים הקרובים יווצר ואקום, ולכן החלטנו לפעול כעת כדי לסייע לפגיעים ביותר - לא רק נזקקים שנתמכים בשגרה, אלא גם קשישים ועריריים שנמצאים בבידוד, בין אם משופ שהם חוששים או צריכים להיות בבית. הדאגה כעת היא מוגברת, ויכול להיות שלחלקם גם יש קשיי שפה. יש אנשים שהנגישות שלהם למזון עלולה להיפגע. אנחנו רואים כבר עדויות לסופרים שהמדפים שלהם מרוקנים, ואנחנו כבר מרגישים עליית מחירים בתחום המזון".
"לשמור על קשר עם קשישים ולתת להם הרגשה שהם חלק"
התקשרות הבין אישית עם אנשים מבוגרים ויצירה של שרשרת חברתית חזקה היא קריטית, ודאי כעת, כאשר המרכז למחלות מדבקות וסכנויות בריאות ממליצים לבני 60 ומעלה להישאר בבית במידת האפשר ולהימנע מאירועים המוניים. "בצדק רב, ההגדרה של אנשים בני 60 ומעלה כקבוצת סיכון, מחייבת צעדים משמעותיים, ובהם צמצום הפעילות של המבוגרים בזירה החברתית. יש גם אנשים מבוגרים שעובדים ונפגעים מכך", אומרת פרופ' שרון שיוביץ-עזרא, ראשת מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה באוניברסיטה העברית. "יש יותר חששות, כמעט ולא מבלים במקומות ציבוריים ומנסים להיזהר עד כמה שניתן. נוצרת סיטואציה שבה אנשים מבוגרים פוחדים להיות בזירה החברתית, וגם בני משפחה חוששים להגיע אליהם כדי לא להעמיד אותם במצב שמסכן אותם. תחושת בדידות היא תחושה סובייקטיבית, אבל אפשר להניח שאם המצב הזה יימשך ותהיה פחות פעילות בחוץ, יכולה להתעורר תחושת בדידות, לצד החרדה שמתעוררת כשאתה חלק מקבוצת סיכון".
מה אנחנו כחברה צריכים לעשות כדי להתמודד עם המצב הזה?
"בשוהם הקימו קבוצת ווטסאפ לאנשים בבידוד, בה הם כותבים מה הם צריכים, ואנשים אחרים שלא בבידוד מסייעים להם, בין אם בקניות או בהוצאה של הכלב. כשיש לך כתובת, ואת יכולה לשאול שאלות ולקבל מענה בסיוע יומיומי, יש לזה משמעות. זה גם מגדיל את תחושת הקהילתיות. זה יכול לסייע גם בתחושת השייכות ולהקל בכל המצוקות הרגשיות. ועבור האוכלוסייה שאין לה ווטסאפ - אנחנו צריכים לשמור איתה על קשר כל העת ולהגיש לה סיוע, במיוחד סיוע רגשי. להתקשר יותר ולהתעניין, בעיקר כשאין יכולת לבקר, ולשאול כל הזמן איך אפשר לסייע. צריך לתת להם להרגיש שהם חלק, גם אם הנסיבות הן שאי אפשר לצאת מהבית".