איב בונזון, מנהל השקעות ראשי / צילום: יוליוס בר
"נסיבות בלתי רגילות מחייבות גישה רגילה מאוד. כאשר הנסיבות בפניהן אנו ניצבים הופכות קיצוניות, קשה שלא להיכנס לפניקה. כפי שהסביר דניאל כהנמן, הפסיכולוג זוכה פרס נובל, המוח האנושי מחולק למוח המהיר המתמקד בסכנות הישרדותיות ולמוח איטי המשמש להבנת בעיות מורכבות. כעת יותר מתמיד, חשוב לנתח את המצב בעזרת המוח האיטי", כך אומר איב בונזון, מנהל השקעות ראשי וחבר הנהלה של הבנק השוויצי יוליוס בר.
בונזון מביא את דניאל כהנמן כדוגמא לפסיכולוג וכלכלן זוכה פרס נובל, המתמקד במחקריו בנושא בחירות והחלטות. לדבריו, מוח האדם מורכב משני חלקים: מוח מהיר המתמקד בסכנות הישרדותיות ומוח איטי המשמש לפתרון בעיות מורכבות. "התרחיש הנוכחי של מגיפת הקורונה מטלטל אותנו רגשית ונוגע במקום הרגיש ביותר - ההישרדות שלנו. למרות זאת, היום יותר מתמיד, חשוב לנתח את המצב בעזרת המוח האיטי. אנו חווים אי וודאות קיצונית כל כך רק לעתים נדירות. עם זאת, אנו מאמינים כי גישה מיושבת היא היעילה ביותר להגנה על ההון שלנו בטווח הבינוני. אז בואו נשתמש במוח האיטי ונבדוק מה אנחנו יודעים, מה אנחנו לא יודעים ומה קורה בשווקים עם המחירים המוצעים כיום".
מאז השבוע האחרון של פברואר, היקפי המסחר בשווקים כמעט שהוכפלו. נכון להיום, השווקים תפקדו כרגיל והעניקו למשקיעים את היכולת לפזר סיכונים ולהתאים את מצבם להתפתחויות בסביבה המשתנה במהירות. "השפעת השוק על קרנות השקעות הסוחרות בסכומים גדולים נראית מתונה עד כה. מנקודת מבט זו, נראה כי יש מספיק ראיות לכך שאנחנו לא ניצבים בפני בעיית סיכון מערכתית, לפחות עדיין לא", קובע בונזון.
האם איטליה מנסה לפרוץ את המגבלות הפיסקליות שלה?
"לאור העלייה המהירה במקרי המוות מוירוס הקורונה באיטליה, החליטה הממשלה להטיל סגר על כמעט 16 מיליון אזרחים. ברור שהחלטה כזו היא חסרת תקדים בתקופת שלום. כפי שהזכרנו בשבוע שעבר, ממשלות עומדות בפני הדילמה שבין הפעלת כל האמצעים הדרושים על מנת לצמצם את התפשטות הנגיף במהירות וביעילות ככל האפשר, לבין הסיכון למוטט את הכלכלה.
"אין פתרון חד משמעי לדילמה זו, אפילו לא באופן כללי, שכן התופעה הביולוגית היא לגמרי בלתי צפויה. הצעדים שננקטו על ידי ממשלתו של קונטה הם כה קיצוניים שאפשר לתהות האם רומא מנסה להרוג שתי ציפורים במכה אחת. איטליה בהחלט יכולה לצמצם את התפשטות המגיפה ולפרוץ את המגבלות הפיסקליות שהוטלו עליה ע"י האיחוד האירופי, מכיוון שהנסיבות החריגות מצריכות תמיכה מאסיבית כפי הנדרש ממדיניות מקרו-כלכלית.
"משבר הקורונה לא יעבור ללא השלכות פוליטיות בעתיד הקרוב. הוא יכול, כאמור, להאיץ את המעבר למדיניות מקרו-כלכלית בלתי-אורתודוכסית כמו למשל מסים שליליים. עם זאת, לא ניתן יהיה להבחין בהשלכות פוליטיות אלה במהירות ובקלות, ולכן ניתן לצפות לתנודתיות בשווקים במשך תקופה ממושכת. כדאי להתכונן לעוד לא מעט עליות וירידות (כן, גם עליות)", אומר בונזון.
זעזוע נוסף לכלכלה העולמית - נפט
"תפוקת הנפט מהווה זעזוע חיצוני נוסף בתקופה בה המבנה הכלכלי של חברות הנפט כבר נמצא תחת לחץ משמעותי. בכל מקרה, הזעזוע לכלכלה מחמיר עוד יותר בטווח הקצר לאור התגברות מחנק האשראי ואיתו הלחצים הדפלציוניים. הביקוש לנפט הצטמצם בעוד שההיצע יגדל כתוצאה מהתגובה הסעודית. המצב דומה למשבר הנפט של 1973, אך באופן הפוך! בהתחשב בנזק שייגרם לתעשיית פצלי השמן בארה"ב, התגובה של וושינגטון עשויה להיות מעניינת. תחום האנרגיה כבר היה נתון תחת לחץ לפני האירועים האחרונים, וצניחת מחיר הנפט מתחת ל-30 דולר לחבית תוביל לריבוי הסכמי CDS, אם לא תהיה התאוששות מהירה. גם סקטור האג"ח, המאופיין בנתוני תשואה הגבוהים, יפגע בתורו מפדיון צפוי של קרנות ותעודות סל. עם זאת, בטווח הבינוני, כלכלות המדינות המייבאות נפט יהנו ממחירי אנרגיה נמוכים ומצמיחה בהכנסה הפנויה של משקי הבית. לא הכל שלילי.
אפקט העושר (השלילי) יתחיל לתת את אותותיו
עוד ברשימת הבעיות המתעוררות בעקבות וירוס הקורונה הוא אפקט העושר השלילי, אומר בונזון. "כלכלות מפותחות, במיוחד ארצות הברית, הפכו רגישות לשינויים בעושר הנגרמים כתוצאה מעלייה או ירידה במחירי נכסים פיננסיים. שוק המניות האמריקני, שהציג עליות בתקופה האחרונה, מהווה לבדו כ-30 מיליארד דולר משווי השוק. לפיכך כל ירידה של 10% בשוק מייצגת הפסד הון של 3 מיליארד דולר".
"לא ניתן להמעיט בהשפעה על המשק ובמיוחד על הצריכה מרמה מסוימת והלאה. אנו חוזרים ומדגישים את השקפתנו כי הבנק המרכזי של ארה"ב ייאלץ להתערב באופן מכריע, כולל על ידי רכישת מניות, אם נגיע לרמות הנמוכות מ- 2,400 נקודות במדד S&P500".
אין פתרון קל למשבר האשראי
"אופיה הייחודי של הבעיה הוא מגיפה הקוראת תיגר על הכלכלה העולמית, מה שהופך את ההתערבות הפיסקלית או הכספית לבלתי יעילה, כל עוד הנגיף ממשיך להתפשט ללא שליטה. ככל שייגרם יותר נזק למשק בטווח הקצר, כך תיבלם התפשטות המגיפה מהר יותר, אך פרמיות הסיכון בשווקים יהיו גבוהות יותר בעתיד הקרוב", אומר בונזון.
"לכל היותר, יכולות הממשלות להבטיח יציבות יחסית בשווקים על מנת למנוע את החמרת ההשפעה של העושר השלילי והירידה במהירות זרימת הכסף במערכת הפיננסית. עליהן לגלות נחישות כדי להבטיח התאוששות מהירה ברגע שתחלוף המגיפה".
נסיבות בלתי רגילות קוראות לגישה רגילה מאוד
"כולם מבינים, לדעתי, את האופי החריג אך מעל לכל חסר התקדים של משבר הבריאות הנוכחי ואת הסכנה שהוא מהווה לכלכלה העולמית ואפילו לסדר העולמי. מול מצב כזה, קשה מאד שלא להאמין למבשרי רעות. בפועל, הוודאות היחידה היא שיכולת ניבוי מצב השוק היתה כה נמוכה רק לעיתים רחוקות. אנו למעשה שבויים של משך הזמן שיידרש כדי לבלום את נגיף הקורונה ולחזור לשגרה. בזמן כתיבת שורות אלה, המצב התפתח הרבה מעבר לעניין הפשוט של התאמה זמנית של פרמיות הסיכון. נכסים מסוימים בענף הנפט או בענפי התיירות, התובלה או האירועים כבר נפגעו באופן משמעותי", כותב בונזון.
"שלא כמו במשבר הכלכלי של 2008, אז אי הוודאות העיקרית הייתה מתי יקבלו הממשלות את ההחלטות הנדרשות (הן עשו זאת במרץ 2009), במקרה הנוכחי איש אינו יודע כיצד תתפתח המגיפה. יתר על כן, איש אינו יודע מה יהיו ההשלכות הפוליטיות של המצב הנוכחי. בעוד הנגיף עשוי להמשיך ולהתפשט, מה שמחייב אמצעים נוספים הפוגעים בכלכלה, השווקים צמצמו משמעותית תרחיש זה בזמן שיא. הקפיץ הולך ונמתח וחשוב לזכור שהוא עלול להשתחרר באלימות עם כל סימן להרעה במצב המגיפה", סיכם.
ההמלצות של יוליוס בר בנסיבות הנוכחיות:
1. שימו לב במיוחד והבחינו בין נכסים שנפגעים או ייפגעו באופן מתמשך או סופי בעקבות משבר זה, לבין אלו שרק חווים שינוי זמני בהערכת השווי שלהם.
2. אל מול אי וודאות בסדר גודל כזה, רשת הביטחון הטובה ביותר היא הקצאת נכסים אסטרטגית, כזו של תיק השקעות, לא מזומנים.
3. זהב לא מהווה גידור אפקטיבי כל עוד סיכון האשראי אינו עולה.