ישראלים שהיו בבידוד עם חשש לקורונה הולכים להצביע בבחירות בקלפי מיוחד / צילום: Ariel Schalit, AP
בזמן שבסין, ובמיוחד במחוז חוביי שבו התפרצה מגפת הקורונה, הצליחו לחזור חלקית לשגרה, בישראל ובאירופה מספר הנדבקים מזנק מדי יום. עד כה מספר החולים בארץ עומד על 100 איש, כשאנו ניצבים במקום ה-26 בעולם במספר הנדבקים.
לעומת הזינוק במספר החולים באירופה, ובמיוחד באיטליה שבה קצב התחלואה נחשב לגבוה ביותר (12,462 נדבקים ו-827 מקרי תמותה נכון לשעות הבוקר), הרי שבסין, בהונג קונג ובסינגפור קצב ההתפשטות של הקורונה האט. הסיבה לכך היא סגר מלא שמתברר כמהלך היעיל ביותר למיגור המגפה, בעיקר כשהוא מלווה בהקפדה מחמירה עליו. במחוז חוביי נקטו בגישה המחמירה ביותר - סגר מלא שנמשך כבר כמעט חודשיים, סגירת כל מקומות העבודה ומוסדות החינוך לתקופה של חודש, כולל הקפדה מחמירה על חוקי הסגר ומעקב אחר התושבים. התוצאה: ירידה במספר החולים (ראו גרף).
בסינגפור התהפכה המגמה בזכות אסטרטגיה של בידוד, סגירת חלק מגבולות המדינה, ביצוע של בדיקות חום בשדות התעופה ומעקב אחר תושבים. בהונג קונג למדו לקח ממגפת הסארס וממילא הולכים בקביעות עם מסכות ונזהרת מזיהומים, אבל המגמה החיובית התאפשרה בעקבות סגירה כוללת של מוסדות החינוך לתקופה של חודש ותקנות בידוד מחמירות.
גם בדרום קוריאה המגמה התהפכה. עם זאת, לא בזכות אסטרטגיה של בידוד אלא בעיקר בשל מספר הבדיקות היומיות שעומד על 20 אלף. מי שנמצא חיובי - מבודד והרשויות עוקבות אחריו.
הסגר עצר את המגפה תוך כמה ימים
העיתונאי טום פיו מאתר Medium, אשר בימים כתיקונם עוקב אחרי התפשטות של מגמות תרבותיות, ערך ניתוח סטטיסטי מטריד מאוד של צפי התפשטות הווירוס. לדבריו, "הווירוס בדרך אליך. הוא יגיע בהדרגה - ואחר כך בפתאומיות. זה עניין של ימים, אולי שבועות. כשזה יקרה, מערכת הבריאות שלכם תקרוס. אזרחים יטופלו במסדרונות והרופאים יקבעו מי לחיים ומי למוות. הדרך היחידה למנוע זאת היא ריחוק חברתי - היום. בעוד שבועיים עד חודש כל העולם יהיה בסגר".
פיו מציין, כי "ב-21 בינואר הופיעו 100 מקרים של קורונה. בעצם היו כבר 1,500 מקרים, אבל השלטונות לא ידעו. הם רק ראו 100 מקרים של מחלה חדשה ומסתורית. יומיים אחר כך, ב-23 בינואר, הרשויות של חוביי החליטו לסגור את העיר וו-חאן כי הם ראו שיש 400 מקרים חדשים ביום. במציאות, היו כבר 2,500 מקרים, אבל העיר נסגרה בשל איתור ואימות של 400 מקרים בלבד.
"אנחנו יודעים היום שעד הסגר על וו-חאן, קצב הגידול במקרים האמיתיים היה אקספוננציאלי. אולם, מיום החלת הסגר, קצב ההדבקה האמיתי החל לרדת. עדיין נראה היה שקצב ההדבקה עולה, כי נערכו בדיקות רבות יותר, אבל בפועל הסגר עצר את המגפה תוך כמה ימים. בכל מחוז בסין שבו הוטלו הגבלות גרף ההתפשטות נעצר ולא קפץ.
"זו כנראה המציאות גם במדינות רבות נוספות, שבהן מספר המקרים האמיתיים גדול בהרבה ממספר המקרים המאומתים, וגדל בקצב אקספוננציאלי ברגעים אלה ממש. מדינות שהטילו סגרים בתחילת הדרך הגיעו ל-0.5% תמותה, לעומת מדינות שלא נקטו באמצעים והגיעו ל-5% תמותה - פי 10".
"שעת חירום לבני ה-70 פלוס"
"אני ממליץ שכל תושבי ישראל ייכנסו לבידוד למשך 72 שעות, ובהמשך, כדי להגן עליהם, יישארו האזרחים הוותיקים ובעלי מחלות הרקע בבידוד למשך עוד שלושה שבועות. זו הדרך היחידה להגן על המבוגרים שלנו" - כך אומר היום ד"ר יאיר שינדל, שותף בקרן aMoon, שמנהלת יותר ממיליארד דולר ובעבר היה מנכ"ל "ישראל דיגיטלית".
שינדל, רופא בהכשרתו, מסביר כי התפשטות הקורונה ניתנת לשליטה, אך הנקודה שבה יופעלו התותחים הכבדים - הפסקת הלימודים ומעבר לבידוד מלא או כמעט מלא - היא משמעותית, ואפילו כמה שעות של דחייה במתן ההוראה יכולות להשפיע על השתלשלות העניינים.
בידוד מלא של 72 שעות הוא לא צעד חריף יחסית למדינה שבה יש רק מעט יותר מ־100 חולים?
"אם נלמד לקח מקצבי ההתפתחות בסין או באיטליה, אנחנו יכולים להעריך כי המחלה תדביק אפילו עשרות אלפי אנשים אם לא ננקוט צעדים מסוג זה. מעריכים כי הצעדים הנוכחיים יכולים לגרום לפגיעה של 5% בתמ"ג. לעומת זאת, מצב כמו זה שמתרחש עכשיו באיטליה, שבו הסגר המלא יהיה מאוד ממושך והוא מגיע אחרי שמערכות הבריאות כבר הגיעו למצב של קריסה ומתמודדים עם אחוזי תמותה גבוהים מאוד, עשוי לגרום גם לפגיעה של 50% בתמ"ג. יכול להיות שכלכלה לא תתאושש מזה".
בהנחה שמערכת הבריאות לא מצליחה לטפל באנשים הללו והם בעצם נחנקים למוות בבית או במסדרון בית החולים, מדוע הפגיעה בתמ"ג היא כה גבוהה?
"באיטליה אנחנו מדברים על סגר כולל שעשוי להימשך זמן רב כי יש חולים רבים מאוד. חלק מילדי החולים עוזבים הכול כדי לטפל בהם. צעירים מתים היום מקורונה בשיעורים של 0.2% וזה משהו שהמערכת מסוגלת לספוג. תמותה של 5% מקורונה, כמו באיטליה, היא לא משהו שאפשר לספוג ולהמשיך הלאה. זו תהיה קטסטרופה".
אז המחשבה היא להגן על המבוגרים בבידוד לתקופה מוגבלת, לאפשר לצעירים לפתח את חיסוניות העדר ואז אפשר יהיה שוב להסיר את הבידוד מהמבוגרים?
"לא בדיוק. קודם כול 72 שעות הסגר הראשונות לכולם ייתנו לנו פרק זמן לחשוב הלאה ולהיערך, ולעשות בדיקת תמונת מצב. זו תהיה דרך טובה לראות כמה חולים באמת יש לנו, גם בקהילה. אחר כך, אם נראה שהמצב נמצא תחת שליטה, אפשר לתת לצעירים לצאת בהדרגה, ועדיין לשמור על אותו ריחוק חברתי כדי להאט את התפשטות המגפה, ולתת למערכת הבריאות להמשיך להיערך - להכשיר רפואים, לקנות ציוד, להתקין עוד חדרי בידוד ולהשמיש מערכי רפואה מרחוק טובים יותר.
"אני מציע סגר כולל של 72 שעות תחילה, כי בתקופה הזו בני דור הביניים, בני ה-40-50, לא יהיו טרודים בעבודה, אלא זו תהיה הפוגה שבה כל אחד ישקיע זמן בלחשוב איך הוא דואג להורים שלו.שיהיה ברור, שכשאני מדבר על בידוד של המבוגרים בתקופה זו, אני לא מתכוון לסתם אי-הגעה למפגשים חברתיים, אלא סגירה הרמטית כמעט ברמה של חדר אטום. חייבים להדגיש שזו שעת חירום לבני ה-70 פלוס".
כמה זמן המבוגרים יישארו בסגר?
"אני מציע תחילה שלושה שבועות, ואחר כך לבחון את המצב מחדש. אם נראה ירידה בהידבקות ובניית חיסוניות בקרב הצעירים, נוכל בהדרגה לפתוח את הדלתות. אני מאמין שלפחות 50% מהאזרחים ייחשפו לווירוס. אבל אם זה יקרה בארבעת השבועות הקרובים, אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים שצריך להנשים בבת אחת - זה לא אפשרי.
***גילוי מלא: מריוס נכט, בן זוגה לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס", הוא שותף והמשקיע העיקרי בקרן aMoon