עו"ד אשר חלד / צילום: אופיר אייבי
הממשלה, המעסיקים וההסתדרות מנהלים משא-ומתן שיאפשר את דחיית גלי הפיטורים עד אחרי הפסח בתמורה לסיוע למעסיקים ולעצמאים. המהלך אינו נוגע לחופשה ללא תשלום (חל"ת), שאליו הוצאו רבבות עובדים מאז ההודעה במוצאי שבת על השבתת ענפים שלמים כמו אולמות האירועים, ההסעדה ומכוני הכושר.
מאז חצות יום ראשון ועד 9:00 בבוקר (16.3.2020) נרשמו באתר שירות התעסוקה 7,000 דורשי עבודה חדשים. ביום ראשון, אחרי ההודעה במוצאי שבת של ראש הממשלה על השבתת ענפי האירועים, ההסעדה וענפים נוספים' נרשמו 11,800 דורשי עבודה, מתוכם 7,400 הוצאו לחופשה ללא תשלום.
מאז תחילת מרץ ועד הבוקר (ב') ב-9:00 נרשמו כ-54 אלף מחפשי עבודה חדשים. חצי מהם יצאו לחופשה ללא תשלום - זאת, לעומת 321 איש בלבד שנרשמו עקב חל"ת בחודש פברואר כולו.
לדברי שירות התעסוקה, "יש לנו עשרות אלפי אנשים שנכנסים בבת-אחת לדף נחיתה אחד. שילשנו את כמות השרתים ומתחנו את היכולות שלו עד לקצה, אבל זה לא מספיק. אנחנו ממשיכים להרחיב את היכולות כדי לעמוד בצונאמי".
לדברי עו"ד אשר חלד, המתמחה בדיני עבודה, הפתרון להימנע מקריסה כלכלית אינו בהכרח פיטורים. צעד נוסף הוא כמובן הוצאה לחופשה ללא תשלום, אך ישנם עוד פתרונות.
לדבריו, פיטורים כשלעצמם עולים למעסיקים כסף רב, והם אינם בהכרח הפתרון הטוב ביותר עבורם. "כאשר מעסיק מפטר עובד, עליו להביא בחשבון מספר עלויות, וביניהן תשלום הודעה מוקדמת או חלף הודעה מוקדמת, תשלום פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה (ולעתים אף מחלה, כתלות בהסכם ההעסקה) והקצאת משאבים עתידיים לטובת גיוס והכשרה של כוח-אדם חדש במקום זה שפוטר".
לפני פיטורים אפשר גם למצות ימי חופשה - מעסיק שנאלץ להתמודד עם אובדן הכנסות זמני, יכול להוציא את עובדיו לחופשה, בהודעה מראש (כתלות במשך החופשה), על חשבון ימי החופשה שצברו במהלך תקופת עבודתם. "פעולה זו לא תוביל להורדה מיידית בעלויות השכר, אולם היא מאפשרת למעסיק להקטין את החבות שלו כלפי עובדיו ביחס לימי החופשה ובכך להשפיע בצורה חיובית על מאזן החברה", אומר חלד.
דרך נוספת היא קיצוץ עלויות העסקה באמצעות הפחתת עלות חומרי הגלם הנצרכים במקום העבודה, צריכת החשמל, הוצאות אחסון ועוד. הפחתה ישירה של עלויות העסקת העובדים יכולה להיעשות בדרכים נוספות: הפחתת שעות נוספות והורדת יום אחד בשבוע. "כאשר הביקוש לעבודה פוחת, ממילא אין הצדקה לביצוע עבודה בשעות נוספות. הפחתת השכר וקיצוץ בשעות הנוספות עלולים לעורר התנגדות בקרב העובדים, אולם סביר שכאשר מדובר בחלופה לפיטורים, תהיה הסכמה לכך".
דרך נוספת היא מציאת עבודה חלופית לעובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם הקבועה. ככל שהדבר אפשרי וימנע גל פיטורים, מעסיקים יכולים לשקול מתן משימות אחרות לעובדים, שתפקידם המקורי אינו ניתן לביצוע בעת הזו, ולחלופין מעבר לעבודה מהבית, אשר יפחית את עלויות הצריכה במקום העבודה.
בזמנים אלה יש גם אפשרות להימנע מתשלום בונוסים והטבות לעובדים. "ירידה ברווחים גוררת פעמים רבות ירידה בבונוסים הנגזרים מהם. בדרך-כלל, בונוס אינו זכות המוקנית לעובד, מדובר בתשלום שבמהותו נועד לתגמל את העובד בעד עבודתו בעבר, אולם הוא גם צופה פני עתיד ולכן חשוף לקשיים עמם מתמודד המעסיק בעתות משבר כמו העת הנוכחית. הפחתת בונוסים או הימנעות מתשלומם, מאפשרת הפחתת עלויות העסקה ועשויה לאפשר הימנעות או הפחתת פיטורים. בהתאם, גם קיצוץ בהטבות שמקומות עבודה נוהגים להעניק לעובדים, כדוגמת אירועים שנתיים, ימי כיף, קורסי הכשרה מקצועיים ועוד, הוא צעד שמעסיקים יכולים לשקול בטרם יבחרו באפשרות של פיטורי עובדים".
הקפאת שכר ובלית ברירה גם הפחתת שכר הן דרכים נוספות. התחרות בשוק העבודה אינה נעלמת גם בעת הנוכחית, אולם מעסיק שנאלץ להתמודד עם ירידה ברווחיות ונוהג כדבר שבשגרה לבצע העלאות שכר רוחביות, יכול לשקול להימנע מאותן העלאות, ובהתאם לעוצמת המשבר שחווה, אף להפחית את שכר העובדים, כדי להימנע מפיטורים.
במקום חל"ת - שבוע עבודה מקוצר
הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום היא דרך נוספת לחיסכון ישיר בעלויות ההעסקה בתקופה שבה נאלץ המעסיק להתמודד עם ירידה זמנית ברווחים. מדובר בצעד שדורש את הסכמת העובד ומגלם פגיעה בעובדים, אולם פגיעה זו עשויה להיות פחותה מהפגיעה המגולמת בפיטורים, והוא אף מאפשר לעובדים, בנסיבות מסוימות ובמיוחד בתקופה זו, קבלת דמי אבטלה. סביר שעובד שהאופציה המונחת בפניו היא פיטורים, יעדיף לצאת לחופשה ללא תשלום לתקופה מוגבלת.
האם אכן זה מצב זמני או שחופשות ללא תשלום יהפכו לפיטורים? "מנסים למכור את החל"ת כפתרון יצירתי וזמני. הוא לא זה ולא זה", אומר עו"ד חלד. "מצד אחד עומד ראש הממשלה ואומר שלא ניתן לתכנן תוכניות ארוכות-טווח במשבר כמו הקורונה, ומצד שני הוא לא מראה גמישות מחשבתית לגבי הסקטור העסקי. צריך להבין: אם אתה רוצה שיהיה כיסוי כספי לעובד שיצא לחל"ת, דהיינו דמי אבטלה, אז לפי חוזרי הביטוח הלאומי החל"ת חייב להיות ב-100% ולהימשך לפחות 30 יום. לכן חל"ת זה 'נגעת - נסעת'. שלחת את העובד הביתה לחל"ת? לא תראה אותו ל-30 יום קדימה. ומה יקרה אם פתאום תצטרך לחדש את הייצור?"
אבל מה לעשות שאין כסף לשלם לעובדים. אין עבודה.
"לא צריך כסף, צריך לעבור למתכונת שבועית של יומיים עבודה ושלושה ימי חופשה, על חשבון ימי חופש. הלא יש לא מעט מקומות עבודה שהעבודה בהן לא דוממת, היא רק ירדה. אז במקום לשלוח את משה לחל"ת ולהשאיר את יצחק לעבוד, באותה עלות כספית אפשר לסדר ששניהם יעבדו חצי-חצי. ככה שומרים גם על הנורמליות, גם על כושר העבודה וגם על שמחת החיים, וזה לא עולה אגורה אחת מעבר לתוכנית הנוכחית. בן אדם מובטל שהולך לאסוף דמי אבטלה ובן אדם שהולך לעבודה, גם אם הוא עובד פחות, אלה אנשים שונים מבחינת הדימוי העצמי".
הם לא מובטלים. הם יהיו בחל"ת של חודש - בתקווה שרובם יחזרו לעבודה באפריל.
"הסיפורים על חל"ת של חודש הם סיפורי סבתא. אנחנו נכנסים עכשיו למצב חירום שיימשך בין שלושה לתשעה חודשים. אני מסתכל על העולם. בסין, עם כל האמצעים הדיקטטוריים שלה, המשבר פרץ בנובמבר ורק בפברואר חזרו לעבוד. במדינות אחרות כמו ישראל זה ייקח יותר.
"אני לא אומר שחל"ת מוחלט איננו פתרון. יש מקרים בהם המעסיק מגיע למסקנה שהצמצום בפעילות הוא צמצום לתמיד. אז שולחים את העובד לחל"ת של כמה חודשים כהכנה לפרישה, ובזמן הזה הוא יכול ללמוד מקצוע אחר ולהשתלב בענף אחר. אבל בהרבה עסקים אחרים זה לא המצב. יש מפעלים ששחררו 25 עובדים וממשיכים להעסיק 25 עובדים אחרים. למה? למה לא להתגמש ולהעסיק 50 עובדים לשבוע עבודה של יומיים? מבחינת המעביד זה אותו דבר. מבחינת העובד - שמיים וארץ. וכן, גם המעבידים צריכים לשלם מחיר".
הם כבר משלמים מחיר.
"איך שלא נסתכל על העניין הזה, המעבידים הגדולים ייקחו השנה פחות בונוסים. אבל במצב שבו הדרג הנמוך ביותר בארגון משלם את המחיר הכבד ביותר, טוב יעשו בממשלה אם יקראו למנהלים לתרום חלק מהמשכורות שלהם לטובת המאמץ. המדינה לא יכולה לתמוך תמיכה מיוחדת בכל עובד במדינה. היא לא תצא מזה. היא לא בנויה לזה. אבל הארגון - באמצעות הפרשה של 5% ממשכורות שדרת ההנהלה - יכול לתמוך באנשיו ולצאת מהמשבר הזה חזק ומחוזק".