לצד העיסוק הבלתי פוסק ב"בהלת הקורונה", והשפעותיה השליליות על מצב החברות בבורסה המקומית, המשך פרסום דוחותיהן הכספיים של אותן חברות לסיכום 2019 חושף כי התגמולים מהם נהנו בשנה שעברה בכירי החברות, ריפדו אותם במספיק "שומנים" שיאפשרו להם להתמודד עם קיצוצים נדרשים במקרה הצורך.
בין השיאנים החדשים בולט שמו של אורי לוין, המנכ"ל החדש של בנק דיסקונט, שעלות העסקתו אשתקד התקרבה ל-10 מיליון שקל - כשחלק ניכר מהתגמולים מהם נהנה קשורים לתפקידו הקודם כמנכ"ל החברה הבת אי.די.בי ניו יורק, תפקיד שמחריג אותו ממגבלות "שכר הבכירים" כפי שיהיו לו בתפקידו הנוכחי. כך, לוין נהנה בין היתר בסיכום שנתי ממענק שהתקרב ל-5 מיליון שקל, וכולל תגמול "תלוי ביצועים" ותגמול "בגין סיום העסקה" בתפקידו בניו יורק.
המנכ"לית אותה החליף לוין בחודש דצמבר, לילך אשר טופילסקי, הסתפקה בשנה שעברה בפחות משליש מהסכום שהוענק ללוין, כ-3.1 מיליון שקל, בעוד שליסה באום, ראשת החטיבה העסקית של דיסקונט בניו יורק, נהנתה מ-3.5 מיליון שקל.
מלבד טופילסקי ובאום, דיסקונט שלח שתי נציגות נשיות נוספות לרשימת השיאנים שלו - יפית גריאני, ראשת החטיבה הבנקאית, וחגית מאירוביץ, היועצת המשפטית הראשית של הבנק, שעלויות העסקתן עמדו על כ-2.5 מיליון שקל לכל אחת, בעוד יו"ר הבנק, שאול קוברינסקי, קיבל 2.8 מיליון שקל.
צעד אחד לפני לוין התמקם ברשימת השיאנים מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה מטריקס, עם עלות העסקה שחצתה רף של 11 מיליון שקל, ומעט אחריהם התמקם הראל ויזל, מבעלי השליטה בחברת האופנה פוקס, שתפקידו כמנכ"ל הרשת תיגמל אותו ב-7.5 מיליון שקל. בשל המשבר בענף האופנה, בימים האחרונים הודיע ויזל כי הוא מוותר בשלב הנוכחי על משכורתו החודשית.
בכירי פריגו בראש - בפער ניכר
לפני כל אלה, מי שתפס את צמרת רשימת שיאני השכר בפער ניכר מהבאים אחריו ברשימה הוא מורי קסלר, מנכ"ל חברת התרופות פריגו, שעלות העסקתו הגיעה לכ-37 מיליון שקל (קרוב ל-11 מיליון דולר) - עיקר הסכום (כ-7.8 מיליון דולר) תגמול מנייתי, בעוד ששכר הבסיס שלו עמד על 1.2 מיליון דולר.
אחרי קסלר ניצב סמנכ"ל הכספים של פריגו, ריימונד סילקוק, שעלות העסקתו הגיעה לכ-12 מיליון שקל (כ-3.5 מיליון דולר), בעוד שחמישה בכירים אחרים בפריגו, בהם סמנכ"ל הכספים הפורש, רונלד ווינוויצקי, קיבלו תגמולים בטווח של כ-12-8 מיליון שקל (2.4-3.5 מיליון דולר).
עוד כמה שיאני שכר שחצו רף של 4 מיליון שקל: גיל שרון, הצפוי ליהנות מתמורה של קרוב ל-70 מיליון שקל ממכירת מניות חברת גולן טלקום, קיבל קרוב ל-5 מיליון שקל בתפקידיו כמנכ"ל וכיו"ר החברה; אסי לוינגר נהנה מ-4.4 מיליון שקל בתפקידו כמנכ"ל חברת האנרגיה הירוקה אנרג'יקס; ורועי גדיש, מנכ"ל חברת הנדל"ן אדגר, קיבל 4.1 מיליון שקל. רוני גת קיבל 4.2 מיליון שקל מחברת קרור, בה הוא שולט, עבור תפקידיו כמנכ"ל ויו"ר חברות ייצור ושיווק המשקאות (יפאורה) בה מחזיקה קרור, ושותפו לשליטה בקרור, שלמה רודב (המכהן גם כיו"ר חברת בזק), הסתפק ב-1.3 מיליון שקל בתפקידו כיו"ר קרור.
עוד בפיננסים, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר צדיק, קיבלה 3.5 מיליון שקל ויו"רית הבנק אירית איזקסון, שבאחרונה נודע על עזיבתה את התפקיד, הסתפקה ב-2.7 מיליון שקל - סכום דומה לזה שקיבלה אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית של הבינלאומי. מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי מקס, רון פאינרו, נהנה מ-3 מיליון שקל, בעוד לוי הלוי, מנכ"ל החברה המתחרה כאל, קיבל 2.7 מיליון שקל.
עוד כמה שמות בולטים מהדוחות האחרונים, בהם דוד עיני, מבעלי השליטה ביבואנית הרכבים יוניברסל מוטורס, שקיבל 3.3 מיליון שקל בתפקידו כיו"ר, וסכום דומה קיבל משה ממרוד, בעל השליטה ביבואנית המזגנים תדיראן, בתפקידו כמנכ"ל. סכומים דומים (3.2 מיליון שקל) קיבלו גם צביקה שווימר, מנכ"ל חברת אלקטרה מוצרי צריכה וגיא פרג, יו"ר חברת הנדל"ן אספן.
