בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל
בזמן שהבנקים למשכנתאות מפזרים הודעות הרגעה ומבליטים הטבות שניתנות ללקוחות, מתברר כי בימים האחרונים הם העלו משמעותית את הריביות שהם גובים. יועצי משכנתאות שעימם שוחח "גלובס", מסבירים כי מדובר בהעלאות של עד חצי אחוז. כמה מהם הביעו חשש שמדובר רק בתחילת הדרך, ושהבנקים ימשיכו להעלות ריביות, לנוכח חשש מצידם משיתוק במשק. וזאת, גם בתרחיש שבנק ישראל יוריד את הריבית הכללית.
כזכור החל מסוף השבוע האחרון עת הודיעה הממשלה על שורת צעדי חירום שכללו סגירת מוסדות חינוך ועסקים. בדיקות סימולציה למשכנתאות שערכה ימית אפריאט מהתאחדות יועצי המשכנתאות, גילתה כי במקביל הבנקים למשכנתאות החלו להעלות ריביות. הסימולציות שנערכו כעת והושוו לסימולציות מלפני כשלושה שבועות, ממחישות את העליות: במשכנתה של 800 אלף שקל ל-30 שנה, כאשר ההחזרים עלו ברמות של 90-100 שקל לחודש, משום שהריבית עלתה ב-0.2%. כלל ההחזר קפץ בכ-28 אלף שקל; ריבית על משכנתה של 1.25 מיליון שקל שנלקחה ל-25 שנה עלתה ב-0.4%, והתנאים כיום דורשים מהלווים להגדיל את ההחזרים החודשיים שלהם בכ-240 שקל לכ-7,000 שקל בחודש. סך תוספת התשלום לכלל המשכנתה תגיע ל-65 אלף שקל.
"העליות מגלמות את פרמיית הסיכון ואת עליות האג"חים, מה שמעלה את המשכנתאות הצמודות להם", מסבירה אפריאט ומדגישה כי "אין לזה קשר לריבית במשק. להפך - היא עוד עשויה לרדת. אבל זה לא אומר שהריבית על משכנתאות תרד, משום שאין קשר ישיר בין שתי הריביות".
מנכ"ל וידר משכנתאות, מאיר וידר, מוסיף: "הבנקים למשכנתאות הודיעו בימים האחרונים על העלאת ריבית לנוכח הפאניקה מהשפעת הקורונה על הכלכלה ועל שוק הדיור. הריביות צפויות לעלות בכל המסלולים בכ-0.2%-0.6%, עם עלייה משמעותית יותר בהלוואות הלא צמודות. אם לא יהיה שינוי משמעותי בהחלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הצפי הוא שהמרווח מהפריים יישאר כ-0.5%-0.7% מריבית הפריים שעומדת כיום על 1.75%", מעריך וידר.
למרות זאת הוא סבור כי עדיין מדובר בריביות שפל, וכי כדאי לקחת בימים אלה משכנתה בתנאים זולים. וידר, כמו גם אפריאט ויועצי משכנתאות נוספים שעימם שוחחנו, סבורים כי סביר שהבנקים למשכנתאות יעלו עוד את הריביות בתקופה הקרובה.
ככלל, אותם יועצים אינם מתרשמים ממה שמכונה "הטבות" בפרסומים של הבנקים מהימים האחרונים. אפריאט מתריעה כי יש לשקול היטב את מה שמוגדר "הטבות נוכח מצב החירום" מצד הבנקים, ובראשם המהלך שמפורסם על ידי אחדים מהם שמאפשר דחיית תשלומי משכנתה. מהלך שבסופו של דבר התברר כי נעשה בעקבות פניית בנק ישראל לבנקים.
"אין מתנות חינם והבנקים לא מפסידים"
"אין מתנות חינם והבנקים לא מפסידים שום דבר במהלך של דחיית התשלומים של המשכנתה", אומרת אפריאט ומוסיפה כי "הלקוח מבקש לעצור את התשלומים למשך שלושה חודשים, ובתום התקופה הוא שב אל המשכנתה שלו, אחרי שהיא עוברת ריבית דריבית כולל הצמדות. התוצאה היא שהוא ישלם את זה ביתרת התקופה שנותרה לו. הבנק לא עושה כאן שום טובה, וגם בתקופה רגילה לקוח שמאבד את פרנסתו יכול להגיש בקשה לבנק להקפיא תשלומים. הבעיה שעכשיו הם מפרסמים את זה כהטבה, כאילו הם באים לקראת הלקוחות בשל מצב החירום, ואני רואה שאנשים מתפתים להאמין שזו הטבה מבלי שהם מבינים את ההשלכות. במקום לשלם 5,000 שקל בחודש כהחזר משכנתה, הם ישלמו בעוד שלושה חודשים 5,020 שקל לחודש. אם לא באמת צריכים - אל תפעילו את ההסדר הזה".
וידר מחזק את הדברים. "הבנקים מציעים דחייה בתשלומי המשכנתה לרגל המצב. לא תשלמו במשך שלושה חודשים משכנתה, אבל בסוף התקופה, ההחזר החודשי יעלה לכל התקופה שנשארה. כלומר אם לקחתם משכנתה של מיליון שקל ל-25 שנה, העלייה הזו תבוא לידי ביטוי בתוספת של כ-74 שקל בהחזר החודשי, ובסיכום כולל תשלמו תוספת של 7,201 שקל".
לצד זאת יועצי המשכנתאות שעימם שוחחנו מבהירים שהטבה ממשית, אם כי צנועה, היא פטור מתשלום עמלה על הקפאת המשכנתה. "בדרך כלל זה כרוך בתשלום של 320 שקל. עכשיו הם לא יחייבו בגין זה, וזו 'הטבה', אם ניתן לקרוא לזה ככה".
בנק ישראל מאפשר הגדלת היקף ההלוואה
במקביל ישנם שינויים גם בתחום ההלוואות הכלליות. בניסיון להקל על המצוקה התזרימית, מאפשר בנק ישראל לקחת הלוואות גדולות יחסית לכל מטרה, תוך שעבוד הדירות. עד כה תקרת השעבוד המקסימלית עמדה על 50% משווי הנכס, וכעת הבנק המרכזי מתיר לקחת הלוואה לכל מטרה, שבצוותא עם המשכנתה תגיע ל-70% משווי הנכס. גם כאן אפריאט מציעה להיזהר.
"ההיגיון של הצעד של בנק ישראל הוא שאם אנשים נקלעים עכשיו לחובות ולא יכולים לעמוד כלכלית במצב, תהיה להם אפשרות לקחת הלוואה לכל מטרה על בסיס הנכס. נניח שיש לך נכס ששווה מיליון שקל ועליו רובצת משכנתה של 400 אלף שקל. עד עכשיו יכולת לקחת עוד 100 אלף שקל, והיית מגיע למחצית משווי הנכס. עכשיו אתה יכול להגיע ל-300 אלף שקל כהלוואה לכל מטרה. זו בשורה, אבל גם כאן, כמובן, הכוונה לא להשתמש בזה לצורך מימון השקעות, אלא לסגירת חובות, במידה שנקלעת לבעיה תזרימית, משהו שאני מניחה שיפגוש הרבה עסקים קטנים ובינוניים בעתיד הקרוב ממש.
"זה פחות תקף כלפי שכירים, אלא אם הם יוצאו לחל"ת. אבל לדעתי, בסופו של דבר העצמאים הקטנים והבינוניים הם שיצטרכו את זה. לקחת עכשיו עוד 200-250 אלף שקל בפריסה ל-20 שנה, זה באמת יכול לעזור להם להציל את המצב".