שדה דב / צילום: איל יצהר
הוסר עוד חסם בפני בנייה בקרקעות היקרות של הגוש הגדול שבצפון תל-אביב: השופט יעקב שקד מבית המשפט השלום בהרצליה אישר הסכם שנחתם בין חמשת מנהלי הגוש הגדול לבין המדינה, אשר מסדיר את ההסדרים הכספיים בין הצדדים. זאת תוך דחייה של מרבית ההתנגדויות שהוגשו לבית המשפט על-ידי בעלי קרקעות פרטיים. בין היתר נקבע כי המדינה תקבל מחצית מזכויות הבנייה של בעלי הקרקעות הפרטיים בשטח, וכי המחלוקת שנוגעת לתוכנית הבנייה 3700 שנוגעת לקרקע שמצפון לשדה דב תתברר בבית המשפט.
מחלוקת של 50 שנה
שטח הגוש הגדול בצפון תל-אביב כולל 1,450 דונם. מדובר בקרקע שכוללת את אזור שדה דב שנסגר, ושנמצאת בין רחוב פרופס בצפון, דרך נמיר במזרח, רחוב ש"י עגנון בדרום והים במערב.
הבעלות על הקרקע נחלקת בין 1,600 בעלים פרטיים, המחזיקים ב-500 דונם, כשהשאר שייך למדינה ומנוהל על-ידי רשות מקרקעי ישראל. ריבוי הבעלים לא איפשר להגיע להסכמות באשר לעתיד פיתוח השטח, ועל כן כבר בשנות ה-70 מינה בית המשפט חמישה מנהלים מיוחדים לשטח.
ב-1980 הגיעו מנהלי הקרקע להסכם עם המדינה. ההסכם סלל בנייה בחלק המזרחי של השטח עליו נבנתה שכונת נופי ים. לעומת זאת החלק המערבי נותר תקוע, בין היתר בשל המצאות שדה התעופה בשטח. כחלק מההסכם המנהלים ויתרו למדינה על דמי שימוש בשטח שדה התעופה והמדינה ויתרה על מס רכוש, שהיה נהוג באותן שנים והוטל על קרקעות פנויות (שאינן בנויות) ושאינן מוגדרות כחקלאיות.
הסטטוס-קוו המשיך עד 1999, אז בוטל מס רכוש, והאיזון בין הצדדים התערער. המחלוקת בין מנהלי הגוש הגדול למדינה נמשכה מספר שנים, עד שב-2008 נחתם הסכם חדש לפיו המדינה התחייבה לפנות את שדה דב, אך לא נקבע לכך מועד קונקרטי. כמו כן, נקבע כי עם אישורה של תוכנית בנייה, יועברו מחצית זכויות הבנייה, בסכום העומד על 4 מיליארד שקל, לידי המדינה. חלק גדול מהבעלים התנגדו להסכם, אך בית המשפט אישר את ההסכם.
"המסמר שנועל את שדה דב לעד"
ב-2009 מונו חמישה מנהלים חדשים לגוש הגדול, שדרשו את קיום ההסכם את פינוי שדה התעופה - מהלך שהתארך ובוצע רק בקיץ שעבר. עם זאת, פינוי השטח באופן מלא על-ידי המדינה הושלם רק בחודש שעבר. בנוסף, בשבוע שעבר אושרה תוכנית הבינוי לשטח שדה התעופה.
ההליך שהסתיים כעת החל בתביעה שהגישו מנהלי הגוש הגדול ב-2017 במטרה לכפות על המדינה לפנות את השטח ולקיים את ההסכם מולם. יצוין כי להסכם הוגשו מספר הסתיגוית, ומרביתן נדחו על-ידי בית המשפט, שבהחלטתו נטה לצדד במרבית סעיפי ההסכם.
בין היתר הוחלט כי המדינה תהיה זכאית לקבל 50% מזכויות הבנייה העתידיות השייכות לבעלים פרטיים בשטח שדה התעופה דב. כן קובע ההסכם כי בירור המחלוקת על קבלת 50% מזכויות הבנייה העתידיות בתוכנית תא 3700 יועבר להליך משפטי. מדובר בחטיבת קרקע גדולה שצפונה בגבול של תל-אביב והרצליה, מזרחה בכביש החוף, כשממערב הים.
כן קובע ההסכם כי זכויות הבנייה יתממשו אך ורק בבנייה למגורים. בתוך כך נדחתה דרישת חלק מבעלי הזכויות לבחירת מיקום הזכויות, כלומר במקום שבו יש מסחר ולא רק מגורים. כן נקבע כי מי שאחראי על זכויות הרישום בעתיד הם מנהלי הגוש הגדול.
עו"ד רחל זכאי, ממנהלות הגוש הגדול מטעם בית המשפט, אמרה היום (ב') ל"גלובס" כי פינוי שדה התעופה שינה את התמונה מבחינת המנהלים. "הייתה אומנם הפרה של המדינה שלא עמדה בזמנים, אך בסופו של דבר הפינוי נעשה. השאלה שנשאלה הייתה האם בנסיבות כאלה אנחנו עדיין זכאים לדרוש את ביטול ההסכם לפיו 50% מהזכויות ילכו למדינה. כשהדברים כל-כך השתנו, היה צריך לחשוב על ההצדקה לניהול התביעה, שהסיכויים שלה מאד קטנו, ומצד שני, הסיכון גדל. המדינה הזהירה שאם לא נעמוד בהתחייבות לתת את ה-50%, אזי התכנון לא יתקדם כמו שצריך, ושאנו ניאלץ לשלם היטל השבחה על החלקים שלהם. זה יצר מאזן אימה משמעותי", הסבירה זכאי.
ד"ר מיכאל שפטלר, ממנהלי הגוש הגדול, הסביר מצידו ל"גלובס" כי "אם למישהו הייתה עוד תקווה שהמדינה תתחרט על סגירת שדה דב, אז עם ההחלטה השיפוטית הזו ננעץ המסמר האחרון הנועל את השדה לעד. מדובר בהסדר שלפיו המנהלים ימחקו את התביעה שהגישו בזמנו לביטול הסכמים עם המדינה, וזאת לאור סירובה להפסיק את הטיסות בשדה דב ובקיום התחייבות הבעלים להעביר למדינה את מחצית הזכויות בקרקע. עתה משבית המשפט אישר את ההסדר והסמיך את המנהלים, הם יוסיפו חתימתם להסדר החתום כבר על-ידי המדינה".
עו"ד שמואל שוב, שייצג מאות מבעלי הקרקע שהתנגדו להסכם, הביע הסתייגות מההחלטה ואמר כי "לכאורה, ברגע שהשדה פונה, תביעת ביטול ההסכם עם המדינה הפכה ללא רלוונטית. אני הבעתי התנגדות בשם הבעלים, משום שלדעתי, המדינה מקבלת יותר ממה שהיא נותנת. אני סברתי כי אין שום היגיון לתת למדינה מחצית מהזכויות לפני קבלת התמורה".