שר החוץ ישראל כץ במטה הליכוד, אמש / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אתמול, דקות ספורות אחרי השבעת הכנסת ה-23, הגיש ח"כ עודד פורר הצעת חוק לתיקון חוק יסוד הממשלה, לפיה ראש ממשלה שמשפטו עומד להתחיל לא יוכל להרכיב ממשלה, כאשר הוא מצוי במצב של ממשלת מעבר או ממשלה יוצאת.
הצעת החוק הזו נתפרה בדיוק למידותיו של ראש הממשלה נתניהו, ולכן ספק אם מדובר במהלך חוקתי. בימין לא נוטים לערב בג"ץ, וממילא בג"ץ לא פסל עד היום חקיקה שהיא חקיקת יסוד. עם זאת, מכיוון שמדובר בחוק פרסונלי ורטרואקטיבי, גם היעוצים המשפטיים של הכנסת ושל משרד המשפטים עשויים לפרסם חוות דעת שליליות בנוגע לחקיקה.
אולם בסעיפים השונים של הצעת החוק ניתן למצוא פיתוי פוליטי שהניחו אנשי סיעת ישראל ביתנו לפתחו של שר החוץ ישראל כ"ץ. באחד מן הסעיפים העוסקים בנוהל החלפת ראש ממשלה המכהן בממשלה יוצאת/מעבר מצוין כי הממשלה המכנהת תמנה את השר הוותיק ביותר מבין שריה, כמחליף זמני לראש הממשלה.
בהצעת החוק נכתב, שהליך החלפת ראש ממשלה במצב שכזה יעשה על ידי הצבעת רוב בממשלה: "הממשלה תבחר ראש ממשלת מעבר מבין חבריה, שהוא גם חבר מסיעתו של ראש הממשלה".
מנסחי ההצעה, ראשי ישראל ביתנו ובעיקר ח"כ פורר, מודעים למצב הפוליטי הסבוך בצמרת הליכוד, שם מרבית השרים הבכירים אינם משתפים פעולה אחד עם השני. לכן הם הכניסו פיתוי ספציפי לשר ישראל כ"ץ כדלקמן:
"לא בחרה הממשלה ממלא מקום כאמור בתוך 24 שעות מהפסקת כהונת ראש הממשלה, יהפוך זקן חברי הממשלה, שהוא חבר כנסת מסיעתו של ראש הממשלה היוצא, לראש ממשלת המעבר עד לכינונה של ממשלה חדשה".
יש מספר שרים בממשלה הנוכחית המכהנים רצוף מאז 2009: גלעד ארדן, יובל שטייניץ וישראל כ"ץ. הזקן מביניהם מבחינת גילו הוא כ"ץ בן ה-64.