לרינאייר יש תזרים מזומנים של כ־4 מיליארד אירו שיאפשר לה לשרוד את התקופה / צילום: shutterstock
תתכוננו להיפרד מטרנד הלואו קוסט שהביא לנו טיסות מוזלות. ככל שחברות התעופה ייכנסו לעוד חובות והלוואות לאור משבר הקורונה, לא תהיה להן ברירה אלא להעלות מחירים ב"יום שאחרי". בקיצור, טיסות ב-10 יורו לבודפשט? תשכחו מזה.
תרחיש האימה שפרסם השבוע ארגון CAPA) Center for Aviation) לעתיד ענף התעופה גורס כי עד לחודש מאי מרבית חברות התעופה יקרסו בעקבות משבר הקורונה - אלא אם פיית המזל תיחלץ לעזרתן. במקרה הזה - אלה הממשלות. לפי הדוח שפרסם הארגון, ככל שממשלות לא יאמצו את חברות התעופה - רובן לא יוכלו לשרוד את הקטסטרופה אליה הן נקלעו בחסות מגפת הקורונה שהובילה לעוצר תעופתי במרבית השווקים בעולם.
לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי ממשלת איטליה הלאימה את חברת התעופה אליטליה כדי להציל אותה. אליטליה נקלעה לקשיים ועמדה על סף סגירה עוד הרבה לפני המשבר, והיא אף הסתייעה בהלוואות גישור ממשלתיות.
בתוך כך, ארגוני תעופה בכל העולם קוראים לממשלות לפעול מיידית, והכוונה היא בשיפור תזרים המזומנים, על-ידי הפחתת מיסוי או מתן הלוואות ומענקים כספיים. אלא שככל שענף התעופה הוא כבר לא היחיד שנפגע במעגלי הקורונה - גם לחברות התעופה ברור שסדרי העדיפויות של הממשלות השתנו.
לצד איטליה, גם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הצהיר כי הוא מתכנן לסייע לחברות התעופה האמריקאיות: "נעניק גיבוי של 100% לחברות התעופה שנפגעו ממשבר הקורונה. זו לא אשמתן", כתב. היקף הסיוע שחברות התעופה האמריקאיות מבקשות לקבל מהממשלה עומד על כ-50 מיליארד דולר. נזכיר כי שוק התעופה בארה"ב הוא הרווחי ביותר בעולם, בעיקר לאור תנועת הפנים בצפון אמריקה בימים כתיקונם.
דוח CAPA מפרט כי הבעיות של חברות התעופה אינן נעצרות בירידה הדרמטית בביקוש לטוס, ומושפעות לרעה מהחלטות של עוד ועוד מדינות שסוגרות שעריהן לתעופה העולמית, בראשן ארה"ב שסגרה את השמיים לטיסות מאירופה. בין המדינות שכבר הכריזו על עוצר כניסת זרים נמצאות קנדה, פולין, ירדן, רוסיה, גיאורגיה ואחרות - חברות התעופה ברבות מהמדינות הללו הפעילו עוצר תעופתי.
במצב כזה, מפרט הדוח, החברות לא רק שמבטלות קווים אלא שאינן יכולות למכור כרטיסי טיסה עתידיים. אם לא די בכך, החברות מתמודדות עם אלפי כרטיסים לטיסות שבוטלו, ועם החובה להשיב לנוסעים את כספם (בהתאם לחוקי המדינות השונות).
הדבר ממחיש את הבעיה שעמה מתמודדות חברות תעופה רבות - תזרים מזומנים מצומצם שלא מתחדש ושעליו מרחפת עננת התחייבויות והלוואות שרוב חברות התעופה מתנהלות תחתן ביום יום.
"הביקוש לטוס ירד לאפס"
עוד השבוע ריאנאייר הכריזה כי לצד האפשרות הלא דמיונית שהיא תאלץ לקרקע את כל 450 המטוסים בצי שלה, היא מחזיקה בתזרים מזומנים של כ-4 מיליארד אירו שיאפשר לה לשרוד את התקופה. זה לא המצב בקרב חברות אחרות.
במסיבת עיתונאים (וירטואלית) שכינס ארגון התעופה העולמי יאט"א, התריע הכלכלן הראשי של הארגון בריאן פירס, כי למרבית חברות התעופה אין מספיק כסף לשרוד מעבר לתקופה של 3 חודשים. "המשבר שרק הולך ומחמיר פגע ברוב רובה של התעופה העולמית. מעבר ל-30 החברות הגדולות שיכולות לשרוד יותר, לשאר יש משבר נזילות שהולך ומעמיק.
"זה כבר לא בגלל המגפה והחשש לטוס אלא בשל סגירת הגבולות. הביקוש לטוס ירד לאפס. ב-5 למרץ הערכנו את הנזק לענף בהיקף של 113 מיליארד דולר, זה היה התרחיש הכי גרוע שהערכנו בשעתו וברור לנו שהסכום הזה כבר גדל מאוד".
פירס שם את הדגש על בעיית הנזילות של 75% מחברות התעופה. "עוד לפני משבר הקורונה החברות הללו התחילו את 2020 עם יתרת מזומנים שמספיקה להן לשרוד חודשיים. כעת, עם ירידה כזו משמעותית בפעילות, הן לא יוכלו לשרוד אלא אם יקבלו תמיכה ממשלתית מיידית". פירס התייחס גם לירידה בהטסת מטען, ירידה שהתרחשה עוד בשנה שעברה על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין "ואשר מעמיקה בימים אלה", וגם היא פוגמת בהכנסות של החברות.
מה שבטוח הוא שענף התעופה העולמי ביום שאחרי מגפת הקורונה יהיה שונה לחלוטין מזה שהכרנו עד כה. התחזית שלפיה יהיו חברות שלא ישרדו אינה דמיונית והשאלה תהיה מי תהיינה הראשונות שיכריזו על פשיטת רגל (אחרי חברת הלואו קוסט הבריטית Flybe שקרסה אמנם בתקופת הקורונה אבל נקלעה לקשיים עוד קודם למשבר).
וגם אם לא מדובר ברבות - חברות התעופה שישרדו ברובן כבר נכנסו לבור כלכלי עמוק ולכן גם חוקי התחרות ישתנו. חברה כמו ריינאייר לא תוכל להמשיך למכור כרטיסי טיסה ב-10 אירו, גם לא ב-20 וגם לא ב-50. והיא לא תהיה לבד משום שהיא לא תצטרך להתחרות עם חברה שכן תוכל לאפשר לעצמה מחירי רצפה, היות שאף אחת לא תוכל.
ההתאוששות של ענף התעופה תימשך חודשים ארוכים גם אחרי שהמגפה תחלוף, יש שמעריכים שמשך ההתאוששות יימשך אפילו שנה. חברות התעופה החבוטות לא יחזרו לפעול במלוא המרץ והלו"ז שלהן. הן יחזרו לפעול עם כוח אדם שבינתיים צומצם (עם פיטורים המוניים) ובאופן הדרגתי והססני. ענף התעופה - שלפני המשבר היה בפריחה - יחזור כמה שנים לאחור לא רק בהיקף החברות אלא גם בתנועת הנוסעים.
הגידול בתדירות נסיעות הפנאי ייבלם וזאת עם פגיעה בהכנסה הפנויה בקרב רוב הציבור (שבמקרה הטוב הוצא לחל"ת ובמקרה הרע פוטר) והצורך לשקם גם את המשק הביתי. החופשה תחכה. גם במגזר העסקי תידרש התאוששות - הנוסעים העסקיים כבר גילו את האפשרות לקיים מפגשי עבודה עם קולגות מחו"ל דרך המסך וגם חברות יצטרכו להתאושש מהמשבר וללא ספק יצמצמו נסיעות של עובדים. הענף יתכווץ בכל זווית.
חלון ההזדמנויות של סוכני הנסיעות
ביום שאחרי, שפת המחירים בענף התעופה תחזור כמה שנים לאחור, אפילו לכיוון שנים שבהם שילמנו על טיסה לאירופה 400 ו-500 דולר. אם אל על, למשל, תצליח לקבל מהמדינה הלוואה בהיקף של כ-700 מיליון שקל כפי שהיא שואפת (בתמורה לתוכנית התייעלות רחבת-היקף), יחד עם ההתחייבויות שלה על המטוסים שבהם היא הצטיידה לאחרונה, אין אפשרות שהיא לא תגלגל על הצרכן את החזר המימון למחירי הכרטיסים. וזו מתמטיקה שתיושם בכל העולם.
ומי אולי יוכל להרוויח? כפועל יוצא מקריסת התעופה והתיירות נפגע ענף סוכני הנסיעות שבבת אחת ירד לאפס פעילות. למעשה, עיקר הפעילות מתמקד במענה לביטולי טיסות, במלחמות עם חברות תעופה שמסרבות להשיב לנוסעים את כספם לטיסה שבוטלה ולתחינות מול ספקים אחרים. ואולי מעז ייצא מתוק.
ד' שהזמין טיסה עוד לפני המשבר למד את הלקח: "הזמנתי טיסה מחברה עלומה בספרד שהגעתי אליה דרך האינטרנט. ועכשיו כשאני צריך לקבל החזר על הטיסה שבוטלה מעבירים אותי מגורם אחד לשני ואני לא מצליח לקבל מענה או את כספי חזרה. אני יודע שאחרי הקורונה, אני אזמין טיסה רק אצל סוכן נסיעות מסודר ואחראי שיוכל לדאוג לי במקרים כאלה. את הלקח שלי הפנמתי". ייתכן מאוד שהחוויה של ד' תנחם במידת מה את הענף החבוט של סוכני הנסיעות במלחמת הקיום שאליה הוא נקלע.