צילומים: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
1. 17 בנובמבר-30 בדצמבר: גישושים וגילוי
"חולה אפס", האדם הראשון שנדבק בנגיף הקורונה הקטלני, לא אותר באופן ודאי עד היום ואולי כבר לא יימצא. ייתכן שאותו חולה סבל מסימפטומים קלים יחסית ולכן לא הגיע לטיפול רפואי, או שהמקרה שלו הלך לאיבוד בעבודת בתי החולים היומיומית. במקום חולה אפס מסמנות הרשויות הסיניות ארבעה גברים וחמש נשים, בני 39 עד 79, שחלו בקורונה כבר במהלך חודש נובמבר, כמקרים הראשונים של הנגיף, שמאז הוביל כידוע למותם של עשרות אלפים ברחבי העולם.
המקרים הללו זוהו רק בדיעבד, אחרי שהמגפה הפכה לעניין דחוף, באמצעות בדיקה של דגימות שנלקחו מהחולים. בזמן אמת, רופאים בבתי החולים בעיר ווהאן החלו להיות מודעים לדלקת ריאות מסתורית רק בשבוע השני של דצמבר. הגילוי התעכב בין השאר משום שהחולים הראשונים פנו תחילה למרפאות מקומיות קטנות ולא לבתי החולים הגדולים, כדי להימנע מתשלומים גבוהים על צילומי חזה וטיפולים. ווי גווישין, סוחרת בשוק פירות הים של ווהאן, החלה לחלות ב-10 בדצמבר. לפי אחת ההערכות, השוק הוא המקום שבו קפץ נגיף הקורונה מחיות בר שנמכרו במקום ועבר אל בני אדם, בהזדמנות אחת או בכמה הזדמנויות. הערכות אחרות מדברות על כך שהשוק שימש רק להפצת המחלה.
ווי בת ה-57, שאותרה על-ידי ה"וול סטריט ג'ורנל", פנתה קודם לטיפול במרפאה המקומית מול ביתה, שבה קיבלה פעמיים אנטיביוטיקה דרך הווריד, טיפול זול ויעיל למה שהיא חשבה שהוא הצטננות. אלא שהטיפול לא עזר וב-16 בדצמבר הגיעה ווי - שבאותו שלב כבר התקשתה לדבר - לחדר המיון של בית החולים "שיה-חה" בעיר. על אף מצבה היא נשלחה הביתה, ורק אחרי יומיים בעקבות מאמצים של בתה קיבלה מיטה בבית החולים. אחרי שהבריאה ושוחררה בתחילת ינואר, נאלצה ווי לשלם 70 אלף יואן (כ-35 אלף שקל) עבור ההוצאות הרפואיות.
בית החולים "סנטרל" בווהאן, שישחק תפקיד מרכזי בהתמודדות עם המגפה בגלל קרבתו לשוק, קיבל את החולה המדווח הראשון עם דלקת ריאות ממקור לא ידוע ב-18 בדצמבר. מדובר בשליח בן 65 שעבד גם הוא בשוק פירות הים ופיתח חום גבוה שלושה ימים קודם לכן. כיוון שמצבו הידרדר במהירות והוא לא הגיב לאנטיביוטיקה, החליטו הרופאים לשלוח דגימה שנלקחה מריאותיו לבדיקה במעבדה גנטית חיצונית. ככל הידוע, זו הייתה הדגימה הראשונה של נגיף הקורונה שנאספה אי פעם. החולה עצמו מת מאוחר יותר לאחר שכבר הועבר לבית חולים אחר בעיר.
בימים אלה סין מנסה להציג לעולם את ניצחונה ההירואי על מגפת הקורונה. לאחר שהצליחה לרסן את המגפה ולהוריד את מספר מקרי ההדבקה למינימום בעזרת סגר והגבלות תנועה חריפות, כעת היא יוצאת לקרב חסר תקדים על הנרטיב הבינלאומי של המגפה.
ביד אחת מנסים במדינה לנתק את הקשר בינה לבין מגפת הקורונה. גורמים סינים שבו וטענו בשבועות האחרונים כי העובדה שהמגפה העולמית התגלתה לראשונה בסין אין פירושה שזה אכן מקורה. דובר משרד החוץ הסיני ג'או ליג'יאן (Zhao Lijian) אף העלה בציוץ בוטה במיוחד בטוויטר את האפשרות כי צבא ארה"ב הוא שהביא את הקורונה לסין. ביד האחרת טוענת סין כי הצעדים הנחרצים שעשתה במלחמה בקורונה קנו לעולם זמן להתמודד עם המחלה ולכן היא ראויה לתודה. טענות אלו נתמכות גם על-ידי ראשי ארגון הבריאות העולמי שהתלהבו מ"גישתה האמיצה" של סין להתמודדות עם המגפה.
אלא ששרשרת תחקירים נוקבים שהתפרסמו בעיתונים סינים כמו צאישין וצאיג'ין בשבועות האחרונים מעלה סיפור אחר. זהו סיפור על הסתרה וסילופים שעיכבו את גילוי הקורונה בשלבים הראשונים, ולא רק שלא קנו לעולם זמן אלא מנעו עצירה של המגפה בשלביה הקריטיים. רבים מהתחקירים בעיתונות הסינית על נושא זה נמחקו זמן קצר לאחר פרסומם, אך נשמרו והופצו על-ידי גולשים סינים זריזים. ביחד עם תחקירי עומק של ה"וול סטריט ג'ורנל" ו"סאות צ'יינה מורנינג פוסט" שמודפס בהונג קונג הם משרטטים תמונה מרתקת על מה שקרה בשבועות הראשונים בווהאן, ואיך נולדה המגפה שמטלטלת כיום את החברות והכלכלות ברחבי העולם.
לפי כמה עדויות, בחצי השני של דצמבר החלו הרופאים לזהות באופן אינטואיטיבי את הקשר בין שוק פירות הים לבין דלקת הריאות המסתורית, כשעוד ועוד חולים עם קשר לשוק זרמו למחלקות בתי החולים. גילוי מוקדם זה גרם לרופאים להתעלם מחולים עם חום שלא היה להם קשר לשוק, ואולי הוביל לפספוס הראשוני של הממצא החשוב יותר: העובדה שהנגיף מידבק מאדם לאדם. רמזים להדבקה כזאת היו כבר בתחילת הדרך, בדמות בני משפחה של עובדים בשוק שחלו מיד אחריהם, אך העובדה שחלק מהחולים הפגינו סימפטומים קלים בלבד הקשתה על הרופאים לחבר את הנקודות.
ב-25 בדצמבר נחתה הדגימה מהריאות של השליח מהשוק במעבדת Vision Medicals בעיר גוואנגג'ואו בדרום סין. על מה שהתרחש במעבדה ניתן ללמוד מפוסט אנונימי שפרסם אחד מעובדיה ברשת החברתית הסינית וויבו - הגרסה הסינית לטוויטר. בתוך יומיים השלימה המעבדה את רוב הריצוף הגנטי של הנגיף מריאות החולה, שהתגלה כדומה מאוד לסארס, אותו נגיף שחולל שמות והביא למותם של 774 בני אדם ב-2003-2002, בעיקר בסין ובהונג קונג.
במקום לדווח על הממצא בתשובה כתובה כמקובל, במעבדה התקשרו ישירות לבית החולים. במקביל, הם גם דיווחו על הממצא לאקדמיה הסינית למדעי הרפואה, וראשי המעבדה נסעו אישית לווהאן בסוף דצמבר להתייעצויות עם ראשי בית החולים והרשויות הרפואיות העירוניות. בנוסף, במעבדה לא לקחו סיכונים והורו על ניקוי וטיהור מלא של המקום.
ד"ר אי פן (Ai Fen), מנהלת מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים סנטרל, הייתה מהראשונות שהתחילו להבין את המסוכנות של נגיף הקורונה החדש. היא קיבלה את החולה הראשון עם דלקת ריאות ממקור לא ידוע, עובד בשוק שסבל מחום גבוה, ב-16 בדצמבר. שבוע וחצי לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, הגיע אליה חולה נוסף בשם צ'ן עם תסמינים דומים שלא הגיב גם הוא לתרופות. צ'ן היה רואה חשבון בן 41, ללא מחלות רקע, אחיין של אחד מרופאי המחלקה, שמעולם לא היה בשוק פירות הים - עדות מוקדמת להדבקה בין בני אדם. דגימה מהריאות של צ'ן נשלחה למעבדה אחרת בבייג'ינג CapitalBio Medlab.
ב-30 בדצמבר קיבלה ד"ר אי הודעה בוויצ'ט, המקבילה הסינית לווטסאפ, מחבר ללימודי הרפואה. הוא שאל אותה על השמועה שמקרי חולי רבים הקשורים בשוק פירות הים מציפים את בתי החולים. מאוחר יותר באותו היום הראה לה אחד מעמיתיה לעבודה את התשובות שהגיעו מהבדיקות של צ'ן. המעבדה בבייג'ינג, מתברר, בדיעבד עשתה טעות קטנה וסימנה את הנגיף שנמצא בגופו כ"נגיף קורונה סארס", במקום נגיף קורונה שדומה לסארס. בראיון למגזין הסיני רן־וו סיפרה ד"ר אי כי התכסתה זיעה קרה כשראתה את התוצאה. הראיון איתה נמחק זמן קצר לאחר שעלה לרשת, אך הגולשים הסינים המשיכו להפיץ עותקים ממנו. כדי לעקוף את הצנזורה הם תרגמו אותו בין השאר לשפת הסימנים ולכתב ברייל.
אי מיהרה לעדכן את הרשויות בבית החולים על הממצא הדרמטי. היא תפסה במסדרון את מנהל המחלקה בבית החולים שאליה הועבר החולה צ'ן והזהירה גם אותו. בהמשך, הורתה לצוות שלה להתחיל לחבוש מסכות ושלחה לאותו חבר מבית הספר לרפואה את הדו"ח שהתקבל מהמעבדה בבייג'ינג, מקיפה באדום את המילים "קורונה סארס".
אותו חבר ימשיך ויעביר את ההודעה לעמיתים אחרים ועד סוף היום רבים בקהילה הרפואית בווהאן יידעו על כך. אחד מאלו שהפיצו את החדשות היה ד"ר לי וונליאנג, רופא עיניים בבית החולים סנטרל, שהרופאה אי מעולם לא פגשה אישית, והתפרסם לאחר שחלה בעצמו. לי שיתף את הדו"ח מהמעבדה בקבוצת וויצ'ט של חבריו הישנים ללימודים. בדיון שהתפתח בקבוצה העריכו חלק מהמשתתפים כי שיחתם תצונזר על-ידי הרשויות ולי עצמו ביקש מהחברים לא להעביר את המידע הלאה. בכל זאת היה מי שעשה זאת.
לפי הערכת הרשויות הסיניות כיום, עד לסוף 2019 כבר היו לפחות 266 נדבקים בקורונה. בנקודה זו כבר הצטברו בידי גורמים שונים במערכת הסינית עדויות מטרידות לכך שהנגיף המסוכן הוא בעל פוטנציאל הדבקה בין בני אדם. אלא שכאן נכנסה לעניין הפוליטיקה במלוא כיעורה, וחרצה את גורלו להפוך למגפה עולמית.
2. 31 בדצמבר-20 בינואר: הסתרות ושקרים
ב-31 בדצמבר דיווחה סין למשרד ארגון הבריאות העולמי בבייג'ינג על הופעתה של דלקת הריאות המסתורית, מבלי להזכיר את נגיף הקורונה או הסארס. באותו היום פרסמו רשויות הבריאות בעיר ווהאן הודעה ראשונה שלפיה התגלו 27 מקרים של דלקת ריאות נגיפית הקשורה לשוק פירות הים. "החקירה עד כה לא מצאה העברה מאדם לאדם או הדבקה של צוות רפואי. המחלה ניתנת למניעה ושליטה", קבעו הרשויות בווהאן במסר מרגיע.
בימים הבאים עשו רשויות הבריאות העירוניות שם מאמצים למנוע דליפת מידע על הנגיף המסתורי. ב-2 בינואר הוזמנה הרופאה אי לקבל נזיפה חמורה מראש ועדת המשמעת בבית החולים, כיוון ש"הפיצה שמועות" באותה הודעה לחבר שהתפשטה באינטרנט ופגעה ב"אינטרסים העירוניים". "הוא גרם לי להרגיש שאני לבדי הורסת את העתיד של ווהאן", היא סיפרה לימים.
אי הציעה לפרוש מתפקידה, אך הממונים לא אישרו זאת. יחד עם זאת, נמסר לה כי מעתה אסור לה לספר לאיש על הנגיף, אפילו לא לבעלה, וכל התקשורת של הצוות בנוגע אליו צריכה להיעשות פנים מול פנים ולא דרך הודעות טקסט או וויצ'ט. למחרת, ב-2 בינואר, הוזמן לי וונליאנג לתחנת המשטרה העירונית לחתום על מסמך "ביקורת עצמית" שלפיו, למעשיו הייתה השפעה שלילית והוא מתחייב שלא להמשיך ולהפיץ שמועות. כך נאלצו לעשות גם רופאים נוספים.
בעקבות המידע שנפוץ ברשת על חזרתה של הסארס, נכנסה לפעולה גם מערכת הצנזורה הסינית על הרשת, שמאתרת כל מידע שיוכל לפגוע ב"יציבות החברתית". אפליקציית הלייבסטרימינג הסינית הפופולרית YY מכילה בתוכה רשימה מובנית של מילים שמצונזרות אוטומטית בהתכתבויות בתוכה. מחקר של Citizen Lab באוניברסיטת טורונטו מצא כי בעדכון לאפליקציה מה-31 בדצמבר התווספו 45 מונחים חדשים לרשימה המצונזרת. כולם היו קשורים לנגיף החדש מווהאן.
סוף דצמבר היה תקופה רגישה במיוחד עבור הרשויות העירוניות, שעסקו בהכנות אחרונות לאירוע השנה בפוליטיקה המקומית: כינוס "שני המושבים". מדובר במפגש של הוועדה הפוליטית המייעצת והקונגרס העממי של מחוז חוביי שהתקיימו בין ה-6 ל-17 בינואר. לפני אירועים מסוג זה מקובל להזהיר או לעצור עושי צרות מקומיים, והרשויות רגישות במיוחד לחשיפות של התפתחויות לא רצויות שעלולות להפריע לאירוע. ואכן, במהלך המחצית הראשונה של ינואר שבו רשויות הבריאות בווהאן ושחררו הודעות מרגיעות שניסו להפיג את המתח סביב המחלה החדשה.
ב-11 בינואר חזרו הרשויות הללו לעדכן את מספר החולים במחלה אחרי כמה ימי הפסקה, וטענו כי מספרם ירד ל-41 בלבד. מספר זה נותר בעינו עד ל-18 בינואר, אז דיווחו הרשויות על ארבעה מקרים חדשים. אף שב-11 בינואר דווח על החולה הראשון שמת מקורונה, וב-13 בינואר התגלה מקרה ראשון מחוץ לסין, בתאילנד, בווהאן שבו ודחו את פוטנציאל ההדבקה של הנגיף. כל זה אפשר לחיים להמשיך כסדרם כולל נשף ראש השנה המסורתי שנערך ב-18 בינואר בהשתתפות עשרות אלפי משפחות, שכולן חלקו יחד ארוחה משותפת.
כמובן שבשטח, המציאות הייתה שונה לחלוטין מההצהרות של הרשויות. בבית החולים סנטרל אסרו על הצוות של ד"ר אי ללבוש בגדי מיגון מחשש כי זה יעורר פאניקה בקרב החולים, אז היא הורתה להם ללבוש את המיגון מתחת לחלוקי הרופאים והאחיות. למרות זאת, תוך שבוע חלתה אחת האחיות במחלקה, חו ג'יווי. בערך באותו הזמן עלה גם החום של רופא העיניים לי והוא אושפז.
אף ששוק פירות הים של ווהאן נסגר כבר ב-1 בינואר - מה שהיה אמור לעצור מגפה שאינה עוברת מאדם לאדם - בתי החולים המשיכו לקבל עוד ועוד חולים עם חום שלא מגיב לתרופות, כשרדיוס המגורים של המתאשפזים רק הולך וגדל. במקרים מסוימים היו אלו משפחות שלמות שחלו.
במקביל לשיחות הנזיפה שנעשו לרופאים, בתחילת ינואר קיבלו מעבדות ברחבי סין הוראה מרשויות הבריאות של ווהאן להפסיק באופן מיידי את בדיקת הדגימות של הנגיף. המסר שהועבר למעבדות היה כי עליהן להשמיד את הדגימות הקיימות ברשותן או להעביר אותן למתקנים מורשים. כמו כן, נאסר על המעבדות לשתף מידע הקשור לנגיף. "אם תזהה זאת בעתיד, אתה חייב לדווח לנו", נמסר לעובד באחת המעבדות. ב-3 בינואר הוועדה הלאומית לבריאות, הרשות הבכירה לבריאות בסין, הורתה גם היא למוסדות לא לפרסם מידע הקשור למחלה, ולהעביר דגימות למוסדות מורשים או להשמיד אותן.
רשויות הבריאות העירוניות בווהאן חיבלו בדליפה של מידע אמין על המצב האמיתי בדרך נוספת. לפי הנהלים של משרד הבריאות הסיני, שנבנו על בסיס הניסיון ממגפת הסארס, כשהצוות הרפואי בבתי חולים מזהה דלקת ריאות ממקור לא ידוע, הוא יכול לדווח על כך באמצעות מילוי טופס במערכת אינטרנטית ארצית. אלא שב-12 בינואר קיבלו בתי החולים הוראה שלפיה ניתן למלא את הטפסים הללו רק אחרי שהרופאים התייעצו עם מומחים ברמה העירונית והמחוזית. המהלך הזה עיכב משמעותית את הדיווח החוצה. לפחות במקרה אחד, ממונה אזורי על השליטה במחלות מידבקות התקשר לבית חולים ודרש לשנות דיווח כך שבמקום מחלת הקורונה תופיע מחלה אחרת.
וזה לא הכול. כבר בתחילת ינואר שלחה ועדת הבריאות הלאומית של סין שתי משלחות נפרדות כדי לחקור את המחלה המסתורית. אלא שהמומחים שהגיעו מבייג'ינג בשתי המשלחות הראשונות לוו באופן צמוד על-ידי רשויות הבריאות המקומיות וראשי בתי החולים. הם לא הורשו לדבר ישירות עם הרופאים בשטח ולא ניתן להם מידע על אנשי הצוות הרפואי שנדבקו - העדות הברורה ביותר להדבקה מאדם לאדם. בתגובה הגיעו המומחים למסקנות שגויות על פוטנציאל הדבקה מוגבל, מה שמנע שימוש באמצעי זהירות ותרם למספרים האדירים של רופאים ואחיות שנדבקו בקורונה: כ-3,400 אנשי צוות רפואי סינים נדבקו בקורונה, 13 מתוכם מתו.
לאור זאת, אין זה מפתיע שו ג'יאנגוואו (Xu Jianguo), שעמד בראש הצוות הראשון, קבע לאחר הביקור כי "מדובר במחלה מוגבלת. אם אף חולה לא יופיע בשבוע הבא, יכול להיות שזה נגמר". ואנג גוונגפה (Wang Guangfa), מומחה נשימה מוביל שהשתתף באחת המשלחות, הפך לימים למושא ללעג בסין, לאחר שב-10 בינואר אמר לתקשורת כי "המגפה נראית תחת שליטה, כשרוב החולים מראים סימפטומים קלים וחלק שוחררו".
מאוחר יותר, כשחזר לבייג'ינג, פיתח ואנג חום ונודע כי הוא בעצמו נדבק בקורונה. הוא אומנם השתמש במסכה, אך לא לבש משקפי מגן ולהערכתו נדבק דרך העיניים באחד הביקורים במרפאות. בדיעבד, אמר ואנג כי מה שנמסר לצוותי הבדיקה "לא היה אמת, וממה שאנחנו יודעים כרגע על המצב, הם שיקרו".
רבים מהבכירים בווהאן ובמחוז חוביי, ובראשם מזכיר המפלגה הקומוניסטית במחוז, כבר הודחו מתפקידם בשל הכישלון בהתמודדות עם המגפה. אך גם הצמרת השלטונית המרכזית בבייג'ינג הייתה רחוקה מלהצטיין בטיפול במשבר. בחודש שעבר פורסם בעיתון רשמי של המפלגה הקומוניסטית נאום של הנשיא שי ג'ינפינג שבו ציין כי כבר ב-7 בינואר ערכה הוועדה המתמדת של הפוליטבירו, הגוף החזק של המפלגה בראשותו, דיון על ההתמודדות עם נגיף הקורונה. אלא שנושא זה לא הופיע בדיווחים התקשורתיים על הפגישה בזמן אמת.
3. 20 בינואר והלאה: הודאה וסגר
בקופסאות מתכת עטופות בקרח יבש הגיעו כבר ב-3 בינואר דגימות מחולים בווהאן אל מעבדה המסונפת לאוניברסיטת פודאן בשנחאי. יומיים לאחר מכן המעבדה השלימה את ריצוף הגנום של הנגיף והחוקרים נדהמו ממה שמצאו: נגיף קורונה מסוג חדש, דומה לסארס, אבל כזה שלא נראה מעולם. למחרת דיווחה המעבדה על ממצאיה לוועדת הבריאות של שנחאי ולוועדת הבריאות הלאומית, כולל המלצה על יישום אמצעי מניעה ושליטה על המחלה.
שבוע חלף. כשבמעבדה ראו כי הרשויות אינן עושות שום דבר בעניין, הם החליטו לפעול עצמאית. ב-11 בינואר פרסמה המעבדה על דעת עצמה את הריצוף הגנטי של הנגיף בפלטפורמה פתוחה ברשת. החלטה זו יצרה צרות גדולות למעבדה, שקיבלה למחרת הוראה שעליה להיסגר לרגל "תיקונים", אך תרמה לחשיפה חשובה שאפשרה להתחיל לפתח ערכות בדיקת זיהוי לנגיף. בעקבות החשיפה נאלצה גם ועדת הבריאות הלאומית הסינית לפרסם בעצמה את הריצוף הגנטי. אלא שימים יקרים נוספים חלפו עד שסין הכירה סוף-סוף בהדבקה מאדם לאדם.
שינוי הגישה למחלה החל רק ב-20 בינואר. באותו היום פורסמה רשמית לראשונה הצהרה מפי הנשיא שי, שקרא לרשויות להילחם בנגיף, אך גם בה לא הוזכרה הידבקות מאדם לאדם. הגילוי החשוב הגיע רק מאוחר יותר באותו יום. בראיון לטלוויזיה הסינית המרכזית, CCTV, אמר ד"ר ג'ונג נאנשאן, שעמד בראש צוות מומחים שלישי לווהאן, כי "הקורונה בוודאות מדבקת מאדם לאדם". ג'ונג, רופא עתיר מוניטין מימי הסארס, נחשף בביקורו בווהאן לדיווחים על חולה אחד שהדביק 14 אנשי צוות רפואי בבית חולים. שלושה ימים לאחר מכן הוטל הסגר הרפואי הגדול בהיסטוריה על 20 מיליון בני אדם בווהאן ושלוש ערים נוספות.
ג'ונג הפך לפנים של המלחמה בנגיף בסין ובהמשך אמר כי "אם הפעולות היו ננקטות קודם לכן, בדצמבר או בתחילת ינואר, מספר החולים היה נמוך בהרבה". במחקר שפורסם בשבוע שעבר העריכו חוקרים כי סין יכולה הייתה למנוע 95% ממקרי ההידבקות בנגיף אם הייתה מתחילה בצעדי העצירה שלו שלושה שבועות קודם לכן. ד"ר אי, מבית החולים סנטרל, אמרה בראיון כי חבריה מתו לשווא, ואם הייתה יודעת לאן דברים יגיעו, היא הייתה ממשיכה לנסות להזהיר על אף הנזיפה שקיבלה.
בית החולים שבו עובדת אי שילם מחיר כבד במיוחד: 230 מתוך 4,000 עובדיו נדבקו בקרונה. ארבעה מהם מתו ואחרים עדיין מאושפזים במצב קשה. אחד מהמתים היה רופא העיניים לי שנפטר ב-7 בפברואר. מותו הוביל למחאה דיגיטלית של גולשים סינים שנמשכה שעות בקריאה לחופש ביטוי, עד שגם היא דוכאה על-ידי הצנזורה הסינית.