דעה: הפתרון למגפת הקורונה יכול להימצא בישראל
עם הכרזת ארגון הבריאות העולמי על מגפה עולמית, עולה מפלס החרדה שמחוללת מגיפת וירוס הקורונה בארץ. מדינת ישראל עומדת כיום בפני שינוי עמוק בסדר העדיפויות וברור שההשפעה של נגיף הקורונה על כלכלת המדינה היא עצומה.
מדינות רבות בעולם, כמו גם בישראל, הנמצאות במירוץ למציאת פתרון למגפה, משקיעות מאמצים ומשאבים רבים על מנת לפתח חיסון ו/או תרופה. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי כיום ישנן 20 חברות שנמצאות בתהליך פיתוח חיסונים חדשים לנגיף הקורונה, ועוד 40 חברות המפתחות בדיקות חדשות לווירוס ה-Covid-19. יחד עם זאת, מומחים רבים טוענים שגם אם יימצא חיסון עכשיו, יחלפו מספר חודשים עד שניתן יהיה להשתמש בו. לכן ההתמקדות בימים אלה היא במניעת הפצת המחלה ככל הניתן, עד שיהיה בנמצא חיסון או תרופה.
לצורך מחקרים אלו נדרשים מאות אלפי אם לא מיליוני דולרים שלהרבה מדינות אין. לאור מצב החירום בו נקלעו רבות ממדינות העולם, לרבות ארה"ב, הנשיא טראמפ חתם ב-6 למרץ על אישור תקציב מיוחד בסך 8.3 מיליארד דולר. התקציב, במסגרת חוק שאושר בהליך מזורז בקונגרס האמריקני, מיועד לממן באופן מלא מציאת פתרון לנגיף, כולל פיתוח חיסונים, כמו גם, לתמוך במערכות רשויות הממשל המקומי במדינות השונות בארה"ב, וסיוע לעסקים קטנים שנפגעו מהמצב.
מתוך סכום זה, יותר מ-3 מיליארד דולר יוקדשו לפיתוח חיסונים, מערכות בדיקה וטיפול תרופתי -- כשיותר מ-2 מיליארד דולר הוקצו ל-BARDA (ר"ת Biomedical Advanced Research and Development Authority) למחקר ופיתוח פתרונות שיוכלו להיות מיוצרים ומופקים בארה"ב, 826 מיליון דולר ל-National Institutes of Health לתמיכה במחקר ופיתוח בסיסי, ו-300 מיליון דולר לתמיכה ברכישה של פתרונות אלו. מכיוון שמדובר בפיתוחים שייתמכו מכספי משלם המסים האמריקאי, אחד התנאים הוא שעם השלמת הפיתוח, עליהם להיות זמינים לרכישה על ידי הממשל הפדרלי והציבור במחיר סביר והוגן.
בנוסף, התקציב המיוחד מקצה 2.2 מיליארד דולר לתמיכה במאמצי ההערכות של מערכת הבריאות האמריקנית, ו-1.25 מיליארד דולר לתמיכה מאמצים בינלאומיים למיגור הנגיף.
מעבר לכך, ב-13 במרץ, הנשיא טארמפ הכריז על מצב חירום לאומי במאבק בנגיף הקורונה. משמעות ההכרזה - למעלה מ-40 מיליארד דולר יעמדו לרשות סוכנות ה-Federal Emergency Management Agency וישמשו למתן תקצוב לממשל הפדרלי, המדינות והרשויות המקומיות למימון הערכות הולמת.
חשוב לציין, שהלחץ על הסוכנויות השונות הוא למצוא יעדים למתן המענקים בהקדם האפשרי.
חברות ישראליות אשר שוקדות על פיתוח ומתן פתרונות להתמודדות עם הנגיף, בין אם מדובר בפתרון טכנולוגי לבתי חולים וחיטוי למשל במרחב הציבורי, או חברות השוקדות על מחקר ופיתוח היכול לתרום למציאת תרופה או חיסון -- יכולות לנסות להזדרז ולהגיש בקשה לקבלת מימון. על כן, חשוב מאוד שחברות ישראליות הפועלות במישורים הללו תהיינה ערניות לתקצוב. הגם, שהפנייה לקבלת מימון איננה מהלך פשוט, ונדרשת הערכות מתאימה הן להגשת הבקשה והן לאחר מכן, עם קבלתה. אך נדמה כי על מנת לעצור את האפידמיה מדובר בערוץ ששווה מאוד לקחת בחשבון. ואם קבלת התקצוב תייסע להבאת הבשורה לרפואה שלמה ומיגור המגפה מישראל -לעולם כולו, דיינו.
הכותבת היא יו"ר משותף של הפרקטיקה הישראלית במשרד עורכי הדין האמריקני Holland & Knight
