ישראל צריכה למנות צאר כלכלי חזק / צילום: Gali Tibbon, Associated Press
לישראל יש יתרון של משק יחסית קטן, עם הייטק מתקדם ויתרות מטבע ענקיות, כך שבפעולה אגרסיבית חסרת תקדים היסטורי ניתן לצמצם, במידה משמעותית, את הסכנה לחורבן אמיתי של המערכת הכלכלית והחברתית. מפחיד לראות את ראש הממשלה, ראשי האוצר ונגיד בנק ישראל ופקידיו משותקים כמעט לחלוטין ואינם מבינים את גודל המשבר הנוכחי ולאילו תהומות הוא עלול להביא אותנו.
אמת זו אינה מפתיעה, כי הם וכל עוזריהם הבכירים הם אקדמאים כמעט מוחלטים, שחיים מודלים תקציביים וכלכליים שעברה תקופתם מזמן ובמיוחד כיום. דברים אלו בולטים כשבוחנים את דרכי פעולתם בעבר בתחום הכלכלי של פקידי האוצר הבכירים וכמובן של נגיד בנק ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בניהול הכושל של יתרות המט"ח של המדינה.
כדאי לזכור שמה שמטעה בנגיף הקורונה היא העובדה שבאופן יחסי המחלה קלה ואחוז מקרי המוות הוא קטן יחסית. הבעיה האמיתית היא קצב ההידבקות, גם אם החולים בה הינם במצב קל/בינוני יחסית ורובם מחלימים. בשל מהירות ההדבקה, תגיע כל מדינה שלא תכיל את התופעה, למצב של סגר אפקטיבי ובלתי נשלט בעקבות כמות החולים היומית שממילא יפסיקו לעבוד ולתפקד. יתרה מכך, מערכת הבריאות עלולה להיפגע ללא תקנה, כאשר כל המאושפזים בה, מסיבות רבות אחרות, ייפגעו ובמקרים רבים, למרבית הצער, באופן פטאלי.
מה יבוא קודם - החיסון או הקריסה?
מאחר והמודל העולמי הנוכחי הוא הכלה עד מציאת פתרון חיסוני, שעלולה לארוך שנה ומעלה, הכרחי להבין שמה שאנו עומדים בפניו עלול לגרום לקריסת המערכת הכלכלית העולמית, מלווה באבטלה ענקית ויחד עימה להביא לחורבן של הסדר החברתי כפי שאנו מכירים מאז תום מלחמת העולם השנייה, תוך כדי מהומות חברתיות עד כדי שלטון הרחוב.
כמובן שבתנאים אלו יש לפעול ללא שום מגבלות תקציביות ולתת רצפה כמעט הרמטית למרבית הגופים הפעילים במשק, החברות הגדולות, העסקים הקטנים, השכירים שעדיין עובדים, המוני המובטלים העתידיים והרשויות המקומיות.
בראש ובראשונה יש למנות צאר כלכלי שמבין באמת את גודל השעה ובעל יכולות ניהוליות כלכליות, מלווה בקבינט מצומצם שיהיה אחראי על הפעילות כולה. חברי הקבינט - אסור, באיסור מוחלט, שיהיו פוליטיקאים פעילים או כלכלנים אקדמאיים. יש לשכוח מכל המודלים הכלכליים וכל התורות הפיננסיות של העבר.
על הממשלה לתת לדעתי ערבות לגיוסי אג"ח של מרבית החברות הגדולות הנצרכות, כולל ערבות לריבית חצי שנתית לתקופה של לפחות שלוש שנים. הממשלה צריכה לתת ביטחון מוחלט למערכת הבנקאות, אפילו יותר מאשר במשבר מניות הבנקים של 1983, כדי לאפשר לה לדחות את החזרי החוב של המערכת העסקית, הפרטית ושל בעלי המשכנתאות. כדאי להבין שבפועל, ממילא מרביתם לא יעמדו בתשלום, כך שחובה לתת ביטחון כזה, הן מבחינת הגנה חוקית והן הגנה עסקית על המערכת הפיננסית.
יש לפעול כפי שעומדת ארה"ב לעשות ולשלוח תשלומים ישירים בחודשים הקרובים, למרבית השכירים במשק, כולל השלמת ביטוח לאומי לכל מובטל, כך שתתאפשר לכולם קניית המוצרים הבסיסים ביותר ותפקוד סביר מינימלי. על הממשלה לתת ערבות למערכת הבנקאות לחובות העסקים הקטנים.
כמו במשטר חירום במלחמה אמיתית, יש לסגור את הבורסה לשבוע לפחות. ממילא הנזילות האפקטיבית אפסית ועוצמת הירידות ומחיקת השוויים הענקית, רק מגדילות את הפאניקה בציבור.
בנק ישראל צריך להתערב אגרסיבית בשער הדולר ולמנוע פיחות בכל מחיר. על מנת להקל על פעילות הבנק ולמנוע בריחת יתרות מט"ח של ישראל, יהיה איסור מוחלט להקדים החזרי אשראי לחו"ל ולהפסיק מתן מט"ח מזומן לציבור (ממילא גבולות המדינה סגורים ואין צורך במט"ח). הקצבת מט"ח תיעשה רק לצורכי ייבוא ומתן ערבויות ייצוא, תוך פיקוח מוגבר לגבי זהות הקונים.
בנק ישראל צריך להתערב בשוק האג"ח, תוך קנייה אגרסיבית של אג"ח מדינה ושל אג"ח חברות על מנת לייצב את המערכת ולתת נזילות מסוימת לגופים פיננסים. על הבנק להפסיק את הדיבורים הבטלים של "צריך לחכות לממשלה".
להורדת ריבית אין כמעט שום ערך, מאחר וממילא למקבלי האשראי יש יכולת החזר אפסית, והנזק שנגרם מהורדת הריבית למערכת הבנקאית הוא עצום. כמובן שסיוע ישיר לרשויות המקומיות ולכל השירותים הציבוריים הגדולים כמו חברת חשמל הוא הכרחי.
כדאי לזכור שהקריסה של כל המדינות המפיקות נפט והנזק הבלתי הפיך שאירוע זה עושה לגדולות שבהן, שהינן בעלות נכסים שבשיא, רק לפני זמן קצר, עמדו על 5 טריליון דולר (המושקעים בעיקר באג"ח ובמניות), מבטיחה שעוד הרבה זמן לא נראה התאוששות אמיתית בשווקים הפיננסים בגלל צרכי המדינות הללו בנזילות.
המשבר - העונש האמיתי של נתניהו
בנק ישראל צריך להיות המממן הישיר של כל פעילות הממשלה, גם אם מדובר בסכומים של הרבה מאות מיליארדי שקלים. זו הדרך היחידה לפעול. החשש שלי שהנגיד, ככל שהיה מבריק במסגרת פעילותו האקדמית, לא מסוגל להתאים את עצמו למציאות הנוראית שבפנינו.
חשוב לזכור את השוני בין המשבר הזה לבין המשברים הפיננסים הגדולים שהיו בעולם, כמו 1929, 1987, 2008 או כמו בעבר בישראל משבר 1983. המשבר הנוכחי הינו משבר ריאלי-בריאותי שגורם למשבר פיננסי, כך שכל מה שניתן לעשות הוא למתן את הנזקים עד כמה שאפשר.
בכל מקרה, גם לאחר שהמשבר הנוכחי יהיה מאחורינו, המודל הכלכלי עליו התפתחו משקי העולם והמערכת הפיננסית הולכים להשתנות דרמטית. כל מודל השוויים; מכפילים; אופן ההשקעות או ערך ההשקעות במקרקעין ישתנו ללא היכר. סקטורים שלמים עומדים להינזק או כבר ניזוקו באופן שקשה לדמיין התאוששות אמיתית ממנו. מחיקת השווים של הנכסים השונים: מניות, מקרקעין, אג"ח חברות וכו' הינן בלתי הפיכים.
סין בחרה באופן מודע, כפי שהצהיר הפוליטביורו, כי יציבות כלכלית וחברתית שקולה בחשיבותה לבריאות הציבור. לישראל יש כאמור יתרון של משק קטן יחסית ויכולות צבורות משמעותיות, שייתכן ויאפשרו לנו את האופציה להימנע מבחירה נוראית שכזו.
ובלי להתייחס לפוליטיקה זה כמעט בלתי אפשרי. בעקבות כל הנאמר לעיל, אנחנו במצב חירום אמיתי. מי שמכיר אותי ואת דעותיי, יודע שאינני ממעריציו הגדולים של ראש הממשלה, בלשון המעטה. אולם, בשעת חירום כזו חובה לאחד את כל הכוחות, גם אם ראש הממשלה יהיה אדם עם שלושה כתבי אישום.
בכלל, אני חושב שראש הממשלה נמצא היום במצבם של משה דיין והרמטכ"ל דדו ב-1973 כשקיבלו את הטלפון על כך שהמצרים השתלטו על קו התעלה. רק שאז למדינת ישראל היה נשק גרעיני ואת ארה"ב לצידה. אם תרצו, ניהול משבר שניצחון אמיתי בו בלתי אפשרי, הוא העונש הכי גדול שראש הממשלה היה יכול לקבל כבנאדם. אין לי ספק שנתניהו היה מעדיף להתייצב מול גברת פרידמן-פלדמן מאשר לעמוד בראש מערכה בלתי אפשרית, כפי שהוא עומד בה כרגע.
כותב המאמר הינו יועץ לקרנות גלובליות בתחום המאקרו. לכותב אין השקעה עסקית או פיננסית במדינת ישראל