גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עודף מ-100 מיליון שקל: לא תאמינו לאיזה שווי צנחו גולף, טלרד, חלל וכנפיים בעקבות משבר הקורונה

ירידות שערי המניות בעקבות המשבר, המצטברות לשיעורים של עשרות אחוזים, כיווצו את שווי החברות לעשרות מיליוני שקלים - והרחיקו אותן מרחק עצום של 90% ויותר מתחת לשווי שבו נסחרו בשיאן ● מי מהן תצליח להתאושש ולחזור לצמיחה?

מניות חלל תקשורת, גולף וטלרד צונחות / צילום: אמיר מאירי, תמר מצפי
מניות חלל תקשורת, גולף וטלרד צונחות / צילום: אמיר מאירי, תמר מצפי

משבר הקורונה, המכה בעוצמה רבה בשוקי ההון בעולם כולו וגם בישראל, מוביל באחרונה לירידות שערים חדות ורוחביות בבורסת תל אביב. את הכותרות תופסות בדרך כלל מניות החברות הגדולות ששוויין קרס, כמו קבוצת דלק או פתאל החזקות, אבל גם מניותיהן של חברות השורה השנייה והשלישית סובלות בשבועות האחרונים מירידות חדות.

בכמה מהמקרים, ירידות אלה, המצטברות לשיעורים של עשרות אחוזים, כיווצו את שווי החברות לעשרות מיליוני שקלים בודדים, והרחיקו אותן מרחק עצום של 90% ויותר מתחת לשווי שבו נסחרו בשיאן. 

המשבר הנוכחי מציב בפני אותן חברות, הנסחרות כיום בשווי של פחות מ-100 מיליון שקל, אתגרים פיננסיים מורכבים. רוב החברות ניצבו מול אתגרים פיננסיים עוד קודם לכן - מה שעלול להוביל למצב שבו רק מעטות מהן, אם בכלל, יצליחו למצוא את "החיסון" המתאים, שיאפשר להן להתאושש מהמשבר ולחזור לצמיחה בעתיד.

העובדה שאותן מניות אינן נכללות במדדים המובילים בבורסה (או במדדים כלשהם), פוגעת בסחירות שלהן, המתאפיינת בהיקפים נמוכים (מחזורי מסחר של אלפי שקלים או עשרות אלפי שקלים בודדים ביום, בממוצע) - מה שמגביר את התנודתיות שלהן, ולעתים מחזק את הכיוון השלילי שבו הן נעות. נציג כאן כמה דוגמאות בולטות לחברות כאלה.

כנפיים: צונחת עם החברה הבת אל על

מי שככל הנראה תפסה, שלא בטובתה, את הכותרות הרבות ביותר במשבר הנוכחי בשווקים, היא חברת התעופה אל על, שנאבקת על המשך קיומה. אל על גוררת יחד עמה למטה את החברה האם, כנפיים , שבשליטה בה מחזיקים בני הזוג תמי מוזס ודדי בורוביץ.

פעילותה הנוספת של כנפיים - החכרת מטוסים (באמצעות חברת גלובל כנפיים) - סובלת גם היא מהעננה הרובצת סביב ענף התעופה העולמי - מה שלא תורם להתאוששות אפשרית בטווח הזמן הנראה לעין, על רקע חוסר הוודאות לגבי השפעות המשך התפשטותו של וירוס קורונה ברחבי העולם ודרכי ההתמודדות עמו.

כמו בדרך למטה (שווי שוק נוכחי של 72 מיליון שקל בלבד), גם רמת השיא שאליה הגיעה כנפיים, במהלך 2017 (אז שיקף מחיר המניה לחברה שווי שוק של יותר מ-650 מיליון שקל), הושפעה משווייה של מניית אל על, שהיה גבוה בעשרות אחוזים מערכה הנוכחי. ב-2017 הונפקו בבורסה מניותיה של גלובל כנפיים, במחיר שגם הוא גבוה בעשרות אחוזים משוויין הנוכחי.

חלל: חוב של 1.7 מיליארד שקל בתשואת "זבל"

חברת הלוויינים חלל תקשורת  סובלת זה זמן משילוב נסיבות שלילי, המציב אותה בפני מציאות עסקית מאתגרת. הדבר משתקף גם בתשואות איגרות החוב של החברה - חוב בהיקף של 1.7 מיליארד שקל - הנסחרות בתשואות "זבל" של עד 40%.

ברמה העסקית, החברה העוסקת בשיווק שירותי תקשורת על ידי לווייני "עמוס", התמודדה בעבר עם משבר משמעותי בפעילותה בעקבות פיצוץ טיל השיגור של לוויין ששיגרה לחלל ("עמוס 6") במהלך 2016 - אירוע שהגיע אחרי שקודם לכך אבד הקשר עם הלוויין "עמוס 5" של החברה.

ברמת בעלי המניות בחברה, ב-2018 הטיל בית המשפט צו פירוק לבעלת השליטה בחלל דאז, חברת יורוקום של שאול אלוביץ, שהחזיקה כ-47% ממניותיה, אחרי תקופה ארוכה של חוסר ודאות לגבי עתידן, שעד כה טרם הוכרע. 

על רקע מצבה העסקי הנוכחי ושווייה המצומק (65 מיליון שקל) של חלל תקשורת, קשה לדמיין מה היה עולה בגורלה של החברה אם היתה יוצאת לפועל העסקה למכירתה לתאגיד תקשורת סיני, שכבר נחתמה ב-2016, תמורת כ-1.1 מיליארד שקל - עסקה שבוטלה בעקבות פיצוץ "עמוס 6".

טלרד: הכבשה השחורה של קרן פורטיסימו

מאז הנפקתה של חברת ציוד התקשורת טלרד נטוורקס  לפני כשלוש שנים, צועדת מנייתה בכיוון אחד ברור - כלפי מטה. זאת, במקביל למגמה שמציגה החברה, הנסחרת כיום בשווי מצומק של 33 מיליון שקל בלבד, בדוחותיה הכספיים. 

האירוע האחרון שהעיב על תוצאותיה הכספיות של טלרד, הגיע בדמות ירידת ערך שהציגה החברה בגין שירותי תקשורת אלחוטית בפס רחב שהיא מספקת בארה"ב. עוד בעניין השוק האמריקאי, כבר בדוחותיה האחרונים עדכנה טלרד על המשך עיכוב בהטמעתה והפעלתה של מערכת הקצאת תדרים חדשה בשוק זה, וניתן להעריך כי המשבר הנוכחי יאריך את משך העיכוב.

טלרד, שנמצאת בשליטת קרן ההשקעות המצליחה פורטיסימו, בראשותו של יובל כהן (המכהן כיו"ר טלרד), הצטרפה לבורסת תל אביב בתחילת יוני 2017, אז השלימה גיוס של כ-80 מיליון שקל בהנפקה ראשונית (IPO) של 24% ממניותיה, לפי שווי חברה של כ-340 מיליון שקל "אחרי הכסף". כחלק ממהלך ההנפקה מכרו פורטיסמו ובעלי מניות אחרים בחברה 24% נוספים ממניות טלרד תמורת כ-80 מיליון שקל - סכום גבוה פי 2.5 משווייה הנוכחי של החברה כולה.

גולף: הנפילה הכואבת של ענף האופנה

חברת גולף , הנחשבת לאחת מרשתות האופנה הבולטות בישראל, סובלת כבר תקופה ארוכה מחוסר יציבות בתוצאותיה הכספיות. זאת, גם על רקע האתגרים הניצבים בפני ענף האופנה הישראלי כולו, וגם על רקע אירועים חד-פעמיים שפגעו בחברה - בעיקר בגין רכישות שביצעה.

גולף, שנמצאת בשליטתו של לן בלווטניק באמצעות כלל תעשיות, קיוותה ליהנות מדחיפה חיובית שתיתן לה הנפקת החברה הבת המקוונת עדיקה, שמניותיה התחילו להיסחר בבורסה לפני שנתיים בדיוק. ואולם, המשבר הנוכחי מאיים על הפעילות של שתי רשתות האופנה - והוא משתקף גם בקריסה של יותר מ-60% במנייתה של עדיקה מתחילת מרץ. 

מצבה הנוכחי של גולף, הנסחרת בשווי שוק של 62 מיליון שקל בלבד, הרחיק אותה שנות אור ממצבה לפני כעשור, אז נסיקת מנייתה הובילה אותה לשווי של כ-1 מיליארד שקל. 

החברות שהתכווצו בעקבות משבר הקורונה

פורסייט: איפה מובילאיי ואיפה היא

בשנים קודמות, תחום פעילותה של חברת פורסייט (Foresight) - מניעת תאונות דרכים ופיתוח פתרונות תוכנה עבור מערכות עזר מתקדמות לנהג - נהנה מהייפ גדול, שהגיע לשיאו עם עסקת הענק לרכישת מובילאיי בידי אינטל תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר. העיסוק הנרחב בתחום תמך בזינוקים נרחבים במנייתה של פורסייט, שהגיעה בשיאה לשווי שהתקרב ל-800 מיליון שקל.

את הרמות הגבוהות שבהן שהתה המניה, ניצלה פורסייט , שנמצאת בשליטת המנכ"ל חיים סיבוני, לגייס כמה עשרות מיליוני שקלים בכמה סבבים - חלקם ממשקיעים ידועי שם ופעילים בתחום הרכב. ואולם, מאז לא הצליחה מניית פורסייט להתרומם, ומתחילת מרץ 2020, כחלק מהסנטימנט הכללי בשוק, היא מציגה צלילה חודשית של יותר מ-40%, שמחקה את עיקר ערכה ומרחיקה אותה בתוך פחות משלוש שנים כ-95% מרמת השיא שלה, לשווי נוכחי של כ-60 מיליון שקל בלבד.

אורביט: לקרן פימי מצפה עבודה רבה

רכישת השליטה בחברת אורביט טכנולוג'יס, שהושלמה על ידי קרן פימי במהלך 2017, הפיחה תקווה במשקיעים וסייעה למניית אורביט לסכם את אותה שנה בעלייה של כ-20%, לאחר שדבר כניסתה של פימי למעורבות בחברה גרר קפיצה של כ-50% במניה באותו יום מסחר. 

ואולם, בשלב הנוכחי, לפחות לפי הרמות שבה נסחרת מנייתה של אורביט, בשווי נמוך של עשרות אחוזים מהשווי שלפיו נכנסה פימי לחברה, נראה כי גם הקרן בראשות ישי דוידי לא הצליחה להשלים את המהפכים שמאפיינים את הפעילות העסקית בחברות רבות שאותן היא לוקחת לידיה.

מניית אורביט לא הצליחה להגיע לגבהים שבהם נסחרה בתחילת 2011, ואחרי צלילה של יותר מ-40% מתחילת החודש נסחרת כעת בשווי הנע סביב כ-90 מיליון שקל בלבד.

שנפ: המצבר של קרן סקיי התרוקן

במהלך 2017 רכשה חברת המצברים לרכב שנפ 50% ממניותיה של חברת א.ד.י מערכות סטריאו ואזעקות לרכב, תמורת 75 מיליון שקל. באותה שנה הגיעה שנפ , שנמצאת בשליטת קרן סקיי ומשפחת המייסדים, לרמת שיא - ששיקפה לה שווי שוק של כ-450 מיליון שקל.

מאז המשיכה שנפ בתוכניות ההתרחבות, ובמהלך 2018 סיכמה על עסקה למיזוג פעילות הצמיגים שלה (חברת כסלו) עם חברה אחרת הפועלת בתחום, של האחים יואל ורוני וייס. ואולם, מניית שנפ לא הצליחה לשמור על הרמות הגבוהות שבהן שהתה - ועל רקע היחלשותה, בסוף 2018 החליטה החברה ליישם תוכנית התייעלות ורה-ארגון במגזר המצברים שלה, שהתאפיין בעלויות ייצור גבוהות ביחס לעלויות רכש מחו"ל - מה שגרר גם פיטורים של כמה עשרות עובדים מהחברה.

למרות זאת, מאז ועד כה המשיכה מניית שנפ לאבד גובה, וצלילה של כ-35% בערכה מתחילת מרץ השלימה לה צניחה של יותר מ-80% מרמת השיא שקבעה לפני פחות משלוש שנים. כיום המניה משקפת לחברה שווי שוק של כ-80 מיליון שקל בלבד. 

ח. מר: השקעה בטעם מר מאוד

חברת הפרויקטים ח. מר  סובלת כבר תקופה ארוכה מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה נערמים והולכים. הידרדרות מצבה הפיננסי של ח. מר גם מוביל זה כמה רבעונים את רואי החשבון של החברה, הנמצאת בשליטת קרן פימי, להפנות את תשומת לב המשקיעים ליכולת עמידתה באמות המידה הפיננסיות, תחזית תזרים המזומנים ותוכניות ההנהלה והדירקטוריון לעמידה בהתחייבויותיה.

בהמשך לכך, ח. מר, העוסקת בביצוע פרויקטים ואספקת שירותים בתחומי התקשורת והביטחון, פועלת בחודשים האחרונים מול הבנקים לקבלת ויתורים על עמידה בחלק מאמות המידה הפיננסיות שלהן התחייבה מולם. 

החודש החולף רחוק מלסייע לח. מר להתאושש, עם צלילה של יותר מ-30% בערך המניה, המשקפת לחברה שווי מצומק של פחות מ-30 מיליון שקל - מה שמוביל למחיקת עיקר ערכה (כ-95%) לעומת השיא שאליו הגיעה ב-2013, אז נסחרה החברה לפי שווי שוק של כ-550 מיליון שקל.

אחים יעקובי: המניה איבדה 90% בשנתיים

קבוצת התשתיות אחים יעקובי  מתמודדת כבר תקופה ארוכה עם אתגרים שונים בפעילותה, ו"המכה" האחרונה שנחתה עליה הגיעה בחודשים האחרונים בדמות קריסתה של חברת הפרויקטים אורתם סהר, שכמחצית ממניותיה מוחזקות בידי יעקובי. הסדר חוב זה הוביל למחיקת יתרת השקעתה של אחים יעקובי באורתם סהר, כשלוש שנים לאחר שנכנסה להשקעה בה במסגרת הסדר החוב הראשון שבוצע באורתם סהר.

הפגיעה של אורתם סהר בדוחותיה של יעקובי, העוסקת בביצוע פרויקטים בתחומים שונים, הגיעה לאחר שבשנים קודמות סבלה החברה, בין השאר, ממעורבותה בפרויקט הקמת שדה התעופה החדש בתמנע, הסמוך לאילת.

בשורה התחתונה, מאז שהצטרפה לבורסה, גדלים והולכים הפסדיה של הקבוצה, שנמצאת בשליטת האחים פיני ואמיר יעקובי - ומנייתה, שהתחילה להיסחר בסוף 2017, איבדה יותר מ-30% מערכה מתחילת החודש הנוכחי, והשלימה צלילה של כ-90% בתוך קצת יותר משנתיים, לשווי שוק מצומק הנע סביב 30 מיליון שקל.

ברן: הפספוס הגדול בהצעת הרכש

בתחילת השנה עלתה חברת ההנדסה ברן  לכותרות, בעקבות הודעה חריגה שקיבלה ממאיר דור, אחד מבעליה, ולפיה הוא מאוים בתביעה על ידי בעל מניות, במקרה שימכור את מניות השליטה שלו בחברה. האפשרות למכירת מניות השליטה בברן, של דור יחד עם שותפו לשליטה, אלכסנדר נסיס, עלתה על הפרק בתחילת 2019, אבל מאז לא נרשמה התקדמות בעסקה.

חדשות אלה הגיעו לאחר כמה שנים של מציאות עסקית מאתגרת שנחתה על ברן - בין השאר, בהשפעת ביטולם ועצירתם של פרויקטים שלה בישראל וברוסיה.

החודש האחרון הסב כאב נוסף לבעלי המניות של ברן, שאיבדו כ-30% נוספים מערך החזקותיהם. שווייה הנוכחי של ברן, כ-40 מיליון שקל, מדגיש שוב את הפספוס הגדול של המשקיעים מ-2012, אז הם החליטו לדחות הצעת רכש שהגיש נסיס (יחד עם שותפיו ממשפחת ריגר) למניות החברה, לפי מחיר למניה הגבוה ביותר מפי 10 לעומת המחיר הנוכחי. 

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה